אכיפה שעות נוספות


I. ההליך

1. בפני בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים התבררה תביעתה של המערערת (להלן - העובדת) נגד המשיבים (להלן - המעבידים) לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה וגמול עבודה בשעות נוספות, בחגים ובשבתות (דיון מס' ל/50 - 3).

בית-הדין האזורי פסק לעובדת פיצויי פיטורים ופדיון חופשה, ודחה את התביעה לגמול עבודה בשעות נוספות, בחגים ובשבתות.

2. בפני בית-דין זה ערעור של העובדת על דחיית התביעה לגמול עבודה בשעות נוספות, בחגים ובשבתות, וערעור שכנגד של המעבידים על החיוב בפיצויי פיטורים ובפדיון חופשה.

3. העובדות הצריכות לערעור זה, בעיקר כפי שקבען בית-הדין האזורי, הן:

(א) העובדת עבדה אצל המעבידים - מזנון ומסעדה ב"מפגש שמשון" - מיום 1.5.1965 עד ליום 31.3.1968, עת הועבר העסק לידי בעלים חדשים;

(ב) לפני העברת העסק וסיים עבודתה של העובדת אצל המעבידים, ערך מנהל החשבונות שלהם "חשבון" לקביעת הסכום המגיע לעובדת, וחשבון זה הסתכם ב-470 ל"י. ב"חשבון" האמור נקבע כי העובדת עבדה 35 חודשים, וחושבו פיצויים לפי יום עבודה לחודש (היינו פיצויים בשיעור 12 יום לשנת עבודה, כמשתלם ל"עובד בשכר"), וסכום הפיצויים הועמד על 350 ל"י; כן קבע מנהל החשבונות באותו "חשבון" כי מגיע "חופש"
"12 יום ‎;"120 = 10 X

(ג) מנהל החשבונות החתים את העובדת על "קבלה", מסר לידיה את ה"חשבון" שבו מדובר בפסקה הקודמת, ואמר למי שרכש את העסק כי עליו לשלם לעובדת את הסכום של 470 ל"י, שינוכו מהתמורה בעד העסק.

ב"קבלה" נאמר: "אני החתומה מטה... מצהירה בזה כי קיבלתי את כל המגיע לי מכם בקשר לעבודתי במזנון ובמסעדה מפגש שמשון חופש ופיצויים ומשכורת עד ליום 1.4.1968. אני מצהירה בזה כי אין לי שום טענות לגביכם ואין לי שום תביעות עד ליום
1.4.1968;


(ד) העובדת לקחה את ה"חשבון" והראתה אותו לבעלה ולפי עצתו סירבה לקבל את הסכום הנקוב בו, בהיותו קטן מדי, כך שהעובדת "לא קיבלה מאומה על חשבון פיצויי פיטורים ופדיון חופשה - חרף החתימה על ת/2" (הקבלה האמורה בפסקה הקודמת);

(ה) שכרה של העובדת שולם על בסיס של חודש, והמשכורת האחרונה היתה 450 ל"י לחודש;

(ו) בכל תקופת עבודתה של העובדת אצל המעבידים, לא קיבלה העובדת חופשה שנתית בשכר, ולא נוהל במפעל "פנקס חופשה";

(ז) העובדת עבדה לעתים שעות נוספות, אך בית-הדין האזורי לא ראה לאפשרי לקבוע את מספרן של השעות הנוספות; העובדת עבדה גם בשבתות ובחגים ומשעבדה בימים אלה, שולמה לה תמורה מיוחדת, בסכום שאינו פחות מהמחוייב לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.

4. הטענות של בא-כוח העובדת היו, ברובן, לשינוי ממצאים עובדתיים של בית-הדין האזורי, אך נטען גם כי משקבע בית-הדין שהעובדת אמנם עבדה שעות נוספות, חייב היה לחייב את המעבידים לשלם גמול שעות נוספות, לפי המספר הקטן ביותר העולה מהעדויות, או לפי ממוצע שיקבע בית-הדין.

5. בא-כוח המעבידים טען לעניין הערעור שכנגד כי טעה בית-הדין האזורי בכך שהתעלם מכתב-הוויתור של העובדת (הכוונה ל"קבלה" שבה מדובר בסעיף 3(ג) דלעיל), "ועל-כל-פנים לא ייחס לה את המשקל הנכון", בכך שקבע "כי התובעת לא קיבלה מאומה על חשבון פיצויי פיטורים ופדיון החופשה", ובכך שלא קבע כי התביעה לפדיון חופשה התיישנה.

6. ערעור זה העלה מצב עגום בתחום יישומם וקיומם של "חוקי המגן" או "החוקים המסדירים" שבמשפט העבודה, ובית-הדין רואה חובה להפנות את תשומת הלב של הגורמים האחראיים לביצוע חוקים אלה, למצב זה.

בתחום המשפט האזרחי מסדיר החוק זכויות וחובות בין אדם לרעהו, ואין זה אלא מעניינם לעמוד על זכויות אלה או לוותר עליהן, ושלטון החוק עיקרו בהעמדת כלים לרשות הצדדים. הוא הדין באותו קטע שביחסים שבין עובד ומעביד המוסדרים על-ידי המשפט האזרחי הכללי, אך לא כן ב"חוקים המסדירים" שבמשפט העבודה, כגון חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית וחוק הגנת השכר. בחוקים אלה ניתן ביטוי למדיניות סוציאלית מעבר לאינטרס של הפרט הנוגע בדבר, וביישומם - עניין לציבור. יתר-על-כן, לעתים יכול ואינטרס מיידי מדומה של הפרט, יביא לכך שהפרט לא יעמוד על הזכות או אף יוותר עליה, ומעניינו של הציבור לעמוד על אכיפת החוק. חוקים אלה קרובים יותר למשפט הפומבי מאשר למשפט המסדיר יחסים בין אדם לאדם.

על-כן ראתה הכנסת לנכון לכלול בכל "החוקים המסדירים" שבמשפט העבודה הוראות המחייבות סדרי רישום, תיעוד ופיקוח שיש בהם כדי להבטיח שזכויות המוענקות בחוק וחובות המוטלות לפיו, לא תישארנה בבחינת אות מתה, אלא שיהיו משמעותיים

בהכלילה הוראות שעניינן ביצוע, אכיפה ופיקוח בחוקים האמורים, הלכה הכנסת בדרך המתחייבת מעצם מהותם וייעודם של אותם החוקים, וקיימה אחרי המתחייב לעניין זה מאמנות העבודה הבין-לאומיות שישראל אישרה (סעיף 8 לאמנה בדבר שעות עבודה בתעשיה, משנת 1919; סעיף 11 לאמנה בדבר שעות עבודה במסחר ובמשרדים, משנת 1930; סעיף 7 לאמנה בדבר חופשה שנתית, משנת 1936; הסעיפים 14 ו-15 לאמנה בדבר הגנה על השכר, משנת 1949).

קיום הכלים המחוייבים על-פי החוקים שבהם מדובר, או על-פי תקנות לפיהם, חיוני לפיקוח על יישומם, ולהוכחת תביעות; לא מן הנמנע כי קיום כלי-העזר גם יתרום למניעת התדיינות מיותרת, ועל-כל-פנים - יביא לפישוט הליכים.

לענייננו, חשיבות מיוחדת לתקנות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה המחייבות את המעביד בקיום מערכת הודעות, רישומים ותיעוד. מערעור זה, כמערעורים אחרים שהתבררו בפני בית-דין זה, לא למדנו כי אמנם מקיימים אחרי הוראות החוק והתקנות, כאמור, ומהליכים פליליים שמתבררים בפני בתי-הדין לעבודה, לא למדנו כי מנגנון הפיקוח נותן דעתו לכך. לו קויים אשר מחייבות התקנות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, לא היו מגיעים למצב שבו קובע בית-הדין כי אמנם עבדה המערערת שעות נוספות, אך בגמול שעות נוספות לא תזכה.

יש להניח כי כל החייבים בכך יתנו דעתם לצעדים המתחייבים מהחוק ומהתקנות על מנת שיקויימו כלי הפיקוח והיישום, כדי שלא ירוקן החוק מתוכנו, מצד אחד, אך גם תוך מניעת עומס משרדי מיותר מהמעביד, מצד שני.

II. פסק-דין

1. לעניין גמול שעות נוספות וגמול עבודה בשבת ובחגים, ביקש בא-כוח העובדת מבית-דין זה, כי יקבע מערכת עובדות שבית-הדין האזורי לא מצא לאפשרי לקבוע על-סמך חומר הראיות שהיה בניו. ברור שבית-הדין לא יוכל להיענות למשאלה זאת.
חומר הראיות שלא היה בו כדי לאפשר לבית-הדין האזורי לקבוע את מספר השעות הנוספות המדוייק שבהן הועבדה העובדת, לא השתנה בדרך מבית-הדין האזורי לבית-דין זה. דברי עדות שהוגדרו על-ידי בית-הדין האזורי כ"בלתי-מדוייקים ואף סותרים זה את זה", מנעו בעד בית-הדין האזורי את האפשרות לקבל את גרסת העובדת לפיה "עבדה מדי יום ביומו לסירוגין משמרת בוקר מ-06.00 עד 17.30 או משמרות ערב מ-13.00 עד 23.00", ואין כל מקום לעתור מבית-דין זה כי יקבע אחרת על-סמך אותן ראיות.

2. נותרת הקביעה העובדתית כי "התובעת עבדה שעות נוספות לעתים" (סעיף 3(ז)
שבחלק I דלעיל), ובקשת בא-כוח העובדת כי המעבידים יחוייבו בתשלום גמול שעות נוספות לפי המספר הקטן ביותר העולה מן העדויות או לפי ממוצע שבית-הדין יקבע
(סעיף 4 שבחלק I דלעיל), אף לה לא יוכל בית-דין זה להיעתר.

3. התביעה לגמול שעות נוספות היא מתביעות הממון המוגדרות, ואין לפסוק בה לפי אומדנא דדינא או לפי עקרונות של שכר-ראוי. התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שהועבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות שהועבד כך, על-מנת שבית-הדין יוכל לפסוק סכום קצוב.

חוק שעות עבודה ומנוחה בא, בראש ובראשונה, לקבוע סייגים ליום עבודה ולשבוע עבודה, סייגים המתחייבים משיקולים שלא כאן המקום לעמוד עליהם. החוק הוא, בעיקרו, "חוק מגן" או "חוק מסדיר", והוא מטיל עונש על "מי שהעביד בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו" (סעיף 26 לחוק). לעניין העונשי אין הכרח להוכיח את מספר השעות שבהן הועבד העובד בניגוד לחוק, לתקנות או להיתר; מספיק שהוכח כי הוא הועבד מעבר למותר. לא כן לעניין גמול שעות נוספות.
לעניין זה, משקל מכריע לא רק לעצם העובדה שהעובד הועבד שעות נוספות, אלא למספר השעות הנוספות בכל יום ויום (סעיף 16 לחוק).

משלא הוכיח התובע את כל הטעון הוכחה לעניין קביעת הסכומים לפי סעיף 16 לחוק, לא יוכל בית-הדין להשלים את המלאכה ולפסוק לפי אומדן, או, כפי שנתבקשנו, לפי ממוצע.

4. ער בית-דין זה לקשיים העלולים לעמוד בדרכו של עובד, בעיקר עובד מסוגה של המערערת ובמפעל כמפעל שבו היא עבדה, בבואו לתבוע את אשר החוק בא להקנות לו, אם יצטרך לעמוד בנטל ההוכחה כמשתמע מהאמור לעיל. אך הדרך להתגבר על קושי זה אינה בהתעלמות מקיום הלכות בסיסיות מתחום הראיות, אלא ביישומו המלא של החוק, על תקנותיו ועל המתחייב לעניין ביצוע ופיקוח. התרופה אינה בידי
בית-הדין; התרופה היא בקיום כלי-העזר שבהם דובר בסעיף 6 שבחלק I דלעיל ולכך צריכים לעשות האיגודים המקצועיים, ארגוני המעבידים ומנגנון הפיקוח על העבודה.

שלא כחוק שעות עבודה ומנוחה, או כחוק חופשה שנתית, שכלל אין להתנות עליהם, לוותר על זכויות לפיהם, או להתפשר על הזכויות, מעלה חוק פיצויי פיטורים אפשרויות שונות להסדרים בין הצדדים, הכל במסגרת החוק. אף את טענת הוויתור
והסילוק, שהעלה בא-כוח המעבידים (סעיף 5 שבחלק I דלעיל), יש לבחון לאור הוראות חוק פיצויי פיטורים, כי מעבר להוראות אלה אין לא ויתור ולא פשרה.
הסעיף הצריך לענייננו הוא סעיף 29 הקובע כי "פשרה והודאת סילוק לא יהא להם תוקף אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי פיטורים".

6. עיון ב"חשבון" שנערך (סעיף 3(ב)(ג) שבחלק I דלעיל), מלמד ברורות שכלל לא התכוונו לפשרה, אלא שמנהל החשבונות עשה חישוב מוטעה של פיצויים, לפי שכר קטן מהנכון ולפי שיעור המשתלם לעובד בשכר ולא לעובד במשכורת. על כל פנים ברור שהעובדת לא התכוונה לפשרה, אלא למלוא המגיע לה. אשר להודאת הסילוק, שוב ברור שהעובדת הוחתמה על נייר שבו נאמר כי "קיבלה" תשלום, בטרם ראתה פרוטה, ובחשבון
סופי נקבע כעובדה שהאמור באותה "קבלה" אינו משקף את האמת (סעיף 3(ד) שבחלק ‎I
דלעיל). לא היתה אפוא "פשרה" ו"הודאת סילוק" כפי שיש לפרש את שני אלה לעניין סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים.

7. לעניין פדיון חופשה שנתית, טען בא-כוח המעבידים טענת התיישנות. טענה זאת יש לקבל רק לעניין שנת העבודה שהסתיימה ביום 31.3.1966. את החופשה בעד אותה שנה חייבים היו המעבידים ליתן במשך שנת העבודה שלאחריה, היינו עד ליום
1.4.1967, והעובדת היתה זכאית לתובעה תוך שלוש שנים, היינו עד ליום 1.4.1970.
משלא עשתה כן, התיישנה התביעה.


8. נכון האמור בפסק-הדין של בית-הדין האזורי כי "הזכות לפדיון חופשה נולדה ביום בו חדלה התובעת לעבוד", אך אין פדיון חופשה אלא בגין חופשה שאפשר עדיין לתבוע אותה. את החופשה בעד שנת העבודה 1965-66, לא ניתן היה כבר לתבוע עת חדלה העובדת לעבוד, ולכן אין היא נכנסת לחשבון פדיון החופשה (ראה פסק-דין בדיון מס' לא/1 - 3, [1], בע' 127, מול האות ו).

מהסכום של 630 ל"י שפסק בית-הדין האזורי כפדיון חופשה, יש, אפוא, לנכות 210 ל"י, כך שנותר סכום של 420 ל"י.

9. בכפוף לאמור לעיל לעניין הפחתת פדיון החופשה בסך של 210 ל"י - דין הערעור ודין הערעור שכנגד להידחות. אין צו להוצאות.

10. בשל האמור בסעיף 6 שבחלק I דלעיל יובא פסק-הדין לתשומת-לבו של מפקח העבודה הראשי, יו"ר המחלקה לאיגוד מקצועי בהסתדרות ומנהל מחלקת העבודה בהתאחדות בעלי התעשיה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שעות נוספות מנהל

  2. שעות נוספות שישי

  3. שעות נוספות קבוע

  4. שעות נוספות גננת

  5. שעות נוספות מתמחה

  6. שעות נוספות מתדלק

  7. שעות נוספות טבחים

  8. חישוב דמי כוננות

  9. אכיפה שעות נוספות

  10. שעות נוספות פיצול

  11. שעות נוספות הפסקה

  12. שעות נוספות קיזוז

  13. שעות נוספות הייטק

  14. שעות נוספות נהגים

  15. שעות נוספות תעריף

  16. שעות נוספות שמירה

  17. שעות נוספות קבועות

  18. שעות נוספות שומרים

  19. שעות נוספות קטינים

  20. שעות נוספות פרילנס

  21. שעות נוספות רופאים

  22. שעות נוספות מצילים

  23. שעות נוספות קופאית

  24. שעות נוספות כוננות

  25. שעות נוספות ניקיון

  26. שעות נוספות מלצרית

  27. שעות נוספות תורנות

  28. שעות נוספות שבועיות

  29. שעות נוספות חצי משרה

  30. שעות נוספות התיישנות

  31. שעות נוספות שכר שעתי

  32. שעות נוספות עם הפסקה

  33. שעות נוספות שעת הנקה

  34. שעות נוספות גלובליות

  35. שעות נוספות החזרי מס

  36. שעות נוספות שעון גמיש

  37. שעות נוספות תוספת שכר

  38. שעות נוספות שלא שולמו

  39. שעות נוספות דמי אבטלה

  40. שעות נוספות משמרת ערב

  41. שעות נוספות עובד מוסך

  42. שעות נוספות סוציאליות

  43. שעות נוספות שכר חודשי

  44. שעות נוספות אחרי לידה

  45. שעות נוספות שעות לילה

  46. התיישנות שעות נוספות

  47. שעות נוספות פיקטיביות

  48. שעות נוספות נהג משאית

  49. שעות נוספות משרה מלאה

  50. שעות נוספות הפרשי שכר

  51. שעות נוספות אמון אישי

  52. שעות נוספות כולל הפסקה

  53. שעות נוספות לעובד שעתי

  54. שעות נוספות נטל ההוכחה

  55. שעות נוספות שכר גלובלי

  56. חוזה אישי שעות נוספות

  57. שעות נוספות משרה חלקית

  58. שעות נוספות איגוד ערים

  59. שעות נוספות תפקיד הנהלה

  60. שעות נוספות נהג אוטובוס

  61. שעות נוספות עבודה מהבית

  62. שעות נוספות 6 ימי עבודה

  63. חובת רישום שעות נוספות

  64. שעות נוספות אישה בהריון

  65. אישור לעבוד שעות נוספות

  66. שעות נוספות אחרי 8 שעות

  67. הסכם קיבוצי שעות נוספות

  68. איסור העסקה בשעות נוספות

  69. שעות נוספות בהסכם קיבוצי

  70. שעות נוספות תשלום גלובלי

  71. שעות נוספות 6 ימים בשבוע

  72. חוזה גלובלי שעות נוספות

  73. שעות נוספות עובדת משק בית

  74. שעות נוספות עבודה במשמרות

  75. שעות נוספות רכיב לפיצויים

  76. שעות נוספות כרכיב פנסיוני

  77. שעות נוספות פיצויי פיטורין

  78. שעות נוספות רשויות מקומיות

  79. שעות נוספות המשכורת הקובעת

  80. התפטרות ביטול שעות נוספות

  81. שעות נוספות עבודה ביום שישי

  82. גמול על העסקה בשעות נוספות

  83. שעות נוספות הפרשות סוציאליות

  84. שעות נוספות זכויות סוציאליות

  85. שעות נוספות רשות שדות התעופה

  86. שעות נוספות לעובדי בנק ישראל

  87. שעות נוספות החל מהשעה התשיעית

  88. האם תוספת השעות הנוספות היתה "פיקטיבית" ?

  89. האם יש לכלול את הפרמיה בערך השעה בחישוב שעות נוספות ?

  90. זכאות לתוספת חקירות בשעור 5% ולרכיב 30 שעות נוספות גלובליות

  91. נדחתה תביעתה של העובדת לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות יומיות

  92. העסקה 5 ימי עבודה מ- 7:30 עד 17:00 ולעתים בשעות נוספות שאין עליהן תעוד

  93. לטענת המעביד הוסכם עם העובד כי ישולם לו "שכר כולל" ולפיכך אין הוא זכאי לתשלום בגין שעות נוספות

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון