אכיפת החלטה ועדה פריטטית


1. ערעור זה נסוב על שני נושאים: האחד - אכיפת הסכמת נציבות שירות המדינה (להלן - נ.ש.מ.) לכנס ועדה פריטטית על-מנת לדון בביטול פיטורי המשיב (להלן - מרכוס) על ידי שר האוצר; והשני - הודעתה בעבור כחודש, של נ.ש.מ כי היא חוזרת בה מהסכמתה לכנס ועדה פריטטית.

2. העובדות, כפי שנקבעו בבית-הדין קמא, וכפי שהן עולות מן המסמכים, הן כדלקמן:
א) מרכוס התחיל לעבוד במשרד האוצר כמבקר חוץ במחלקת הניכויים באגף מס הכנסה, ב-15.2.1981. אחרי סיום קורס מפקחים ב-22.7.1981 החל לשמש מפקח במחלקת הניכויים. מרכוס קיבל כתב מינוי כעובד מדינה ביום 23.12.1982;
ב) ביום 21.7.1989 התקיים דיון, ובו נכחו נציגי הנהלת משרד האוצר, נציגי


ועד העובדים ומרכוס. נציג הנהלת המשרד הודיע על החלטת הנהלת האגף לפטר את מרכוס בשל חוסר התאמה לתפקיד. כמו כן, הודיע כי בעבר ניסח להעביר את מרכוס למחלקה אחרת, אולם הוא לא הצליח להיקלט. נציגי הוועד הודיעו על התנגדותם לפיטורים, ודרשו לבדוק את האפשרות לשבץ את מרכוס במחלקה אחרת. כמו כן, ביקשו להתיר למרכוס להביע את עמדתו לפני סגן נציב מס הכנסה מר נח קופרמן;
ג) ביום 6.11.1989 החליט שר האוצר לפטר את מרכוס, ולמחרת הודיע סמנכ"ל המשרד למרכוס על החלטה זו, אשר תיכנס לתוקף ב-15.12.1989;
ד) ביום 23.11.1989 הכריזה המשיבה (להלן - מועצת הפועלים) על סכסוך עבודה בנציבות מס הכנסה בעניין פיטורי מרכוס. כמו כן, דרשה מועצת הפועלים לזמן ועדה פריטטית לדון בנושא, ולעכב את הפיטורים עד תום ההליכים בוועדה זו;
ה) מועד כניסתם לתוקף של הפיטורים נדחה ל-15.1.1990, בעקבות בקשתו של מרכוס להשמיע את טענותיו לפני שר האוצר. מרכוס נתבקש להעביר את טענותיו לשר בכתב.
ביום 16.2.1990 כתב בא-כוחו של מרכוס לשר האוצר מכתב המפרט את טענות מרכוס נגד הכוונה לפטרו;
ו) ביום 5.3.1990 השיב שר האוצר למרכוס, כי לאחר עיון חוזר בתיקו האישי ולאור המסמכים המצביעים על אי-התאמתו לתפקיד, הוא עומד על כוונתו לפטרו. למכתבו של שר האוצר צורף מכתב ממר קופרמן, ובו נקבע 30.4.1990 כיום סיום יחסי עובד-מעביד.
ז) ביום 17.4.1990 פנה נציג מועצת הפועלים לנ.ש.מ. וחזר על בקשתו לזמן ועדה פריטטית לדון בפיטורי מרכוס;
ח) הממונה על היחידה למינהל הסגל הבכיר בנ.ש.מ., מר שמואל זיסקינד, החליט להיענות לדרישת מועצת הפועלים, למנות ועדה פריטטית ולהקפיא את פיטורי מרכוס. ביום 19.4.1990 מינה זיסקינד את נציג המדינה בוועדה.
מועצת הפועלים מינתה את נציגה לוועדה. ביום 10.5.1990 הזמין זיסקינד את מרכוס לוועדה הפריטטית, אשר היתה אמורה לקיים דיון ב-31.5.1990;
ט) ביום 22.5.1990 כתב זיסקינד לנציג מועצת הפועלים:
"במחשבה שניה ומתוך בדיקת הנושא מחדש - כולל ההליכים לפיטורי העובד והחלטת השר מיום 5.3.1990 - נראה לי כי מינוי הוועדה הפריטטית בטעות יסודה.
שר מוסמך על-פי החוק לפטר עובד של משרדו אם הוא מוצא סיבה מספקת לכך. שר האוצר שקל והחליט על פיטורי העובד מטעמי אי-התאמה, לאחר שמוצו ההליכים המתחייבים מבחינת הוראות התקשי"ר. ...איני סבור כי הוועדה הפריטטית סוברנית לשנות החלטה של שר שהוסמך לקבלה על-פי החוק.
מהאמור לעיל אני מבטל בזה את מינוי הוועדה הפריטטית מיום 19.4.1990... משמעות הדבר כי פיטורי העובד נכנסים לתקפם לאלתר".

3. ביום 23.5.1990 הגישה מועצת הפועלים לבית-הדין האזורי בירושלים בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ומרכוס הגיש תביעה להכריז על בטלות פיטוריו. בית-הדין החליט לאחד את הדיון בביעות.

ביום 29.5.1990 החליט בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים לתת צו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה למערערת לעכב את פיטוריו של מרכוס. ביום 12.6.1990 החליט בית-הדין האזורי לאחר דיון בנוכחות שני הצדדים, לאסור על המדינה, זמנית, לפטר את מרכוס.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית-דין זה (תשן/3-142), אך הוא נדחה.
בית-הדין האזורי המשיך את הדיון בעתירה העיקרית. בהסכמת הצדדים הוחלט לפצל את הדיון ולהכריע תחילה בשאלה, האם חייבת המדינה לכנס ועדה פריטטית לפי דרישת ההסתדרות. ביום 5.9.1990 קיבל בית-הדין האזורי את התביעה והצהיר, כי על המערערת לקיים ועדה פריטטית, בהתאם להבטחתה, ועד אז יעוכבו פיטורי מרכוס.
ואלה נימוקי בית-הדין האזורי:
א) לבית-הדין האזורי סמכות לדון בסכסוך היחיד הנובע מהסדר קיבוצי חד-צדדי;
ב) התקשי"ר מעניק לנ.ש.מ. מעמד וסמכות להתחייב, בשם המדינה, לקיים ועדה פריטטית בנושא מרכוס;
ג) חזרתה של נ.ש.מ. מהסכמתה לקיום ועדה פריטטית לא היתה כדין, משום שאינה נובעת מצרכי ציבור חיוניים, ואינה לוקחת בחשבון את ציפיותיו הסבירות של הצד השני. כמו כן, קיים כלל, כי על רשות ציבורית לכבד הסכמים. מכאן, נלמד כי למועצת הפועלים זכות לקיום ועדה פריטטית;
ד) אשר לזכויות מרכוס נקבע, כי הסכמת נ.ש.מ. להמשיך את עבודתו של מרכוס הינה הסכמת השר להקפאת הליך הפיטורים, המעניקה למרכוס התחייבות מכללא שפיטוריו לא ייכנסו לתוקף עד לדיון בוועדה פריטטית. מכאן נלמד, כי גם למרכוס זכות כי ועדה פריטטית תדון בפיטוריו.


4. השאלות שעלינו להכריע בהן בערעור זה הן:
א) האם ההסכם שהושג בין מועצת הפועלים לבין נ.ש.מ. בדבר קיום ועדה פריטטית בעניין מרכוס, הוא במסגרת הוראות התקשי"ר שעניינן "ישום חילוקי דעות בענייני הסכמי עבודה", כטענת ההסתדרות; ואם לא, כיצד יש להתייחס לאותו הסכם:
ב) האם לבית-הדין האזורי הסמכות לדון בעתירה מעין זו:
ג) האם היתה המדינה רשאית לחזור בה מהסכמתה לכינוסה של הוועדה.
נדון בשאלות אלה כסדרן.

5. מהותו של ההסכם בדבר העברת עניינו של מרכוס לדיון בוועדה פריטטית.
א) לכאורה נראה כי אין עניינו של מרכוס נושא לישוב חילוקי דעות במסגרת סעיף 06.21 לתקשי"ר, וזאת מפני שבסעיף 06.211 הוגדרו חילוקי דעות אלה כ"חילוקי דעות בקשר לביצועו או לפירושו של הסכם קיבוצי, בענייני שכר ותנאי עבודה, אשד התגלעו בין הצדדים להסכם". אין חולק כי טענותיה של ההסתדרות בקשר לפיטורים אינן מעוגנות בהסכם קיבוצי כמשמעו בחוק, ואף לא בהסדר קיבוצי דו-צדדי;
ב) כאשר קיימים יחסי עבודה קיבוציים, כפי שהם קיימים בשירות המדינה, רשאים הצדדים, ובדרך כלל אף רצוי הדבר, להעביר את חילוקי הדעות ביניהם להכרעתו של גוף המטפל ביישוב חילוקי דעות. זאת, אף אם במערכת ההסכמים הבסיסית שביניהם, לא נקבע כי חילוקי דעות מעין אלה ייושבו על-ידי ועדה פריטטית או בבוררות.
הסכמה לישוב חילוקי דעות בוועדה פריטטית או בבוררות יכול ותהא בהסכם או בהסדר קיבוצי שבין הצדדים, הקובע את הזכויות ההדדיות של הצדדים, ושל העובדים שעליהם הוא חל. בהעדר הסכמה שכזאת, יכולים הצדדים להסכים. בסכסוך כלשהו, להעביר את העניין להכרעת גוף שנועד לכך.
אף ביחסים מסחריים מובהקים הדין זהה. יש והצדדים קובעים בהסכם היוצר את היחסים, כי חילוקי הדעות שביניהם יוכרעו בבוררות, ויש וסעיף בוררות נעדר מההסכם המסחרי, אך משנפלה מחלוקת בין הצדדים הם מסכימים לישבה בדרך של בוררות;
ג) ההסכם שהושג בין מועצת הפועלים לבין נ.ש.מ. באמצעות מר זיסקינד הוא הסכם שהושג בין צדדים ליחסי עבודה קיבוציים ליישוב מחלוקת מסוימת וספציפית, על יד עדה פריטטית, שהוקמה מכוח התקשי"ר ליישוב סכסוכים אחרים.
כפי שהוסבר לעיל, הסכם כזה הוא כשר ותקף, ואין לראות פסול בכריתתו.
עניין ביטולו על ידי המדינה ידון בנפרד להלן.

6. סמכות בית-הדין לדון בנושא זה:
א) כאשר טענו הצדדים לפנינו, הודיעה באת-כוח המדינה כי היא מעלה טענה זו שלא על מנת לעמוד עליה, אלא על מנת לקבוע הלכה ולתקן "טעות" של בית-הדין האזורי, וכי היא מוכנה לדון בהליך זה כאילו הוגש לאחר שנכנס לתוקף תיקון מס. 18 לחוק בית-הדין לעבודה (ס"ח 1319, תש"ן, בע' 150, להלן - תיקון 18).
לטענתה, גם לאחר תיקון מס' 18, אין לבית-הדין סמכות לדון במישור הקיבוצי, בהסדר קיבוצי חד-צדדי שאינו אכיף. לטענה זו שני ראשים:
הראשון - סמכות בית-הדין; והשני - אכיפת ההסכם בין נ.ש.מ. לבין מועצת הפועלים. נתייחס לכל אחד כסדרו.
כפי שהובהר לעיל, טענה זו בעניין סמכותו של בית-הדין האזורי אינה רלבנטית מאחר שאין אנו דנים בסמכות בית-הדין לדון בהוראות שבפרק 06.2 (סכסוכי עבודה) שבתקשי"ר. שאלה זו, אשר נדונה בשעתה (בדב"ע שם/4-2 [1]), טרם תיקון מס' 18 לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית-הדין לעבודה) תמתין להכרעה בשעתה, אם תתעורר, ותידון לאור אותו תיקון;
ב) כאמור, ענייננו בהסכם בין ארגון עובדים לבין מעביד, כאשר בין הצדדים

קיימים יחסי עבודה קיבוציים המעוגנים בשורה ארוכה של הסכמים והסדרים קיבוציים.
סכסוך מעין זה מקומו בבית-הדין לעבודה מכוח הוראותיו של סעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה, בין בנוסחו לפני תיקון מס' 18 לחוק, ובין בנוסחו היום. לבית-הדין הסמכות לדון ב"תובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד... או ככל עניין אחר הנובע מהם";
ו"מהם" פירושו - מהסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי בשירות הציבורי;
ג) זאת ועוד. אין צורך להרחיב את הדיבור על כך כי מטרתו של המחוקק בהקמתם של בית-הדין לעבודה היתה לרכז את הדיון בסכסוכים שבין עובד ומעביר או בין מעביד וארגון עובדים בבית-הדין לעבודה, כפי שנפסק לא פעם, לראשונה סמוך ביותר להקמתם של בתי-הדין לעבודה (בג"צ 221/69 [2], בע' 369), ויש "לתת נפקות מלאה למגמה זו של המחוקק". במקרה כגון זה, שבו יחסי העבודה ותנאי מוסדרים, ברובם המכריע, בהסכם בין המעביד לארגון העובדים - גם סכסוך בין צדדים אלה, שעניינו זכויותיו של העובד הבודד, מקומו בבית-הדין לעבודה.
7. האם בדין חזרה בה המדינה מהסכמתה לקיים את הוועדה הפריטטית? א) מספר שאלות דורשות התייחסות בטרם תינתן תשובה בסוגיה זו, וכל כולן מעוגנות בהלכה הפסוקה, שעניינה חזרה של רשות מינהלית מהבטחתה (דב"ע מט/170 - 3א [3], שבה אומץ הדין הכללי בסוגיה זו);
ב) השאלה הראשונה - אם נותן ההבטחה, מר זיסקינד, שהוא כאמור עובד בכיר בנ.ש.מ, היה מוסמך לתיתה? התשובה לשאלה זאת היא חיובית.
נ.ש.מ. היא הגוף הממונה מכוח התקשי"ר על הפעלתן של הוועדות הפריטטיות (סעיף 06.22 לתקשי"ר), ואך טבעי הוא שהיא, הממונה על תנאי העבודה בשירות המדינה, תהא זאת שתטפל בנושא זה של יישוב סכסוכים.
מר זיסקינד הוא האיש המטפל בנ.ש.מ. בנושא הוועדות הפריטטיות, ומכאן כי מוסמך היה להסכים לכינוסה של הוועדה הפריטטית אף בנושא שאינו נתון בסמכותה מכוח הוראות התקשי"ר. יתר על כן, בהיות מר זיסקינד האיש המטפל בנושא, חזקה עליו כי ירע מהם הנושאים שבהם מוסמכת הוועדה לדון מכוח התקשי"ר, והיה מוסמך להחליט על דיון בוועדה, אף בנושאים החורגים מתחום הטיפול הממוסד של הוועדה הפריטטית;
ג) השאלה השניה היא האם היתה לנ.ש.מ. כוונה להקנות למסקנות הוועדה תוקף משפטי? לא יכול להיות ספק כי התשובה לשאלה וו היא חיובית, משהוסכם על קיום "ועדה פריטטית", משמעות הדבר היא כי מסקנותיה תהיינה תקפות ומחייבות, כשל ועדה פריטטית הפועלת מכוח התקשי"ר, כלומר שהן תחייבנה את שני הצדדים הנוטלים חלק בדיוניה;
ד) השאלה השלישית היא האם על נ.ש.מ. למלא אחר החלטת הוועדה? התשובה לשאלה זאת שזורה למעשה בתשובה לשאלה הבאה, אולם כבר

בשלב זה ייאמר כי לנ.ש.מ. סמכויות רחבות ביותר לגבי עובדי המדינה, וניתן להניח במידת ודאות גבוהה ביותר, שלו היתה הוועדה מחליטה על ביטול פיטוריו של מר מרכוס לא היה כל קושי ליישם את ההחלטה;
ה) השאלה הרביעית והאחרונה, ולמעשה החשובה ביותר במכלול השאלות בסוגיה זו, היא האם קיים צידוק חוקי לשנות או לבטל את ההחלטה לקיים ועדה פריטטית בעניינו של מרכוס.
טענת המדינה בנושא זה היא כי מדובר בפיטורי שר, המעוגנים בסעיף 15 לדבר המלך במועצתו, ומשכך הדבר, אין סמכות לאיש לבטלם.
לא נטען שהתחייבותה של נ.ש.מ. היתה בלתי חוקית או נוגדת את טובת הציבור. מה עוד, שיישוב סכסוכים בוועדה פריטטית, היא הדרך הרצויה, כפי שהבהרנו לעיל, אף אם לא הוסכם על כך בתקשי"ר, בהסכם או בהסדר קיבוצי (דב"ע שם/2 - 4 [1] הנ"ל, בע' 190), וכך נאמר שם:
"...כל המצוי ביחסי עבודה יודע, וכל הבא לפסוק בתחום זה חייב לדעת שהפעלת ועדה פריטטית היא אינטרס משותף לשני הצדדים, ולעיתים, בעיקר אינטרס של המעביד".
ו) נכון הדבר שהחלטת ועדה פריטטית אינה יכולה לבטל את החלטתו של השר לפטר את המרכוס, אולם הפה שאסר הוא הפה שרשאי להתיר, כך שניתן להניח שלו היתה הוועדה הפריטטית מחליטה שלא היה מקום לפיטורים, ויש לזכור כי החלטת ועדה פריטטית חייבת להתקבל על דעת שני הצדדים, לא היה השר מהסס לבטל את הפיטורים.
זאת ועוד, ההחלטה על הקמת הוועדה הפריטטית נפלה בטרם חתם השר על מכתב הפיטורים, וסביר להניח כי נ.ש.מ. היתה מביאה לידיעתו את עובדת קיומה של הוועדה ואז היה מעכב את החלטתו אם לפטר את מרכוס אם לאו, עד לגמר דיוניה.

8. על מנת למנוע ספק אנו מציינים, כי אין לראות הסכמתה של נ.ש.מ. במקרה זה להיזקק לוועדה פריטטית בעניין פיטורי מרכוס תקדים או הסכמה הנוגעת למקרים אחרים.

9. המישור האישי, תביעתו של מרכוס בית-הדין קמא הכריע בפסק-דינו גם בטענת מרכוס, כי הוא זכאי שעניין פיטוריו יידון בוועדה פריטטית, והגיע למסקנה חיובית.

על פי החלטת ביניים של בית-הדין קמא, שאלה זו לא עמדה לדיון בשלב זה של ההליך. בית-הדין החליט, לפי בקשת הצדדים, לפצל את הדיון ולדון בשלב זה במישור הקיבוצי, היינו - בזכותה של מועצת הפועלים לכנס ועדה פריטטית. הטעם לפיצול הדיון הוא, שאם התשובה תהיה חיובית לא יהיה צורך לדון בשלב זה בטענותיו של מרכוס. מכאן, כי לא היה מקום להכרעת בית-הדין קמא בזכויות מרכוס, ואנו מבטלים חלק זה של פסק-הדין.

יש לקוות כי הצדדים יגיעו להסכם, אשר יהיה מקובל גם על מרכוס. אך אם הדבר לא יעלה בידם, אנו מבהירים כי פסק-דין זה אינו מתייחס לזכויות האישיות של מרכוס.


10. סוף דבר - אנו דוחים את הערעור בעניין זכויות מועצת הפועלים לכנס ועדה פריטטית, מהטעמים שצויינו בפסק-דין זה.

אנו מקבלים את הערעור חלקית בעניין עתירת מרכוס שעניינו יידון בוועדה פריטטית, כפי שצויין בסעיף 9 לפסק-הדין.

מועצת הפועלים לא ביקשה הוצאות. אשר להוצאות במישור האישי, הערעור נדחה בחלקו ונתקבל בחלקו, ועל כן אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות מורה

  2. התפטרות מורים

  3. חוזה אישי מורה

  4. חוזה דירה שכורה

  5. הסכם פרישה מורה

  6. ביטול פיטורי מורה

  7. שעות נוספות מורים

  8. חובת דיווח מורים

  9. הסכם קיבוצי מורים

  10. ועדה רפואית מורים

  11. בוררות ועדה פריטטית

  12. בחירות בארגון המורים

  13. ביטול פיטורים של מורה

  14. הפרת הסכם פנסיה מורה

  15. הסכם קיבוצי מורי דרך

  16. ארגון המורים שיפוט פנימי

  17. התפטרות מורה באמצע השנה

  18. אכיפת החלטה ועדה פריטטית

  19. הסכם קיבוצי מורים פנסיה

  20. ביטול החלטת ועדה פריטטית

  21. הסכם קיבוצי ארגון המורים

  22. ביטול מכתב פיטורים למורים

  23. ביטול עסקה הסתדרות המורים

  24. התפטרות מורה במשרד החינוך

  25. בית דין חברים ארגון המורים

  26. הסכם קיבוצי הסתדרות המורים

  27. אי שיבוץ מורה לשנת הלימודים

  28. ועדת חריגים הסתדרות המורים

  29. הסכם קיבוצי אגודת מורי הדרך

  30. ביטול העברת מורה לבית ספר אחר

  31. בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

  32. חזרה לעבודה פרישה מוקדמת מורה

  33. אחריות המורה על אלימות בבית הספר

  34. הסכם קיבוצי ארגון המורים העל יסודיים

  35. ביטול פיטורים עובד משרד החינוך ועדה פריטטית

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון