אכיפת זכרון דברים


תביעה חוזית-כספית בגין הפרת זכרון דברים.

רקע

בין התובעים/המוכרים, נץ מוטי ומלי, לבין הנתבעים/הקונים, פטררו רמי ואנדריאה נחתם ביום 14.09.08 זכרון דברים למכר בית הבנוי על מגרש של 500 מ"ר ברחוב מירון 5 בקרית בנימין שבקרית אתא, הידוע כגוש 11039 חלקה 62.

זכרון הדברים נחתם בנוכחות מתווך ממשרד תיווך "רשף נכסים" מקרית מוצקין (להלן: "אבי" / "המתווך").

תוכנו של המסמך כדלקמן:

"1. המוכר מתחייב בזה למכור לקונה, והקונה מתחייב בזה לקנות מאת המוכר, את הזכויות בנכס הידוע כמגרש/דירה בת 8 חדרים בחלקה 62 בגוש 11039 הנמצא ברחוב מירון מס' 5 עיר ק. בנימין קומה קרקע כווני אויר 4 (להלן: "הנכס").

2. מחיר הנכס נקבע לסך 1,350,000 בשקלים (מליון ושלוש מאות וחמישים ₪) שישולמו ע"י הקונה למוכר באופן הבא:

א. סך 5000 ₪ בצ'ק לאומי ....

... (הסעיפים הבאים לא מולאו)

ד. היתרה במעמד מסירת החזקה.

3. המוכר מתחייב להעביר את הזכויות בנכס על שמו של הקונה בלשכת רישום המקרקעין ו/או מנהל מקרקעי ישראל ו/או חברה משכנת ככל שניתן באופן רישומי כשהנכס חופשי מכל חוב, עיקול, משכנתא, או זכות אחרת לזולת לאחר השלמת מלוא התמורה.

4. מועד מסירת החזקה נקבע ליום 8 חודשים מיום חתימת החוזה/ההסכם.

5. כל המיסים, הארנונות, ותשלומי החובה האחרים שיחולו על הנכס בתקופה שעד ליום מסירתו לקונה ישולמו ע"י המוכר ומתאריך זה ואילך ישולמו כל הנ"ל ע"י הקונה.

6. האמור בסעיפים 2,3,4,5 מהווה תנאים יסודיים ועיקריים.

7. צד המפר את אחד התנאים היסודיים שבזכרון דברים זה, ישלם לצד הנפגע סך של 10% מערך הנכס כדמי נזק מוסכמים ומוערכים מראש בלי צורך בהוכחת הנזק בדין וזאת בנוסף לזכותו של הצד הנפגע לתבוע אכיפת זכרון דברים (ביצוע בעין) וכל סעד אחר על פי דין הנזקים הנ"ל נראים לצדדים כדמי נזק מסתברים מן ההפרה.

8. כל התשלומים הם בשקלים לפי שער יציג הדולר ארה"ב ביום התשלום בפועל.

9. פרטים (הסעיף נכתב בכתב יד) פינוי סוכם – 8 חודשים לחילופין תהיה אופציה למשפחת נץ להמשיך ולגור בבית כחודש חודשיים נוספים בהסכמה של משפחת פטררו.


* המוכר מתחייב שאין כל חובות או עיקולים על הבית, ובמקרה שיש כאלה ישלם וימסור את הבית נקי מחובות.
תכולה1. כל הארונות הקבועים בכל החדרים

2. מזגנים בכל החדרי שינה.".

טענות הצדדים

לטענת התובעים, זכרון הדברים מכיל את כל הפרטים המהותיים לעסקת מקרקעין והוא מחייב.

התובע 1 פנה, הן באמצעות עורך-דינו, ופעל לחתימת חוזה מכר, לרבות העברת טיוטות ותיקונים של מי מהצדדים, ואולם, הנתבעים עכבו את החתימה על החוזה במשך חודשיים, החליפו את בא-כוחם, כאשר האחרון דרש מאת התובעים במכתבו מיום 20.11.08 כי הבית ירשם כבית משותף עד ליום 30.11.08 (בתוך 10 ימים), שאם לא כן הנתבעים רואים עצמם משוחררים מכל התחייבות.

המוכרים מכרו את הנכס ביום 01.12.08 במחיר נמוך יותר, בסך של 1,300,000 ₪ עקב ירידת מחירי הדירות. התובעים מבקשים את הפיצוי המוסכם שנקבע בזכרון הדברים (135,000 ₪), פיצוי בגין הפסד שנגרם להם במכירת הנכס במחיר נמוך יותר (50,0000 ₪), פיצוי שניתן ע"י התובעים לקבלנים במהלך בניית ביתם בגבעת טל (6,000 ₪) וכן 10,000 ₪ בגין עגמת הנפש.

מנגד, טוענים הנתבעים כי התובעים הציגו בפניהם מצג כוזב אודות רישום זכויותיהם בטאבו. התובעים טענו בפניהם כי הינם בעלי דירה בת 8 חדרים על צמידויותיה, כאשר בפועל התברר כי מדובר בשטח של 1,000 מ"ר המחולק בחלקים שווים בין התובעים לבין בעלים אחרים בקרקע.

הסכם זכרון הדברים הובא על-ידי המתווך ונערך באופן לקוי, כמו כן הצדדים לא קצבו את המועד הסופי לחתימה על הסכם מכר. מכיוון שאת ההסכם ערך המתווך, זאת בניגוד לחוק המתווכים, הוא בבחינת VOID.

עוד טענו בכתב ההגנה כי במהלך בדיקות המימון על-ידם, נדרשו להציג בפני חלק מן הגורמים הבנקאיים את כל הנתונים אודות הנכס, לרבות הסכם שיתוף, תשריט ותכניות בניה מהוועדה לתכנון ובניה קרית אתא, ורק כאשר התחוור להם כי לא כל הנתונים ו/או המסמכים נמצאים בידי עורך-הדין עמיקם אור-זך וכי ב"כ התובעים הוציא מכתב מאיים בשם התובעים, הם פנו לעורך הדין סטלקול והחליפו את היצוג.

מעמדו של זכרון הדברים

נפסק זה מכבר, כדי שהסכם מוקדם ישמש עדות על כוונה ליצור קשר חוזי מחייב, הוא צריך להכיל את כל התנאים החיוניים לקיום חוזה מכר.

ראה ע"א 7193/08 מנחם עדני נר מרדכי דוד:

"1. כפי שנפסק לא אחת, מסמך שכותרתו "זכרון דברים" יכול, בנסיבות מסוימות, להיות הסכם מחייב בפני עצמו, ובנסיבות אחרות עשוי הוא לשמש אך "חומר גולמי" וחלק ממשא ומתן לכריתת חוזה מחייב ... כדי שזכרון דברים ייחשב להסכם מחייב, עליו להעיד על גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה ולהיות מסוים די צורכו. דרישה נוספת, ייחודית לעסקאות במקרקעין, היא כי המסמך יעמוד בדרישת הכתב הקבועה, כאמור, בסעיף 8 לחוק המקרקעין ...

2. התנאי המרכזי העומד ביסוד קיומו של חוזה הוא הדרישה למפגש רצונות בין הצדדים ולקיומה של הסכמה הדדית ביניהם להתקשר בהסכם מחייב, שבאה לידי ביטוי ביסוד גמירת הדעת. המבחן לגמירת דעתם של הצדדים הינו מבחן אובייקטיבי הנלמד מאמות מידה חיצוניות, וכולל את נסיבות העניין, התנהגות הצדדים ואמירותיהם לפני ואחרי כתיבת המסמך וכן את תוכן המסמך עצמו (ראו: שלו, עמ' 174-172; פרידמן וכהן, עמ' 157-156). לעניין יסוד המסוימות, כמו גם לעניין דרישת הכתב הכרוכה בה בעסקאות מקרקעין, נפסק בעבר כי נדרש שהפרטים החיוניים והמהותיים בעסקה יהיו מוסכמים וכתובים. פרטים אלה "כוללים ... דברים הכרחיים, כגון: שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, המחיר, זמני התשלום, הוצאות ומסים, אם אין הוראה אחרת עליהם בחוק..." (ההדגשה שלי – ש.ש.)... דרישה זאת נובעת מן התפיסה הבסיסית שאין חוזה יכול להתגבש אלא כאשר הצדדים מסכימים על מסגרתו ועל העניינים החיוניים והמהותיים שבו ... ברם, עם השנים רוככה הדרישה בפסיקה, אשר הכירה בהסכם כבעל מסוימות מספקת גם כאשר לא ניתן היה למצוא בו את "התנאים החיוניים לעסקה", וזאת כאשר פרטים אלו ניתנים להשלמה לפי הוראות שבדין או לפי הנוהג המקובל ... השלמה כאמור לא תיעשה כאשר בין הצדדים קיימת אי-הסכמה מפורשת או משתמעת לגבי אותם פרטים חסרים ...


שני התנאים המצטברים הנדרשים להתגבשות הסכם מחייב – גמירת דעת ומסוימות – הינם תנאים נפרדים אך קיימים ביניהם קשרי גומלין חזקים ... לעתים, העדה חזקה על גמירת דעת נתפשת כפיצוי על מסוימות חסרה או פגומה ... מנגד, היעדר מסוימות – בדגש על היעדר הסכמה לגבי פרט עיקרי – עשוי להעיד על פגם בגמירת דעתם של הצדדים.".

במקרה דנן איני יכול להתעלם מן העובדה כי תיאור הנכס בזכרון הדברים, שהינו כמובן בבחינת פרט מהותי וחיוני לקימו של חוזה מכר, שונה מהותית מתיאורו בטיוטת הסכם המכר.

הנכס מתואר באופן כללי בזכרון הדברים: "המוכר מתחייב בזה למכור לקונה, והקונה מתחייב בזה לקנות מאת המוכר, את הזכויות בנכס הידוע כמגרש/דירה בת 8 חדרים בחלקה 62 בגוש 11039 הנמצא ברחוב מירון מס' 5 עיר ק. בנימין קומה קרקע כווני אויר 4 (להלן: "הנכס").". קרי, שטחו של המגרש ושטחו של הבית אף לא כתובים בו. מנגד, בטיוטת הסכם המכר לראשונה נודע כי התובעים הינם הבעלים של מחצית שטח המקרקעין ועל קיומו של הסכם השיתוף.

התובעים, בהגינותם, לא טענו כי הנתבעים ידעו על הסכם השיתוף ועל זכויותיהם המדויקות, עת חתמו על זכרון הדברים.

כאמור, תיאור מדויק של הנכס הוא פרט חיוני בחוזה מכר ובנקודה זו זכרון הדברים לא היה מסוים והדבר יכול להעיד על פגם בגמירת הדעת.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי זכרון הדברים הוכן והובא מראש לפגישה על-ידי המתווך, זאת בניגוד להוראות חוק המתווכים, ומכאן שהמסמך נעדר כל נפקות משפטית (בסיכומיהם טענו הנתבעים כי המתווך אבי הגיש כנגד הנתבע תביעה קטנה בגין אי תשלום דמי תיווך. בכתב הגנתם, בתביעה הקטנה, תיארו את הפסול שבעריכת הסכם זכרון הדברים והם משערים שבעקבות זאת המתווך לא התייצב לדיון. ואולם, לסיכומים צורף פרוטוקול הדיון בבית-המשפט לתביעות קטנות, ממנו אני למד כי את הנתבע תבע אדם בשם "ארז טילן" – והוא אינו אבי המתווך).

בתצהירו, המתווך אינו מתייחס לטענות אלה. אינו טוען כי הביא עמו את המסמך וכן אין התייחסות לכך כי מילא בכתב ידו את הפרטים בזכרון הדברים.

בסיכומים מטעם התובעים, נטען לראשונה כי התובעת 2 הדפיסה את ההסכם מהאינטרנט, ואבי המתווך התבקש לכתוב ולמלא את הפרטים.

אם כן, אין לי כל אינדיקציה להוכיח מי ערך את המסמך, ואף אם אסיק כי ערך אותו המתווך, איני מקבל את הטענה כי המסמך נעדר כל נפקות משפטית וכי הוא בבחינת VOID. חוק המתווכים אמנם אוסר על מתווכים לערוך ולסייע בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי, וכן מטיל סנקציות על הפרת האיסור, אך אין להסיק מכך כי תוקפו המשפטי של המסמך משמעותו בטלות, אלא לכל היותר VOIDABLE.

איני רואה לנכון להיכנס ולהעמיק בסוגיה משפטית זו שכן בכל מקרה הסקתי לעיל כי זכרון הדברים לא עמד בדרישת המסוימות ומכאן אינו מחייב את הצדדים, קרי אין לפסוק לטובת התובעים את הפיצוי המוסכם שנקבע בו.

שלב המשא-ומתן לקראת החתימה על הסכם המכר

להלן התכתובת בין הצדדים (מיד לאחר החתימה על זכרון הדברים ביום 14.09.08)

18.09.08 – ב"כ התובעים שולח לב"כ הנתבעים, עורך-הדין אור-זך, מייל ובו "... מועברת אליך בשנית טיוטת ההסכם עם תיקון לענין תשלום התמורה בלבד (סעיף 10 להסכם)".

28.09.08 – ב"כ הנתבעים מבקש עותק מהסכם השיתוף.

29.09.08 – ב"כ הנתבעים שולח לב"כ התובעים טיוטת הסכם ועל גביה תיקונים.

אני מסיק כי הסכם השיתוף נשלח לב"כ הנתבעים שכן הוא מבקש את התשריט המהווה חלק ממנו.

ב"כ הניתבעים ביקש להוסיף בפרק המבוא את המשפט – "והואיל ונרשם הסכם שיתוף בין הבעלים של החלקה המצורף כנספח ב' להסכם זה".

ניתן לראות כי במבוא נרשם באופן ברור כי המוכר מצהיר "כי הינו הבעלים הרשום של מחצית מזכויות הבעלות של שטח מקרקעין המצוי ברח' מירון 5 בשכונת קרית-בנימין ... וכי הינו בעל זכות החזקה היחיד ובפועל הינו המחזיק והמשתמש הבלעדי של דירה בת 8 חדרים ...".

בסעיף 5 לטיוטת הסכם המכר, בפרק "הצהרות המוכרים" "מצהיר המוכר כי בינו לבין יתרת הבעלים במגרש, ה"ה שלס מרים, קיים הסכם שיתוף במקרקעין אשר רשום בלשכת רישום המקרקעין מיום 13.10.97 ... המסדיר את זכויות וחובות המוכרים ויתרת הבעלים במגרש, והכל כאמור בהסכם השיתוף המצורף לחוזה זה כנספח ב' והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו". כמו כן, ב"כ הנתבעים הוסיף בכתב ידו את סעיף 6 – "המוכר מצהיר כי אין במקרקעין בניה בלתי חוקית ואין מום נסתם".

באמרת אגב, איני מקבל את טענת הנתבעים כי לא התחייבו בזכרון הדברים לחתימה על הסכם מכר בתאריך מסוים. אכן, זכרון הדברים שותק בעניין זה, אולם ניתן ללמוד מן הראיות כי הצדדים ציפו לחתום על ההסכם בסמוך לאחר החתימה על זכרון הדברים. כך למשל, טיוטת הסכם המכר מציינת את מועד מסירת החזקה בנכס עד ליום 01.06.09. המוכרים בזכרון הדברים התחייבו למסירת החזקה תוך 8 חודשים מיום החתימה על הסכם המכר, ומכאן אני למד כי הצפי לחתימה על ההסכם היה בתחילת אוקטובר 2008.

05.10.08 – ב"כ התובעים שולח לב"כ הנתבעים הסכם מתוקן ומסב את תשומת לבו "כי מועד המסירה שונה על-ידי ל- 15.06.08 (צריך להיות 15.06.09 – ש.ש.) בהנחה שעוד השבוע יחתם הסכם בין הצדדים".

13.11.08 – במכתבו של ב"כ התובעים לב"כ הנתבעים מבקש הוא כי הצדדים יחתמו על חוזה המכר בתוך 14 ימים. עוד הוא מציין כי התובעים נמנעו מלהיכנס למשא ומתן עם קונים פוטנציאליים שכן ראו עצמם מחוייבים לזכרון הדברים. המכתב נשלח הן בפקס והן במייל.

17.11.08 – ב"כ הנתבעים החדש, עורך הדין סטלקול, במענה למכתב מיום 17.11.08, כותב – אומר באופן מפתיע – כי מרשיו רשאים לבצע את כל הבדיקות המשפטיות והתכנויות הקשורות לגבי הנכס נשוא זכרון הדברים. עורך-דין סטלקול כותב כי הוא פנה לבא-כוחם הקודם בבקשה להעברת כל החומר הרלוונטי, אולם עד למועד זה לא הועבר לעיונו דבר.

אציין כי אין זה מעניינם של התובעים דרך השגת המסמכים. היה על הנתבעים לקחת מבא-כוחם הקודם את כל התיק הקשור בעסקת המכר, על כל נספחיו, זו זכותם ואף מחובתם לעשות כן.

עוד מלין עורך-הדין סטלקול כי " ... מרשיי כלל אינם מודעים לאופן הזכויות הקנייניות של ה"ה נץ על כל המשתמע מכך ומעולם לא ראו את טיוטת ההסכם ו/או את הסכם השיתוף ו/או נסח טאבו ו/או כל חומר אחר הרלבנטי לזכויות הקנייניות הנמכרות". ובהמשך: ".... ובהנחה שאופן רישום הזכויות הקנייניות תואם והולם למצג אשר הוצג בפניהם ע"י ה"ה נץ ערב החתימה על הסכם זיכרון הדברים, יחתמו מרשיי על הסכם מכר". ומוסיף: "... באם למרשיך ישנם רוכשים אחרים, הרי שמרשיי נותנים בזאת למרשיך את הסכמתם לנהל עימם מו"מ ומשחררים אותם מכל התחייבות כלפיהם, שכן מרשיי לא יחתמו על הסכם בטרם תושלם התמונה המשפטית והתכנונית של הזכויות הקנייניות בנכס".

18.11.08 – כותב ב"כ התובעים לעורך-הדין סטלקול כי "מרשך קיבלו את כל שביקשו באמצעות בא-כוחם (עד לא מזמן 14.11.08) עו"ד אור-זך עמיקם לרבות תיקונים בהסכם, הסכם שיתוף, נסח טאבו - וזאת עוד בחודש 09/2008!!! כל שעיכב את החתימה היתה תשובת הבנק למרשיך, הבדיקה המשפטית התבצעה ע"י עו"ד אור-זך (בא-כוחו של מרשך עד לא מכבר). טענתך כי מרשך לא ראו את טיוטת ההסכם ו/או הסכם השיתוף היא טענה לא נכונה וטוב היה לו לו היתה מועלית מאחר וכאשר לאדם יש מייצג (בא-כוח) אזי בא-כוחו של אדם הנו כאותו אדם – פועל בשמו ומשיב בשמו".

20.11.08 – עורך-הדין סטלקול כותב לב"כ התובעים כי הוא דורש רישום של הנכס כבית משותף בתוך 10 ימים (המכתב לא צורף, אך מאוזכר בתצהירים מטעם התובעים).

24.11.08 – כותב ב"כ התובעים לעורך-הדין סטלקול "באם מרשך מבקש לרשום בית משותף (לאחר חודשיים ימים ולאחר שהחוזה עמד לעיונו ובדיקתו במשך חודשיים ימים!!!) – גם זאת לא יעמוד למכשול לחתימת החוזה".

הצדדים ויתרו על חקירות ובדיון מיום 14.06.10 הסכימו על הגשת סיכומים ומתן פסק-דין.

ראשית, בתחילת המו"מ לקראת החתימה על הסכם המכר, בשלבי עריכת הטיוטות ומיד לאחר החתימה על זכרון הדברים, מצבו המשפטי של הנכס נודע לנתבעים, זאת באמצעות עורך הדין אור-זך, ולא היתה כל מניעה משפטית להעביר את הזכויות על-שמם. איני מקבל את טענת הנתבעים כי רק במהלך בדיקות המימון על-ידם, עת נדרשו להציג בפני חלק מן הגורמים הבנקאיים את כל הנתונים אודות הנכס, לרבות הסכם שיתוף, תשריט ותכניות בניה מהוועדה לתכנון ובניה קרית אתא, רק אז התחוור להם כי לא כל הנתונים ו/או המסמכים נמצאים בידי עורך-הדין עמיקם אור-זך וכי ב"כ התובעים. עוד הם טענו כי רק לאחר בדיקות ראשוניות שביצע עו"ד סטלקול ידעו כי עסקינן בזכויות במגרש ולא בבית מגורים בן 8 חדרים על צמידויותיו.

ככל שיש לנתבעים טענות כנגד עורך-הדין שיצג אותם בתחילת המשא-ומתן, שהרי הם טוענים למעשה כי הוטעו ולא ידעו את המצב המשפטי של הנכס לאשורו, היה עליהם להגיש הודעת צד ג'.

שנית, הנתבעים לא טענו כי בנק לאומי למשכנתאות סירב להעניק להם משכנתא נוכח המצב המשפטי של הנכס, אלא הבהיר להם כי במקרה של הסכם שיתוף במקרקעין, הבנק ידרוש את בדיקתו המשפטית של ההסכם, תוך דרישה לקבלת התחייבויות משפטיות לרישום בית משותף. ראשית, אין כל ראיה לטענה זו. לא הוצג בפני כל מסמך הנוגע למימון העסקה. מה גם שניתן לראות כי הבנקים אכן נותנים מימון לעסקאות מסוג זה (הבית נמכר ביום 01.12.08 וניתן לראות כי בנק מזרחי טפחות אישר מימון, כן ניתן לראות כי גם בנק לאומי למשכנתאות אישר מימון בסך 760,000 ₪ במסגרת עסקת מכר של הבעלים האחרים בשטח). יתרה מזאת, ב"כ התובעים טען בסיכומיו כי פנה לב"כ הנתבעים והציע לחתום על חוזה בו מתחייבים התובעים כי תוך זמן, לא ארוך, ירשם בית משותף כאשר תשלום התמורה לא ישולם כל עוד לא נרשם בית משותף. ב"כ הנתבעים דרש רישומו של בית משותף בתוך 10 ימים – לא אעמוד על סבירות הדרישה.

אציין כי רק בשלב הסיכומים העלו הנתבעים את הטענה כי במהלך הפגישות שבין הצדדים הודיעו לתובעים ולמתווך כי בכוונתם ליטול משכנתא במימון גבוה (בשיעור של כ- 90%) לשם רכישת הנכס. טענה שלא הועלתה אף בתצהיר מטעמם.

זאת ועוד, בסעיף 16 לתצהירו, מצהיר אבי המתווך כי ביום 18.11.09 התקשר לנתבע מס' 1 "... וביקשתי לדעת מה קורה מאחר והנתבעים (צריך להיות התובעים –ש.ש.) נמצאים בהפסדים עקב "מריחת הזמן" (מעל חודשיים ימים) והוא ענה לי שהוא מתחרט ולא מעוניין בנכס יותר".

אני מוצא כי בנסיבות המקרה דנן, התובעים מסיבה כלשהי חזרו בהם מרכישת הנכס וקיוו כי הטענה שלא נרשם בית משותף תועיל להם.

סופו של יום, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים לרבות המסמכים והתצהירים, אני מוצא כי הנתבעים התנהגו בחוסר תום-לב במהלך המשא ומתן לקראת החתימה על הסכם המכר, תוך שהם יודעים את המצב המשפטי של הנכס לאשורו ומסכימים לרכוש אותו כפי שהוא. העלאת טענות כבדות משקל כנגד עורך-הדין אור-זך כמי שהטעה ולא יצג אותם נאמנה, זאת מחד, והימנעותם מהגשת הודעת צד ג' מאידך, אומרת דרשני. מובן הוא כי טענה זו אינה רלוונטית להכרעה בתיק זה ובית המשפט לא קובע עמדה באשר לטענות אשר הועלו כנגד עו"ד אור – זך כיוון שעמדתו לא נשמעה בבית המשפט.

לפיכך, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעים ישלמו לתובעים פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב (שהינם 20,000 ₪ לאחר ניכוי 5,000 ₪ שניתנה להם כמקדמה במעמד החתימה על זכרון הדברים) וכן שכ"ט בסך 7,500 ₪ וכן השבת מחצית אגרת בית המשפט משוערכת להיום.

מותר לפרסום מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכרון דברים קבלן

  2. זכרון דברים כללי

  3. זכרון דברים דירה

  4. אכיפת זכרון דברים

  5. זכרון דברים קטנוע

  6. ביטול זכרון דברים

  7. זכרון דברים ירושה

  8. זכרון דברים מותנה

  9. זכרון דברים אופנוע

  10. זכרון דברים הלוואה

  11. זכרון דברים משכורת

  12. זכרון דברים סטנדרטי

  13. זכרון דברים טרקטורון

  14. זכרון דברים פסקי דין

  15. ביטול זכרון דברים רכב

  16. חוזה זכרון דברים רכב

  17. הפרת זכרון דברים רכב

  18. זכרון דברים בדיקת רכב

  19. זכרון דברים טופס דירה

  20. זכרון דברים שיפוץ דירה

  21. זכרון דברים למכירת רכב

  22. זכרון דברים דיני חוזים

  23. זכרון דברים מכירת מגרש

  24. ביטול זכרון דברים דירה

  25. זכרון דברים תוקף משפטי

  26. זכרון דברים עמלת תיווך

  27. זכרון דברים רכב משועבד

  28. חוזה זכרון דברים דירה

  29. זכרון דברים חוזה מחייב

  30. זכרון דברים חוזה עבודה

  31. זכרון דברים למכירת חנות

  32. הערת אזהרה זכרון דברים

  33. זכרון דברים רכישת מניות

  34. זכרון דברים תאונת דרכים

  35. ביטול זכרון דברים הטעיה

  36. הפרת הסכם זיכרון דברים

  37. זכרון דברים חוזה שכירות

  38. זכרון דברים דירה למכירה

  39. זכרון דברים דירה שכירות

  40. זכרון דברים למכירת מגרש

  41. זכרון דברים רכב יד שניה

  42. זכרון דברים החלפת רכבים

  43. זכרון דברים להשכרת דירה

  44. זכרון דברים למכירת דירה

  45. זכרון דברים קניית מכונית

  46. הפרת זכרון דברים שכירות

  47. זכרון דברים שותפות עסקית

  48. זכרון דברים פירוק שותפות

  49. איחור בעריכת זיכרון דברים

  50. זכרון דברים קביל בבית משפט

  51. זכרון דברים פיצויי פיטורים

  52. זכרון דברים עסקת קומבינציה

  53. זכרון דברים וחוזה שלא נחתם

  54. זכרון דברים למכירת רכב משומש

  55. הפרת זכרון דברים מכירת מגרש

  56. ביטול זכרון דברים שכירות עסק

  57. ביטול זכרון דברים למכירת דירה

  58. ביטול זכרון דברים למכירת מגרש

  59. הפרת זכרון דברים למכירת דירה

  60. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה

  61. הפרת זכרון דברים עסקת קומבינציה

  62. זכרון דברים בדבר מכירת רכב עם ליקויים

  63. תביעה לפיצוי מוסכם 10% משווי הדירה לפי זיכרון דברים

  64. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון