אם חד הורית השלמת הכנסה


1. תיק זה הועבר אל המותב למתן פסק דין על סמך החומר שבתיק ובלא שנשמעו בו הוכחות. יצוין כי הצדדים אחרו מאוד בהגשת סיכומיהם בכתב. על פי החלטת בית הדין מיום 31.1.01, היה על התובעת להגיש סיכומיה בתוך 45 ימים מאותו מועד, ועל הנתבע (להלן-המוסד), להגיש סיכומיו בתוך 45 ימים מיום קבלת סיכומי התובעת. לאחר שנשלחה אל התובעת התראה בענין אי הגשת הסיכומים במועד, הוגשו הסיכומים לתיק ביום 11.6.01 (אליהם צורפה בקשה להארכת מועד ובה פורטו הסיבות לאיחור). סיכומי המוסד הוגשו ביום 11.3.02 (לאחר שנשלחה התראת בית הדין בענין אי הגשתם).

2. תביעת התובעת הינה כנגד החלטת המוסד מיום 27.6.00 בדבר הפסקת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה החל מ-10.99, וזאת לאור לימודיה של התובעת במכללה למינהל, ובהיותם של לימודים אלה שוללים זכאות לגמלה בהתאם לסעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 וסעיף 6 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב-1982.

3. העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן אלו:

א. התובעת אם חד הורית לבת ילידת שנת 1996.

ב. לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה מיום 1.4.98 ועד ליום 27.6.00, שאז הודע לה על כך שאינה זכאית לגמלה מאז .99.01

ג. ב-10.10.99 החלה התובעת ללמוד במכללה למינהל במגמת הנדסת תוכנת מחשבים.

4. הוראות החוק הרלבנטיות לענינינו הן אלו:

א. ס' 3(4) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982 שכך נקבע בו:

"3. סייג לזכאות לא יהיו זכאים לגמלה לפי חוק זה - (4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות, ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנוי בפסקה (4) של סעיף 2(א).

ב. תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב 1982, שכך נקבע בה:

"6. מוסד (א) כמוסד לענין סעיף 3(4) לחוק יחשב - (1) כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק:

(2) מוסד אחר ללימודים על-תיכוניים:

(3) ישיבה ומוסד תורני:

(4) מוסד להכשרת כוהני דת:

(5) מוסד לימודים אחר שבו מלמדים באופן שיטתי תלמידים, למעט..."

5. אלו הן, בתמצית, טענות התובעת לביסוס טענתה בדבר זכאותה לגמלה:


א. הקורס שבו מדובר אינו מקנה תואר אקדמי, והמכללה למינהל איננה מוסד להשכלה גבוהה כהגדרתו בחוק.

ב. הגדרת "מוסד" שבתקנה 6 הינה הגדרה גורפת ובלתי סבירה בהיותה סוגרת בפני התובעת כל אפשרות להתקיים ולגדל את בתה, ובו בזמן לרכוש מקצוע כדי להבטיח את עתיד שניהם.

ג. לתובעת לא הוצע כל מסלול של הכשרה מקצועית על ידי לשכת שירות התעסוקה וזאת מאחר שעומדת לה הזכות לגמלת הבטחת הכנסה בהיותה בסטטוס של אם חד הורית, ואין זכאותה תלויה בחובה לעבוד, עד שתהיה בתה בת 7 שנים.

ד. אף אם היתה חייבת לעבוד, לא קיימת עבורה אפשרות של הכשרה מקצועית תוך שמירת זכאותה לגמלה.

ה. התובעת אינה משלמת שכר לימוד אלא השתתפות עצמית בלבד. מתוך שכר לימוד מלא לשנה א' בשיעור של 7,810 ש"ח לשנה, שלמה 830 ש"ח בלבד. לשנה ב' שלמה 978 ש"ח מתוך 8,360 ש"ח (מסמכים בענין צורפו לסיכומים).

ו. תקנה 6 עליה נסמך הנתבע הינה אולטרה וירס לנקבע בסעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, ומנוגדת לאמור בס' 2 לחוק משפחות חד הוריות התשנ"ב 1992. משלא הותקנו תקנות לפי ס' 2 לחוק משפחות חד הוריות נוצר מצב בלתי סביר המפלה לרעה את התובעת יחד עם כל משפחה חד הורית בישראל לעומת יתר הזכאים.

ז. מצבה של התובעת אף שונה מזה של אם חד הורית הלומדת במוסד להשכלה גבוהה כמו אוניברסיטה מאחר שמטרתה היא רכישת מקצוע ולא תואר אקדמי. שקילת הנסיבות המיוחדות של התובעת יחד עם מטרת החוק מביאה למסקנה כי תקנה 6(א) לוקה חסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של ענין.

5. אלו הן, בתמצית, עיקרי טענות המוסד, בתגובה:

א. החלטת המוסד נתקבלה בהתאם לאמור בסעיף 3(4) לחוק ובתקנה 6 (א)(2) לתקנות. השאלה המתעוררת היא על כן האם יש לקבל את טענות התובעת בדבר היותה של תקנה 6(א)(2) לוקה בחוסר סבירות קיצונית עד כדי כך שעל בית הדין לבטלה.

ב. בית הדין הארצי פסק כי התקנה אינה לוקה בחוסר סבירות קיצונית המצדיק ביטולה, ואף לא בחוסר סבירות כלשהי.

ג. אין בסיס להבחנה בין מוסד להשכלה גבוהה לבין מוסד ללימודים על תיכוניים.


ד. מטרתו של חוק הבטחת הכנסה הינה להבטיח הכנסת מינימום למי שאינו יכול להפיק הכנסה לו מסיבות שאינן תלויות בו. בית הדין כבר קבע כי תכלית התקנה לשלול תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר.

ה. טענות התובעת כי על החוק למצוא פתרון לבעייתה בכך שיינתנו לה אמצעי קיום שיאפשרו לה לרכוש מקצוע, ואם לא יעשה כן יש לראות את הוראות החוק כבלתי סבירות, אינן מעוגנות בחוק, ואינן מתישבות עם הוראותיו. השאיפה למצוא אמצעי קיום שיאפשרו לתובעת לרכוש מקצוע ככל שתהיה מוצדקת ורצויה אינה משליכה על השאלה השנויה במחלוקת.

ו. גם כמי שפטורה ממבחן תעסוקה ואינה מופנית להכשרה מקצועית במסגרת החוק לא נמנע מן התובעת לפנות ללשכת שירות התעסוקה מיוזמתה ולבקש להשתתף בקורס להכשרה מקצועית. אם מדובר בלימודים במוסד שאינו שולל זכאות לגמלה לפי תקנה 6(5) יכולה התובעת להמשיך ולהיות זכאית לגמלה.

ז. תקנה 6 אינה סותרת את הוראת ס' 2 לחוק משפחות חד הוריות. טענת התובעת היא בעצם שיש לראות את תקנה 6 כמגבילה את ההזדמנויות שלה לרכוש הכשרה מקצועית, ובכך היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

דין טענה זו להדחות על הסף.

6. אין חולק כי התובעת לומדת "במוסד אחר ללימודים על תיכוניים", כנזכר בהוראת תקנה 6(א)(2) לתקנות, הנסמכת על הוראת ס' 3(4) לחוק. בהיותה לומדת במוסד כאמור, נשללת ממנה זכאותה לגמלה. משאין מחלוקת על העובדות בתיק זה, אנו נדרשים לטענות בדבר חוסר סבירות קיצוני של התקנה, שלטענת התובעת, יש בו כדי להצדיק הוראתנו על ביטול ההוראה, לפחות בנסיבות הענין כאן, שלדעת התובעת מצדיקות ביטול כאמור.

בפסק דינו של בית הדין הארצי בענין ג'ני ברוכי (דב"ע 12/89 - 04 ג'ני ברוכי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג עמ' 74 להלן - ענין ברוכי) דן בית הדין ארוכות בשאלה בדבר סבירותה של הוראת תקנה 6(א)(1) לתקנות, ובטענות לענין פסילתה.
יפים הדברים ונכונים גם לענין שבפנינו, ועל כן נביא כאן מעיקרי הדברים, בלשון בית הדין הארצי, כדלקמן:

"ג. התקנה השוללת גימלה ממי שלומד במוסד להשכלה גבוהה תכליתה לשלול תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר. תכליתה תואמת איפוא את תכלית החוק המסמיך.

ד. גם מי שמחד לומד לימודים מלאים באוניברסיטה ומאידך עובד באופן חלקי לא יהיה זכאי לגימלת השלמת הכנסה משום שיאמרו לו אי לולא למדת היית עובד ומתפרנס ולא היית נזקק לקופה הציבורית...

ה. סבירותה של תקנה 6(א) לתקנות נבחנה על ידי הפסיקה ולא נמצא בה פסול של חוסר סבירות (דב"ע מז/120 - 0 מאיר שחר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 284, להלן - פס"ד שחל). אמנם בפסק-דין שחל לא נשללה על פניה האפשרות שסטודנט בעל תואר שני או שלישי, הלומד שעות שבועיות מעטות וגם עובד אפשר שיהיה זכאי לגימלת השלמת הכנסה (פס"ד שחל בעמ' 290), אך לא

זה המקרה שלפנינו, שהרי אין טענה שהמערערת למדה באוניברסיטה שעות שבועיות ספורות בלבד (ר' גם דב"ע 4/98 - 04 שמואל הלברשטאם - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)).

ו. ...

ז. הכללים שגיבשה הפסיקה לפסילת תקנות הלוקות באי סבירות הן אלה:

(1) חוסר הסבירות צריך להיות קיצוני ויורד לשורשו של ענין.

(2) הוראת התקנה סוטה במידה ניכרת מהגשמת המטרה החקיקתית שלה.

(3) העוול הנגרם על ידי התקנה נעוץ בהסדר כללי שנקבע בה ואינו מוגבל למקרי שוליים חריגים.

(4) מקום שחקיקת משנה זכתה לאישור ועדה מוועדות הכנסת, פעולה הנתפסת כחקיקה עקיפה מטעם הכנסת עצמה, יבטלה בית המשפט רק כאמצעי אחרון וקיצוני ביותר שאין בפניו כל פתרון אחר.

(5) תיקון העוול יכול להיות מושג רק בביטול התקנה.

(6) ביטול התקנה לא יפגע בציפיות שהתקנה נטעה בקרב הציבור.
(בג"צ 4769/90 זידאן ואח' נ. שר העבודה והרווחה ואח', פ"ד מז (2) 147;
דב"ע נד/233 - 0 המוסד לביטוח לאומי - חשימה עבד רדואן, פד"ע כח' 103, 115; רענן הר זהב, המשפט המינהלי הישראלי עמ' 492-491).

ח. נרה לנו שאף לא אחד מהתנאים מתקיימים במקרה זה ולכן אין זה מוצדק לפסול את התקנה כפי שנפרט להלן:

(1) ההגיון שבשלילת זכאות לקבלת גימלת הבטחת הכנסה מסטודנט הלומר באוניברסיטה אינו לוקה בחוסר סבירות לאור התכלית החקיקתית של חוק הבטחת הכנסה, שכאמור מטרתו להבטיח הכנסת מינימום למי שאינו יכול להפיק הכנסה זו מסיבות שאינן תלויות בו.

(2) גם אם יהיה מי שיטען שבמקרה הקונקרטי נגרם למערערת עוול, תהא התשובה לכך כי "סבירותה של הוראה משפטית נבחנת לא רק לאור התוצאה, שהיא משיגה במקרה פלוני, אלא גם לפי התוצאה, שהיא מיועדת למנוע במקרה אלמוני" (בג"צ 332/62 שפניר נ. שר האוצר ואח', פ"ד יז(1) 574, 577).
במקרה הנוכחי ביטול התקנה יביא לכך שגם אחרים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה יהיו זכאים לגימלת הבטחת הכנסה, וזו ודאי לא היתה תכלית חקיקתו של חוק הבטחת הכנסה.

(3) אכן התקנה לא שוללת גימלת הבטחת הכנסה ממי שלומד במסגרת הכשרה מקצועית או לימודים אחרים שאינם מוכרים על ידי רשויות ממשלתיות או על פי דין. בקביעה זו הפעיל מחוקק המשנה שיקול דעת שבו נתן עדיפות לסוגים מסויימים של תלמידים במוסדות מסוימים על פני סטודנטים בכך שלא שלל מהם גימלת הבטחת הכנסה למרות לימודיהם. על פני הדברים נראה לכאורה שעדיפות זו הוקנתה לסוגים מסויימים של תלמידים שלימודיהם יכשירו אותם לעסוק בעבודות כפיים או בעבודות אחרות שמחוקק המשנה סבר שיש לעודד את לימודיהם ואין לפגוע בזכאות לומדיהם לגימלה מקופת הציבור תוך כדי אותם

לימודים. ככלל אין בית המשפט שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המינהלית, מתוך חזקה שתבונתם, הגיונם, ידיעתם ונסיונם בחיי המעשה והכרת המצב לאשורו מכל בחינות והתנאים הם שהובילו את מתקיני התקנות לנוסח כפי שהותקן (ע"א 311/57 היועץ המשפטי לממשלה נ. מ.
דיזנגוף ושת' (שיט) בע"מ ואח', פ"ד יג(2) 1026, 1039).

(4) גם אם יהיה מי שיטען שהפליה זו לוקה בחוסר סבירות, תהא התשובה לכך שכל זמן שאי הסבירות אינה עולה לדרגה של אי סבירות קיצונית או מהותית לא יתערב בית הדין בהחלטה.

(5) זאת ועוד, התקנות הותקנו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והווחה של הכנסת. כאמור לעיל הן נתפסות כחקיקה עקיפה מטעם הכנסת עצמה."

7. אין לקבל טענת התובעת בדבר השוני המהותי לענין שבפנינו בין לימודים במוסד להשכלה גבוהה, לבין לימודים במוסד לימודים על תיכוני, כאילו הלימודים במוסד להשכלה גבוהה מטרתם הקניית תואר אקדמי, בעוד שהלימודים במוסד על תיכוני מטרתם הקניית מקצוע. לא מצאנו בסיס לטענה בדבר השוני במטרות הלימודים בשני המוסדות.

סבירותה של הוראת התקנה, בין שתהא זו הוראת ס"ק 6(א)(1) ובין של (6)(א) (2), תבחן לאור תכלית החקיקה, ועל זו עמד בית הדין הארצי בהרחבה בענין ברוכי.
לענין תכלית זו לא תמצא הבדל מהותי בין לימודים במוסד אקדמי שתואר אקדמי בצידו, לבין לימודים "במוסד אחר ללימודים על תיכוניים". נוסיף עוד ונדגיש כי אין החוק בא ליתן פתרון למי שמבקש לרכוש מקצוע והוא חסר אמצעי קיום. תכליתו של החוק הינה להבטיח הכנסת מינימום למי שאינו יכול להפיק הכנסה כזו מסיבות שאינן תלויות בו. גם בעובדה בדבר היות התובעת פטורה ממבחן תעסוקה בהיותה אם לילדה קטנה אין כדי לשקול לענין זה. שגם כאן ניתן לומר כי אילולא למדה, היתה התובעת יכולה לעבוד, בין דרך התייצבות בשירות התעסוקה (מיוזמתה) ובין בדרך אחרת. אף לא מצאנו כי יש בהוראת התקנה משום סתירה להוראת ס' 2 לחוק משפחות חד הוריות התשנ"ב - 1992.

לאור כל האמור, ובהסתמך על ההלכה הפסוקה, לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה.

התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחת הכנסה רכב

  2. הבטחת הכנסה נכס

  3. הבטחת הכנסה קורס

  4. הבטחת הכנסה תושב

  5. הבטחת הכנסה רווק

  6. הבטחת הכנסה דירה

  7. הבטחת הכנסה עצמאי

  8. הבטחת הכנסה ליחיד

  9. הבטחת הכנסה גרושה

  10. אם חד הורית עובדת

  11. הבטחת הכנסה מסמכים

  12. הבטחת הכנסה מכונית

  13. הבטחת הכנסה ארנונה

  14. הבטחת הכנסה בגיל 55

  15. הבטחת הכנסה לאברכים

  16. הבטחת הכנסה חסכונות

  17. הבטחת הכנסה בני זוג

  18. הבטחת הכנסה אקדמאים

  19. הבטחת הכנסה פקדונות

  20. הבטחת הכנסה שכר דירה

  21. התיישנות הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה בעלות רכב

  23. הבטחת הכנסה אחזקת רכב

  24. ביטול חוב השלמת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה קצבת נכות

  26. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה עיקול רכב

  28. הבטחת הכנסה קריטריונים

  29. הבטחת הכנסה הכנסה מנכס

  30. הבטחת הכנסה תושב שטחים

  31. הבטחת הכנסה עזרת משפחה

  32. הבטחת הכנסה דירת מגורים

  33. הבטחת הכנסה הוצאות חשמל

  34. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  35. אם חד הורית השלמת הכנסה

  36. אישור רפואי הבטחת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה משרד החינוך

  38. הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  39. הבטחת הכנסה יציאה מהארץ

  40. הבטחת הכנסה יציאה לחו''ל

  41. הגדרת בני זוג הבטחת הכנסה

  42. הבטחת הכנסה ידועים בציבור

  43. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  44. הבטחת הכנסה הכשרה מקצועית

  45. הבטחת הכנסה שימוש קבוע ברכב

  46. תביעה בגין גמלת הבטחת הכנסה

  47. אי הצהרה על נכסים השלמת הכנסה

  48. איסור לנהוג ברכב הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה תשלום רטרואקטיבי

  50. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  51. תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה

  52. אי שיתוף פעולה עם חוקרי המל''ל

  53. הבטחת הכנסה פטור מאגרת טלוויזיה

  54. הבטחת הכנסה לימודים במוסד אקדמי

  55. הבטחת הכנסה קשישים היוצאים מהארץ

  56. אי שיתוף פעולה שלילת הבטחת הכנסה

  57. הבטחת הכנסה תמיכה כלכלית מהקיבוץ

  58. הבטחת הכנסה מגורים בנפרד מבן זוג

  59. אי הודעה על הפסקת עבודה השלמת הכנסה

  60. הבטחת הכנסה חיים משותפים עם בן זוג

  61. אי יכולת לשלם שכירות עקב הפסקת הבטחת הכנסה

  62. האם מחלת הסכרת היא תוצאה של פגיעה בעבודה ?

  63. אי שיתוף פעולה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה

  64. דחיית תביעת הבטחת הכנסה לאם חד הורית ל-2 ילדים

  65. שלילת גמלת הבטחת הכנסה בגלל יציאה מהארץ בפעם השניה

  66. השלמת הכנסה נשללה בשל קיום משק בית משותף עם בן זוג

  67. האם בדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד ?

  68. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו ידועים בציבור כבני זוג

  69. החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

  70. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו

  71. ביטוח לאומי הפסיק לשלם גימלת הבטחת הכנסה ואף חייב בהשבת כספים

  72. תביעה על שלילת זכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי

  73. זכאות לגימלת הבטחת הכנסה - שאלת זקיפת הכנסה מנכס, ובאיזה שיעור

  74. תביעה עקב החלטת ביטוח לאומי לדחות תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

  75. כספים בחשבון מקבלי הבטחת הכנסה אשר אינם שלהם ולא נעשה בהם שימוש ובגינם הופסקה הגימלה

  76. החלטת ביטוח לאומי להפסיק תשלום הבטחת הכנסה מחמת חוסר שיתוף פעולה עקב אי המצאת מסמכים

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון