אם חד הורית - ילד נכה

1. התובעת הינה אם חד הורית ואפוטרופוס לבנה ו', יליד 1982, הסובל מסכיזופרניה כרונית, פיגור שכלי ובעיות שמיעה (להלן: "הבן").

2.ביום 18.12.01 נבדק הבן על ידי ועדת ערר לשירותים מיוחדים אשר קבעה כי האחרון "תלוי בעזרה רבה בזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה".


3.בהתאם משולמת לתובעת קצבת שירותים מיוחדים בהיקף של שעתיים ליום.

4.לתובעת משולמת גמלת הבטחת הכנסה, משנת 94 – כדורשת עבודה.

5.בספטמבר 01, הגישה התובעת בקשה לפטור אותה מהתייצבות בשירות התעסוקה (להלן: "הבקשה"). התייצבות אשר היא תנאי לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

הנימוק לבקשה הוא טענת התובעת ולפיה היא מרותקת לטיפול בבנה ולפיכך אין באפשרותה להתייצב ולהירשם בלשכת העבודה כדורשת עבודה.

6.בהחלטה מיולי 02 דחה הנתבע את בקשת התובעת לפטור מהתייצבות משירות התעסוקה.


7.בעקבות החלטת הנתבע מיולי 02, הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה.

8.בקצירת האומר חזרה התובעת בפנינו על טענותיה לנתבע ולפיהן, יש מקום לפטור אותה מהתייצבות בשירות התעסוקה משמרותקת היא לטיפול בבנה.

9.לדעת הנתבע, דין התביעה להידחות משאין התובעת עומדת בהוראות הדין אשר מכוחן ניתן לפטור תובע המבקש גימלת הבטחת הכנסה מהתייצבות בשירות התעסוקה, כדורש עבודה.

10.מקובלת עלינו טענת הנתבע לפיה, אין בית הדין רשאי לחרוג מהוראות החוק ולפטור את התובעת מלהתייצב בשירות התעסוקה - מקום שחייבת התובעת בהתייצבות כאמור ואין החוק והתקנות פוטרות את התובעת מחובת ההתייצבות.

11.כן מקובלת עלינו טענת הנתבע לפיה, אין בחוק הבטחת הכנסה ובתקנות, הוראה המכירה בזכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה במקום בו אין התובעת מתייצבת בלשכת התעסוקה ונרשמת כדורשת עבודה.

12.כך, תקנה 3 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ד-1982 מכירה בזכותו של תושב ישראל לגמלת הבטחת הכנסה גם אם אין מתקיימים בו תנאי הזכאות שנקבעו בסעיף 2 (א) לחוק בהתקיים אחת החלופות המנויות בתקנה.

מבין חלופות אלו המנויות בתקנה 3 הנ"ל, רלוונטית לעניינינו החלופה שבתקנה 3 (א) (3). החלופה הדנה במצב שבו התובע גמלת הבטחת הכנסה, מקדיש את עיקר זמנו לטיפול בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה תמידית בביתו.

דא עקא, כי חלופה זו איננה ישימה לעניינינו במקרה התובעת כאן, מקום מקבל הבן קצבה לשירותים
מיוחדים לפי תקנות הביטוח הלאומי.

ראה:
תקנה 3 (ג) (3) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ד-1982.

13.נוסיף עוד, כי לא ניתן להכיר בזכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מכוח סעיף 2 (א) (7) לחוק, מקום שלא מתמלאים תנאי הזכאות להבטחת הכנסה מכוח סעיף זה, המפורטים בתקנה 3 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), תשמ"ב-1982.

לעניין זה, מכיר החוק והתקנות מכוחו, לזכותו של הורה המטפל בילדו החולה לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. כל זאת בתנאי שהחולה זקוק להשגחה תמידית לתקופה של 45 ימים לפחות. לא כך בעניינינו שעה שגמלת הבטחת הכנסה המבוקשת איננה מוגבלת לתקופה של 6 חודשים.

14.משאין בחוק ובתקנות אפשרות להכיר בזכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה במקום שאין היא מתייצבת בפועל בלשכת התעסוקה ונרשמת כדורשת עבודה – דין התביעה לפטור את התובעת מהתייצבות בלשכת התעסוקה – להידחות.

15.סוף דבר, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ערעור על פסק דין זה הוא בזכות, ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון