אם חד הורית עובדת


1. התובעת הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

2. משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק: "לפי סעיף 5 (ב) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980, ההכנסה הנחשבת מהכנסותיך לחודש 02/2000 היא על סך 3,612 ש"ח.
סכום זה עולה על גובה הגימלה לחודש זה שהוא 2,526 ש"ח.

ההכנסות שנלקחו בחשוב הכנסותיך הן: שכר עבודה, שכ"ד. לידיעתך, זכותנו לקחת בחשבון לחישוב הגימלה את ההכנסה מהשכרת הדירה באילת, מחודש זכאותך לגימלה", הגישה היא תביעה לבית הדין.

3. בתיק זה העידה התובעת בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

4. מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן:

א. הת', ילידת 1960, הינה אם חד הורית המגדלת את בתה בת ה-9 ללא סיוע כספי או אחר מאבי הילדה, עמו מעולם לא חיה;

ב. מחודש 3/98 עובדת הת' במשרד התחבורה באמצעות חברת כח אדם ומשתכרת שכר מינימום אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה נע בין 2,800-3,000 ש"ח נטו לחודש;

ג. בבעלות הת' דירה באילת (להלן - הדירה) אשר הושכרה על ידה החל משנת 1994, שאז שכה"ד עמד על סך $500 לחודש ובמועד הגשת התביעה ב-2/00 הגיע ל-$575 לחודש. החל מ-5/01 הדירה מושכרת בשכ"ד חודשי בסך $500;

ד. על הדירה רשומה משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ והת' משלמת בגין החזר ההלוואה תשלום חודשי, נכון ל-1.2.00, בסך 1,058.54 ש"ח;

ה. בשל מצבה כאם חד הורית, העדיפה הת' שלא להתגורר באילת מן הטעם שאין אילת מהווה סביבה חינוכית ראויה. כמו כן רצתה הת' סביבה תומכת אשר תסייע בידה, כהורה יחיד, בגידול נאות של בתה, ביחוד לאור זאת שנאלצה לצאת ולעבוד במשרה מלאה על מנת לקיים את צרכיה וצרכי בתה;

ו. תחת לשכור דירה מאדם זר העדיפה הת' לשכור חדר וחצי בדירת הוריה תמורת העברת משכורתה בסך כ-$800 לחודש להוריה לכיסוי דמי שכירות וכן תשלום חלק הת' במיסי הדירה ובהוצאות השוטפות, הוצאות כלכלה ואש"ל שלה ושל בתה;

ז. הת' מתגוררת בדירת הוריה בחולון. הדירה הינה בת 3.5 חדרים מרווחים, מתוכה מחזיקה הת', יחד עם בתה, בחדר וחצי;

ח. להבטחת תשלום דמי השכירות העבירה הת', בהוראת קבע, את משכורתה במישרין לחשבון אמה. עוד העבירה הת' את תשלומי שכ"ד של הדירה באילת, לחשבון הוריה;

ט. בין הת' להוריה נערך הסכם שכירות;

י. לא היה מקום, בהחלטת פקיד התביעות, להחשיב כהכנסה את שכה"ד ששולם לת' בגין הדירה באילת, שכן שכ"ד זה מתקזז כנגד שכ"ד המשולם ע"י הת' להוריה;

יא. לא יעלה על הדעת שזכויות הת' להשלמת הכנסה תגרענה אך ורק משום שהחליטה לשכור דירה אצל הוריה ולא מאדם זר. אלמלא שכירת דירה למגוריה ומגורי בתה אצל הוריה, הוצאות השכירות, בשים לב להיות הת' עובדת למחייתה כאם חד הורית, היו גבוהות בהרבה מהסכום ששולם להוריה;


יב. אביה של הת' אשר איננו רואה לטובה את נוכחות הת' בדירתו, במצבה האישי, עומד על כך שההסדר ביניהם יהא הסדר כספי אשר יחייב את הת' בתשלום שכ"ד והוצאותיה;

יג. מאז ומתמיד היה בין הת' לבין הוריה הסכם שכירות לפיו שלמה שכ"ד.

תחילה שכרה הת' רק חדר קטן בבית הוריה בו התגוררה עם בתה ואח"כ עברה עמה לחדר הגדול כשלבסוף החזיקה בשני חדרים. בהתאם לשינוי במספר החדרים ששכרה בבית הוריה, עודכן שיעור שכה"ד.

5. א. בראשית חקירתה הנגדית השיבה הת' שהיא מעולם לא התגוררה באילת וכן תחילה התגוררה בדירה שכורה בת"א וכאשר אזל כספה, וזה היה בשנת 94', 95', עברה להתגורר אצל הוריה.

ב. בהתייחס לעבודות בהן עבדה השיבה שממרץ 98' ועד היום עובדת היא ברציפות במשרד התחבורה ובין השנים 95' עד מרץ 98' עבדה במקומות שונים.

ג. לעניין שכר הדירה שקבלה עבור הדירה באילת הבהירה -

"בשנים 98' ו- 99' הסכומים באילת היו גבוהים מאוד. מאחר והמלון שהשכרתי לו את הדירה החזיר לי אותה, חיפשתי דיירים חדשים והשכירות באילת בינתיים ירדו. היו אפילו כמה חודשים שהדירה בכלל לא היתה מושכרת. היום ירד הביקוש באילת. הייתי חייבת להתפשר על $500 כדי בכלל להשכיר את הדירה. גם זה היה בשן ועין". (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 5-9) ובגין כל התקופות יש בידי הת' הסכם שכירות. ולגבי המשכנתא על הדירה הת' משלמת אותה משנת 1993, המועד בו רכשה את הדירה והיא משלמת אותה מ-2 מקורות - מהמשכורת שלה ומשכה"ד.

ד. כאשר נתבקשה הת' להבהיר מדוע בחוזה ת/8 מ-1.10.98 מצויין בסעיף 6 (ד) שדמי השכירות המוסכמים נקבעו לסך גמיש, השיבה - "הכוונה היא שאם במידה ויש לי איזה שהוא חודש שאני מתקשה והמשכורת שלי קצת פחות מהרגיל, כי לא תמיד אני מקבלת משכורת גבוהה כי אני עובדת על בסיס שעות, סימכנו שיהיו גמישים איתי".
(עמוד 5 לפרוטוקול שורות 17-19) וכאשר נתבקשה להסביר למה הכוונה - "שאר הוצאות שוטפות וגם עבור אחזקת הילדה" הבהירה - "חברת לין ביכלר אני מועסקת שם

8.5 שעות. אם הבת שלי מסיימת בית ספר בשעה 13:00 ואח"כ אני חייבת לשלוח אותה למועדנית עד 16:30 וזה עולה לי עוד כסף. כשהיא מגיעה הביתה אני עוד לא הגעתי מהעבודה כי אני מתחילה 08:00 ומסיימת בסביבות 16:30 ועד שאני מגיעה זה 18:00, אז אמא שלי מגיעה לפני ומקבלת את הילדה שלי לארוחת ערב. אני לא מרוויחה אפילו 3,000 ש"ח לחודש". (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 21-25).

ה. לשאלת ב"כ הנת' כיצד נקבע הסך $800 שהיא משלמת להוריה, הבהירה - "ישבתי עם הוריי ועשינו תחשיב כללי, פחות או יותר מה שווה כל דבר - חשמל, מים, טלפון, כלכלה, שכר דירה. $800 אמרנו כי ביטוח לאומי חייב אותי לרשום סכום. אז אני אמרתי שהמשכורת שלי בסביבות 3,200 ש"ח, אני ממלא מפקידה את זה לחשבון של הוריי, אז זה $800.

זה הסכום שבפועל אני מפקידה להם. לא רשמתי $800 סתם כך". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 6-10). ולשאלה איך הגדירה כל אחד מרכיבי הסכום, השיבה - "הסכום הזה שרשמנו הוא מעבר לכל ההגדרות. אני רשמתי את המשכורת שאני נותנת להורים שלי. 3,200 ש"ח בממוצע וכך הגעתי ל- $800". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 12-13) ולשאלה כיצד השתנו הסכומים שמשלמת היא להוריה מ-$200 ל-$800, הבהירה - "בהתחלה כשבאתי לגור עם הילדה הייתי במצב נואש, ההורים קיבלו אותי באהבה ועם הרבה רחמים. לקחתי רק חדרון קטן בדירה, עם הילדה ביחד באותו חדר. היא היתה אז בת שנה וחצי. תקופה אח"כ עברנו לחדר יותר גדול, שתינו ביחד. ואז שכר הדירה עלה. אחרת אבא שלי לא היה מסכים שאני אעבור לחדר ההוא. אח"כ הילדה לקחה את החדר הקטן ואני את החדר הגדול ואז תפסנו חצי דירה ובעצם השתלטנו על הדירה.
לולא היה לאבא שלי אינטרס כספי בכל הסיפור הוא לא היה מחזיק אותנו בכלל בדירה.


גם ככה הוא אומר לי ללכת כבר". (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 14-20).

לענין הסכום הבהירה שעד 10/98 שילמה $300 ומאחר ובמועד זה עברה היא לחדר נוסף עלה הסכום. "עד לאותה תקופה (10/98 - א.ס.) ה- $200 וה-$300 לא כללו הוצאות וה-$800 כן כוללים הוצאות כפי שפרטתי בתצהיר". (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 25-26). בהמשך הבהירה שתחילה הסכום הוגדר ל-$200 ו-$300 - "וזה היה בהתחלה. אבל אח"כ אני פשוט הכנסתי את המשכורת שלי. ומה שנכנס נכנס. זה היה גמיש. תמיד המשכורת שלי נכנסה לחשבון של אמי כנגד האפשרות לגור בדירה.
תמיד היה לי חוזה שכירות איתם. רק הבטחת הכנסה לא קיבלתי תמיד".

וכאשר הביטוח הלאומי דרש פירוט, הוגדר הסכום של $800 שכלל את כל ההוצאות כפי שפרטה הת'.

6. א. עיון בת/3 מעלה שביום 20.1.94 נחתם חוזה שכירות בין הת' למלון רויאל ביץ' לפיו השכירה היא את הדירה בתשלום שכ"ד בסך $500 לחודש לתקופה 1.2.94-1.2.95.

ב. בת/4 קיים פירוט מאת חשב אזורי של רויאל ביץ' בדבר שכה"ד ששולם לת' בגין כל אחת מהשנים 2/1998 עד 2/2001.

ג. ת/8 הינו הסכם שכירות מיום 1.10.98 בין הת' להוריה. בס' 6 א' נקבע שההסכם הינו לתקופה בלתי מוגבלת אשר ראשיתה ב-1.10.98. בס' 6 ב' קיים פירוט דמי השכירות ואופן תשלומו.

ד. בהצהרה שמסרה הת' לביטוח הלאומי - ת/14- הצהירה היא, בין היתר -

"הנני אם חד הורית לילדה בת 7. הנני מתגוררת בדירת הורי מזה 6 שנים.
את השכירות אני משלמת להם באמצעות משכורת חודשית שלי המועברת ישירות לחשבון בנק של אמי נחמה פרנקו וכן הפקדת תמורת דמי שכירות הדירה אשר על שמי באילת אשר מושכרת. ברצוני לציין שאילו היה עלי להשכיר דירה שלא בבית הורי לא הייתי מסוגלת לתפקד כלל וכלל בשום דירה - הן בשעות נוספות במקום עבודתי והן בחיי יום יום. עובדת היותי בבית הורי עוזרת לי לתפקד כך שאמי (שהינה חולת סרטן) שומרת על הילדה כאשר אני מאחרת מהעבודה ... לא ניתן לצפות שכל זה יהיה ללא תמורה כספית ולא ניתן לתאר שאהיה לנטל על הורי בגיל כזה ללא תמורה ..."

ה. ת/16 הינו הסכם שכירות שנחתם ביום 1.10.95 בין הת' להוריה לתקופה של 12 חודשים + אופציה לשנתיים. כאשר שכה"ד - $200 לחודש, עבור חדר בדירה.

ו. ת/17 הינו הסכם שכירות שנחתם ביום 1.10.97 בין הת' להוריה לתקופה של 12 חודשים + אופציה לשנתיים, כאשר שכה"ד - $300 לחודש כולל מיסים ואחזקה.

7. לאחר ששמענו את עדות התובעת והתרשמנו ממנה ומעדותה שהותירה רושם אמין, ולאור החומר שבתיק בית הדין הננו קובעות עובדתית כלהלן:

א. הת' הינה אם חד הורית המגדלת את בתה בת ה-9 ללא כל סיוע כספי או אחר מאבי הילדה, עמו הת' איננה חיה במשותף;

ב. בתקופה הרלוונטית לתביעה עבדה הת' באמצעות חברת כ"א במשרד התחבורה והשכתרה 2,800-3,200 ש"ח נטו לחודש;

ג. בבעלות הת' דירה באילת המושכרת על ידה תמורת $500 לחודש;

ד. על הדירה באילת רשומה משכנתא ונכון ליום 1.2.00 מחזירה הת', מדי חודש, סך 1,058.54 ש"ח;

ה. בהוראת הת' מועברת משכורתה במישרין לחשבון הבנק של אמה אליו אף מועברים תשלומי שכה"ד של הדירה המושכרת באילת;

ו. התובעת ובתה מתגוררות, בתקופה הרלוונטית לתביעה וגם כיום, בדירת הורי הת' בתמורה לתשלום שכ"ד. אביה מסכים למגוריה בביתו רק מהטעם שיש לו אינטרס כספי בכך;

ז. עם מעבר הת' לדירת ההורים, פינו הם לטובתה חדר קטן בדירה ואז שלמה להם הת' שכ"ד חודשי בסך כ-$200 לחודש;

ח. כאשר גדלה הילדה עברו הת' ובתה לחדר גדול יותר ובהמשך תפסו הן כל אחת חדר אחר בדירה. כששכרה הת' חדר גדול יותר ובהמשך 2 חדרים בבית ההורים, מרכיב שכה"ד שנדרשה לשלם גדל בהתאם;

ט. בתקופה הרלוונטית, וכעולה מחוזה השכירות בין הת' להוריה, שלמה הת' שכ"ד בגובה $800 לחודש עבור דיור בשני חדרים. הסכום כלל בחובו גם הוצאות מחיה שוטפות של הת' ובתה.

8. ס' 5 (ב) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן - החוק) קובע שהגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה שהיה זכאי לה לפי ס"ק (א) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

המונח "הכנסה" הוגדר בסעיף 9 לחוק כהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מסה"כ (להלן - הפקודה), אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל לרבות סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס אף אם אין מופקת ממנו הכנסה (ס' 9 (א) (4) לחוק).

מקורות ההכנסה בסעיף 2 לפקודה הנוגעים לענינינו -

השתכרות או רווח מכל עסק ומשלח יד שעסקו בו בתקופת זמן כלשהי, או מעסקה, או מעסק אקראי בעל אופי מסחרי (ס' 2 (1) לפקודה), דמי שכירות, תגמולים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת בית או קרקע, או בבנין תעשייתי (ס' 2 (6) לפקודה).

"הכנסה" בסעיף 1 לפקודה מוגדר כסך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3.

"הכנסה חייבת" מוגדרת בפקודה כהכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנו לפי כל דין.

סעיף 7 לחוק קובע כי השר רשאי לקבוע בתקנות לגבי סוגי זכאים, לרבות סוגים לפי הרכב המשפחה, סכומים קבועים, בשים לב להכנסה הנמוכה ביותר עליה חל חיוב בתשלום מס הכנסה לגבי זכאים מאותו סוג.

תקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982 (להלן - התקנות) ענינה תשלומים שאינם נחשבים כהכנסה.

תקנה 17 (11) לתקנות קובעת -

"(11) הכנסה מדמי שכירות שאדם מקבל בעד השכרת דירתו ששימשה למגוריו, ובלבד שהוא שוכר דירה אחרת למגוריו בסכום שאינו עולה על סכום דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה ששכר".

משהוכח שהת' משלמת להוריה, מדי חודש, שכ"ד בגין מגוריה בביתם בסך $800 ולאור הוראות החוק והתקנות יש לקזז כנגד הכנסותיה את שכה"ד שמקבלת היא בעד דירתה באילת שעומד ע"ס $500 נכון לשנת 2000.

9. לא מצאנו שיש להכיר בסכומי ההחזר החודשי בגין ההלוואה לדירת התובעת באילת כהוצאות הקשורות במישרין להשגת הכנסה. יצויין שתקנה 16 לתקנות, עליה מסתמך ב"כ התובע, ענינה הכנסת עובד עצמאי.

10. התוצאה, איפוא, שעל הנתבע לקזז כנגד הכנסות התובעת את שכה"ד שמקבלת היא בעד דירתה באילת שעומד ע"ס $500 נכון לשנת 2000.

11. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחת הכנסה רכב

  2. הבטחת הכנסה נכס

  3. הבטחת הכנסה קורס

  4. הבטחת הכנסה תושב

  5. הבטחת הכנסה רווק

  6. הבטחת הכנסה דירה

  7. הבטחת הכנסה עצמאי

  8. הבטחת הכנסה ליחיד

  9. הבטחת הכנסה גרושה

  10. אם חד הורית עובדת

  11. הבטחת הכנסה מסמכים

  12. הבטחת הכנסה מכונית

  13. הבטחת הכנסה ארנונה

  14. הבטחת הכנסה בגיל 55

  15. הבטחת הכנסה לאברכים

  16. הבטחת הכנסה חסכונות

  17. הבטחת הכנסה בני זוג

  18. הבטחת הכנסה אקדמאים

  19. הבטחת הכנסה פקדונות

  20. הבטחת הכנסה שכר דירה

  21. התיישנות הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה בעלות רכב

  23. הבטחת הכנסה אחזקת רכב

  24. ביטול חוב השלמת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה קצבת נכות

  26. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה עיקול רכב

  28. הבטחת הכנסה קריטריונים

  29. הבטחת הכנסה הכנסה מנכס

  30. הבטחת הכנסה תושב שטחים

  31. הבטחת הכנסה עזרת משפחה

  32. הבטחת הכנסה דירת מגורים

  33. הבטחת הכנסה הוצאות חשמל

  34. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  35. אם חד הורית השלמת הכנסה

  36. אישור רפואי הבטחת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה משרד החינוך

  38. הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  39. הבטחת הכנסה יציאה מהארץ

  40. הבטחת הכנסה יציאה לחו''ל

  41. הגדרת בני זוג הבטחת הכנסה

  42. הבטחת הכנסה ידועים בציבור

  43. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  44. הבטחת הכנסה הכשרה מקצועית

  45. הבטחת הכנסה שימוש קבוע ברכב

  46. תביעה בגין גמלת הבטחת הכנסה

  47. אי הצהרה על נכסים השלמת הכנסה

  48. איסור לנהוג ברכב הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה תשלום רטרואקטיבי

  50. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  51. תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה

  52. אי שיתוף פעולה עם חוקרי המל''ל

  53. הבטחת הכנסה פטור מאגרת טלוויזיה

  54. הבטחת הכנסה לימודים במוסד אקדמי

  55. הבטחת הכנסה קשישים היוצאים מהארץ

  56. אי שיתוף פעולה שלילת הבטחת הכנסה

  57. הבטחת הכנסה תמיכה כלכלית מהקיבוץ

  58. הבטחת הכנסה מגורים בנפרד מבן זוג

  59. אי הודעה על הפסקת עבודה השלמת הכנסה

  60. הבטחת הכנסה חיים משותפים עם בן זוג

  61. אי יכולת לשלם שכירות עקב הפסקת הבטחת הכנסה

  62. האם מחלת הסכרת היא תוצאה של פגיעה בעבודה ?

  63. אי שיתוף פעולה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה

  64. דחיית תביעת הבטחת הכנסה לאם חד הורית ל-2 ילדים

  65. שלילת גמלת הבטחת הכנסה בגלל יציאה מהארץ בפעם השניה

  66. השלמת הכנסה נשללה בשל קיום משק בית משותף עם בן זוג

  67. האם בדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד ?

  68. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו ידועים בציבור כבני זוג

  69. החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

  70. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו

  71. ביטוח לאומי הפסיק לשלם גימלת הבטחת הכנסה ואף חייב בהשבת כספים

  72. תביעה על שלילת זכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי

  73. זכאות לגימלת הבטחת הכנסה - שאלת זקיפת הכנסה מנכס, ובאיזה שיעור

  74. תביעה עקב החלטת ביטוח לאומי לדחות תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

  75. כספים בחשבון מקבלי הבטחת הכנסה אשר אינם שלהם ולא נעשה בהם שימוש ובגינם הופסקה הגימלה

  76. החלטת ביטוח לאומי להפסיק תשלום הבטחת הכנסה מחמת חוסר שיתוף פעולה עקב אי המצאת מסמכים

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון