אמנת האג אימות מסמכים

1. בפני הודעת המבקשים בדבר הגשת יפויי כוח ספציפיים מטעמם לתיק בית המשפט, לאחר שאומתו בחותמת אפוסטיל ותורגמו בתצהיר שאושר על ידי נוטריון.

2. עסקינן בתובענה שהגיש עו"ד מיסיוק בשם המבקשים - עובדים זרים, כנגד מעסיקתם הישירה וכנגד המדינה, בגין נזקים שנגרמו להם לכאורה בשל העסקתם וכליאתם שלא כדין. במסגרת הגנתן והן בבקשה נפרדת שהגישו לסילוק התובענה על הסף, טענו המשיבות להעדר יפויי כוח לעו"ד מיסיוק בתיק, ולפיכך נקצב לאחרון מועד להגשת יפויי כוח כאמור.


3. רק ביום 12.10.10, כ-7 חודשים לאחר הגשת התובענה, צירף עו"ד מיסיוק ייפוי כוח לתיק, חרף הוראת תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לפיה יש להודיע על קיומו של ייפוי כוח בידיו של עורך הדין כבר במסגרת כתב הטענות הראשון שמוגש. יתרה מכך, אותם מסמכים שהוגשו כיפויי כוח התייחסו לטיפול ספציפי בבקשה להחזר מס, כשמספר הבקשה חזר על עצמו בשלושת יפויי הכוח שהוגשו, הגם שמדובר בתובעים שונים, ובהחלטת יום 26.12.10 (בבקשת הנתבעת 2 לסילוק התובענה על הסף; להלן: "ההחלטה") קבעתי כי בכך יש כדי להעלות תהיות בנוגע למודעות התובעים עצמם להליכים המתקיימים בשמם. כמו כן, קבעתי שם כי לא התקיימה ביפויי הכוח דרישת ההוכחה לגבי אימותם כנדרש בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"). לפיכך, ועל מנת שלא לסלק התובענה על הסף, הוריתי לעו"ד מיסיוק להמציא לתיק בית המשפט יפויי כוח ספציפיים בהם יצוין מפורשות כי התובעים הסמיכו אותו לטפל בהגשת התובענה, וכי אלו יאומתו בהתאם להוראת סעיף 30 לפקודת הראיות.

4. ואכן, לאחר מספר ארכות שהתבקשו, הגיש עו"ד מיסיוק 3 יפויי כוח המאומתים בחותמת אפוסטיל בצירוף תצהיר תרגום המאושר על ידי נוטריון. המסמכים נשלחו לתגובת המשיבות, אולם נכון למועד כתיבת שורות אלו, הגישה רק המשיבה 2 את תגובתה, במסגרתה טענה ראשית כי עצם הגשת יפויי הכוח הללו מחזקת את טענתה לפיה מלכתחילה הוגשה התובענה שלא על דעת התובעים עצמם וללא יפויי כוח כדין, ולפיכך כיום לא ניתן להכשירה בדיעבד בשל חלוף תקופת ההתיישנות. שנית, טוענת המשיבה 2 כי חרף ההזדמנות הנוספת שניתנה לו, לא עמד עו"ד מיסיוק בדרישות הוראת סעיף 30 לפקודת הראיות, לפיהן היה על התובעים עצמם להתייצב בפני נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי בבולגריה לשם קיום חתימתם על גבי יפויי הכוח, או לחלופין להתייצב בפני נוטריון ציבורי בבולגריה שיאמת את חתימתם ורק לאחר מכן על נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי לאשר את חתימת הנוטריון הציבורי על יפויי הכוח לשם קיום חתימתם. כמו כן, טוענת המשיבה 2 כי עיון באישורים הנוטריונים שצרף עו"ד מיסיוק מלמד כי אין המדובר כלל באישור נכונות תרגום נוטריוני אלא באישור נוטריון של הצהרת המתרגם, כאשר שפת המסמך איננה יודעה לנוטריון, זאת בניגוד להוראת סעיף 15 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, הקובעת כי נוטריון לא יאשר נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו. לסיכום טוענת המשיבה 2 כי מאחר ועו"ד מיסיוק איננו אוחז ביפויי כוח כדין יש להורות על סילוק התובענה על הסף.

5. בתשובה לתגובה, טוענים המבקשים כי בהתאם להוראות אמנת האג מיום 5.12.61 (להלן: "האמנה"), עליה חתומות ישראל ובולגריה, מבוטלת דרישת האימות למסמכי חוץ ציבוריים וחותמת האפוסטיל באה במקומם, ולפי סעיף 1 לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977 (להלן: "התקנות לביצוע אמנת האג"), בין המסמכים הציבוריים שאותם אין צורך לאמת בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי, נמנית תעודה נוטריונית. לפיכך, טוענים המבקשים כי שעה שנוטריון מקומי בבולגריה אימת חתימתם על יפויי הכוח הספציפיים, הפכו אלו לתעודה ציבורית כמשמעותה באמנה, ודי בחותמת האפוסטיל על גבם כדי לבטל את הדרישה לאימותם על ידי נציג דיפלומטי או קונסולארי. באשר לתרגום המסמך, טוענים המבקשים כי מדובר בפגם שניתן לריפוי למשל בדרך של הזמנת תרגום מטעם המשיבים ומכל מקום לכל היותר מדובר בפגם טכני שאין לו השלכה על מהות וכשרות המסמך עצמו. לבסוף לעניין טענת ההתיישנות טוענים המבקשים כי יפויי הכוח החדשים מלמדים על כך שמלכתחילה הוגשה התובענה בהתאם לרצונם ולהוראותיהם, ומכל מקום המשיבה 2 העלתה את טענת ההתיישנות לאחר כשנה מיום הגשת התביעה, בעוד שלפי סעיף 3 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, טענה מסוג זה יש להעלות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.

6. סעיף 3 לתקנות לביצוע אמנת האג קובע:
"לגבי מסמך ציבורי שנערך או שהוצא במדינת האמנה ושהאמנה חלה עליו יכול שתבוא תעודה לפי האמנה במקום אימותו."

וסעיף 1 לתקנות, הוא סעיף ההגדרות, קובע כי "מסמך ציבורי" הינו בין השאר תעודה נוטריונית, משמע שניתן לאמת אותה בדרך של אפוסטיל.

7. אישור נוטריוני על אימותו של תצהיר הינו אמנם בגדר 'תעודה נוטריונית', אך לפי ההלכה, אין בכך כדי להפוך את התצהיר עצמו, להבדיל מ'אימותו', לתעודה נוטריונית (ראה בעניין זה: ת.א (ת"א) 44474/04 SPECIAL METALS WIGGIN LIMITED נ' נתנאל חיים בע"מ [החלטה מיום 11.11.08, ] וכן י. קדמי על הראיות חלק שני, תש"ע-2009, עמ' 666).

8. הוראת סעיף 30 לפקודת הראיות נועדה להקל על הגשתם כראיה של מסמכים ויפויי כוח שנערכו בחו"ל (שם, עמ' 667), אך בהתאם ללשון ההוראה, זאת "בכפוף לכל סייג מוצדק" לקבל כראיה ייפוי כוח או כל מסמך אחר בכתב. לפי המלומד קדמי- הדעת נותנת ש"סייג מוצדק" כאמור יהיה נעוץ בקיומן של נסיבות המקימות חשש לאמיתותם של המסמכים שאותם מבקשים להגיש באמצעות האישור או ההצהרה, או לאמיתותם של האישור או ההצהרה גופם (שם, עמ' 665). בנתון לכך, ברי כי אין חובה לקבל את המסמכים באופן אוטומטי, ולבית המשפט נתון שיקול הדעת לבודקם לגופו של עניין.

9. בנסיבות שבפני, מדובר בתעודה נוטריונית שצורפה ליפויי הכוח, הערוכה בשפה הבולגרית, על ידי נוטריון שלא ברורה הסמכתו כעורך דין, שכן אין אינדיקציה להסמכתו זו בחותמתו, לא זו אף זו- בחותמתו – כך לפי התרגום- מופיעים שני מספרי רישום שונים. האישור הנ"ל תורגם לעברית ולתרגום זה צורף אישור נוטריוני בעברית על הצהרת המתרגמת בדבר נכונות התרגום, ולא על התרגום עצמו. בנוסף, לאחד מיפויי הכוח צורפה תעודת אפוסטיל בבוגלרית, ללא תרגום, כך שלא ניתן לדעת את תוכנה ולאיזה מסמך היא מתייחסת; לאחד מיפויי הכוח כלל לא צורפה תעודת אפוסטיל; ורק לאחד מיפויי הכוח צורף תרגום של תעודת האפוסטיל.

10. הפסיקה בסוגיית נפקותה של תעודת האפוסטיל כתחליף לאימות בפני נציג דיפלומטי או קונסולארי איננה אחידה, וניתן למצוא הכרעות סותרות בשאלה זו. יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט תמיר בהחלטתו מיום 17.3.11 בת.א. (ת"א) 42049-02-10, בתיק דומה מסדרת התיקים הנוגעים באותו עניין ובאותן נסיבות, שגם בו מייצג עו"ד מיסיוק עובד זר התובע את המשיבות דכאן:
"קיימת פסיקה שלפיה על יסוד אמנת האג יש לאפשר אימות של ייפוי כוח באמצעות אישורי נוטריון ואפוסטיל. ראו לעניין זה ע"א 9678/05 חב' בתימו בע"מ נ' ARRABON -HK- limited, וכן המרצה 1111/98 במסגרת ת.א. (נצ') 508/98 simelectro sa נ' ג'ברי – שמברטין צרפת, שם נקבע בפסקה 6, בין היתר:
"כלומר, חותמת אפוסטיל שהוצאה במדינת חוץ שהיא צד לאמנה הינה תחליף לאישור הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי הישראלי, הנדרש לפי ס' 30 לפקודת הראיות. בנוסף, מסעיף 30 לפקודת הראיות עולה כי ניתן לאשר נכונותו של יפוי הכח ע"י מי שהוציאו, מורשה החתימה של התובעת ואין האישור הקונסולרי הדרך היחידה לכך."

אל מול זאת, ב"כ המשיבים הפנו לפסקי דין אחרים אשר שללו אישור ואימות סופי של תצהיר באמצעות apostille. ראה לעניין זה ראה עב' (אזורי ירושלים) 2343/06 פקוררי ואסיל - שלמה כהן חברה לבנין בע"מ:
"לפיכך אין בפנינו גרסה בתצהיר המשיב לגבי השתלשלות העניינים.
ד. תצהיר שנערך בחו"ל חייב למלא אחר אמות מידה מפורטות:
1. הצהרה שניתנת בכתב.
"האזהרה והאישור חייבים להיעשות בפני נציג קונסוליה או דיפלומטי שאם לא כן אין המסמך משום תצהיר."
כמו כן ראה החלטה של הח"מ בעניין ת.א. 44474/04 SPECIAL METALS WIGGIN LIMITED נ' נתנאל חיים בע"מ מיום 11/11/2008 שם קבע הח"מ כי "אין באימות של ה- public notary והאישור של ה- apostille כדי "להכשיר" תצהיר אשר אינו ערוך כדין ובהתאם לסעיף 15 לפקודה"."

11. לאור כל האמור לעיל, ובהינתן כי בנסיבות המקרה לא ברור אם התובעים אכן מלאו ידיו של עו"ד מיסיוק לפעול בשמם, ומאידך, האחרונים מטריחים את מערכת בית המשפט וצדדים רבים בתיק זה במספר רב של בקשות ודיונים מבלי שיש בפני בית המשפט ראיה מספיקה על מנת לבסס את הטענה כי המשיבים אכן הסמיכו את עו"ד מיסיוק להגיש את התובענה בשמם, וכן נוכח פסיקות דומות בתיקים מקבילים באותן סוגיות, הרי שכף המאזניים נוטה לעבר מחיקת התביעה. מאותו טעם, גם אין בידי לקבל את טענת עו"ד מיסיוק בנוגע לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, שמכוחו כביכול ניתן לבסס יחסי שליחות גם ללא ייפוי כוח בכתב, וזאת לאור אותו הרציונאל שפורט לעיל.

12. סוף דבר- התביעה נמחקת.

13. המשיבים ישלמו לכל אחת מהמבקשות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.


רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון