אסיפה כללית של אגודה


הנשיא מ' שמגר: 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר דחה את בקשתו של המערער להצהיר, כי "ההצבעה שנערכה על ידי המשיבה ביום 8.1.86 להוצאתו של המבקש משורות המשיבה ו/או תוצאותיה הינן שלא כדין ולא בהתאם לתקנות המשיבה, וכי המבקש היה והינו חבר בשירות המשיבה...".

2. המערער היה חבר באגודה המשיבה. הוא הואשם והורשע בבית המשפט המחוזי בשש עבירות שביצע בשנת 1982, ובהן קבלת דבר במירמה, החזקת רכוש גנוב והחזקת סם מסוכן בכמות מסחרית. העונש שנגזר עליו היה, בעיקרו, מאסר בפועל לתקופה של שלושים ושישה חודשים (לאחר שבית המשפט העליון הפחית בערעור מעונש המאסר בפועל).

על-פי סעיף 7ב' של חלק ב' לנוסח המשולב של תקנות "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בערבון מוגבל (להלן - תקנות דן), מותר להוציא חבר מן האגודה, אם הצביעו בעד הוצאתו שני שלישים מן החברים הנוכחים באסיפה הכללית, אשר בסדר יומה נכללה ההצעה להוציא את החבר האמור. הוצאת חבר מן האגודה יכולה להיות מנימוקים שונים, ובהם "אם נמצא חייב בחטא פלילי שביסודו אי-יושר" (סעיף 7ב').

אין חולקין, כי עבירותיו של המערער מקיימות את התנאי הנ"ל, והשאלה אליה נדרש בית המשפט קמא הייתה, אם ההליכים שהביאו להוצאתו של המערער מן האגודה היו תקינים וחוקיים.

האסיפה הכללית של האגודה המשיבה, אשר בסדר יומה נכללה שאלת הפסקת חברותו של המערער באגודה, זומנה ליום 3.1.86. לאחר שהושמעו בה דברים לכאן ולכאן, נשמעה בקשה לעריכת הצבעה חשאית בעניינו של המערער.
על-פי סעיף 1ט' לחלק ה' של תקנות דן ניתן לערוך באסיפה כללית הצבעה חשאית על-ידי פיתקאות, אם לפחות עשירית מן החברים הנוכחים
באסיפה דורשים הצבעה חשאית. יו"ר האסיפה מיום 3.1.86, מר יוסף הורביץ, אשר תצהירו היה מונח לפני בית המשפט קמא והוא אף נחקר עליו, העיד, כי העמיד להצבעה את ההצעה לערוך הצבעה חשאית בשאלת הוצאתו של המערער מן המשיבה. "בהצבעה הורמו כה הרבה ידים בעד", כך נאמר בסעיף 12 לתצהיר, "עד שהיה גלוי וברור כי רוב גדול של המצביעים מצביע בעד הצבעה חשאית, ולא 10% מהם בלבד". על אתר הוקמה ועדת קלפי והוחל בהכנות לעריכת ההצבעה. ועדת הקלפי נתקלה בהפרעות אלימות כגון דחיפת שולחנות, חטיפת פתקי ההצבעה והמעטפות, עד שחברי ועדת הקלפי נאלצו להכריז שאין ביכולתם לקיים הצבעה תקינה. יו"ר האסיפה החליט על דחיית מועד ההצבעה ליום 8.1.86.

ביום 8.1.86 התקיימה הצבעה חשאית, וברוב של 82.5% הוחלט על הוצאתו של המערער משורות האגודה.

3. על-פי דבריה של הערכאה הראשונה, השתרעו טיעוניו של המערער "על כל סדק אפשרי בחומת 82.5 האחוזים".

המערער טען, כי על-פי תקנות דן היה על המשיבה להודיע לו על האשמה בה הוא נאשם 30 יום לפני האסיפה הכללית העומדת לדון בהוצאתו.
דא עקא, שחובה זו חלה על המשיבה רק מקום שהטעם להוצאת החבר הוא עשיית "מעשה בלתי הוגן" או "מעשה הגורם רעה או נזק לאגודה". אשר לשאר חמש החלופות המנויות בסעיף הדן בהוצאת חברים - אין לגביהן דרישה כזו.

עוד נטען, כי האסיפה הכללית הייתה בלתי חוקית, מאחר שכונסה למעלה מ-7 חודשים לאחר תום שנת הכספים של האגודה. בקשר לכך ציין בית המשפט, כי גם אם כונסה האסיפה באיחור, אין הדבר הופך אותה לאסיפה בלתי חוקית שהחלטותיה בטלות.

נטענו טענות שונות בנוגע לדרכי קבלת ההחלטה בדבר הצבעה חשאית, אך בית המשפט השתכנע, כי אכן היה רוב גדול לאין שיעור מעשרת האחוזים, הנדרשים לצורך עריכתה של הצבעה חשאית.

טענה נוספת הייתה, כי פתקי ההצבעה היו מטעים בשל כך שהמלים "בעד" ו"נגד" ההוצאה מן האגודה היו מודגשות. בית המשפט קמא ציין, כי לא זו בלבד שהפתקים על פניהם אינם מטעים, אלא הוכח לפניו, כי ביום ההצבעה הנדחית - 8.1.86 - נעשה שימוש בפתקים, שכל הכתוב בהם הודפס בגודל אחד.

עוד נטען, כי הנהלת האגודה פיתתה חברים לבוא להצבעה על-ידי כך שאישרה להם שעות חופשה עבור השתתפות בהצבעה, וכן, כי ביום ההצבעה ניצבו חברי ההנהלה סמוך לקלפי. על-פי דבריו של מר הורביץ הנ"ל, נהוג לזכות כל חבר המופיע לאסיפה הכללית בשכר עבור הופעתו, וכך נעשה גם בעניינו של המערער. בית המשפט קמא ציין, כי בתוספת השכר זוכו כל המשתתפים, ובהם תומכיו של המערער. אשר לנוכחות חברי ההנהלה ליד הקלפי, צוין, כי אין כל פסול בכך, כל עוד אינם יודעים מה מצביע חבר האגודה, ועל כך לא היו טענות.

טענתו העיקרית של המערער הייתה, כי יו"ר האסיפה הכללית לא היה מוסמך להורות על דחיית ההצבעה למועד אחר. שומה היה עליו לקיים באותו היום הצבעה גלויה או חשאית לאחר שיירגעו הרוחות. עוד נטען, כי ההצבעה מיום 8.1.86 איננה חוקית, שכן השתתפו בה חברים שונים מאלה שהשתתפו באסיפה המקורית מיום 3.1.86.


אשר לכך קבע בית המשפט את הדברים הבאים: ראשית, על-פי תקנה 15 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 (להלן - תקנות האגודות), "דיון באסיפה כללית שלא הסתיים, ידחה המשכו למועד אחר שיקבע יושב ראש האסיפה, ובלבד שלא יעלה על 30 ימים מיום האסיפה הכללית האמורה". היינו, בניגוד למצב המשפטי בדיני החברות, שם מסור הדבר לכל חברה לקבוע בתקנותיה אם מוסמך יו"ר האסיפה הכללית לדחותה, הרי על-פי תקנות האגודות מוסמך היו"ר לדחות אסיפה כללית כאמור. שנית, סמכות הדחייה הנ"ל יכולה להיות מופעלת אף לעניין דחיית הצבעה בלבד. בהיעדר הסדר מפורש בעניין זה, ניתן ללמוד על כך בדרך של היקש מדיני החברות.
שלישית, גם מי שלא השתתף באסיפה שהמשכה נדחה, יכול להצביע במועד החדש.
אף זאת נלמד מדיני החברות. אם תידרש זהות פרסונאלית מוחלטת בין האסיפה הכללית לבין המשכה הנדחה, תנבע מכך המסקנה הבלתי סבירה, כי מי שאינו מעוניין בהצבעה, יוכל לטרפד אותה על-ידי עצם אי-הופעתו.

על כך הערעור שלפנינו.

4. המערער שב ומעלה, אחת לאחת, את כל הטענות שהושמעו לפני הערכאה הראשונה.

איני רואה להתערב בפסק-דינו של בית המשפט קמא, וטעמיו מקובלים עלי. אבקש אך להוסיף מספר הערות באשר לנושא האחרון שנדון, היינו סמכות יו"ר האסיפה הכללית לדחות למועד אחר את ההצבעה בעניין הוצאתו של המערער.

(א) תקנה 15 לתקנות האגודות מסמיכה את יושב הראש במפורש לקבוע תאריך נדחה לדיון באסיפה כללית שלא הסתיים. על-פי תקנה 9 לתקנות הנ"ל, תפקידו של היושב-ראש הדיון באסיפה הכללית שלא הסתיים. על-פי תקנה 9 לתקנות הנ"ל, תפקידו של היושב-ראש להשגיח על הסדר באסיפה ולדאוג שתתנהל כדין (תקנה 9(א)), וכן להחליט בכל שאלה של סדרי הדיון באסיפה המתעוררת במהלך קיום האסיפה (תקנה 9(ו)). מנגנון קבלת ההחלטות על-ידי האסיפה הכללית הוא על דרך של הצבעה (גלויה או חשאית), ולכן ההצבעה היא, מטבע הדברים, חלק מסדר יומה של כל אסיפה כללית. לכן, ניתן לראות את שאירע בענייננו באספקלריה של דחיית אסיפה כללית למועד אחר, מן הטעם שעוד נותר להצביע ולהכריע בעניינים שהיו על סדר היום.

(ב) כפי שצוין בפסק-דינה של הערכאה הראשונה, הכלל בדיני חברות
הוא, כי את סמכות היושב-ראש לדחות (ADJOURN) או לפזר (DISSOLVE) אסיפה כללית יש לקבוע במפורש בתקנות החברה, שאם לא כן אין בידו סמכות כזו, אלא בהסכמת הנוכחים על דרך של קבלת החלטה רגילה על-ידי האסיפה. אף- על-פי-כן, גם בהיעדר סמכות מפורשת, מוסמך היושב-ראש להפסיק אסיפה לפרק זמן קצר מקום שהוא נתקל בהפרות סדר, אף אם אינן עולות כדי מעשי
אלימות (‎.(R.R. PENNINGTON, COMPANY LAW (LONDON, 5TH, ED., 1985) 711 סמכות היושב-ראש על-פי תקנה 15 לתקנות האגודות לקבוע את המועד בו יימשך דיון שלא הסתיים איננה זהה לסמכות על-פי דיני החברות לדחות אסיפה כללית או לפזרה. דבר קיומה של סמכות כזו בנוגע לאגודות שיתופיות אינו עולה בענייננו, ולכן אין צורך כי נביע דעה בקשר לכך.

(ג) על-פי דיני החברות, מקום שתקנות החברה מקנות ליושב-ראש האסיפה הכללית סמכות לקבוע את סדרי ההצבעה, יכול היושב-ראש לדחות עריכתה של הצבעה חשאית למועד אחר, על-מנת להיערך לדבר מן הבחינה הטכנית והאירגונית. במקרה זה, קיומה של ההצבעה במועד הנדחה נחשב כהמשכה של אותה אסיפה כללית:

IF IS OBVIOUS THAT A POLL CAN BE A COMPLEX PROCEEDING"
INVOLVING THE ISSUE OF VOTING PAPERS TO MEMBERS AND THEIR
PROXIES, THE COLLECTION OF SUCH PAPERS WHEN COMPLETED, AND
THE COMPUTATION OF THE TOTAL NUMBER OF VOTES CAST FOR AND
AGAINST THE RESOLUTION. CONSEQUENTLY, THE ARTICLES USUALLY
EMPOWER THE CHAIRMAN AT THE MEETING TO DIRECT HOW THE POLL
SHALL BE HED. THE CHAIRMAN MAY THEN DEFER THE HOLDING OF
,THE POLL UNTIL A LATER DAY, BUT HE IS NOT BOUND TO DEFER IT
AND IT MAY BE HELD FORTHWITH. IF THE HOLDING OF THE POLL IS
,DEFERRED, THE MEETING IS NOT DEEMED TO BE ADJOURNED, AND SO
UNLESS THE ARTICLES OTHERWISE PROVIDE, NO FURTHER PROXIES
.(MAY BE LODGED" (PENNINGTON, SUPRA, AT 715-716

וראה גם: .‎P.B. PALMER, COMPANY LAW (LONDON, 24TH ED., BY C.M
.SCHMITTHOFF 1987) 849-850

הכלל הנוהג בדיני החברות הוא, שכאשר אכן נדחית הצבעה (‎(POLL
למועד אחר, יכול להשתתף בה גם מי שלא היה נוכח כאשר הוחלט על עריכת הצבעה מסוג זה:

AT COMMON LAW, A MEMBER MAY VOTE ON A POLL EVEN THOUGH"
HE DID NOT ATTEND AND WAS NOT REPRESENTED AT THE ORIGINAL
(MEETING" (J.H. FARRAR, COMMPANY LAW (LONDON, 2ND ED., 1988 .(294

ראה פסק דין בפרשת [R.V. D'OYLY (1840) ]1. ראה גם:
PENNINGTON, SUPRA, AT 716, PALMER, SUPRA, AT 849.

(ד) על-פי תקנה 9(ד) לתקנות האגודות, "יקבע (היושב-ראש - מ' ש') את דרכי ההצבעה ומנין הקולות באסיפה בהתאם לתקנות האגודה".
ראינו, כי תקנות דן מורות על כך שההצבעה באסיפה הכללית תיעשה בהרמת יד או בהצבעה חשאית, על-ידי פיתקאות, אם עשירית מהחברים הנוכחים דורשים זאת.

מכוחה של תקנה 9(ד) הנ"ל ובהיקש מדיני החברות, סמכותו של היושב- ראש לקבוע את דרכי ההצבעה רחבה דיה כדי לכלול גם את הסמכות להורות על קיומה של הצבעה חשאית במועד אחר, מקום שלא ניתן לקיים את ההצבעה על אתר. זאת ועוד, יש להחיל גם באשר לאגודות שיתופיות את הכלל שהוזכר לעיל, לפיו אין למנוע את זכות ההצבעה במועד הנדחה ממי שלא נכח באסיפה המקורית. הזכות להשתתף בחיי התאגיד על-ידי השתתפות בהצבעות זכות יסוד היא, וכפי שאין מדקדקים עם מי שמבקש להצביע, אם נכח באסיפה מתחילתה ועד להצבעה, כך אין לדרוש רציפות מבחינת הנוכחות בין האסיפה המקורית להצבעה הנדחית.

5. סיכומם של דברים, יושב-ראש האסיפה הכללית של המשיבה, אשר כונסה ביום 3.1.86, פעל כדין בדחותו את ההצבעה בעניין הוצאתו של המערער משורות המשיבה - בין אם נראה את החלטתו כשימוש בסמכות על-פי תקנה 15 לתקנות האגודות, ובין אם נראה אותה כהחלטה באשר לדרכי ההצבעה על-פי תקנה 9(ד) לתקנות הנ"ל.

דין הערעור להידחות.

המערער יישא בהוצאותיה של המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח ליום מתן פסק-דין זה.

השופט א' גודלברג: אני מסכים.

השופט י' מלץ: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון