אפזיה - אחוזי נכות


1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26/1/09 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 43% נכות צמיתה החל מיום 18/3/06 (להלן: ההחלטה).

2. תמצית טענות המערער:

2.1 טעתה הוועדה כשקבעה למערער נכות נוירולוגית בגין המיפרזיס שמאלית לפי תקנה 29(7)(א)II לתקנות, כאשר סעיף זה בתקנות עוסק במצב של אפזיה, אשר פירושה קשיי שפה ודיבור, שגם מן האמור סובל המערער.

2.2. היה על הוועדה לקבוע למערער בנוסף ל-20% נכות שנקבעו לו בגין אפזיה נכות נוספת בשיעור 30% תוך התאמת סעיף 29(1) לתקנות שהינו סעיף ליקוי נפרד בגין המיפלגיה בצד שמאל ובהתחשב בכך כי ידו הדומיננטית של המערער היא שמאל.

3. תמצית טענות המשיב:


3.1 עניינו של המערער חזר לוועדה לעררים עם הוראות ברורות.

3.2 על פי ההלכה שנקבעה בפסק דין פרנקל הוועדה אמורה לבצע את מה שהוטל עליה מתוקף פסק הדין והיא אכן עשתה כן. הוועדה בדקה את המערער, קבעה קביעה ונמקה קביעתה. דומה שהמערער מבקש לעשות מקצה שיפורים לערעורו הקודם, אשר בו פורטו אותם הנימוקים ואותם הטיעונים לגבי התאמת סעיף הליקוי למצבו של המערער.
משכך הדברים – אין מקום לקבל ערעור זה, שכן תפקיד הוועדה, במקרה זה, היה מוגבל והוא מולא כראוי.

דיון והכרעה:

4. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי:


"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק דין שניתן ביום 19/11/08 על ידי כב' השופטת שומרוני-ברנשטיין, אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים, ובו נקבע כי היות ובפרוטוקול הוועדה מיום 19/12/07, נמצא ממצא זה של "רעד קל בסוף התנועה ביד שמאל", והיות והוועדה לא התייחסה לממצא זה ולא קבעה האם המערער זכאי לאחוזי נכות בגין ממצא זה הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לערערים באותו הרכב על מנת שתשקול האם יש מקום לקבוע למערער אחוזי נכות בגין יד שמאל.

6. כעולה מהאמור לעיל, בהתאם לפסק הדין היה על הוועדה לשקול הענקת אחוזי נכות בגין יד שמאל וזאת לאור הממצאים אותם ציינה בפרוטוקול הוועדה, שהם רעד קל בסוף התנועה ביד שמאל, כאשר הוועדה בפרק ממצאים וסיכום כללי לא התייחסה לאמור.

7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין.

8. במסגרת ישיבתה מיום ה-26/1/09 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף ד' לפרוטוקול), אשר ציין:

"מתקשה בכתיבה ביד שמאל שהינה הדומיננטית מ/א ארוע מוחי משנת 2004. חולשה גם ברגל שמאל".


9. הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ואת ממצאיה ציינה בפרוטוקול (סעיף ז' לפרוטוקול), כדלקמן:

".... בהכרה מלאה, דיבור צרוד אך ברור, ניתן להבין, הבנה תקינה. אין נסטגמוס נסיון אצבע אף תקין. קיימת ירידה קלה. הנסיון במצב ביד שמאל ישנה עדות החזרים משמאל אשר בעיקר ברגל תחושה שמורה הנ"ל דומיננטי משמאל. שימוש טוב בשתי הידיים, גם בדברים עדינים. בבדיקה היום לא נצפה רעד בניסיון אצבע אף משמאל. יש לציין שהרעד הוא חלק מהאירוע המוחי שהנ"ל עבר ב-2004 ולא מהווה נכות נפרדת מהנכות שנקבעה בגין ההמיפרזיס שמאלית מ/א CVA בשיעור 20% אי לכך הוועדה משאירה הנכות הקיימת בעינה".

10. הוועדה מציינת כי בבדיקתה החוזרת לא נצפה רעד וכי בכל מקרה במידה וקיים הוא חלק מהאירוע המוחי, בעטיו כבר ניתנו אחוזי נכות, ומשכך, אין מקום להענקת אחוזי נכות נפרדים. הוועדה מנמקת אם כן מדוע אין להעניק בניפרד ובנוסף אחוזי נכות בגין אותו רעד, שנכלל במסגרת אחוזי הנכות שנקבעו בגין אפזיה, אשר אובחנה אצל המערער, כאשר הרעד הינו חלק ממצב זה – קביעה זו של הוועדה הינה קביעה רפואית ובית-הדין לא יתערב בה ובכך יצאה הוועדה ידי חובתה, כנדרש ממנה על פי פסק הדין.

11. מבלי לגרוע מהאמור לעיל נציין כי אין לקבל טענת ב"כ המערער, לפיה היה על הוועדה להתאים פריט ליקוי שונה משבחרה וזאת בהתאם לממצאים אותם מצאה במסגרת בדיקתה, ולהעניק נכות נוספת בגין המיפלגיה, שכן הלכה פסוקה היא כי קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלות המבוטח, הינה בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהרת, שאין בית-הדין מוסמך להתערב בה.

12. זאת ועוד, הועדה אף לא נדרשה לבחון מחדש את פריט הליקוי שהתאימה למערער על פי פסק הדין ומשכך, דין הטענה לעניין אי התאמת פריט ליקוי התואם את ממצאי הוועדה דינה להידחות, כאשר הוועדה מנמקת קביעתה כי אין להעניק נכות נפרדת בגין הרעד שאליו נדרשה להתייחס בהתאם לפסק הדין מכוחו התכנסה, ואשר בעטיו של רעד זה טענה כי כבר העניקה נכות במסגרת אבחונה את האפזיה והנכות שנקבעה בגין האמור.

13. כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינו של המערער טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפניה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו.

14. קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנותיה.

15. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – דין הערעור להידחות.

16. אין צו להוצאות.

17. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון