אפילפסיה תאונת עבודה


1. בפני תביעתה של להכיר במחלות הזאבת, אפילפסיה, פיברומיאלגיה והדיכאון מהם סובלת כ"פגיעה בעבודה". לטענת התובעת מחלות אלה התפרצו אצלה ביתר שאת בשל מסכת מתמשכת של התעללויות פיזיות ונפשיות שעברה במקום עבודתה, והמתוארת בהרחבה בסעיף 7 לכתב התביעה, תוך שהיא תולה את האשם במצבה הבריאותי, בהתנהגותו כלפיה של מנהל סניף אילת של החברה לייצור משקאות קלים בע"מ, אשר מונה בשנת 1998 לתפקידו.

2. בישיבת יום 10/4/08 העלה הנתבע טענת סף ולפיה אין אירוע עליו מצביעה התובעת בתביעתה אלא בהתנכלות מתמשכת כלפיה ועל כן יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה, שכן גם אם נקבל את המסכת העובדתית הנטענת ע"י התובעת, אין תביעתה מקימה עילה ועל כן לא מדובר ב"תאונת עבודה".

3. התובעת מנגד סבורה כי יש לברר את התשתית העובדתית בטרם תימחק התביעה על הסף.

4. הצדדים סיכמו טענותיהם בשאלה המיקדמית.

5. הנתבע בסיכומיו שב על טענתו כי התובעת אינה טוענת ל"אירוע חריג" בעבודה וכי מתח ממושך בעבודה אינו מהווה צירוף של אירועים זעירים, היינו, מיקרוטראומה ולכן מחלה שמקורה במתח נפשי מתמיד לא תוכר כ"פגיעה בעבודה".

לאמור, גם אם תתקבל התשתית העובדתית הנטענת ע"י התובעת ככתבה וכלשונה, לא תקום לה זכות מכוח חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995
(להלן: "החוק").

6. התובעת בסיכומיה חוזרת על האמור בתביעתה ומפנה לחוות דעת רפואיות שניתנו לגביה במסגרת תביעה נזיקית שהגישה נגד מעסיקתה, המתנהלת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.א. 3341/04).
בחוות דעת אלו הכירו המומחים הרפואיים מתחום הפסיכיאטריה ומתחום הראומטולוגיה בתרומת ההתעללות הנפשית והפיזית שעברה התובעת במסגרת עבודתה למצבה הרפואי.

7. זאת ועוד, התובעת טוענת כי בעניינה מדובר ב"תאונת עבודה" שבאה לידי ביטוי בהתעללויות, השפלות והתנכלויות חריגות, פיזיות ומילוליות שהתרחשו על ציר הזמן שבין השנים 1998 עד 2000.

התובעת טוענת כי האירועים המפורטים בתביעתה, כל אחד מהם לחוד, הינו אירוע פתאומי הנראה לעין. בנוסף טוענת התובעת כי האירועים בעבודתה עונים להגדרה של פגיעות זעירות שהתרחשו בפרק זמן מוגדר ושכל אחת כשלעצמה היא "תאונה" בזעיר אנפין, שאינן ניתנות למיקום על ציר זמן בנקודה מסויימת אולם ניתנות לאיתור במקום שהצטברותן הביאו לפגיעות בתובעת.


8. לאחר שעיינו בחומר הרלוונטי ובטענות הצדדים, סבורים אנו כי יש לדחות את התביעה על הסף, ולהלן נימוקנו.

9. קודם שנכנס לגופם של דברים, נשוב ונבהיר כי לנגד עינינו עמדה הנחייתו של בית הדין הארצי ולפיה סילוק תביעות על הסף תיעשה במשורה ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה אף יותר.

נשוב ונזכיר מושכלות ראשוניים:-


"... בבית-הדין לעבודה יש להימנע ממחיקת התביעה או מדחיית על הסף, ויש להעדיף בירור לגופו של עניין (ראה דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ – הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ [8], בעמ' 14). על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתביעה למימוש זכות בתחום הביטחון הסוציאלי" (עב"ל 366/97 ברק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 410)

10. יחד עם זאת, נוסיף כי אם כבר בשלב הראשון של ההליך, ניתן להיווכח שגם אם תתקבל המסכת העובדתית שבכתב התביעה במלואה, אלא שאין בהם למלא אחר דרישות הדין להכרה בפגיעה הנטענת כ"תאונת עבודה", הרי שאין טעם לנהלו, והדין הוא שיש לדחות את התביעה על הסף.

11. סעיף 79 לחוק מגדיר את הנסיבות המאפשרות הפעלת סימן ב' לחוק העוסק בפגיעות בעבודה :

"בחוק זה, במבוטח -
"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו."


מאחר והתובעת אינה דורשת להכיר במצבה הרפואי כ"מחלת מקצוע", עלינו לפנות להגדרת "פגיעה בעבודה" ולבחון האם התובעת עומדת בהגדרה זו.

12. יפים לעניין זה קביעותיה של כב' השופטת ארד בעב"ל 1003/02 בנשיטרית נ המוסד לביטוח לאומי מיום 29/3/06 :

"פגיעה בעבודה, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק, היא "תאונת עבודה או מחלת מקצוע". כבר נפסק, ולאחרונה מפי חברי הנשיא אדלר, כי "מחלת נפש אינה מוכרת כמחלת מקצוע וזאת כתוצאה מהעדרה של הוכחה הקושרת בין התפתחותן של מחלות נפש לבין העבודה לא הוכללו מחלות אלה ברשימת מחלות המקצוע. כמו כן, מחלת נפש אינה מוכרת מכוח תורת המיקרוטראומה. האפשרות הנשארת להכיר בהתאבדות כפגיעה בעבודה היא להכיר בה כתאונת עבודה. ישנה הצדקה להכיר במחלת נפש, לרבות במקרה של התאבדות, כבתאונת עבודה, רק כאשר הוכח אירוע כאמור בעבודה אותו ניתן לקשור להתפרצות המחלה הקיימת ואם ההתאבדות ארעה בסמיכות זמנים מיידית וקצרה ביותר לאירוע בעבודה" ((עב"ל 1434/04 זהבית עדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.3.2006; להלן: עניין עדה).

עוד הוסיפה כב' השופטת ארד כי :

"בעניין עדה, הכיר בית דין זה בהתאבדות כתאונה בעבודה, משהוכחה התרחשותו של אירוע מיוחד, בסמוך להתאבדותו של המנוח. ביטוי לכך נמצא במכתב שהותיר אחריו המנוח, בו התייחס מפורשות לשני מקרים שאירעו בימים שקדמו להתאבדות ושבגינם שלח יד בנפשו.
מנגד, אירועים מתמשכים כגון התראות מס הכנסה, חובות כבדים וכישלון עסקי בעקבותיהם לא הוכרו בפסיקה כ"אירוע מיוחד" ומוגדר אותו ניתן לקשור לנזק שבא אחריו. בפסק הדין בפרשת כרם, בדומה לענייננו, לקה המבוטח ב"דיכאון עמוק ומתמשך" עד כדי ניסיון התאבדות לאחר שהעסק אותו ניהל נסגר עקב חובות כבדים לשלטונות המס ולבנקים, ומשנותר מובטל וללא עבודה. תביעתו להכרה במצבו הנפשי כ"תאונת עבודה" נדחתה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, משלא הוכח אירוע מיוחד הניתן לאיתור במקום ובזמן.

קיומו המוכח של אירוע בעבודה, הניתן להגדרה במקום ובזמן, הוא כאמור תנאי הכרחי, אולם אין הוא תנאי מספיק. נלווה אליו תנאי מצטבר של הנזק שנגרם למבוטח.
בהתקיים שני התנאים המצטברים הללו יש להשיב לשאלה האם מתקיים התנאי השלישי, הוא זה של הקשר הסיבתי בין האירוע המיוחד והמוגדר בעבודה לבין הנזק שנגרם למבוטח. ככל שהכרעה בשאלה זו טעונה התייחסות מומחה, ימנה בית הדין מומחה יועץ רפואי אשר יחווה דעתו בנדון זה."

הנה כי כן, נדרשים איפוא שלושה תנאים מצטברים כדי להיכלל בהגדרה של "פגיעה בעבודה":


א. תנאי ראשון – קיומו המוכח של אירוע בעבודה שניתן להגדרה במקום ובזמן.
ב. תנאי שני – כתוצאה מהאירוע נגרם למבוטח נזק.
ג. תנאי שלישי – קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הנזק שנגרם למבוטח.

13. התובעת מבקשת לראות את מסכת האירועים שעברה בעבודתה בין השנים 1998 ל- 2000 כ"פגיעה בעבודה", והדבר יכול להיעשות תוך יישום תורת המיקרוטראומה, שכן התובעת טוענת שיש לראות בכל פגיעה והתנכלות כלפיה מצד מנהלה, אירוע בזעיר אנפין – מיקרוטראומה - שבמצטבר הביאה למצבה הרפואי הנוכחי.

14. באשר לתורת המיקרוטראומה פסק בית הדין הארצי בעב"ל 243/06 ראסם נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6/12/06) :

"תורת המיקרוטראומה הינה חריג שפותח בפסיקה להכרה בפגיעה בעבודה, על כן יש לפרשה בצמצום. על רקע זה, לחץ נפשי שגרם לעלייה בלחץ הדם לא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

לעניין זה ראה גם דברי חברי השופט פליטמן בעבל 215/05 מוריס מגירה – המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 5.9.06 (לא פורסם) שם המערער ביקש להכיר בלחץ דם גבוה כפגיעה בעבודה כדלקמן:

"נציין, כי התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין, לא הצדיקה מינוי מומחה לבחינת חלופת המיקרוטראומה."

והוסיף:

"על סמך פסיקתנו והפסיקה במדינות אחרות, לחץ דם כשלעצמו, אינו נחשב ל"תאונת עבודה" ואף אינו מוכר כ"מחלת מקצוע."

זאת ועוד, בעב"ל 288/03 הר צבי נ המוסד לביטוח לאומי, מיום 23/12/04 קבע כב' השופט רבינוביץ :

"במקרה דנן טענה המערערת, כי הלחץ המתמשך בעבודתו של המנוח גרמה למחלת הסכרת בה לקה. ואולם, הלכה פסוקה היא, כי הופעת מחלת הסכרת על רקע מתח נפשי ממושך בעבודה אינה בגדר "פגיעה בעבודה", וכי לא ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה זה (דב"ע נג/228-0 גד אלזם - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כח 25)."

כמו כן, בעב"ל 1330/01 קרבסי נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 3/7/03 קבע בית הדין הארצי כי:

"משאין להכיר בהתדרדרות מצבה הנפשי של המערערת כתאונה בעבודה אין מנוס בלתי אם לדחות את ערעורה, לאור הפסיקה החוזרת ונשנית של בית דין זה השוללת הכרה במיקרוטראומה נפשית כפגיעה בעבודה ללא "אירוע משרה".ו עב"ל 345/97 הרמן ליבוביץ - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם); בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי - עובדיה כרם ואח' פ"ד נג (2) 529."

15. עיון בפסיקה המובאת לעיל מלמד כי מתח ולחץ נפשי מתמשך ללא אירוע משרה, נקודתי, שניתן להצביע עליו, אינו יכול לזכות בהכרה כ"פגיעה בעבודה".

כמו כן הובאו דוגמאות לעיל על מחלות כגון לחץ דם וסכרת שאף אם הוכר כי התפרצו כתוצאה ממתח נפשי ממושך בעבודה, הרי שלא ניתן להכיר בהן על יסוד תורת המיקרוטראומה כפגיעה בעבודה.

16. מכאן שגם אם נקבל את כל המסכת העובדתית הנטענת על ידי התובעת ככתבה וכלשונה, אין היא עומדת בתנאי ההגדרה בסעיף 79 לתאונת עבודה, אף לא על דרך המיקרוטראומה.

17. סוף דבר, התביעה נדחית על הסף ללא צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אסטמה כתאונת עבודה

  2. אפילפסיה תאונת עבודה

  3. אובדן עין בתאונת עבודה

  4. התיישנות תאונת עבודה

  5. אימון כושר תאונת עבודה

  6. חישוב דמי תאונת עבודה

  7. בלוטת התריס תאונת עבודה

  8. חובת דיווח תאונת עבודה

  9. חזרה לעבודה תאונת עבודה

  10. הגדרת מעון - תאונת עבודה

  11. אוסטאוארטריטיס תאונת עבודה

  12. התפטרות לאחר תאונת עבודה

  13. התפטרות בזמן תאונת עבודה

  14. אחריות פלילית על תאונת עבודה

  15. אחריות לתאונת עבודה עם מכונה

  16. אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  17. אחריות מפקח בניה לתאונת עבודה

  18. ביטוח חבות מעבידים תאונת עבודה

  19. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  20. אי הפסקת עבודה לאחר תאונת עבודה

  21. תאונת עבודה במהלך הרמת ציר ברזל

  22. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  23. התיישנות ביטוח לאומי תאונת עבודה

  24. אחריות מוגברת על המעביד בתאונת עבודה

  25. חומצה גופרתית וחומר נוסף ניתז לעין וגרם לצריבה

  26. תאונת עבודה: במהלך קילוף נקניק החליק הסכין והעובדת נחתכה

  27. תאונת עבודה עם מסור שנטען שהיה ללא מנגנוני בטיחות: מגן להב, ומנגנון מייצב

  28. תאונת עבודה - התפוצצות מטען חבלה שהוצמד לטנדר אשר הופעל באמצעות טלפון סלולרי

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון