אפס אחוז נכות


1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה בהחלטתה כי נכותה של המערערת מתאונת עבודה הינה 0% לצמיתות החל מיום 1/8/04.

2. להלן עיקר טענות ב"כ המערערת בתמציתיות:

א. טעתה הועדה הרפואית לעררים משלא נימקה את החלטתה, וקבעה באופן שרירותי שהנכות ממנה סובלת המערערת הינה תוצאה של מצב קודם שאינו קשור לתאונה.

ב. המערערת מוגבלת בתנועות, ואינה מסוגלת לעבוד בכל עבודה פיזית.

ג. קביעת הועדה הרפואית לעררים אינה מבוססת, עומדת בסתירה לממצאים ולמסמכים הרפואיים המצויים בתיק המערערת ואשר עמדו בפני הועדה הרפואית לעררים.

ד. משקבעה הועדה הרפואית כי קיימת אצל המערערת הגבלה קלה בטווח התנועה היה מקום לקבוע אחוז נכות מתאים בגין ליקוי זה ולא היה כל מקום לקביעת אפס אחוז נכות.

ה. טעתה הועדה בסיכומיה ובמסקנותיה כי המגבלות אצל המערערת היו קיימות משנת 1998 .

ו. הועדה הרפואית לעררים התעלמה מקביעתו של ד"ר גבריאל מוזס מנהל יחידת כתף במרכז הרפואי סורסקי, אשר בדק את המערערת וקבע במסמך מיום 2/1/04: "בבדיקת U.S של הכתף מתאריך 10/12/03 הודגם קרע בעובי מלא של הסופר הספינטוס" והיא הסתפקה בקביעה כי ד"ר מוזס וד"ר דניאל לא היו מודעים לאיבחון משנת 1998.


ז. הועדה הרפואית לעררים קובעת בסעיף 22 ומאבחנת חבלה בכתף שמאל (סעיף 22 "אבחנה") ועוד מאבחנת הגבלות ומגבלות בתנועות וטווחי התנועה אך יחד עם זאת מגיעה למסקנה המוטעית שדרגת הנכות הינה אפס תוך הסתמכות על מצב קודם.

משקבעה הועדה הרפואית שהממצאים אינם חד משמעיים, היה מקום לשלוח אותה לבדיקות נוספות כדי לאשר ו/או לשלול את מצבה הרפואית של המערערת דבר שלא בוצע על ידי הועדה הרפואית.

ח. הכאבים ביד שמאל שהיו לה לפני מספר שנים חלפו ולא הותירו אצלה כל מגבלות .

ט. טעתה הועדה הרפואית לעררים משהתעלמה מחוות דעתו ומסקנתו של ד"ר דניאל משה ומשדחתה את מסקנותיו ללא ביסוס, לרבות קביעתו בדבר הגבלה קשה בתנועות כתף שמאל.

יא. הועדה הרפואית לעררים לא הסבירה הכיצד צנחו אחוזי הנכות שנקבעו למערערת באופן זמני מאחוזים גבוהים של (100%) ולאחר מכן 25% ולאפס אחוזי נכות.

יב. ההסתמכות של הועדה הרפואית לעררים היתה אך ורק על מצב קודם משנת 1998,ולא ברור מדוע לא הוצג בפני המערערת מסמך רפואי בעניין זה ומדוע לא נשאלה המערערת אף שאלה בעניין תפקודה ומצבה הרפואי מאז שנת 1998.

יג. יש מקום לקבל את הערעור ולקבוע אחוז נכות בדרגה שלא תפחת מחמש עשרה אחוזים וכן להפעיל תקנה 15
לתקנות המל"ל.

יד. מפניה שהיתה מטעם המערערת, לאחר שהוגש הערעור בפני בית דין זה, הובהר במכתבו של ד"ר יחיאל עזרא שהינו מנהל מרפאת עפולה עומר כי קיים קשר סיבתי הדוק בין הממצאים הרפואיים של הקרע בגיד הכתף לבין תאונת העבודה שעברה המערערת.


3. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב בתמציתיות:

א. הועדה שמעה את תלונות המערערת בדבר כאבים בכתף שמאל "כל הזמן, זרמים, לא יכולה להרים את היד, לא נרדמת בלילה. כל הזמן דקירות חזקות מרגישה שהיד נקרעת - לא יכולה לסבול".

ב. בבדיקת הועדה לא נמצאה דפורמציה בכתף שמאל, "אין דלדול בשריר חגורת הכתף ושל השרוול המסובב".

ג. בהתייחסות הועדה לחוות הדעת של ד"ר דניאל וד"ר מוזס היא מציינת כי שני הרופאים האלה לא היו מודעים לרישומים מיום 3/2/98 ומיום 25/3/99 שבתיק הרפואי מהם עולה כי כבר בשנת 1998 אובחן קרע מלא של הגיד הסופרה-ספינטוס.

ד. מעיון בשני המסמכים הנ"ל עולה - לכאורה, כי מדובר בעדכונים שנעשו במערכת הממוחשבת ע"ס מסמכים ישנים. לפיכך ומטעמי זהירות בלבד הוצע להשיב את עניינה של המערערת לועדה ע"מ שזאת - באמצעות רופא המוסמך תפנה את ד"ר גיורא אלמגור, מנהל היחידה לניהול סיכונים של שרותי בריאות כללית, מחוז הצפון, רח' הארז 12 רמת ישי, ותבקש ממנו לבדוק על מסך אילו מסמכים שהוצאו בזמן אמת נעשו העדכונים המתייחסים ל- "full thickenss tear of supraspinatus it shoulder" ת. גילוי 3/2004 (?) מיום 13/2/98 "lo8 shoulder symptoms/complaints it" מיום 25/3/99. העתק תשובת ד"ר אלמגור ישלח למערערת לפחות 30 יום לפני כינוסה של הועדה אליה תוזמן ע"מ שתוכל להעלות את טיעוניה לגבי המסמכים. הועדה תתכנס ע"מ לדון שוב ברישומים הנ"ל לאור תשובת ד"ר אלמגור ותשקול שוב במנומק את שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לבין התאונה מיום 21/8/03.

4. החלטת הועדה נשוא הערעור:

א. "במסמכים הרפואיים ממרפאת קופ"ח נרשם ב-3/2/98 קרע מלא של הגיד הסוברה ספינטוס בכתף השמאלית. כמו כן נמצא דף מ-25/3/99 אשר מתאר כאבים בכתף השמאלית עם תחושת זרמים ביד. במכתבו של ד"ר גבריאל מוזס מיום 17/11/03 אשר מאבחן קרע של הגיד הסופרה ספינוס על סמך ממצאים ב-U.S יש לציין כי ב-2/1/04 במכתב שני הוא אכן הגיע למסקנה שמדובר בקרע מלא של הסופלה ספינטוס משמאל וממליץ על ניתוח, ד"ר מוזס מצא טווח תנועות פסיבי מלא של הכתף השמאלית שווה בשתי הכתפיים.

הועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר דניאל מיום...

ד"ר דניאל מסתמך על בדיקת U.S ב-10/12/03 כמו ד"ר מוזס וקובעים שישנו קרע מלא של הסופרה-ספינטוס לא ד"ר מוזס ולא ד"ר דניאל היו מודעים לעבודה שבשנת 1998 אובחן כבר קרע מלא של הגיד הסופרה-ספינטוס משמאל אי לכך הועדה לא רואה את המצב דהיום שקשור לתאונה הנידונה, וכאמור זהו מצב שנמשך כבר מ-1998 לפי המסמכים הרפואיים אי לכך הועדה אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר דניאל ודוחה את הערר.

יש לשער שלא ד"ר מוזס ולא ד"ר דניאל לא היו מודעים לממצא בכתף השמאלי משנת 1998."

ב. הקביעה בדבר מצב קודם -

עיננו הרואות כי הועדה התבססה בעיקר החלטתה על רישומים קודמים המיוחסים למערערת המצויים בתיקה הרפואי משנת 98 ו-99, מסמכים אלה לא הוזכרו בסעיף 12 לפרוטוקול הועדה על אף חשיבותם הרבה.

מכל מקום, הלכה פסוקה היא כי מקום שועדה רפואית מחליטה כי קיים בנפגע בעבודה ליקוי כלשהו מלפני הפגיעה בעבודה, חובה עליה להביא בחשבון את דרגת הנכות שהיתה לנפגע עובר לפגיעה, ולערוך חשבון " עובר ושב" , דהיינו מחייבים את החשבון באחוזי הנכות שהיו לפני הפגיעה , ומזכים את החשבון באחוזי הנכות שנמצאו בנפגע יום בדיקתו ע"י הועדה, דבר אשר לא נעשה ע"י הועדה.

(ראה לעיין זה דב"ע ל/11-0 סימן טוב נ' המל"ל, פד"ע ב 133).


ג. התייחסות הועדה לחוות דעת ד"ר דניאל-

באשר לטענה לפיה הועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר דניאל מיום 25.6.04, עולה כי הועדה שללה את חוות הדעת רק מאחר ולגישתה ד"ר דניאל לא היה מודע לרישומים רפואיים המצביעים על תלונות קודמות של המערערת בשנים 98,99 , התייחסות זו של הועדה לחוות הדעת איננה מספקת ואיננה עומדת בחובת ההנמקה המוטלת על הועדה נוכח האמור בסעיף 4(ב) לפסק דין זה, אשר לפיו קביעת הועדה בכל הקשור למצב קודם איננה תואמת את ההלכה הפסוקה בעניין זה.

ד. קביעת אחוזי נכות ע"י בית הדין -

בקשת ב"כ המערערת כי בית הדין יפעל בעצמו לקביעת אחוזי נכות למערערת, אין לה מקום, שכן המקרה שבפנינו איננו נמנה על המקרים הנדירים בהם בית הדין עושה שימוש בסמכותו וקובע דרגת נכות מבלי שמחזיר את עניינו של מערער לועדה וכן מאחר ובית הדין סבור כי קביעת דרגת הנכות מחייבת שיקול דעת רפואי , מהסוג הנתון לועדה הרפואית.

ה. קביעת אחוזי נכות זמנית -

טענותיה של המערערת בדבר קביעתם של אחוזי נכות זמנית, אינן רלוונטיות נוכח העובדה שאין בהכרח זיקה בין נכות זמנית, לאחוזי הנכות היציבה הנקבעת עם תום הזמניות.

5. סיכומו של דבר, ונוכח האמור לעיל, הנני מורה על החזרת עניינה של המערערת לועדה בכדי שתפעל בהתאם להסכמת ב"כ המשיב, תפנה לד"ר גיורא אלמגור ותבקש ממנו לבדוק על סמך אילו מסמכים נעשו העדכונים מיום 13.2.98,25.3.99 והעתק מתשובת ד"ר אלמגור ישלח למערערת לפחות 30 יום עובר למועד כינוסה הנוסף של הועדה אליה תוזמן, ותנתן למערערת הזכות להתייחס למסמכים אלה, ולאחר מכן תשקול הועדה את עמדתה שוב במנומק בכל הקשור לקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובלת המערערת לתאונה מיום 21.8.03, וכן תפעל בהתאם לדברים שנאמרו בסעיפים 4(ב) ו- 4(ג) לפסק דין זה.

המערערת תהיה רשאית להציג בפני הועדה כל מסמך שיש בו בכדי לחזק את טענותיה בדבר המשקל שיש לייחס למצבה הרפואי שקדם לתאונה.

6. בנסיבות העניין יש לחייב את המשיב לשלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ₪, בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הצמדה וריבית מהיום, אם לא ישולם תוך 30 יום.

7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון