ארנונה מבנה עזר


לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים במחוז המרכז (כב' השופטת נ' אהד), שבגדרו נדחתה טענת המבקש כי יש לסווג בית אריזה שבבעלותו כ"מבנה עזר לחקלאות", לצרכי חישוב היטל ביוב, ולא בסיווג "תעשייה, מסחר, מלאכה ועסקים".

אפתח בציון תמציתי של העובדות הצריכות לעניין.

המבקש הוא בעליו, מזה שנים רבות, של נכס במושב ינוב, ששטחו הבנוי הוא 2,274 מ"ר, ושטחו הכולל 4,474 מ"ר (להלן: הנכס). בשנת 2006 שלחה המשיבה למבקש דרישת תשלום בגין היטל ביוב (להלן: היטל), אשר נקבע בהתאם לחוק עזר ללב השרון (היטל ביוב), התשס"ג-2003 (להלן: חוק העזר). סכום ההיטל הועמד על כ-442 אלף ש"ח, וזאת על יסוד סיווג הנכס כ"אחר", בהתאם לתוספת לחוק העזר (שסכום היטל הביוב בגינו הוא כ-100 ש"ח למ"ר בנוי, וכמחצית מכך למ"ר קרקע). בהמשך תיקנה המשיבה את הסיווג ל"תעשייה, מסחר, מלאכה ועסקים" – סיווג שלא הייתה לו, כפי הנראה, השפעה מהותית על היטל הביוב, בו חויב המבקש.


המבקש השיג על ההיטל בפני ועדת הערר שמכוח חוק הרשויות המקומיות (ביוב) שליד בית משפט השלום בנתניה. המבקש גרס כי יש לסווג את הנכס, המהווה לשיטתו "בית אריזה", בסיווג של "מבנה עזר לחקלאות", שתעריף ההיטל בגינו עומד על 1,000 ש"ח, עבור הנכס כולו. הביטוי "מבנה עזר לחקלאות" מוגדר בתוספת לחוק העזר כ:"מבנים המחוברים לביוב המשמשים בפועל כמבני עזר לחקלאות, לרבות לולים, רפתות, סככות, בתי אריזה וכיוצא באלה" (ההדגשה הוספה – ח"מ). לטענת המבקש, הנכס משמש אך כבית אריזה לתוצרת חקלאית, ללא כל עיבוד ושינוי בתוצרת. לשיטת המבקש, משמצא הביטוי "בית אריזה" את דרכו לתוככי הסיווג "מבנה עזר לחקלאות", ללא סייג באשר למהות הפעילות העסקית המבוצעת באותו בית אריזה, הרי שפרשנותו הנכונה של חוק העזר היא כזו שתותיר את הנכס בגדרי "מבנה עזר לחקלאות".

המשיבה גרסה מאידך גיסא כי המדובר בעסק מסחרי לכל דבר ועניין, ולא במבנה עזר לחקלאות, ומכאן סיווגו והיטל הביוב התואם הנדרש בגינו. המשיבה הצביעה על מספר נתונים המלמדים על כך שלא ב"מבנה עזר לחקלאות" עסקינן, ואלו הם: בית האריזה הנטען הוא למעשה מפעל, המנוהל על-ידי חברה בשליטתו של המבקש; אותו מפעל הוא רחב מימדים במיוחד; המפעל מקבל תוצרת לשיווק מכשבעים ספקים ומשווקה למאות לקוחות, במקומות רבים; מועסקים בו למעלה מחמישים עובדים; הסחורה משונעת אליו וממנו באמצעות כששים משאיות ביום; המחזור הכספי של המפעל עומד על מיליוני ש"ח בחודש, והוא המשלם למועצת הצמחים את ההיטלים בגין שיווק התוצרת. המשיבה הטעימה עוד כי בהליכים פליליים קודמים, שהתנהלו נגד המבקש באמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת, נקבע כבר כי המבקש עושה שימוש בנכס: "באופן שמנהל בו עסק מסחרי לשיווק ירקות ואחסנתם, וזאת בניגוד לייעוד הקרקע במקום, שייעודה הינו חקלאי בלבד". לאחר מכן אף הואשם המבקש – והודה בנטען נגדו – כי הוא: "ממשיך ומשתמש במבנה לצרכים של מפעל מסחרי, וכל זאת ללא קבלת היתר כחוק". כן הצביעה המשיבה על כך שהמבקש עתר לרשיון עסק להפעלת בית האריזה, ועוד היא הפנתה לאישור בא-כוחו של המבקש, במהלך הדיון בערר, כי: "לצורך חוק התכנון והבנייה ולצורך ארנונה הסיווג של הנכס והפעילות בו אינו מבנה עזר לחקלאות אלא בית עסק".

בהחלטתה מתאריך 18.1.2010 קבעה ועדת הערר (בראשות כב' השופטת י' קלוגמן) כי את חוק העזר שבמחלוקת יש לפרש בהתאם לתכלית החקיקה. העובדה שבנכס מתנהל בית אריזה, כך נקבע, אין משמעה שכל בית אריזה יבוא בגדרו של "מבנה עזר לחקלאות", כהגדרתו בחוק העזר, אלא שיש לבחון האם המדובר בבית עסק שהשימוש הדומיננטי בו הוא לחקלאות, או למסחר. בעניין זה הפנתה ועדת הערר לפסקי הדין ב-עמ"נ (ת"א) 159/05 ביקל נ' מנהל הארנונה של המועצה האיזורית דרום השרון (לא פורסם, 19.10.2005; כב' השופטת מ' רובינשטיין; להלן: עניין ביקל) וב-עת"ם (חי') 1184/03 יאיר ש. שיווק בע"מ נ' עיריית חדרה (לא פורסם, 8.3.2007; כב' השופטת ש' שטמר; להלן: עניין יאיר). בעניינו של המבקש, כך נקבע, מדובר במבנה המשמש כעסק מסחרי מובהק, שסיווגו הנכון הוא כ-"תעשייה, מלאכה, מסחר ועסקים", כטענת המשיבה, ואשר אין כל הצדקה עניינית לפוטרו מעשית מהיטל ביוב. הערר נדחה איפוא.

המבקש הגיש ערעור על החלטתה של ועדת הערר לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז, חזר על עיקרי טענותיו האמורות, וטען כי יש לאבחן את עניינו מן הפסיקה, עליה הסתמכה ועדת הערר בהחלטתה. הערעור נדחה, כאמור, בפסק דינו של בית המשפט (כב' השופטת נ' אהד), מתאריך 21.6.2010. בית המשפט הנכבד קבע כי טיב העסק, לשם סיווגו לצורכי קביעתו של היטל הביוב, ייעשה בהתאם לשימוש הנעשה בבית העסק בפועל. במקרה דנן, אף שהמוצר המשווק על-ידי המבקש הוא חקלאי באופיו, הרי שהמדובר בעסק מסחרי מובהק, כפי שקבעה ועדת הערר. כאשר העיסוק העיקרי הוא מסחרי, הרי שלא ניתן לראות בעסק משום "מבנה עזר לחקלאות". בית המשפט הנכבד הביא בהסכמה מפסק הדין בעניין יאיר, אשר קבע כי בית אריזה למיון ביצים ולשיווקן, המצוי על אדמה חקלאית, אך השימוש הדומיננטי בו הוא מסחרי – איננו כזה שיש לסווגו (לצרכי ארנונה) כ"מבנה חקלאי".

מכאן הבקשה שבפניי, שבגדרה חוזר המבקש על עיקרי טענותיו בהליכים הקודמים, וטוען כי יש מקום ליתן לו רשות ערעור על פסק הדין נוכח הנופך הכללי של המחלוקת. המשיבה מצידה טוענת כי אין הצדקה ליתן כלל רשות ערעור כמבוקש. לגוף הדברים סומכת המשיבה ידיה על ההחלטות הקודמות בהליכים שבין הצדדים.

דין הבקשה – להידחות. אעמוד על הנימוקים לכך בקצרה להלן.

השאלה המרכזית בבקשה זו היא דרך סיווגו של נכס ספציפי לצורכי היטל ביוב. שאלה זו איננה מעלה, ברגיל, סוגיה משפטית עקרונית, אשר בעטיה יהיה מקום ליתן רשות ערעור, אף אם סיווג הנכס – הנעשה על יסוד מאפייני הנכס הספציפי – כרוך בפרשנותו של חוק העזר הרלבנטי (ראו: בר"ם 5539/08 רוני דו השקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה (לא פורסם, 22.2.2010)). המבקש לא הצליח לשכנע כי עניינו נמנה עם החריגים לכלל זה.

למעלה מן הצורך אציין כי דין השגתו של המבקש ממילא היה להידחות אף לגוף הדברים. מבחינה עובדתית המדובר בנכס מסחרי לכל דבר ועניין. כך קבעו הערכאות הקודמות, והמבקש איננו משיג למעשה על קביעה זו. מכאן קצרה היתה הדרך למסקנה כי יש לסווג את הנכס ב"תעשייה, מסחר, מלאכה ועסקים", ולא כמבנה עזר לחקלאות. לא מצאתי פסול בדרך הילוכם של ועדת הערר ושל בית המשפט לעניינים מינהליים לאורם של העקרונות שהותוו בעניין ביקל ובעניין יאיר (אף כי יש לעשות זאת בזהירות הנדרשת, בשים לב לכך שכאן עסקינן בהיטל ביוב, ולא בחיוב ארנונה, כבאותם מקרים).

אוסיף על האמור עד כה ואציין – "מבנה עזר לחקלאות" מוגדר בחוק העזר, כאמור, כך:

"מבנה עזר לחקלאות – מבנים המחוברים לביוב המשמשים בפועל כמבני עזר לחקלאות, לרבות לולים, רפתות, סככות, בתי אריזה וכיוצא באלה" (ההדגשה הוספה – ח"מ).

המבקש משליך את כל יהבו על כך שהמקום היחיד שבו ניתן לאתר בחוק העזר התייחסות לבית אריזה הוא במסגרת ההגדרה האמורה. לדידו די בכך להכניס כל בית אריזה שהוא לסיווג של "מבנה עזר לחקלאות". המבקש מתעלם למעשה באופן מוחלט מן התיבה שבראשית ההגדרה, והיא: "המשמשים בפועל כמבני עזר לחקלאות". אין מדובר בהגדרה טאוטולוגית בלבד. ברי כי סוגי המבנים הנזכרים לקראת הסייפא להגדרה מהווים דוגמאות למבנים היכולים להיחשב לכאלה המשמשים בפועל כמבני עזר לחקלאות (ומכאן הריישא: "לרבות" והסייפא: "וכיוצא באלה"). אולם על מנת שמבנה שכזה יזכה לחסות תחת כנפי ההגדרה "מבנה עזר לחקלאות", עליו לשמש בפועל כמבנה עזר כאמור, כנדרש בחוק העזר. כפי שנקבע עובדתית, נכסו של המבקש (ולמעשה – של החברה שבשליטתו) איננו משמש בפועל כמבנה עזר לחקלאות.

קריאתו הנוגדת של המבקש, לפיה כל אחד מן המבנים שברשימת הדוגמאות בהגדרה הנ"ל ייחשב באופן אוטומטי כ"מבנה עזר לחקלאות", בלא קשר לשאלה מה שימושו בפועל, איננה מתיישבת עם הגיונם ותכליתם של דברים, ונעדרת עיגון בחוק העזר. אם נלך לפי שיטת המבקש, הרי שכל בית עסק שצורתו החיצונית היא כשל אחד המבנים הנזכרים בסייפא להגדרה, ייחשב ל"מבנה עזר לחקלאות", תהא הפעילות בו אשר תהא, ויהא גודלו אשר יהא. כדוגמה: אם חברה מפעילה מרכז ענק להרכבת מטוסים, שיפוצם ואחסנתם במבנים שניתן להגדירם מבחינת חזותם החיצונית כ"סככה", הרי לך, לשיטת המבקש: "מבנה עזר לחקלאות". כך גם במקרה דנן: לדידו של המבקש, עצם העובדה שבנכס שמפעילה החברה שבשליטתו מבוצעת פעילות של "אריזה", די בה כדי להכניס את הנכס לגדרי הביטוי "מבנה עזר לחקלאות". דרך טיעונו של המבקש איננו משתנה, אנליטית, בין אם המוצרים הנרכשים על-ידי המפעל, נארזים ומשווקים – הם מוצרים חקלאיים, ובין אם אלו מוצרי חשמל, צעצועים, או אמצעי לחימה; לפי שיטתו הדוגמטית של המבקש, מרגע שניתן להכריז על עסק כמעין "בית אריזה", די בכך כדי להופכו מניה וביה ל"מבנה עזר לחקלאות". גישה זו לא ניתן לקבלה. מפעל מן הסוג שנקבע כי המבקש מנהלו, ויהיו המוצרים המטופלים בו אשר יהיו, איננו משמש בפועל כ"מבנה עזר" לדבר, ודאי לא לחקלאות. הנה כי כן אין כל סיבה לסווגו כ"מבנה עזר לחקלאות", תוך הפטרתו כמעט כליל מהיטל ביוב, במקום לסווגו כנדרש, כמבנה המשמש ל"תעשייה, מסחר מלאכה ועסקים".

עוד יוזכר: הוכח ואף הוסכם על דעת המבקש כי המדובר בנכס המשמש כעסק מסחרי, ככל שהדברים נוגעים לדיני התכנון והבנייה, לרישוי עסקים, ולצורך ארנונה. אכן, כל דבר חקיקה ומטרותיו הוא (ראו: בג"ץ 441/86 מסדה בע"מ נ' פשמ"ג, פ"ד מ(4) 788 (1987). עם זאת, בנסיבות המקרה כאן קשה להלום כי דווקא בעניין סיווגו לצורך היטל ביוב, יחדל לפתע הנכס מלהוות עסק מסחרי, ויהפוך ל"מבנה עזר לחקלאות".

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה, בסכום של 20,000 ש"ח.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה פאב

  2. ארנונה הקפאה

  3. אישור ארנונה

  4. ארנונה מכבסה

  5. ארנונה מכללה

  6. ארנונה בנקים

  7. ארנונה מרפאה

  8. ארנונה על גג

  9. ארנונה על חצר

  10. ארנונה על ממד

  11. ארנונה על סככה

  12. ארנונה שטח עזר

  13. ארנונה על חממה

  14. ארנונה על מקלט

  15. ארנונה על משרד

  16. ארנונה על גינה

  17. השגה על ארנונה

  18. ארנונה על חניון

  19. ארנונה מאגר מים

  20. ארנונה מבנה עזר

  21. ארנונה על גלריה

  22. ארנונה על מספרה

  23. ארנונה גן לאומי

  24. ארנונה גג משותף

  25. ארנונה מעון יום

  26. ארנונה סניף דואר

  27. אישור צו הארנונה

  28. התיישנות ארנונה

  29. ארנונה בית מלאכה

  30. ארנונה שטח קניון

  31. ארנונה על קראוון

  32. ארנונה מרכז נופש

  33. ביטול הנחה ארנונה

  34. ארנונה חצר אנגלית

  35. ארנונה עסק רמת גן

  36. ארנונה מקורות מים

  37. ארנונה על דירת גן

  38. ארנונה שטח ביטחון

  39. ארנונה סיום בנייה

  40. אם חד הורית ארנונה

  41. ארנונה מבנה תעשייה

  42. ארנונה אחסון פסולת

  43. ארנונה על שטח פתוח

  44. פטור מארנונה כללית

  45. בקשה לשינוי סיווג

  46. ארנונה מפעל בטחוני

  47. פטור מארנונה בטעות

  48. ארנונה מפעלי תעשיה

  49. ארנונה על עליית גג

  50. ארנונה חצר קפיטריה

  51. ארנונה אזור תעשייה

  52. חובת דיווח ארנונה

  53. ארנונה שימוש מעורב

  54. ארנונה על גג מרוצף

  55. ארנונה שטחים טכניים

  56. השגה למנהל הארנונה

  57. ארנונה על דירה חדשה

  58. ארנונה על דירה ריקה

  59. ארנונה חברה ממשלתית

  60. ארנונה אולם אירועים

  61. ארנונה על שטח משותף

  62. ארנונה על מבנה נייד

  63. ארנונה על החלק היחסי

  64. ארנונה על חדר מדרגות

  65. אזרח ותיק בודד ארנונה

  66. ארנונה על שטחי שירות

  67. בניה לא חוקית ארנונה

  68. ארנונה על יחידת דיור

  69. ארנונה על בריכת שחיה

  70. אי תשלום ארנונה ומים

  71. התיישנות החזר ארנונה

  72. ארנונה תאגיד סטטוטורי

  73. ארנונה על שטח לא בנוי

  74. ארנונה על דירות רפאים

  75. השגה על קביעת ארנונה

  76. ארנונה מבנים לא בשימוש

  77. התיישנות ארנונה עליון

  78. ארנונה טעות בחישוב שטח

  79. ארנונה מפעל לייצור נשק

  80. אינטרס ההסתמכות ארנונה

  81. התיישנות תביעת ארנונה

  82. התיישנות גביית ארנונה

  83. אי סבירות תעריפי ארנונה

  84. חיוב רטרואקטיבי ארנונה

  85. ארנונה על שטחים משותפים

  86. חיוב ארנונה רטרואקטיבית

  87. ביטול הליכי גביית ארנונה

  88. פטור מארנונה למוסד מתנדב

  89. התנאים למתן פטור מארנונה

  90. פטור מארנונה חברה ממשלתית

  91. דחיית בקשה להנחה בארנונה

  92. המועד להגשת ערר על ארנונה

  93. התיישנות על תשלומי ארנונה

  94. ארנונה מוסד ללא מטרות רווח

  95. אי סבירות קיצונית חיוב ארנונה

  96. ארנונה מבנה שאינו ראוי לשימוש

  97. ביטול שינוי סיווג ארנונה של נכס

  98. פטור מארנונה האגודה לתרבות הדיור

  99. סמכות השתת ארנונה באופן רטרואקטיבי

  100. בקשה לשינוי סיווג נכס לצורכי ארנונה

  101. אישור כי חברה לא פעילה לצורכי ארנונה

  102. פטור מארנונה מוסד מתנדב לשירות הציבור

  103. גביית ארנונה בגין מטר מרובע שלם בלבד

  104. תביעה להשבת כספים אשר שולמו ביתר בגין ארנונה

  105. דרישה לבטל את החלטה להעלות ב-5% את תעריפי הארנונה למגורים

  106. החזר תשלומים שנגבו עקב תיקון חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי

  107. על מנהל הארנונה להשיב להשגה תוך 60 יום ממועד קבלת ההשגה - מהו מועד התחלת מנין 60 הימים ?

  108. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון