אחריות משלח בינלאומי

א. התביעה ובעלי הדין

  1. בפני תביעה לגביית תגמולי ביטוח סכום של 240,180 ש"ח.
  2. התובעת הינה חברה העוסקת ביבוא ושיווק תרופות וציוד רפואי.
  3. הנתבעת הינה חברת ביטוח אשר הנפיקה לתובעת באמצעות חברת רמון גרניט תורן (להלן: "סוכנות רמון") פוליסת ביטוח ימי ואווירי פתוחה לכיסוי כל הנזקים שעלולים להיגרם למשלוח תרופות (להלן: "הפוליסה").
  4. תביעה זו, נסובה על מה שנטען על ידי התובעת כסירוב הנתבעת לשלם לה תגמולי ביטוח בגין נזק כלילי שנגרם ל-3 מיכלים של תרופות שהובאו בדרך האוויר מגרמניה לישראל ביום 19.2.09 (להלן: "המשלוח") ואשר היתה אמורה להישמר בטווח טמפרטורה של 2-8 (להלן: "טווח הטמפרטורה")

ב. עיקר טענות התובעת

  1. התובעת טוענת כי עם הגיע המשלוח לישראל נמצא כי הטמפרטורה במיכלים שהכילו את המשלוח צנחה ביום 17.2.09 מתחת לאפס וכי היצרן הגרמני של התרופה (להלן: "הספק" או "השוגר") הורה לה כי המשלוח פסול לשיווק והנחה אותה להשמידו.
  2. עם קבלת ההודעה האמורה פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לשפותה על נזקיה.

הנתבעת שלחה ביום 1.3.09 שמאי מטעמה וכי ממצאי בדיקתו העלו כי הטמפרטורה של המיכלים ירדה מתחת לאפס בשעות הבוקר המוקדמות של יום 18.2.09, טרם העמסת המשלוח למטוס.
3. במכתבה לתובעת מיום 3.1.2010 הודיעה הנתבעת כי בדיקת המסמכים העלתה כי המשלוח נשלח במטען קונסולידציה (איחוד מטענים), ומשכך ובהתאם לתנאי הפוליסה הוחרגה אחריות הנתבעת והיא פטורה מחובת התשלום של תגמולי הביטוח (להלן בהתאמה: "הודעת הדחייה" ו-"חריג הקונסולידציה").
4. לטענת התובעת, הודעת הדחייה הינה מוטעית שכן, קונסולידציה פירושה, משלוח של מספר מטענים מיצואנים שונים שנאספים על ידי משלח בינלאומי ואשר נשלחים במרוכז כמשלוח אחד על מנת להוזיל את דמי ההובלה, בעוד שהתובעת שלחה שלושה מיכלים של אותה תרופה מאותו יצרן באותם תנאי הובלה אולם בשל היעוד השונה של המיכלים הוצאו להם על ידי DHL (להלן: "המשלח") שני שטרי מטען פנימיים, ומשכך, עסקינן לכל היותר בפיצול דוקומנטרי בלבד של המשלוח.
5. התובעת טענה איפוא כי עמידתה של הנתבעת על חריג הקונסולידציה כעילה לדחיית התביעה, עולה כדי ניצול זכות חוזית שלא בתום לב ושלא בדרך מקובלת העולה כדי הפרת הפוליסה.
6. התובעת טוענת איפוא כי העבירה את המשלוח להשמדה וכי היא זכאית לקבלת דמי הביטוח. קרי, ערך הטובין בצירוף עלויות ההובלה ומיסים, בסכום התביעה.
ג. עיקר טענות הנתבעת

  1. הנתבעת כפרה בחובתה לשלם לתובעת את סכום התביעה כולו או מקצתו וטענה כי התובעת והנתבעת הסכימו כי משלוח תרופות מבוקרות טמפרטורה הנשלחים בדרך האוויר, לא יאוחדו וכי אם יאוחדו - הנזק שייגרם להם, אינו מכוסה על פי הפוליסה.
  2. הנתבעת הודתה כי דחתה את תביעת התובעת בין השאר מן הטעם שמטען תרופות בטמפרטורה מבוקרת אשר אוחד עם מטענים נוספים אינו מכוסה במסגרת הפוליסה.
  3. בהתייחסה לדוח השמאי, טענה הנתבע כי הוא כולל ממצאים חלקיים ונסמך ברובו על מידע שהתקבל מן התובעת.
  4. הנתבעת כפרה בטענה כי שמה לה למטרה לדחות את התביעה וטענה כי לא זו בלבד שהפוליסה מחריגה כיסוי ביטוחי למטענים אחודים אלא שגם עצם הנזק וסכום הנזק מוכחשים ושנויים במחלוקת.

ד. המחלוקת
1. הפלוגתאות הצריכות להכרעה בתובענה זו הינן כדלקמן:
1.1 האם המשלוח הובל לישראל כמטען אחוד במובן זה שהאחריות לגביו מוחרגת על פי הפוליסה.
1.2 נטל הראיה בהוכחת חריג לאחריות על פי הפוליסה והאם הורם הנטל.
1.3 האם נגרם לתובעת נזק ואם כן - שיעורו.
בהנחה שאחריות הנתבעת קיימת - גובה הנזק.
1.4 בין בעלי הדין התגלעה גם מחלוקת באשר לעמדה של סוכנות רימון. התובעת טענה כי זו הינה שלוחתה של הנתבעת שכן, חתמה על הפוליסה "בשמה ובעבורה של מנורה", בעוד שהנתבעת טענה את ההיפך.
ה. דיון וממצאים
1. כללי
1.1 ליבת המחלוקת בין בעלי הדין מובנית בסוגיית הגדרתו של המשלוח, האם ככזה שהובא כמטען קונסולידציה או כמטען אסמבלי (ASSEMBLY)
1.2 כפי שיתברר להלן, עסקינן בסוגיה רבת אנפין ומורכבת הן בהיבטים העובדתיים והן באלו הפרטניים - מקצועיים הנוגעים אליה.
1.3 כמצוי במקומותינו נסמך כל אחד מבעלי הדין גם על חוות דעת מטעמו של מומחה לדבר.
2. טענות וראיות מטעם התובעת
2.1 התובעת הטעימה בכתב התביעה כי משטרי המטען שהפיק המשלח עולה כי עסקינן בשוגר אחד (היצרן) זהה בשני שטרי המטען וכן בקיום נשגר אחר (התובעת) וכי בשני שטרי המטען הפנימיים שהוצאו נכללו הוראות הובלה זהות (סעיף 17 לכתב התביעה).
2.2 מר רפי רוזליס (להלן: "רוזליס") מנהל מחלקת היבוא האווירי בחברת פלינג קרגו שהובילה את המטען העיד גם מטעמו של המשלח ופירט בתצהירו את נוהלי והליכי הכנת המסמכים הנוגעים לשילוח מטענים בדרך האוויר.
2.3 בסעיף 9 לתצהירו ציין רוזליס:
"עלות משלוח עבור מטענים בתנאי קונסולידציה הינו זול משמעותית מעלות משלוח של מטענים שהוגדרו כ-R.G.D" (מטענים מסוכנים-מ.ב.ח).
2/4 רוזליס אישר כי התקבלו מן התובעת הוראות שמירת טווח טמפרטורה וכי בהתאם לכך תועדו הוראות אלו בשטרי המטען הפנימיים (סעיפים 12-15 לתצהירו).
רוזליס הוסיף וטען בסעיף 20 לתצהירו כי הסוכן של המשלח בגרמניה הנפיק גם את שטר המטען הראשי שכלל את שני שטרי המטען הפנימיים.
2.5 בסיפא לסעיף 20 לתצהירו טען רוזליס:
"חשוב לציין כי מנקודת המבט של חברת התעופה כל מטען שבגינו מופקים גם שטר מטען פנימי וגם שטר מטען ראשי, נחשב כמשלוח קונסולידציה וזו הסיבה היחידה שבגינה נרשמו המילים: CONSOLIDATED SHIPMENT על גבי שטר המטען הראשי".
רוזליס עמד על גרסתו זו גם במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 10 שורות 14-31).
2.6 בסעיפים 22-23 לתצהירו גרס רוזליס כי המשלוחים מושא שטר המטען הראשי, לא נשלחו על ידי המשלח בתעריף הובלה בקונסולידציה אלא בתעריף הובלה גבוה; יתר על כן נטען על ידי רוזליס כי לו ביקש הנשגר לשגר את המשלוח בתנאי קונסולידציה (להלן: "קונס'"), כי אז היה המשלוח מאוחד עם משלוחים נוספים בנמל התעופה במינכן ויוצא מנמל זה.
2.7 רוזליס הוסיף וטען בסעיף 25 לתצהירו כי בשטר המטען הראשי מושא תביעה זו אוגדו שני שטרי מטען פנימים של אותו שוגר המיועדים לאותו נשגר, שהגיעו למחסן המשלח באותו יום והיו מיועדים לאותה טיסה. רוזליס הגדיר פעולת שילוח זו כ- ASSEMBLY (להלן: "אסמבלי") הגם שמנקודת המבט של חברת התעופה מדובר ב-קונס', וזו הסיבה לרישום בשטר המטען.
2.8 רוזליס אישר בחקירתו כי קיבל מן התובעת הוראה שלא לשגר מטענים מבוקרי טווח טמפרטורה תוך איחודם עם מטענים אחרים (עמ' 8 שורות 25-27) ומשכך, נמנע מלעשות כן.
2.9 במהלך עדותו דבק רוזליס בעמדתו לפיה כל אימת שנעשה שימוש בשטר מטען פנימי, הרי שבשטר המטען הראשי תופיע המילה קונס' (עמ' 10 שורות 19-31), אולם גרסתו נסדקה קמעא משהוצג לו שטר מטען ראשי שלא נרשם עליו קונס' הגם שבשטר המטען הפנימי נרשם כמשלוח אסמבלי (עמ' 12 שורות 1-6) תשובתו של רוזליס לפיה מדובר בטעות אנוש גרידא (שם, שורה 8) לא נשמעה כמשכנעת.
2.10 גם העדה נוספת מטעם התובעת גב' אדריאנה רוזנטל (להלן: "אדריאנה") טענה בסעיף 5 לתצהירה וכן בחקירתה (עמ' 23 שורות 30-32) כי התובעת הודיעה למשלח בכל מהלך ההתקשרות ביניהן כי חל איסור מוחלט להטיס לישראל משלוחים של תרופות מבוקרות טמפרטורה בתנאים של קונס'.
2.11 בסעיף 14 לתצהירה טענה אדריאנה כי לנוכח היעוד השונה של משלוחי התרופות קרי, אחד המיועד לניסוי קליני בבית חולים שיבא והאחר לצורך המלאי השוטף של התובעת - לא ניתנה למשלח הוראה לאחד את המשלוחים במסגרת שטר מטען פנימי אחד וזאת על מנת למנוע עיכוב בשחרור המשלוחים.
במהלך חקירתה הנגדית אישרה אדריאנה כי מדובר בשני משלוחים שונים שנארזו כך ולגבי כל אחד מהם הופק שטר מטען פנימי נפרד, וכי המשלוחים גם שוחררו בנפרד (עמ' 27 שורות 14-25).
2.12 במהלך חקירתה עומתה אדריאנה עם תוכן מכתבה לסוכנות רימון מיום 11.1.10 שם נקטה לשון: "הקונס' שבוצעה היתה מלאכותית בלבד..." והסבירה שימוש בניסוח זה כמיועד להזים את טענת הנתבעת לפיה מדובר במשלוח קונס' (סעיף 30 לתצהירה).
אדריאנה טענה בחקירתה כי:
"הכוונה שלי היתה להסביר שלמרות שבשטר המטען הראשי היה כתוב קונס' והכוונה שלי היתה להסביר שזה לא קונס'" (עמ' 30 שורות 1-21).
קודם לכן בעדותה טענה אדריאנה כי לדעתה אסמבלי אינה קונס' (קצה עמ' 24 ותחילת עמ' 25)
2.13 בהמשך חקירתה נשאלה אדריאנה, מדוע לא ציינה במכתבה הנ"ל במישרין כי לדעת התובעת מדובר במשלוח אס' והשיבה:
"אולי שכחתי לכתוב את המילה אסמבלי" (עמ' 31 שורות 5-9).
3. חוות דעת מטעם התובעת
3.1 התובעת נסמכה בהרצאת טענותיה גם בחוות דעת של מר ברי פינטוב (להלן: "פינטוב") אשר תיעד בחוות דעת מיום 6.10.11 עבר עשיר ועתיר ניסיון בתחום השילוח והיבטי המכס של משלוחים מחו"ל.
3.2 פינטוב ציין בסעיף 3 לחוות הדעת (עמ' 5) כי התבקש לקבוע על יסוד המסמכים שסקר - האם הובלת שני המשלוחים מושא התביעה התבצעה בשיטה המכונה במגזר השילוח הבינלאומי "הובלה בקונסולידציה".
3.3 בהמשך חוות הדעת, איפיין פינטוב את המונח קונס' כמונח תפעולי מקובל בענף השילוח הבינלאומי ומתאר שיטה שבה מטענים הנשלחים ממספר ספקים שונים למספר נשגרים שונים מאוחדים על ידי משלח בינלאומי במטרה להוזיל את תעריפי ההובלה (פיסקה 1 בעמ' 6).
3.4 פינטוב הטעים כי בשל אופיו של משלוח קונס' כמתואר לעיל, אין אפשרות לשלוח באמצעותו מטענים הדורשים טיפול חורג או מטענים הדורשים תנאי הובלה מיוחדים ובכלל אלו משלוחים מבוקרי טווח טמפרטורה (פיסקה 7 בעמ' 3).
3.5 בנפרד ובמובחן, איפיין פינטוב את שירות השילוח המכונה אסמבלי - כשירות התפור לצרכי הלקוח ובגדרו מרכז משלח בינלאומי, תחת שטר מטען אחד מספר משלוחים המיועד לנשגר אחד בין מספק ובין אם ממספר ספקים. משלוח כזה ניתן לשחרור מן המכס כיחידה אחת במסגרת רשימון מכס אחד או במספר רשימונים (תחילת עמ' 8).
פינטוב הבהיר בחוות דעת כי בשני סוגי המשלוחים מפיק המשלח שטרי מטען פנימיים המהווים בין היתר אישור לקבלת המטען (שם, בפיסקה 11).
3.6 להלן (בעמ' 9-10) ציטט פינטוב את רכיבי ההגדרה של שילוח בתנאי אסמבלי כפי שפורט באתרים של משלחים ומובילים אוויריים. עיון בהגדרות אלו מלמד כי יעוד המשלוח לנשגר אחר חוזר ונשנה בכולם.
בהתייחס למשלוחים הפרטניים מושא התביעה קבע פינטוב כי בהינתן שאלו הובלו תחת שטר מטען עיקרי לנשגר אחד יש לראות בפעולות המשלוח אסמבלי ולא קונס' (עמ' 10 פיסקה 16).
3.7 פינטוב אף הדגיש כי העובדה שהמשלוח כלל כלשונו:
"שני משלוחים בלבד במשקל נמוך יחסית (25 ק"ג) הרי שיש בעובדה לפיה המשלח נמנע מלצרף משלוחים נוספים למשלוח זה חרף המשקל הנמוך מהווה אינדיקציה חזקה ביותר לכך שעסקינן במשלוח אסמבלי" (תחילת עמ' 11 לחוות הדעת).
3.8 פינטוב הוסיף והבהיר כי בהינתן כי כל הנמענים הנכללים במשלוח קונס' "מקבלים יחס זהה" הרי ששטר מטען בתנאי קונס' אינו אמור לכלול דרישות הובלה פרטניות המתייחסות למשלוח זה או אחר וכי העובדה שבשטר המטען הראשי מושא התביעה נכללה דרישה בדבר בקרת טמפרטורה שוללת ממנו את מאפייני משלוח קונס' (שם, בפיסקה 18).
3.9 בהיותו מודע לעובדה כי על שטר המטען הופיע כיתוב: "CONSOLIDATED SHIPMENT" ציין פינטוב בסעיף 19 לחוות הדעת כי אין בכך כדי לשנות ממסקנותיו שכן, אין ברישום כזה כדי להפוך את הפעולה משלוח בתנאי אסמבלי לפעולה של קונס'.
פינטוב נימק עמדה זו בכך שעל פי ניסיונו המקצועי, חברות שילוח מציינות את המונח קונס' על גבי שטר המטען הראשי כקוד התחשבנות בינם ובין חברות תעופה מסויימות לצורך קבלת תעריף מוזל מוסכם מראש וכן גם כהנחיה למסוף המטענים כיצד לקלוט את המטען.
3.10 בנתון לכל האמור לעיל, קבע פינטוב נחרצות כי המשלוחים הופעלו על ידי המשלח בשיטת אסמבלי ולא בשיטת קונס' (עמ' 12).
3.11 הארכתי קמעא בהרצאת עמדתו ונימוקיו של פינטוב לנוכח ממצאי חקירתו הממושכת במהלכה דבק פינטוב בעמדתו בהבחנה שבין משלוח אסמבלי כמשלוח יעודי ובין משלוח קונס' כמשלוח כללי (עמ' 15 שורות 14-15).
3.12 פינטוב אף הבהיר בחקירתו כי שטר המטען הפנימי המופק על ידי המשלח, לא מוצג בכלל בפני המוביל שכן, לאחרון אין עניין בו (עמ' 16 שורות 5-7).
3.13 בהמשך עדותו ומשהוטחה בו הטענה לפיה עמדתו אינה מתבססת על ממצא עובדתי כלשהוא אלא על לוגיקה סובייקטיבית השיב פינטוב:
"מה שאני בא להגיד, מאחר ויש לנו פה איחוד מטענים המיועד ללקוח ספציפי, שהובלו משדה התעופה במינכן שזה לא שדה התעופה שפליינג קרגו נותנת לאיחוד מטענים. המטען הזה הוא מטען קירור ולא ניתן בכלל לשלוח מטעני קירור בקונס. המטען הזה יצא מאותו ספק לאותו לקוח...יש פה עובדתית מצב שאני איחדתי שני משלוים שדרשו טיפול שונה תחת אותו שטר מטען מסטר לאותו לקוח...אחד הגיע עם אישור לצריכה בארץ והשני הגיע לצרכי ניסוי ז"א גם תהליכי השחרור הם שונים...זה אומר שהלקוח שולט בצרכים שלו והוא נותן הוראות ספציפיות למשלח איך לנהוג במשלוח. זה לא מצב של קונס' כי במצב של קונס' היבואן הוא המשלח אין לו שום היגד בתנאים של המשלוח, במשלוח הזה היה צריך להקפיד ששיטות הקירור לא תישבר" (קצה עמ' 18 ותחילת עמ' 19).
3.14 לא נעלמה מעיני העובדה שבמהלך חקירתו הנגדית באשר לסעיף 19 לחוות הדעת, נתפש פינטוב לגירסאות בלתי עקביות באשר למהות התעריף (תעריף הובלה או תעריף מסירה) (עמ' 17 שורות 1-13) ואף נקלע למבוכה שעה שהתקשה במתן הסבר, מדוע נרשם "משלוח בקונס'" על שטר המטען הראשי (עמ' 18 שורות 1-3).
3.15 מטעמים מובנים ביקש ב"כ הנתבעת למקסם פירכות אלו בעדותו של פינטוב עד כדי שלילת נפקותה של חוות הדעת (עמ' 5 לסיכומי הנתבע).
4. ראיות ועדויות אחרות מטעם הנתבעת
4.1 גרסתה העובדתית של הנתבעת הובאה על ידי גב' פרח חבה (להלן: "פרח") מנהלת תחום ימי ואווירי אצל הנתבעת, אשר עמדה בתצהיר עדותה הראשית על הטעמים המעשיים העומדים מאחורי החרגת משלוחי קונס' מן הסיכונים המכוסים במסגרת הפוליסה ובכלל אלו, עיכוב המשלוח, ערבוב משלוחים בעלי תכונות שונות וכיוצא באלה (סעיף 6 לתצהיר).
4.2 פרח הדגישה בתצהירה כי הירידה מתחת לטמפרטורה המינימלית המותרת על ידי היצרן אירעה שעה שהמשלוחים היו בידי המשלח וטרם הטסתם לישראל (סעיפים 10.5. ט-11.5 לתצהירה).
4.3 פרח הביעה הסתייגות באשר להבחנתו של פינטוב בין משלוח קונס' מזה ומשלוח אסמבלי מזה ומכל מקום גרסה כי מבחינתה כחתמת של ביטוח ימי, אין משמעות מבחינת הסיכון בשתי ההגדרות באשר "שניהם מייצגים את אותו סיכון שהצדדים הסכימו לנסות ולמנוע" (סעיף 15.1 לתצהירה).
4.4 פרח אף לא היססה להגדיר את ההבחנה שגרס פינטוב בין שני סוגי השילוח כטענה מלאכותית וחסרת תום לב המתנכרת לדרך שבה הובן החריג על ידי שני הצדדים (סעיפים 15.3.-15.4 לתצהירה).
4.5 פרח הביעה דעתה לפיה, אם המשלח לא היה מעכב את המשלוחים בהמתנה לטיסה שיצאה בשעות אחר הצהריים של יום 18.2.09 והיה מטיס לישראל כל משלוח מיד עם משיכתו מן הספק - הנזק היה נמנע (סעיף 15.5 לתצהירה).
4.6 פרח הודתה בחקירתה הנגדית כי לא היתה מודעת כלל ועיקר למושג אסמבלי עד לקבלת מכתב הדרישה של התובעת (עמ' 50 שורות 10-13) הגם שחזרה בנשימה אחת על עמדתה לפיה:
"מבחינתי האסמבלי וה-קונס' במבחן הפרקטיקה הם זהים מבחינת הסיכון המבוטח שאותו ביקשנו להחריג מתחולת הפוליסה בהסכמת המבוטח..." (עמ' 50 שורות 17-19).
פרח הוסיפה והבהירה כי לדידה:
"אם מדברים על מטענים אחודים שזה יש שטר מטען ראשי ושטרי מטען פנימיים מבחינתי זה מטענים אחודים" (שם, שורות 23-25).
4.7 במהלך חקירתה, אישרה פרח את מעמדה של סוכנות רימון והגדירה אותה כסוכנות חיתום של הנתבעת".
אטעים כי מעמד זה מובנה גם בעובדה שסוכנות רימון חתמה על הפוליסה "בשם ובעבור מנורה".
4.8 בהמשך עדותה אישרה פרח כי אין בידה אפשרות להפריך את גרסתו של רוזליס לפיה שני המשלוחים הגיעו ממחסן המשלח באותו יום (17.2.09) ויצאו למחרת בטיסה הראשונה (עמ' 51 שורות 3-9).
4.9 פרח אף גילתה חוסר רצון (או חוסר יכולת) להתמודד עם הטענה לפיה בהינתן שהמטען הגיע למחסני המשלח ב-17 לחודש ויצא בטיסה ראשונה לישראל ב-18 לחודש לא חל כל עיכוב (עמ' 52 שורות 9-19), בסופו של יום ובתשובה לשאלה ישירה, האם היה פה עיכוב השיבה פרח: "לא יודעת" (שם, שורות 28-29).
4.10 פרח אף נסוגה במהלך עדותה מן הטענה לפיה בנסיבות העניין התקיים הסיכון לו טענה בסעיף 6.3 לתצהירה והסכימה כי הוראות השילוח והתובלה היו זהים בשני המשלוחים (עמ' 53 שורות 1-8).
4.11 בהמשך עדותה ביקשה פרח להיאחז בקש בהעידה כי גם בדיעבד היתה מחריגה סוג כזה של שילוח מן הפוליסה וזאת בשל העובדה שהמטען שוחרר ממחסני ממ"ן בשני מועדים שונים. בתשובה לשאלה, האם יש חשש שהמשלוח קפא (קרי, הנזק נגרם) בעת היותו בממ"ן השיבה פרח "אני לא יכולה להשיב על כך" (עמ' 53 שורות 25-29) ומן הסתם נשכח ממנה כי על פי גרסתה בתצהיר, הטמפרטורה החיצונית הקרה שררה עוד טרם הטסת המטען לישראל (סעיפים 10.5 ו-11.5 לתצהירה) וכפי שהעידה אדריאנה (עמ' 24 שורות 11-15) ואף אישר השמאי (עמ' 3 בחוות הדעת)
5. חוות דעת מטעם הנתבעת
5.1 מול חוות הדעת של פינטוב שהוגשה מטעם התובעת הציבה הנתבעת חוות דעת מטעמה שנחתמה על ידי מר זאב תלם (להלן: "תלם").
5.2 בפתיח לחוות הדעת ציין תלם כי העובדה שלגבי כל אחד משני המשלוחים נערך שטר מטען פנימי שונה ושניהם נשלחו תחת שטר מטען ראשי אחד - מכנסת אותם תחת כנפי ההגדרה של איחוד מטענים או קונס' (סעיף 1 לפרק ב' ב חוות הדעת).
5.3 בהמשך חוות הדעת נדרש תלם לאפיון משלוח אסמבלי ככזה לפיו המשלח מוסיף את כל המשלוחים המיועדים ליבואן מסויים למשלוח אחד, וכי להבדיל מקונס' אשר במסגרתה לכל משלוח מונפק שטר מטען פנימי נפרד, הרי באסמבלי מונפק שטר מטען פנימי אחד לכל המשלוחים יחידיו וכנגדו מנפיק המוביל האווירי שטר מטען ראשי (פרק ד' פיסקה 1).
5.4 תלם הבהיר כי המונח אסמבלי לא הוגדר בנפרד מהמונח קונס' על ידי יאט"א וכי לגבי חברות התעופה אסמבלי מהווה נגזרת של קונס'.
5.5 תלם קבע בחוות הדעת כי מעבר לעובדה שבשטר המטען הראשי מושא תובענה זו נרשם במפורש כי מדובר בקונס' הרי שהאינדיקציה החזקה ביותר לכך מצויה בעובדה שהמשלח הוציא שתי חשבוניות נפרדות שבכל אחת מהן חייב את התובעת בהוצאות מקומיות, קרי, פקודת מסירה ודמי גבייה. תלם גרס כי לו עסקינן באסמבלי היה צריך לחייב את התובעת פעם אחת בלבד (סעיף 2 בפרק ה').
5.6 בהיותו בר פלוגתא לפינטוב טען תלם כי אין לקבל את הרושם שביקש פינטוב ליצור ולפיו בשיטת אסמבלי מונפק יותר מאשר שטר מטען פנימי אחד. תלם אף הטעים כי פינטוב התעלם מן העובדה שעצם קיומם של מספר שטרי מטען פנימיים עומד בסתירה לשיטת אסמבלי.
5.7 תלם אף השיג על עמדתו של פינטוב לפיה עצם העובדה שבשטר המטען הראשי נכללה דרישה בדבר בקרת טווח טמפרטורה שוללת מן המשלוח מאפיינים של משלוח קונס'. אליבא דעתו של תלם אין בנמצא דרישה של יאט"א לציין את תנאי ההובלה על גבי שטר המטען הראשי.
5.8 במהלך חקירתו הנגדית אישר תלם כי שיטת אסמבלי רווחת לפחות 15-20 שנה (עמ' 34 שורות 1-4).
5.9 בעקבות חקירה ממושכת ונוקבת (עמ' 35-27) נסוג תלם קמעא מעמדתו הקשיחה והסכים כי לעיתים קיימים גם במשלוח אסמבלי מספר שטרי מטען פנימיים (עמ' 38 שורות 21-30 והמוצגים ת/1 ו-ת/3).
5.10 סוגיה נוספת החושפת אבסורד מובנה בעמדתו של תלם נוגעת לעובדה שעל פי משנתו, שילוח בקונס' נועד לחסוך בדמי ההובלה בעוד שבנסיבות תובענה זו - לא נחסכו הוצאות אלו. הנה כי כן, הסכים תלם בעדותו כי התובעת שילמה פעמיים דמי הובלה סך 60 דולר (עמ' 42 שורות 1-6) ובהמשך עדותו חזר והסכים כי עיקרון הוזלת המחיר המובנה במשלוח קונס' לא יושם במקרה זה (שם, שורות 22-25).
5.11 מימד נוסף בחוות דעת של תלם נסדק אף הוא בחקירתו הנגדית שעה שהסכים כי עמדתו לפיה אסמבלי הינה סוג של קונס' תפעולי איננה בבחינת הגדרה מושגית (עמ' 44 שורות 22-24), בהמשך עדותו הסכים תלם גם לעובדה שהמונחים קונס' ואסמבלי מוגדרים בנפרד בכל אתרי חברות התעופה אליהם הופנה (עמ' 45 שורות 7-10).
5.12 תלם אף עומת עם העובדה שבחוות הדעת לא הזכיר כלל ועיקר את העובדה שבמשלוח קונס' מאוחדים משלוחים של כמה יצואנים, בעוד שבספרו (ת/4) הובלטה עמדה זו בנימוק להוזלת מחירי ההובלה.
6. המסקנות והממצאים העולים מחומר הראיות
6.1 בפרק זה אדרש הן לממצאים העובדתיים העולים מן הראיות שהובאו בפני והן למסקנות הנוגעות להיבטים הנורמטיביים של משלוחי קונס' מזה ומשלח אסמבלי מזה.
6.2 הממצאים העובדתיים הינם כדלקמן:
6.2.1 התובעת נמנעה במפורש ובמודע ממשלוח התרופות יחד עם מטענים אחרים וכך הורתה גם למשלח וזאת בשל העובדה שנקבעה לגביהם דרישה של בקרת טווח טמפרטורה, ואלו תועדו הן בשטרי המטען הפנימיים והן בשטר המטען הראשי.
6.2.2 שני המשלוחים הגיעו למחסן המשלח ביום 17.2.09 ונשלחו לישראל בטיסה הראשונה שיצאה ממינכן לנתב"ג ביום 18.2.09.
6.2.3 הסטיה הדרמטית ממתחם הטמפרטורה אירעה כבר בליל ה-17.2.09 לפני שהמשלוחים הוטסו לישראל, משכך כל טענה לפיה לא ניתן לטפל ו/או לנטר את מצב המשלוחים במהלך ההובלה האווירית הינה בלתי רלבנטית.
6.2.4 התובעת שילמה דמי הובלה בסך 60 דולר בעבור כל משלוח בנפרד ומשכך, ברי, כי שיקול החיסכון המובנה בשילוח קונס' לא בא לידי ביטוי.
6.2.5 שיטת שילוח אסמבלי - ידועה ומקובלת מזה כ-20 שנה.
6.2.6 המונחים אסמבלי מזה וקונס מזה מוגדרים בנפרד בכל אתרי חברות התעופה שהוצגו במהלך הדיון.
6.2.7 למיצער, הרוב המכריע של שילוח בשיטת אסמבלי מיועד לנשגר אחד להביל ממשלוח קונס' שבו הדפוס השכיח הינו שיגור למספר בלתי מוגבל ובלתי מוגדר של נשגרים.
6.2.8 אין לראות במכתבה של אדריאנה לסוכניות רימון כי נקטה בביטוי קונס' מלאכותי כמבטא עמדתה לפיה השילוח מושא התביעה נעשה ב-קונס'.
6.3 מסקנות הנוגעות להיבטים הנורמטיביים
6.3.1 הנתבעת והתובעת התקשרו במסגרת פוליסה פתוחה שמיועדת לכסות בין היתר סיכונים למשלוחים מקוררים ומוקפאים המשוגרים בדרך האוויר שהחריג היחיד לכך הינו משלוח בקונסולידציה, כאמור ב- "B" .APP של הפוליסה:
"1) CONVEYANC: BY AIRFREIGHT, BUT EXCLUDING SENDING BY CONSOLIDATION"
6.3.2 בחיבורו של עו"ד חכם כדורי "ביטוח ימי ותביעות", עמ' 310, איפיין המחבר את משלוח הקונס' ככזה אשר במסגרתו מאחד המשלח הבינלאומי משלוחים של כמה יצואנים על מנת ליהנות מהוזלת תעריף ההובלה.
6.3.3 החרגת שילוח קונס' מגדר הסיכונים המכוסים במסגרת הפוליסה נועד בראש ובראשונה לנטר ולמזער את הסיכון של המבטח.
6.3.4 הוכח בפני כי הסיכונים המושגיים המובנים בשיגור בקונס' וככלל אלו עיכוב בהובלת המטען ומסירתו, קיומם של מטענים בעלי תכונות שונות ו/או המחייבים הוראות תובלה ושינוע שונות - לא התקיימו בנסיבות המשלוח מושא תביעה זו.
6.3.5 גם הסיכון הטבוע בקיומם האפשרי של הוראות טיפול ושינוע שונות בשטרי המטען הפנימי מזה, ושטר המטען העיקרי מזה - אינו מתקיים בנסיבות תובענה זו ומשהוכח כי הן שטרי המטען הפנימיים והן שטר המטען הראשי - כללו הנחיות זהות של בקרת טמפרטורה.
6.3.6 אין בסיס לטענת הנתבעת לפיה, למיצער, בנסיבות העובדתיות העומדות לדיון בתובענה זו עצם העובדה ששני המשלוחים אוחדו והוטסו כמשלוח אחד - הגדילה את הסיכון לנזקים שמובנים ברגיל במשלוח בתנאי קונס'.
7. הבסיס הנורמטיבי
7.1 הלכה פסוקה היא כי על המבוטח נטל הראיה להוכיח את התקיימותו של חריג לפוליסה הפוטר אותו מתשלום תגמולי ביטוח.
השוו: רע"א 143/98 מחמם דיב נ. הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ.
ע"א 172/89 סלע נ. סולל בונה בע"מ.
7.2 במחלוקת שנתגלעה בין התובעת לנתבעת באשר למעמדה של סוכנות רמון, אני מעדיף את עמדת התובעת הנסמכת על הנאמר בספרו של המלומד ירון אליאס, בספרו "דיני ביטוח" (מהדורה שנייה) בעמ' 1018:
"הדרך הרגילה ליצירת שליחות היא על ידי מתן הרשאה מפורשת לשלוח (סוכן) לפעול בשמו של המבטח...הרשאה כגון זו ניתנת לדוגמא לסוכני חיתום...הפעלת כוח הייצוג על ידי הסוכנים מעמידה אותן בחזקת שלוחים של המבטחים".
7.3 בנתון לכך, מושתקת הנתבעת כלל ועיקר מלטעון כי עסקינן במשלוח קונס' שכן, כאמור במוצג ת/5 גילתה מנהלת התביעות של סוכנות רימון - שלוחתה של הנתבעת את דעתה לפיה:
"המטענים אינם מטעני קונסולידציה מדובר בשני משלוחים מאותו ספק שיצאו באותה טיסה ובגינם הפיק המשלח שני שטרי מטען פנימיים. לא מדובר בקונסולידציה של ספקים/לקוחות".
7.4 על יסוד הממצאים שקבעתי לעיל, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את תחולת חריג הקונסולידציה וזאת בראש ובראשונה באשר נחה דעתי מניתוח מכלול הראיות לרבות חוות דעת המומחים, כי עסקינן בשילוח בתנאי אסמבלי להבדיל משילוח בתנאי קונס'.
7.5 כיוצא בזה, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה אין נפקא מינא להבחנה שבין אסמבלי לבין קונס' שכן, בשתי השיטות גלומים אותם סיכונים אשר המבטח ביקש להימנע מהם.
כאמור לעיל, הוכח שבנסיבות העניין הופרכה עמדה זו מכל וכל.
7.6 די בכך כדי לקבוע כי פרשנותה המרחיבה של הנתבעת את חריג הקונס' כמשתרע וחל גם לגבי שילוח בתנאי אסמבלי - חורג מדרך הפרשנות הסבירה של תניית פטור בפוליסה (השוו: ע"א 32/84 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. קרמר.
7.7 "בפרשת סלע" שאוזכרה לעיל נקבע:
"יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה של מילותיה...במקרה של ספק, יש לפרשה כנגד המנסח שהוא בדרך כלל המבטח" (שם, בעמ' 326).
7.6 על יסוד המקובץ עד כאן, אני פוסק כי לא מתקיים בנסיבות העניין חריג הקונסולידציה על הנתבעת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח, בגובה נזקיה.
8. עצם קיומו של הנזק וגובהו
8.1 התובעת טענה כי נגרם לה נזק מהפסד עלות התרופות, רק עלויות הובלה ומיסים בסכום כולל של 240,180 ש"ח.
הנתבעת כפרה בכתב הגנתה בעצם אירוע הנזק ובגובהו.
8.2 לגרסת התובעת עסקינן בנזק כלילי שנגרם לתרופות באשר התובעת נאלצה להשמידם בעקבות הסטיה ממתחם הטמפרטורה (סעיף 33 לתצהיר אדריאנה) לאחר שקודם לכן נאלצה לשלם לספק את מלוא התמורה (סעיף 32 לתצהירה).
8.3 הנתבעת אשר כאמור טענה כי לא הוכח כי נגרם נזק למטען לא כל שכן היקפו הפנתה לסעיף 21 לתצהירה של אדריאנה אליו צורף מכתב הספק לתובעת מיום 26.2.09 (נספח י"ז לתצהיר אדריאנה).
8.4 עיינתי במכלול חומר הראיות שבפני לרבות הנטען הן בסעיף 21 והן בנספח י"ז הנ"ל והגעתי לידי מסקנה כי אין בידי לקבל את גרסת הנתבעת לפיה לא הוכח כי נגרם נזק למטען.
8.5 לסעיף 21 לתצהירה של אדריאנה קדמו סעיפים 18-20 המלמדים כי הספק היה מודע לעובדה כי תועדה במיכלים סטיה ממתחם הטמפרטורה שהביאה לפיצוץ קפסולה והתפשטות נוזל שחור (עדותה בעמ' 31 שורות 15-18) אדריאנה אף הוסיפה בעדותה:
"מטרת החיישן היא לתת אישור אם המטען ניתן לשימוש או לא..." (שם, שורות 20-21).
אדריאנה הוסיפה וטענה בחקירתה כי המטען הושמד בחודש מאי לאחר שהשמאי בחן באותו בחודש מרס (שם, שורות 29-32).
גרסאות אלו, לא נסתרו בפני.
8.6 לא זו אף זו, במכתב הספק לתובעת נספח י"ז נאמר במפורש (בתרגום חופשי) כי:
"כפי שעולה מדוח מחלקת האיכות של הספק...לא ניתן לשחרר את הסחורה והיא צריכה להיות מוחזרת לגרמניה להשמדה".
אכן הובהר כי התובעת לא החזירה את המטען לגרמניה לצורך השמדתו אך גירסת התובעת לפיה המטען הושמד בארץ - לא נסתרה.
8.7 די באמור עד כאן ודי לקבוע כי למשלוח התרופות נגרם נזק כליל.
8.8 ניסיונה של הנתבעת לטעון כי עסקינן בכל היותר "בחשש לנזק" שאינו לכשעצמו בר ביטוח - מתעלם איפוא משתי עובדות יסוד שהוכחו, דהיינו, שהספק קבע כי יש להשמיד את המשלוח (כאמור בנספח י"ז) וכי התובעת השמידה אותו בפועל.
10. אשר לגובה הנזק
10.1 התובעת ריכזה את נתוני תחשיב הנזק בסעיף 13 לכתב התביעה ולפיו, חשבון המכר התייחס ל-20 מתוך סך כל 25 הקופסאות שנשלחו וכי חמש קופסאות ששווין לצרכי מכס הוא 8,471.50 יורו נשלחו ללא חיוב כספי.
חשבון המכר צורף כנספח ו' לתצהירה של אדריאנה ומאשר את נכונות הנטען בכתב התביעה.
10.2 סבורני כי בנסיבות העניין, אין לפסוק לזכות התובעת אלא את סכום העלות ששולמה על ידה בפועל. דהיינו, סך של 33,886 יורו בתוספת הוצאות ההובלה והמיסוי בסך 103.73 יורו.
אטעים כי גם לגרסתה של אדריאנה בסעיף 32 לתצהירה הסכום שהועבר לספק ביום 14.5.09 מסתכם לסך של 33,886 יורו ולא נטען בפני כי התובעת הזמינה משלוח חלופי בעלות גבוהה יותר או כי ספגה נזק כספי נוסף.
בניגוד לגרסת התובעת אין בחוות דעת השמאי המלצה לשלם לתובעת את שווי המסחרי המלא של המשלוח.
ו. סוף דבר
אני מקבל את התביעה ברובה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 192,377 ש"ח המהווה שווה ערך ליום הגשת התביעה של סך 33,989 יורו בערכם השקלי ליום הגשת התביעה.
הודעה זכות ערעור.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון