ארנונה על גלריה

1. בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") של המבקש כנגד עיריית הרצליה (להלן: "העירייה") בגין טענה לגבייה בלתי חוקית של ארנונה עבור גלריות במבנים שאינם למגורים, בשטחה.

2. עיקרי העובדות:

המבקש הוא תושב הרצלייה בעל עסק למוצרי אלומיניום בשם "אלום תפארת". העסק כולל שטח מוגבה של כ– 16 מ"ר, דמוי גלריה המשמש לאפסון מוצרי אלומיניום. גובה המשטח הוא 1.55 מטר. העירייה חייבה את המבקש בתשלום ארנונה גם בגין שטח זה.
מבדיקה מדגמית שערך המבקש הוא גילה לטענתו כי העירייה נוהגת לחייב בעקביות "גלריות למיניהן" בתשלום ארנונה, גם כאשר השטח משמש לאפסון גרידא, גובהו אינו ראוי לשהיית אדם והגישה היא באמצעי ארעי כמו סולם.
המבקש הגיש בכוחות עצמו (ללא ייצוג של עו"ד) השגה למנהל הארנונה בעיריית הרצלייה אך זו נדחתה. לטענת המבקש גם הבהרה להשגה מיום 15.3.2012 נדחתה ע"י מנהל הארנונה.

ביוני 2012 הגיש המבקש שוב השגה על החיוב הנ"ל בארנונה בד בבד עם הגשת תובענה זו. לאחר הגשת התובענה דנן העירייה קיבלה את השגתו של המבקש.
בתובענה הייצוגית עותר המבקש להשבת כל סכומי הארנונה שנגבו לטענתו ע"י העירייה שלא כדין החל מ– 24 החודשים שקדמו להגשת התובענה דנן והלאה.

עיקרי המחלוקת בין הצדדים


3. השאלה העיקרית להכרעה בענייננו היא האם העירייה רשאית לגבות ארנונה בגין גלריות בשטחה המוניציפאלי ומהי גלריה.

לטענת המבקש אין לעירייה סמכות חוקית לגבות ארנונה בגין גלריות בשטחה, מאחר שלפי צו הארנונה לשנת 2012 (להלן: "הצו"), גלריה איננה מוזכרת בהגדרה המפורטת שבצו המונה את סוגי השטחים שחייבים בארנונה. לשיטת המבקש לפי עמ"נ (ת"א) 200/02 מנהל הארנונה של עיריית הרצלייה נ' אברהם יהודית מיום 25.5.2003, (להלן: "פס"ד אברהם") ולפי דיני המס, לא ניתן לחייב בארנונה מכוח הצו, על דרך הפרשנות המרחיבה לצו. המבקש מציין כי נקבע בשנת 1986 במפורש בצו הארנונה לאותה שנה כי גלריה מחוייבת בתשלום ארנונה ואילו בצו הארנונה לשנת 1987, ובכל הצווים שבאו אחריו, כולל הצו שבנדון משנת 2012, המילה "גלריה" הושמטה מנוסח הצו. לשיטתו, יש בכך כדי ללמד כי הכוונה הייתה לפטור גלריות מארנונה. המבקש גם הוסיף כי לפי דיני ההקפאה נאסר על העירייה רק להעלות את הארנונה, אך לא להפחיתה ע"י מתן פטור לגלריות. לפיכך העירייה הייתה רשאית לדידו החל משנת 1987 לבטל בצווי הארנונה את החיוב בארנונה בגין גלריות שהיה קיים בצו משנת 1986/7 וזו משמעות הנוסח המתוקן.
העירייה טענה לעומת זאת, כי דיני ההקפאה משמרים את הצו משנת 1986/7 שחייב במפורש גלריות בתשלום ארנונה, והצו משנת 1987 לא התיימר לשנות את המצב הקיים ולפטור גלריות מארנונה, אלא רק להבהיר את הצו משנת 1986/7. לשיטתה "כל שטח... חייב בארנונה ואין צורך לציין גלריה". כמו כן לפי דיני ההקפאה העירייה לא הייתה רשאית בשנת 1987 ליתן פטור לגלריות וע"י כך לשנות את הצו שמשנת 1986/7 שחייב במפורש גלריות. העירייה גם טענה כי משקיבלה את השגתו של המבקש אין לו יותר עילה אישית נגדה, ולכן אין הוא רשאי עוד להיות תובע ייצוגי, ולפיכך מן הדין לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית.

דיון

האם יש למבקש עילת תביעה אישית ?

4. אינני מקבלת את טענת העירייה כי לא ניתן לאשר את התובענה הייצוגית למבקש, מאחר שהעירייה קיבלה את השגתו של המבקש, ולפיכך הוא איבד את עילת תביעתו האישית כנגד העירייה, ומכאן שהוא גם לא יכול להיות תובע ייצוגי. תובענה נבחנת ביום הגשתה, וההשגה נתקבלה רק לאחר שהמבקש הגיש את התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה כייצוגית. לפיכך ביום הגשת התובענה הייתה למבקש לכאורה עילת תביעה אישית כנגד העירייה, ומכאן נגזרת זכאותו להיות תובע ייצוגי. ודוק, המבקש הגיש השגה ראשונה ללא ייצוג של עו"ד, לפני הגשת התובענה הייצוגית דנן, שנדחתה ע"י המשיבה טרם הגשת התובענה הייצוגית. המבקש הגיש השגה נוספת באמצעות עורך דינו בד בבד עם הגשת התובענה הייצוגית דנן, ורק לאחר הגשת התובענה הייצוגית, העירייה קיבלה את השגתו השניה. לא היתה כל מניעה לבחון את הגלריה באופן פרטני לפני הגשת התובענה הייצוגית ולפטור את המבקש מארנונה כבר בשלב ההשגה הראשונה. עצם העיתוי של קבלת השגת המבקש השנייה, דהיינו רק לאחר הגשת התובענה הייצוגית, מצביעה על מידה של תכסיסנות שמעוררת סימני שאלה לגבי התנהלות העיריה ותום ליבה.
5. כדי שהמחלוקת תובן ביתר בהירות אביא את נוסח הצו לשנת 1986/7:

"בחישוב שטח המבנים לסעיף 2.1 עד 2.16 לצורך קביעת סכום הארנונה ילקח בחשבון סך השטח של כל קומות המבנה כולל גלריות (ברוטו)".

בצו המתוקן משנת 2012 אין כל התייחסות ל- "גלריה".

לאחר שבחנתי את נסיבות העניין מצאתי כי נתקיימו התנאים לאישור התובענה הייצוגית בהתאם לסעיף סע' 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") שכותרתו "אישור תובענה ייצוגית בידי בית משפט" :

א. התנאי הראשון לאישור תובענה ייצוגית הקבוע בסע' 8(א)(1) לחוק דורש שתהיה שאלה משותפת לכלל חברי הקבוצה וקיום אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. פסק דין אברהם מצביע כי לכל הפחות ישנו סיכוי סביר כזה. נקבע מפורשות בפס"ד זה כי עיריית הרצלייה איננה רשאית לגבות ארנונה כלשהי בגין כל הגלריות שבשטחה. בצו הארנונה לשנת 2001 שנדון בפס"ד אברהם, בקטע הרלוונטי, שנוסחו כמעט זהה לקטע המקביל שבצו הארנונה לשנת 2012 שנדון בענייננו, הושמטה (בניגוד לצו שמשנת 1986/7) המילה "גלריה" בהגדרת המבנים שמחוייבים בארנונה. למרות שמדובר בפס"ד מחוזי, שאיננו הלכה מחייבת, יש בהכרעה שיפוטית זו בכדי להקים סיכויים לכאוריים סבירים של התובענה הייצוגית. בפסה"ד הנ"ל נקבע כי מאחר שאין אזכור למונח "גלריה" בצו הארנונה ומאחר שעיריית הרצלייה לא קבעה כללים או הגדרות ברורות באשר לסוגי הגלריות החייבות בארנונה, העירייה אינה רשאית לגבות ארנונה בגין הגלריות שבשטחה, מכוח פרשנות מרחיבה לצו הארנונה:

"עירית חולון, למשל, החליטה לחייב תשלום ארנונה בגין מחצית שטח הגלריה בלבד ואילו עירית תל-אביב ועירית רמת גן חייבו תשלום בגין כל שטח הגלריה ובתנאי שגובהה יעלה על 1.70 מטר.
רשאית כמובן עירית הרצליה לקבוע כללים משלה, דומים, או אחרים, לחיוב שטחי גלריה בארנונה, אך עליה להגדירם ולציינם במפורש בצו הארנונה, כפי שעשו רשויות מקומיות אחרות כמפורט לעיל. בהעדר כללים או הגדרות כאלה, לא ניתן, כאמור, לחייב בתשלום ארנונה על יסוד פרשנות מרחיבה נעדרת כל אחיזה ותימוכין בלשון הצו ובמילותיו".
(סע' 5 לפס"ד אברהם, ההדגשות כאן ולהלן שלי, י"ש).

אינני מקבלת את טענת העירייה כי היא מקיימת את פסק דינו של כב' השופט ישעיה, בכך שהיא עורכת בדיקה פרטנית של כל גלריה, במסגרת השגות שמגישים נישומים, ואם נמצא שהשטח משמש לאפסון גרידא היא פוטרת אותו מארנונה. בפס"ד אברהם נקבע כי כל עוד עיריית הרצלייה לא תתקין בצו הארנונה הגדרות ברורות לגלריות שחייבות בארנונה, כפי שעשו עיריות אחרות בארץ, לא ניתן לחייב את כלל גלריות בשטחה בתשלום ארנונה. לפיכך מבקש העותר כי כל עוד אין לעיריית הרצלייה סמכות מכוח הדין, היא תחדל לחלוטין מלגבות ארנונה בגין גלריות שבשטחה, והיא תשיב את כל תשלומי הארנונה שנגבו עד כה בחוסר סמכות, לכאורה, מתושבי הרצלייה בגין גלריות. עוד יש להוסיף, כי פס"ד אברהם קבע כי לא ניתן לראות בגלריה שנוצרה כתוצאה ממחיצת עץ שמחלקת את חלל המבנה לשניים בגדר חלק מה"שטח הבנוי" של המבנה. נוסח הצו צריך לציין במפורש גלריות כשם שמנה בהגדרה המפורטת מסדרונות ומעברים ושטחים אחרים. עוד קבע פס"ד אברהם כי גלריה בגובה 1.57 מטר לא נועדה לשהיית אדם אלא לאפסון גרידא, ולכן לא ניתן לחייבה כמו שאר החנות. מסקנתו הסופית של כב' השופט ישעיה הייתה כאמור שעיריית הרצלייה כלל אינה רשאית לגבות ארנונה בגין גלריות, ללא כללים מוגדרים בצו הארנונה בדומה לעיריות אחרות שהוזכרו, ותכלית צו הארנונה היא למנוע חוסר בהירות ומחלוקת.

בענייננו, מתקיימת איפוא הדרישה שבסע' 8 (א) (1) לחוק בדבר שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה. השאלה המשותפת העומדת להכרעה היא שאלה משפטית, האם יש סמכות חוקית לעירייה לגבות ארנונה עבור גלריות שבשטח שיפוטה. יש לבחון האם ניתן להסתמך, על דרך הפרשנות, על ההגדרה הכוללנית שבצו הארנונה לשנת 2012.


עוד יש לבחון האם העירייה רשאית כיום לשאוב את סמכותה מכוח צו הארנונה משנת 1986/7 אשר חייב במפורש גלריות בתשלומי ארנונה, וזאת מכוח הסתמכות על דיני ההקפאה. לכאורה עע"מ 1721/10 מועצה מקומית גני תקווה נ' זאב קופלביץ ו- 70 אח' (לא פורסם, מיום 9.8.2012, מפי כב' השופטת ע. ארבל, להלן: "פס"ד קופלביץ") שעוסק בדיני ההקפאה ואשר עליו מבקשת העירייה להישען, עוסק במצב אחר לגמרי בו הוסף פרוט בצו ארנונה מאוחר יותר באופן שלא משנה את המשמעות המקורית בצו הקודם לו, ואין מקרה זה דומה למקרה דנן בו השמיטה העירייה במכוון את המילה גלריה מרשימת המקומות החייבים בארנונה. על פניו, השמטת המילה "גלריה" בצו הארנונה איננה יכולה להיחשב "הבהרה" שהצו כולל גם גלריה (כטענת העירייה). עוד צויין מפורשות בפס"ד קופלביץ כי תכלית דיני ההקפאה היא למנוע העלאה של תעריפי הארנונה, אך לא צויין שם שנאסרת גם הפחתה שלהם כבענייננו (ראו: סע' 12 לפסה"ד). לא זו אף זו, עע"ם 10864/07 גלבר הלן ואח' נ' עיריית אשדוד (לא פורסם, מיום 9.2.2011, אף הוא ע"י כב' השופטת ע. ארבל, להלן: "פס"ד גלבר"), אשר הוזכר בפס"ד קופלביץ, קובע מפורשות שלפי דיני ההקפאה שחלו בשנים 1986 -1987, ניתן להפחית את תשלומי הארנונה ע"י מתן פטורים חדשים, אך לא להגדיל את תשלומי הארנונה (סע' 13-15 לפסה"ד). פס"ד קופלביץ שניתן כשנה וחצי לאחר פס"ד גלבר לא התיימר לשנות את ההלכה שנקבעה בפס"ד גלבר.

ב. לאור האמור לעיל, מתקיים גם התנאי שבסע' 8(א) (2) לחוק לפיו תובענה ייצוגית היא הדרך ההולמת לדיון בתובענה. השונות בין חברי הקבוצה, בשל מאפיינים שונים של כל גלריה וגלריה של תושבי הרצלייה, איננה מונעת אישור התובענה הייצוגית מאחר שטענת העותר היא כי כל עוד לא נקבעו קריטריונים לגלריות החייבות בארנונה, לא ניתן כלל לגבות ארנונה בגין גלריות בהרצלייה.

ג. באשר לתנאים שבסע' 8(א)(3) ו– 8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיהם יש לבחון האם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב, לא השתכנעתי כי יש פגם בהתנהלות התובע הייצוגי ובאי כוחו. כאמור לעיל, גם מטיעוני העירייה עולה כי לכאורה קיימת עילת תביעה כלפי העירייה, באשר העירייה הודתה כי היא מחייבת כל גלריה שבשטחה. רק אם מוגשת לה השגה ע"י הנישום היא בוחנת את מאפייניה הפרטניים של הגלריה ופוטרת מחובת תשלום ארנונה אם הגלריה משמשת לאפסון בלבד. זאת למרות שבצו הארנונה שלה לשנת 2012 אין כל התייחסות לגלריה, ובוודאי שאין קריטריונים באשר לסוגי הגלריות שחייבות בארנונה, או זכאיות שלא להכנס להגדרת גלריה.

העירייה טענה כי המבקש לא שלח לה מכתב התראה או פנייה לקבל מידע. מעבר לעובדה שאין בכך כדי להוכיח העדר תום לב, הרי שהמבקש הגיש השגות לעירייה, ומשקלן ודאי אינו פחות מאשר מכתב התראה או פנייה לקבלת מידע. עצם העובדה שעילת התובענה של העותר סומכת על פסק דין של בימ"ש מחוזי, מלמדת כי אין פגם בהתנהלות העותר באופן שפוסל אותו מלהגיש את התובענה הייצוגית שבנדון.

תקופת ההשבה

6. סע' 21 לחוק שכותרתו "סעד של השבה בתובענה ייצוגית נגד רשות – הוראות מיוחדות" מגדיר מהו הגבול בתקופת העבר שממנו והלאה ניתן לתבוע תביעת השבה כנגד הרשות:

"אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות.

מאחר שבקשת האישור הוגשה ביום 6.6.2012, הרי שניתן לתבוע השבה החל מ- 24 חודש לפני תאריך זה, דהיינו מיום 6.6.2010 .

הגבול העליון (המאוחר) מבחינת תקופת ההשבה שעד אליו ניתן לתבוע השבה מאת הרשות, נלמד מסע' 10 לחוק, שכותרתו "הגדרת הקבוצה", הקובע:

"10. (א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה; לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התובענה הייצוגית כאמור".

משילוב שני הסעיפים הנ"ל עולה שתקופת ההשבה לפי החוק היא מיום 6.6.2010 ועד למועד החלטה זו (יום אישור התובענה הייצוגית) (להלן: "תקופת ההשבה")".

הודעת חדילה

7. לא ברור מטענות העירייה מדוע נשללה ממנה הזכות להגיש הודעת חדילה. העירייה איננה מבקשת בתגובתה (בסע' 9 לתגובתה, עמ' 6) תאריך יעד שעד אליו היא מבקשת את הארכה להגיש הודעת חדילה. כמו כן, העירייה אף לא מודיעה כי תחדל מהגבייה, ולא ברור כלל האם היא מתכוונת בכלל להודיע על חדילתה מהגבייה. להיפך, כל טענותיה מכוונות להדיפת טענות המבקש. כך העירייה גם לא מודיעה כי תקבע כללים מוגדרים כמו בעיריות אחרות של גלריות החייבות והפטורות מארנונה. כל תושב בעיר הרצלייה זכאי לדעת מראש מהי גלריה החייבת בארנונה ומהי גלריה הפטורה מארנונה, על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו מראש. לכאורה, העירייה חרגה בהתנהלותה מכללי מנהל תקין בכך שהיא מוכנה לשקול פטור מארנונה לגלריה רק אם הנישום מגיש השגה, וזאת על סמך שיקול דעתה הבלעדי, אשר לא מובן על מה הוא מבוסס בהעדר כללים כתובים ומוגדרים. בהתנהלות שכזו הנישום איננו יכול לדעת מראש מה זכויותיו, ומה סיכויי הצלחתו בהשגה, כך שאיננו יכול לשקול האם יש טעם בהגשת השגה. כמו כן לאזרח לא ברור מה עליו לטעון במסגרת ההשגה ואיך תתנהל ההשגה ועל יסוד מה תוכרע. הנישום זכאי לדעת מראש בצורה ברורה ובלשון בני אדם איזו גלריה פטורה מארנונה מבלי שיאלץ לשכור עורכי דין ולנהל מלחמות משפטיות. בנסיבות אלה המסקנה כי לא נשללה מהעיריה זכותה להגיש הודעת חדילה.

פרטים והוראות בקשר לאישור הבקשה

8. לאור האמור לעיל, במצטבר, אני מאשרת את הגשת התובענה בת"צ 9539-06-12 כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות. בהתאם להוראת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני קובעת כדלקמן:

א. הגדרת הקבוצה

הקבוצה בשמה תוגש התובענה תוגדר:

"כל תושבי העיר הרצלייה שמחזיקים נכס שאינו משמש למגורים בעיר הרצלייה, אשר קיימת בתוכו גלריה (יציע), שבגין שטחה נגבתה ארנונה בתקופת ההשבה".

ב. התובע המייצג ובא הכוח המייצג

הקבוצה תיוצג על ידי המבקש, דוד נווה, באמצעות באי כוחו, עו"ד רועי נחום ועו"ד אסף זמיר.

ג. עילות התביעה והשאלות המשותפות

התובענה מאושרת כנגד העירייה בעילה לפי סעיף 11 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות:

"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר".

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה העומדות להכרעה הן:

(1) האם העירייה הייתה רשאית על פי הדין לגבות ארנונה בגין גלריות שבשטחה מכוח צו הארנונה לשנת 2012.

(2) האם העירייה הייתה ראשית על פי הדין לגבות ארנונה בגין הגלריות שבשטחה מכוח צו הארנונה משנת 1986/7 מכוח דיני ההקפאה.

(3) באם העירייה הייתה רשאית לגבות ארנונה בגין גלריות שבשטחה, הרשאית היא לפטור מארנונה באופן פרטני מי שמגיש השגה, לפי שיקול הדעת הבלעדי והבלתי מוסדר בהנחיות כתובות של מנהל הארנונה.

(4) אם יידחה הסעד העיקרי שמבוקש ע"י העותר יידון הסעד החלופי שמבקש העותר, לפיו מבוקש לקבוע כי כל גלריה שגובהה נמוך מ- 2.20 מטר תהיה פטורה מתשלומי ארנונה (גובה זה לגלריה ביסס המבקש על התוספת השניה לתקנות התכנון והבנייה) (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, חלק ב' סעיף 2.03(א)(8).

ד. הסעד הנתבע

המבקש תובע השבה של תשלומי הארנונה אשר לכאורה נגבו שלא כדין מקבוצת התובעים בתקופת ההשבה.

ה. הודעה למנהל בתי המשפט

בהתאם לסעיף 14(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, הודעה על החלטה זו תימסר למנהל בתי המשפט, בצירוף העתק ההחלטה, לשם רישומה בפנקס.

ו. פרסום

בהתאם לסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות, סעיף 8 להחלטה זו יפורסם בשני עיתונים יומיים בעברית, פעם אחת באמצע השבוע ופעם אחת בעיתון יום ששי, וכן בעיתון היוצא לאור בשפה הרוסית, ועיתון היוצא לאור בשפה הערבית. בהוצאות הפרסום תישא המשיבה, בשלב זה. 71 ‏יום חמי 18 מרץ 2010 ,‏ג' ניסן תש"ע, בהעדר

9. לאור כל האמור לעיל, במצטבר, אני מקבלת את הבקשה, ומאשרת התובענה כייצוגית.

העירייה תישא בהוצאות המבקש בסך 30,000 ₪, בצירוף מע"מ בהתאם לתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה פאב

  2. ארנונה הקפאה

  3. אישור ארנונה

  4. ארנונה מכבסה

  5. ארנונה מכללה

  6. ארנונה בנקים

  7. ארנונה מרפאה

  8. ארנונה על גג

  9. ארנונה על חצר

  10. ארנונה על ממד

  11. ארנונה על סככה

  12. ארנונה שטח עזר

  13. ארנונה על חממה

  14. ארנונה על מקלט

  15. ארנונה על משרד

  16. ארנונה על גינה

  17. השגה על ארנונה

  18. ארנונה על חניון

  19. ארנונה מאגר מים

  20. ארנונה מבנה עזר

  21. ארנונה על גלריה

  22. ארנונה על מספרה

  23. ארנונה גן לאומי

  24. ארנונה גג משותף

  25. ארנונה מעון יום

  26. ארנונה סניף דואר

  27. אישור צו הארנונה

  28. התיישנות ארנונה

  29. ארנונה בית מלאכה

  30. ארנונה שטח קניון

  31. ארנונה על קראוון

  32. ארנונה מרכז נופש

  33. ביטול הנחה ארנונה

  34. ארנונה חצר אנגלית

  35. ארנונה עסק רמת גן

  36. ארנונה מקורות מים

  37. ארנונה על דירת גן

  38. ארנונה שטח ביטחון

  39. ארנונה סיום בנייה

  40. אם חד הורית ארנונה

  41. ארנונה מבנה תעשייה

  42. ארנונה אחסון פסולת

  43. ארנונה על שטח פתוח

  44. פטור מארנונה כללית

  45. בקשה לשינוי סיווג

  46. ארנונה מפעל בטחוני

  47. פטור מארנונה בטעות

  48. ארנונה מפעלי תעשיה

  49. ארנונה על עליית גג

  50. ארנונה חצר קפיטריה

  51. ארנונה אזור תעשייה

  52. חובת דיווח ארנונה

  53. ארנונה שימוש מעורב

  54. ארנונה על גג מרוצף

  55. ארנונה שטחים טכניים

  56. השגה למנהל הארנונה

  57. ארנונה על דירה חדשה

  58. ארנונה על דירה ריקה

  59. ארנונה חברה ממשלתית

  60. ארנונה אולם אירועים

  61. ארנונה על שטח משותף

  62. ארנונה על מבנה נייד

  63. ארנונה על החלק היחסי

  64. ארנונה על חדר מדרגות

  65. אזרח ותיק בודד ארנונה

  66. ארנונה על שטחי שירות

  67. בניה לא חוקית ארנונה

  68. ארנונה על יחידת דיור

  69. ארנונה על בריכת שחיה

  70. אי תשלום ארנונה ומים

  71. התיישנות החזר ארנונה

  72. ארנונה תאגיד סטטוטורי

  73. ארנונה על שטח לא בנוי

  74. ארנונה על דירות רפאים

  75. השגה על קביעת ארנונה

  76. ארנונה מבנים לא בשימוש

  77. התיישנות ארנונה עליון

  78. ארנונה טעות בחישוב שטח

  79. ארנונה מפעל לייצור נשק

  80. אינטרס ההסתמכות ארנונה

  81. התיישנות תביעת ארנונה

  82. התיישנות גביית ארנונה

  83. אי סבירות תעריפי ארנונה

  84. חיוב רטרואקטיבי ארנונה

  85. ארנונה על שטחים משותפים

  86. חיוב ארנונה רטרואקטיבית

  87. ביטול הליכי גביית ארנונה

  88. פטור מארנונה למוסד מתנדב

  89. התנאים למתן פטור מארנונה

  90. פטור מארנונה חברה ממשלתית

  91. דחיית בקשה להנחה בארנונה

  92. המועד להגשת ערר על ארנונה

  93. התיישנות על תשלומי ארנונה

  94. ארנונה מוסד ללא מטרות רווח

  95. אי סבירות קיצונית חיוב ארנונה

  96. ארנונה מבנה שאינו ראוי לשימוש

  97. ביטול שינוי סיווג ארנונה של נכס

  98. פטור מארנונה האגודה לתרבות הדיור

  99. סמכות השתת ארנונה באופן רטרואקטיבי

  100. בקשה לשינוי סיווג נכס לצורכי ארנונה

  101. אישור כי חברה לא פעילה לצורכי ארנונה

  102. פטור מארנונה מוסד מתנדב לשירות הציבור

  103. גביית ארנונה בגין מטר מרובע שלם בלבד

  104. תביעה להשבת כספים אשר שולמו ביתר בגין ארנונה

  105. דרישה לבטל את החלטה להעלות ב-5% את תעריפי הארנונה למגורים

  106. החזר תשלומים שנגבו עקב תיקון חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי

  107. על מנהל הארנונה להשיב להשגה תוך 60 יום ממועד קבלת ההשגה - מהו מועד התחלת מנין 60 הימים ?

  108. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון