ארנונה שטח עזר


1.עניינה של עתירה זו (בנוסחה המתוקן) בשתי טענות כנגד חיוב הנכס שמחזיק העותר, לפי צווי הארנונה של המשיבה לשנים 2005, 2006 ו-2007.

2.יצוין, כי בתחילה הוגש על ידי העותר גם ערעור מינהלי (עמ"נ 309/06) כנגד החלטת וועדת הערר לענייני ארנונה שליד המשיבה, אשר קבעה כי טענות העותר - עליהן הוא חוזר במסגרת עתירה זו - אינן בגדר סמכותה. בהמלצת בית המשפט נמחק הערעור הנ"ל.

כמו כן, יצוין כי בתחילה התייחסה העתירה לצווי הארנונה לשנים 2005 ו-2006, בלבד. בטרם הוגשו סיכומי המשיבה, הוגשה בקשה על ידי העותר לתקן את עתירתו כך שתתייחס גם לשנת 2007 - ובקשתו נענתה. לפיכך, פסק דין זה ידון בצווי הארנונה לשנים 2007-2005.

רקע עובדתי

3.עיקרי העובדות המהווים רקע לעתירה זו מוסכמים על הצדדים. ואלו הם:

א. העותר מחזיק בנכס ביישוב רמות השבים.
ב. ממחצית שנות ה-80' חויב העותר בגין הנכס על ידי מועצה מקומית רמות השבים (להלן: "המועצה המקומית"), על פי שטח של 250 מ"ר ל"מגורים" ו-64 מ"ר "שטח עזר".
ג. לאור הוראות פרק ב' לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2), תשס"ג-2003, אוחדה המועצה המקומית עם המשיבה.
ד. על אף איחוד הרשויות - גם בשנת 2004 חויב העותר בגין הנכס כאמור בסעיף ב', לעיל.
ה. החל מראשית שנת 2005 מחויב העותר בגין הנכס בהתאם להוראות צווי הארנונה של המשיבה - על פי שטח של 269 מ"ר ל"מגורים" ו-64 מ"ר "שטח עזר".
ו. כמו כן, מחויב העותר - החל מראשית שנת 2005 - גם במס וועד מקומי ("ארנונת וועד").

דיון

אי-חוקיות שינוי שטח הנכס ?

4.לטענת העותר - שינוי שטח ה"מגורים" של הנכס מ-250 מ"ר ל-269 מ"ר, בשלוש השנים נשוא העתירה, מנוגד להוראות "דיני ההקפאה".

במסגרת דינים אלה, המגבילים את סמכות הרשויות המקומיות בכול הקשור לארנונה, נאסר על הרשות המקומית לשנות את "שטח הנכס".


וכך נקבע בתקנה 2(א) לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), תש"ס-2000:

"לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2000 יראו את סך כל שטחו של נכס כסך כל השטח כפי שחושב לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 1999 זולת אם נתגלתה טעות בחישוב השטח, שאינה תוצאה של שיטת חישוב שונה."

יצוין כי תקנות אלה חלות - בשינויים המחויבים - ביחס לשנת 2005, מכוח סעיף 26(א) לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; וכן ביחס לשנת 2006 - כנ"ל - מכוח סעיף 19 לחוק הסדרים
במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006.
ביחס לשנת 2007 חלה הוראה דומה - הקבועה בתקנה 3(ב) לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007:

"לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת כספים מסוימת, יראו את סך כל שטחו של נכס, כסך כל השטח כפי שחושב לצורך הטלת ארנונה כללית בשנת הכספים הקודמת, זולת אם נתגלתה טעות בחישוב השטח, שאינה תוצאה של שיטת חישוב שונה."

5.שני הצדדים מסתמכים בסיכומיהם על פסק דין שיכונה להלן פרשת בית שאן (ע"א 5746/91 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בע"מ נ' המועצה המקומית בית שאן, פ"ד נ (3) 876. ניתן בשלהי שנת 1996), וכל אחד מהם טוען לפרשנות המחזקת את טענותיו.

בפרשה הנ"ל נדונה שאלת תחולתה של הוראת חוק הכלולה במסגרת "דיני ההקפאה", במקרה שנכס מסוים הועבר משטח רשות מקומית אחת לשטח רשות מקומית אחרת (בנסיבות המקרה - ממועצה אזורית למועצה מקומית).

כב' השופט י' זמיר - בהסכמת כב' השופטת (כתוארה דאז) ד' ביניש וכב' השופט ת' אור - קבע כי "מלשון הסעיף", כמו גם מ"תכלית החוק", צדק בית המשפט המחוזי באותו פרשה כאשר פסק כי:

"הרשות המקומית, אשר אליה סופח נכס מסוים, רשאית לנהוג לגבי נכס זה ולהתייחס אליו כאילו 'נולד' ברגע הסיפוח או כאילו נבנה בתחומה באותה שנת כספים. ההגבלה של סעיף 1(א) הנ"ל אין עניינה למצב זה ואין היא יכולה לחול עליו, כיוון שלגבי הרשות המקומית החדשה (קרי: המשיבה) הנכס הזה לא היה קיים אצלה קודם לכן ולא נדרשה בגינו ארנונה בשנת המס 1989 [שנת המס הקודמת - נ.א.]".

את פסק דינו סיים כב' השופט י' זמיר בקביעה הבאה:


"מפעל העובר מתחום רשות מקומית אחת לתחום רשות מקומית שניה, צריך להסתגל לתנאים הקיימים בתחום הרשות השניה, גם לעניין הארנונה, ולנהוג כמו יתר המפעלים בתחום רשות זאת. לעניין זה היינו הך הוא, אם המפעל עובר מיוזמתו וברצונו, או אם הוא עובר על פי החלטה של הרשות המוסמכת." (פסקה 5 לפסק הדין).

6.ההלכה שנקבעה בפרשת בית שאן פורשה כהלכה כללית, הן על ידי בית המשפט העליון והן על ידי שאר הערכאות.

כך נאמרו הדברים הבאים בפרשת דימנשטיין (עע"מ 146/04 דימנשטיין נ' ועד מקומי, תק-על 2006(1), 3795. ניתן בשנת 2006), על ידי כב' השופט י' עדיאל - בהסכמת כב' המשנה לנשיא (בדימוס) מ' חשין ו-כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין:

"בעניין זה כבר נקבע, כי סכום הארנונה ש"הגיע כדין" הוא סכום הארנונה שהוטל כדין בשנה הקודמת על-ידי אותה רשות מקומית אשר מעלה את סכום הארנונה בשנה שלאחריה, ולא הסכום שהגיע לרשות מקומית אחרת. כך, במקרה שבו הועבר נכס משטח שיפוטה של רשות מקומית אחת לרשות מקומית אחרת, נקבע כי הרשות המקומית שלתחום שיפוטה הנכס הועבר אינה מוגבלת בהטלת הארנונה לסכום הארנונה שהוטל על-ידי הרשות המקומית הקודמת ..." (פסקה 29 לפסק הדין)

7.באופן דומה, הוחלה הלכת פרשת בית שאן גם במקרים בהם הועברו נכסים בנסיבות אחרות מאלו שנדונו באותה פרשה.

כך במקרה בו הועבר נכס משטח מועצה מקומית לשטחה של עירייה - עמ"נ (מחוזי - ת"א) 135/03 מנהל הארנונה של עיריית הרצליה נ' מסגריית גיספן בע"מ, תק-מח 2004 (3) 1760, משנת 2004 - וכך במקרה בו הועבר נכס משטח מועצה אזורית לשטחה של עירייה - ת"א (שלום - רמלה) 2630/02, בש"א 2555/02 מכוניות הצומת בע"מ נ' עיריית רמלה, תק-של 2003(2) 68, משנת 2003.

8.כך גם בענייננו. בנסיבות המקרה - עליהן אין חולק - מששונה שטח הנכס נשוא הדיון, אך ורק מחמת איחוד הרשויות בין המועצה המקומית (בה נכלל קודם) לבין המשיבה (בה נכלל הנכס כעת) - וזאת לפי הוראת חוק מפורשת - אין כל רלוונטיות להוראות "דיני ההקפאה".
על הנכס יחולו אמות המידה הנוהגות ברשות המאוחדת, שכן אחרת ייווצר חוסר שוויון ואפליה בלתי-ראויה ובלתי-סבירה בין נכסים זהים באותה רשות - על פי השתייכותם ההיסטורית לרשות אחרת. לא לכך כוונו הדברים בהוראות "דיני ההקפאה".

לפיכך: טענה זו של העותר - נדחית.


אי-חוקיות גביית מס וועד מקומי ("ארנונת וועד") ?

9.לטענת העותר - חיובו במס וועד מקומי ("ארנונת וועד") איננו כדין, מחמת שלא התמלאה הוראת סעיף 9ב לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992, שזו לשונה:

"בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(ב)(2), וועד מקומי כמשמעותו בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך ..."
(ההדגשה אינה במקור - נ.א.)

10.בסעיף 133(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, נקבע כי לא רק הוועד המקומי עצמו, אלא גם המועצה האזורית יכולה להטיל מס וועד מקומי - ובכלל זאת "ארנונה כללית".

ובלשון הסעיף הנ"ל:

"לא החליט וועד מקומי על הטלת מסי וועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לוועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי וועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לוועד המקומי."

עולה, אפוא, כי כאשר הוועד המקומי לא השתמש בסמכותו להטלת ארנונה כללית, רשאית המועצה האזורית להשתמש בסמכותה לעשות כן - בתנאים הנקובים בהוראת החוק הנ"ל - בלא שלהחלטה כאמור יידרש "אישור השרים".

11.במקרה שלפנינו המשיבה היא שהטילה את מס הוועד המקומי שכנגד חיובו הוגשה העתירה (ראו נספחים ב1 ו-ב2 לכתב התשובה, נספח ג' לסיכומים ותגובה משלימה לעניין העתירה המתוקנת וכן נספחים א1 ו-א2 לבקשה לצירוף אסמכתא נוספת).

העותר שלא חלק על עובדה זו, הוסיף בכתבי טענותיו המאוחרים כי המשיבה לא הייתה מוסמכת לנקוט בדרך זו, אלא אם "הוועד המקומי סרב להטיל מסי וועד מקומי או שניתנה לו הזדמנות לכך" - וציין כי לעניין עובדתי זה לא הביאה המשיבה ראיות.

12.ראשית, פרשנותו המשפטית של העותר - כאילו אין די בשמיעת הוועד המקומי, אלא יש הכרח כי זה "יסרב" להטיל את המס המבוקש - מוסיפה לסעיף החוק הנדון דרישה, החורגת מלשונו המפורשת של הסעיף ואשר אין לה כל עיגון בתכלית החוק ובהיררכיה הברורה אותה הוא יוצר - לפיה המועצה האזורית מצויה במדרג נורמטיבי מעל הוועד המקומי. מטעם זה לא מקובלת עלי פרשנות זו.

שנית, בהתאם ל"חזקת התקינות המינהלית", מקובלת עלי טענתה של המשיבה כי נציגי המשיבה נועצו בעל פה עם נציגי הוועד המקומי בעניין הטל המס האמור - ומשכך אין ברשותם לכך "אסמכתאות בכתב". אשר על כן, לא מקובלת עלי הדרישה הראייתית לה טען העותר.

לפיכך: אף טענה זו של העותר, על כלל חלופותיה - נדחית.

13.לאור קביעתי לעיל, מתייתר הדיון בשאר טענות המשיבה לעניין חוקיות גביית מס וועד מקומי.

אציין כי לא מצאתי טעם לדון באמור בסעיף 26 לכתב העתירה המתוקן - לפיו קיימת אי-חוקיות בכך שהמשיבה מחייבת במס וועד מקומי בטרם אושר תקציב לאותו וועד.

זאת, מארבע סיבות: ראשית, מחמת שדומני כי האמור בסעיף הנ"ל לאו טענה הוא - אלא בגדר "דוגמא נוספת לדרישה הלא חוקית של המשיבה ...", זאת וזאת בלבד; שנית, מחמת שאם האמור שם עולה בגדר "טענה", הרי שטענה זו מהווה "עילה חדשה" - בניגוד למבוקש בבקשה לתיקון כתב העתירה; שלישית, לטענה זו לא הובאה כל אסמכתא ומשכך לא הוכחה; ורביעית - וזה העיקר - מחמת שבטרם מתן פסק הדין אושר התקציב האמור (נספחים א1 ו-א2 לבקשה לצירוף אסמכתא נוספת).

התוצאה

14.העתירה נדחית על כל חלקיה.

העותר ישלם למשיבה שכר טרחת עורכי דין בסך של 20,000 ש"ח + מע"מ ובצירוף ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. כן ישלם העותר למשיבה הוצאות משפט לפי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-
1984. המשיבה תפנה למזכיר הכללי של בית המשפט בעניין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה פאב

  2. ארנונה הקפאה

  3. אישור ארנונה

  4. ארנונה מכבסה

  5. ארנונה מכללה

  6. ארנונה בנקים

  7. ארנונה מרפאה

  8. ארנונה על גג

  9. ארנונה על חצר

  10. ארנונה על ממד

  11. ארנונה על סככה

  12. ארנונה שטח עזר

  13. ארנונה על חממה

  14. ארנונה על מקלט

  15. ארנונה על משרד

  16. ארנונה על גינה

  17. השגה על ארנונה

  18. ארנונה על חניון

  19. ארנונה מאגר מים

  20. ארנונה מבנה עזר

  21. ארנונה על גלריה

  22. ארנונה על מספרה

  23. ארנונה גן לאומי

  24. ארנונה גג משותף

  25. ארנונה מעון יום

  26. ארנונה סניף דואר

  27. אישור צו הארנונה

  28. התיישנות ארנונה

  29. ארנונה בית מלאכה

  30. ארנונה שטח קניון

  31. ארנונה על קראוון

  32. ארנונה מרכז נופש

  33. ביטול הנחה ארנונה

  34. ארנונה חצר אנגלית

  35. ארנונה עסק רמת גן

  36. ארנונה מקורות מים

  37. ארנונה על דירת גן

  38. ארנונה שטח ביטחון

  39. ארנונה סיום בנייה

  40. אם חד הורית ארנונה

  41. ארנונה מבנה תעשייה

  42. ארנונה אחסון פסולת

  43. ארנונה על שטח פתוח

  44. פטור מארנונה כללית

  45. בקשה לשינוי סיווג

  46. ארנונה מפעל בטחוני

  47. פטור מארנונה בטעות

  48. ארנונה מפעלי תעשיה

  49. ארנונה על עליית גג

  50. ארנונה חצר קפיטריה

  51. ארנונה אזור תעשייה

  52. חובת דיווח ארנונה

  53. ארנונה שימוש מעורב

  54. ארנונה על גג מרוצף

  55. ארנונה שטחים טכניים

  56. השגה למנהל הארנונה

  57. ארנונה על דירה חדשה

  58. ארנונה על דירה ריקה

  59. ארנונה חברה ממשלתית

  60. ארנונה אולם אירועים

  61. ארנונה על שטח משותף

  62. ארנונה על מבנה נייד

  63. ארנונה על החלק היחסי

  64. ארנונה על חדר מדרגות

  65. אזרח ותיק בודד ארנונה

  66. ארנונה על שטחי שירות

  67. בניה לא חוקית ארנונה

  68. ארנונה על יחידת דיור

  69. ארנונה על בריכת שחיה

  70. אי תשלום ארנונה ומים

  71. התיישנות החזר ארנונה

  72. ארנונה תאגיד סטטוטורי

  73. ארנונה על שטח לא בנוי

  74. ארנונה על דירות רפאים

  75. השגה על קביעת ארנונה

  76. ארנונה מבנים לא בשימוש

  77. התיישנות ארנונה עליון

  78. ארנונה טעות בחישוב שטח

  79. ארנונה מפעל לייצור נשק

  80. אינטרס ההסתמכות ארנונה

  81. התיישנות תביעת ארנונה

  82. התיישנות גביית ארנונה

  83. אי סבירות תעריפי ארנונה

  84. חיוב רטרואקטיבי ארנונה

  85. ארנונה על שטחים משותפים

  86. חיוב ארנונה רטרואקטיבית

  87. ביטול הליכי גביית ארנונה

  88. פטור מארנונה למוסד מתנדב

  89. התנאים למתן פטור מארנונה

  90. פטור מארנונה חברה ממשלתית

  91. דחיית בקשה להנחה בארנונה

  92. המועד להגשת ערר על ארנונה

  93. התיישנות על תשלומי ארנונה

  94. ארנונה מוסד ללא מטרות רווח

  95. אי סבירות קיצונית חיוב ארנונה

  96. ארנונה מבנה שאינו ראוי לשימוש

  97. ביטול שינוי סיווג ארנונה של נכס

  98. פטור מארנונה האגודה לתרבות הדיור

  99. סמכות השתת ארנונה באופן רטרואקטיבי

  100. בקשה לשינוי סיווג נכס לצורכי ארנונה

  101. אישור כי חברה לא פעילה לצורכי ארנונה

  102. פטור מארנונה מוסד מתנדב לשירות הציבור

  103. גביית ארנונה בגין מטר מרובע שלם בלבד

  104. תביעה להשבת כספים אשר שולמו ביתר בגין ארנונה

  105. דרישה לבטל את החלטה להעלות ב-5% את תעריפי הארנונה למגורים

  106. החזר תשלומים שנגבו עקב תיקון חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי

  107. על מנהל הארנונה להשיב להשגה תוך 60 יום ממועד קבלת ההשגה - מהו מועד התחלת מנין 60 הימים ?

  108. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון