ביטול חוזה בהתנהגות


בפני שתי בקשות למתן רשות להתגונן.

התקיים דיון בפני, המצהירים נחקרו על תצהיריהם ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

החלטתי זו ניתנת לאחר קבלת סיכומי הצדדים. אציין כי למבקשים ניתנה זכות להגיש תגובה לסיכומי ב"כ המשיב אך תגובה כזו לא הוגשה.

טענות הנתבעת 2:

המבקשת מס' 2 טוענת כי היא ובעלה לשעבר, הנתבע מס' 1' רכשו דירה במגדלי הפארק ברמת גן.

לשם מכירת הדירה מכרו דירה קודמת שהייתה בבעלותם, ברחוב אש, ואת המשכנתא שרבצה על דירתם הקודמת גררו לדירה החדשה.

הנתבעת מס' 2 מאשרת כי קיבלה מהתובע הלוואה, כאשר חלק מההלוואה היה גרירת המשכנתא מהדירה הקודמת.

הנתבעת מס' 2 טוענת כי הוסכם בינה לבין בעלה לשעבר, הנתבע מס' 1, הוריה והורי בעלה, כי והנתבע מס' 1 יקבלו את ההלוואה, וכערבים יחתמו אביה, מר אברהם אידלמן, ואביו של הנתבע מס' 1 מר אבי ליבנה.

הנתבעת מס' 2 טוענת כי ערבות דומה הייתה קיימת במסמכי ההלוואה הקודמת, שנגררה, וכל היה אמור להיות במסגרת ההלוואה נשוא דיוננו.

הנתבעת מס' 2 טוענת כי נושא הערבים הוסדר בינה לבין הפקיד המטפל, והובטח לה כי הבנק התובע ידאג להחתים את אביו של הנתבע מס' 2 כערב, ובדיעבד הסתבר לה כי התובע לא מילא אחר התחייבותו.

הנתבעת מס' 2 טוענת כי אביו של הנתבע מס' 2 הינו אדם אמיד וכי בהפרת ההתחייבות של התובע שלא להחתים אותו כערב התובע מנע את תשלום ההלוואה.

עוד טוענת הנתבעת מס' 2 כי התובע הפסיק את ההליכים שנקט לצורך מכירת הדירה, שנרכשה מכספי ההלוואה.

עוד נטען כי התובע לא דאג לקבל מכתב החרגה מהבנק שליווה את פרויקט הבנייה, ולכן התובע אינו יכול לממש את הדירה, כמו כן נטען כי התובע התרשל בהבטחת זכויותיו ביחס למשכון הדירה ולכן אינו יכול לממשה, ובכך מנע מהנתבעת סילוק החוב באמצעות הבטוחה.

בסיכומי ב"כ הנתבעת מס' 2 נטען כי סכום החוב אינו נכון.

לפיכך, עותרת הנתבעת מס' 2 להורות על קבלת הבקשה למתן רשות להתגונן.

טענות הנתבעת מס' 3:


הנתבעת מס' 3 טוענת כי על פי כתב ההתחייבות עליו חתמה, ונוסח על ידי התובע, הנתבעת מס' 3 תחוב בתשלום כספי ההלוואה רק במקרה שבו יבוטל חוזה הרכישה.

חוזה הרכישה של הדירה לא בוטל.

הנתבעת מס' 3 טוענת כי על פי חוזה ההתחייבות לא קמה לתובע הזכות לדרוש את החזר ההלוואה ממנה.

הנתבעת מס' 3 טוענת כי התובע כשל בבדיקת יכולתם הכלכלית של הנתבעים 1 ו-2 משאילו לא עמדו בתשלום החזרי ההלוואה, אין לו אלא להלין על עצמו.

הנתבעת מס' 3 טוענת כי אין לחייב אותה לבטל את חוזה הרכישה, וכל עוד חוזה הרכישה לא בוטל הרי כתב ההתחייבות טרם נכנס לתוקפו.

לפיכך עותרת הנתבעת מס' 3 להורות על קבלת בקשתה למתן רשות להתגונן.

טענות התובע:

ביחס לטענות הנתבעת מס' 2;

התובע טוען כי הנתבעת מס' 2 קיבלה ערבות בנקאית מהבנק המלווה, בנק לאומי לישראל בע"מ, וכי משניתנה ערבות זו, אין בנק לאומי לישראל בע"מ יכול לתת מכתב החרגה, שכן כתב הערבות שניתן להבטחת כספי רוכשי הדירה מאיין את הצורך בהמצאת כתב החרגה.

עוד נטען כי טענה זו אינה יכולה לשמש מחסום מפני התביעה שכן היא נועדה לשמור על זכויותיו של בנק לאומי לישראל בע"מ, ואינה במסגרת היחסים שבין התובע לנתבעת מס' 2.

ביחס להפסקת הליכי המימוש, נטען כי על פי הילכת שטיינמץ התובע מנוע מלמשש את הדירה בטרם הועברו הזכויות של הנתבעת מס' 2 בדירה לטובתה.


התובע טוען כי משהפרו הנתבעים 1 ו-2 את חוזה המכר ואינם זכאים לקבל את הדירה לרשותם הרי הבנק התובע אינו יכול לפעול למימוש הבטוחה שבידו.

התובע טוען כי טענת הנתבעת מס' 2 ביחס לגרירת המשכנתא מהדירה הקודמת, אינה ברורה, וזאת בלשון המעטה שכן לו הנתבעת מס' 2 הייתה מקיימת את התחייבויותיה על פי חוזה המכר הדירה החדשה הייתה מהוות בטוחה לסילוק המשכנתא.

התובע טוען עוד כי טענת הנתבעת מס' 2 בעניין אי החתמת אביו של בעלה לשעבר כערב, דבר אשר מוכחש, אינה יכולה לשמש כטענת הגנה, שכן היא הלווה, וקיומו של ערב להלוואה או העדרו אינו מפקיע את חיובו של הלווה לקיים את התחייבותו.

התובע טוען כי הנתבעת מס' 2 לא כפרה בחוב בתצהירה ולכן אינה רשאית להעלות טענה בעניין זה בסיכומי ב"כ.

ביחס לטענת הנתבעת מס' 3;

התובע טוען כי הנתבעת מס' 3 ביטלה בהתנהגותה את חוזה המכר עם הנתבעים 1 ו-2, שכן הנתבעת מס' 3 אישרה כי היא מנסה למכור את הדירה נשוא דיוננו.

עוד נטען כי מוטלת על הנתבעת מס' 3 חובה לבטל את חוזה המכר שכן הנימוק היחידי לאי ביטולו של חוזה המכר הינו רצונה של הנתבעת מס' 3 להתחמק מהחזר ההלוואה כפי התחייבותה, ובכך היא פועלת בחוסר תום לב.

התובע טוען כי כתב ההתחייבות הינו חוזה על תנאי, והנתבעת מס' 3 מונעת את התקיימותו של התנאי, ולכן אינה זכאית להסתמך על קיומו של התנאי שהיא מונעת את קיומו.

לפיכך עותר התובע להורות על דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן ביחס לשני הנתבעים.

דיון:

אין מחלוקת כי ביום 1.2.1996 נחתם בין הנתבעים 1 ו-2 לבין הנתבעת מס' 3 חוזה לרכישת דירה בפרויקט מגדל הפארק בר"ג.


אין מחלוקת כי הנתבעים 1 ו-2 קיבלו מהתובע הלוואה. ההלוואה חולקה לשניים, ביום 15.4.96 קיבלו נתבעים אלה הלוואה בסכום של 206,495 ₪, סכום זה כיסה את ההלוואה על דירתם הקודמת של הנתבעים והועבר לנתבעת מס' 3, וביום 9.7.97 ניתנה הלוואה נוספת בסכום של 254,000 ₪.

אין מחלוקת כי הנתבעים 1 ו-2 לא שילמו את מלוא התמורה על פי חוזה הרכישה לנתבעת מס' 3.

אין מחלוקת כי ביום 8.3.99 הודיעו הנתבעים 1 ו-2 לנתבעת מס' 3 כי אין ביכולתם לעמוד בתשלומי רכישת הדירה.

משנת 1999, מועד ההודעה של הנתבעים 1 ו-2 לנתבעת מס' 3 על הפרת חוזה המכר לא שולם לנתבעת מס' 3 כל תשלום נוסף בגין רכישת הדירה.

ביחס לנתבעת מס' 2;

הנתבעת מס' 2 מעלה שתי טענות, הראשונה כי התובע הפר את התחייבותו להחתמת ערב, אביו של בעלה.

טענה זו לאו טענה היא.


בהנחה כי טענתה נכונה, ובשלב זה ביהמ"ש אינו בוחן לא את מהימנותה של הנתבעת מס' 2 ולא את דרכי ההוכחה, הרי החובה מוטלת בראש ובראשונה על הלווה לפרוע את ההלוואה ולא על הערב.

קיומו או העדרו של ערב אינה מפקיעה את חיובו של הלווה לשלם את כספי ההלוואה שקיבל.

ביחס לטענה השנייה, לא ירדתי לסוף דעתה של הנתבעת מס' 2. התובע אינו יכול לממש את הבטוחה, דהיינו למכור את הדירה במסגרת הליכי הוצאה לפועל לאור הילכת שטימיץ, שכן הנתבעים 1 ו-2 לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי הנתבעת מס' 3 מוכרת הדירה.

כך נאמר ברע"א 8792/00 - שטיינמץ משה מנחם נ' בנק "משכן" -. פ"ד נו(5) 593 ,עמ' 605-606, מפי כב' השופט אנגלרד:

"ברי, כי כתב ההתחייבות יוצר יריבות ישירה בין הבנק לבין המוכר. משמעות הדבר כי הבנק יכול להגיש תביעה נגד המוכר ולדרוש את תשלום ההלוואה מן המוכר מכוח זכות עצמאית ולא מכוח הזכות שמושכנה לו. אך השאלה היא האם כתב ההתחייבות מזכה את הבנק לרדת לדירה, כאילו רשומה עליה משכנתה? לטעמי, התשובה היא שלילית. כתב ההתחייבות אינו יוצר משכנתה לטובת הבנק על נכסיו של המוכר. מסקנה זו מתחזקת לנוכח הוראת סעיף 6 לכתב ההתחייבות, שבה נאמר כי אם לא יעביר המוכר את הבעלות על שם הקונים, הוא ירשום משכנתה על הדירה בקרות אחד מהאירועים הבאים: יינתן צו פירוק נגד המוכר, צו קבלת נכסים, צו למינוי כונס נכסים או יוטל עיקול על המקרקעין. מכאן נובע כי לא הייתה כוונה שבכל מקרה בו יפר המוכר התחייבות כלשהי כלפי הבנק, המשכון על זכויות הקונים יהפוך למשכנתה על הדירה. מה עוד, שהיווצרות משכנתה טעונה רישום בלשכת המקרקעין, רישום שלא נעשה כאן. השווה זלצמן וגרוסקופף, שם, בעמ' 181-179. "

כלומר, על פי הילכת שטיינמץ הואיל והדירה טרם נרשמה על שם הנתבעים 1 ו-2 עקב הפרת החוזה עם הנתבעת מס' 3, התובע אינו יכול לממש את הנכס בהליכי הוצל"פ.

במקרה זה, הנתבעים 1 ו-2 לא קיימו את התחייבויותיהם על פי חוזה המכר, ולכן לא קיבלו חזקה בדירה, הדירה לא נרשמה על שמם, והתובע אינו יכול לנקוט בהליכי הוצל"פ למימוש בדירה, לכן הנתבעת מס' 2 אינו יכולה להישמע בטענה כי התובע אינו נוקט בהליכים למכירת הדירה.

המניעה החוקית למימוש בדרך של מכירת הדירה, לאור הלכת שטיינמץ אינה מהווה עילה למתן רשות להתגונן.

הנתבעת מס' 2 טוענת עוד כי התובע לא דאג לקבל מכתב החרגה מהבנק המלווה את הפרוייקט. לא ברור לי כיצד טענה זו גם אם היא נכונה מובילה לתוצאה כי הנתבעת מס' 2 אינה חייבת בתשלום סכום ההלוואה שנלקחה על ידה. אין כל טענה כי הנתבעת מס' 3 נכנסה לקשיים, כי הדירה לא נבנתה, או כי לא ניתן להעמידה לרשות הנתבעים לו קיימו את חוזה המכר, או כי בנק לאומי לישראל מונע את מסירת הדירה, או טוען טענה כלשהי ביחס לדירה זו.
טענה זו לאו טענה היא בכל הקשור למערכת היחסים שבין התובע לנתבעת מס' 2.

ב"כ הנתבעת מס' 2 העלה טענות בסיכומיו הכופרות בחוב. טענה זו לא הועלתה בתצהיר הנתבעת מס' 2, לכן אין להיזקק לטענה חדשה זו. במאמר מוסגר אציין כי התובע צרף שני הסכמי הלוואה הראשון בסכום של 206,000 ₪,
והשני בסכום של 435,505 ₪, מתוך סכום זה הועבר בפועל סך של 254,000 ₪ בלבד. עוד עולה כי הנתבעת מס' 3 אינה מכחישה קבלת סכומים אלה. מה טרונייתה של הנתבעת, סכום התביעה הינו נמוך מסכום ההלוואה, והדבר מתיישב יפה עם טענתה בתצהיר כי בעלה לשעבר שילם את ההלוואה עד לשנת 2001 שאז פסק. לפיכך גם טענה זו אינה מעמידה תריס ומגן בפני תביעת התובע.

דין הבקשה של הנתבעת מס' 2 להידחות.

הנתבעת מס' 2 תשא בהוצאות הדיון בסך של 1,500 ₪ + מע"מ. התובע זכאי לקבל פסק דין ועליו להגיש פסיקתא לחתימתי.

הנתבעת מס' 3:

הנתבעת מס' 3 מפנה לכתב ההתחייבות בו נאמר: (אין מחלוקת כי קיימים שני כתבי התחייבות ביחס לכל אחת מההלוואות ואולם למעט הסכום והתאריך התחייבויות הנתבעת מס' 3 זהות):

"אם נפר התחייבות כל שהיא מהתחייבויותינו הנ"ל, מסיבה כלשהי, או אם יבוטל חוזה הרכישה, אזי אנו מתחייבים בזה להחזיר לכם את כל הסכומים המגיעים ושיגיעו לכם אותה שעה כרשום בספריכם, מאת הלווים ע"ח ההלוואה/ות לרכישת זכויות דירה ועם החזרתם של הסכומים הנ"ל, במלואם על ידינו, על פי בקשתנו בכתב אליכם, תגרמו לביטולה של הערת האזהרה שנרשמה לטובתכם כאמור בסעיף (8) לעיל."

טוענת הנתבעת מס' 3 כי חוזה המכר לא בוטל על ידה מעולם, לכן לא קמה לתובע הזכות לדרוש את החזרת הכספים.

כאמור לעיל, חוזה המכר נעשה עוד בשנת 1996, והנתבעים 1 ו-2 הספיקו לשלם על פי חוזה המכר בשנת 1999 הודיעו כי לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם על פיו.

התביעה שבפני הוגשה ביולי 2004 ועד למועד כתיבת החלטתי זו הנתבעים לא קיימו את התחייבויותיהם.

כלומר, על פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת הנתבעים 1 ו-2 אינם מקיימים את התחייבויותיהם למעלה משש שנים, לא קיבלו חזקה בדירה, התשלומים ששילמו על חשבון רכישת הדירה, למעט הסכום של 15,000 ₪ ששולמו ממקורותיהם העצמאיים, היו כספי ההלוואות בלבד.

הבנייה הושלמה, על כך אין מחלוקת, ועל פי הודעת הנתבעת מס' 3 הדירה עומדת ריקה לא נמסרה לאף גורם, ולא הושכרה.

התובע טוען כי בנסיבות כאלה, הנתבעת מס' 3 נמנעת מלהוציא הודעה פורמאלית על ביטול חוזה המכר רק על מנת להימנע ממילוי התחייבויותיה על פי כתב ההתחייבות כלפי התובע.

הנתבעת מס' 3 טוענת כי כתב ההתחייבות הינו חוזה שנערך על ידי התובע בעצמו, ולכן התובע אינו רשאי להעלות טענה על פיו האמור בו אינו משקף את כוונת הצדדים.

התובע עומד במצב של דד-לוק, מחד הוא אינו רשאי לנקוט בהליכים למימוש הדירה הואיל והנתבעים 1 ו-2 לא קיימו את התחייבויותיהם, ומאידך כל עוד הנתבעת מס' 3 אינה מבטלת את החוזה אין התובע זכאי לקבלת כספו מהנתבעת מס' 3.

התובע מעלה שלוש טענות ביחס לטענת הנתבעת מס' 3, הטענה הראשונה כי חוזה המכר בוטל, הטענה השנייה כי הנתבעת מס' 3 פועלת בחוסר תום לב, והטענה השלישית הינה כי כתב ההתחייבות הינו חוזה המותנה בתנאי, והנתבעת מס' 3 מונעת קיומו ולכן אינה רשאית להסתמך על אי קיום התנאי.

ביום 2.10.02 נשלחה על ידי הנתבעת מס' 3 לנתבעים 1 ו-2 הודעה כי לאור הפרת החוזה על ידם הנתבעת מס' 3 מתכוונת לבטל את החוזה. לא נשלחה הודעה על ביטול החוזה.

השאלה שבפני הינה האם יש צורך במתן הודעה בכתב על ביטול החוזה?

בחקירתו של המנהל הנתבעת מס' 3, מר קחטן אריק, העיד האחרון כי:

"ש.במכתב הזה הודעתם שאם תוך 7 ימים לא יכוסה החוב, תבטלו את החוזה. והחוב לא שולם, נכון?

ת.החוב לא שולם.


ש.למה לא ביטלתם את החוזה?

ת.אני מעיין בחוזה. מהסיבה הפשוטה שלא מצאנו קונה. אנו אף פעם לא מבטלים חוזה בשום פרויקט ובשום מצב. המכתב מאוקטובר 2002. היו מו"מ בין עוה"ד במשך השנים. אני יודע כי בסביבות 2003 , 2004 היינו במו"מ עם בנק לאומי למשכנתאות על דרך החלוקה בכמה ימכר הכסף והבאנו לקוח שהיה מוכן לקנות את הבית והחברה מוותרת על חלק ממה שמגיע לה, פיצויים מוסכמים, על ריביות ועל הרבה דברים והבנק במצב הכי גרוע היה מקבל לפחות את הקרן במחיר קצת יותר טוב. אבל, עד כמה שהבנתי, אם עוה"ד לבונטין לא יקבל את שכר הקונה וההוצאות הם לא יאשרו את זה. זה לא אושר ובינתיים הקונה ברח לנו. אנו עובדים על זה עכשיו. זה נמצא במלאי הדירות."

(פרוטוקול מיום 18.9.05 עמוד 6 שורות 1-12).

מחקירתו של מר קטחן מטעם הנתבעת מס' 3 עולה באופן ברור כי הדירה שרכשו הנתבעים 1 ו-2 חזרה למלאי הדירות הנמכרות על ידי הנתבעת מס' 3, אם כך, כיצד מתיישבת עדותו זו עם הטענה כי חוזה המכר עם הנתבעים 1 ו-2 לא בוטל?

זאת ועוד, הנתבעת מס' 3 מאשרת כי שלחה לנתבעים 1 ו-2 מכתב התראה כי בכוונתה לבטל את חוזה המכר עימם לאור הפרתם את חוזה המכר.

אין מחלוקת כי חוזה המכר הופר על ידי הנתבעים 1 ו-2 הנתבעים 1 ו-2 הודיעו על כך במפורש והנתבעת מס' 2 העידה על כך בפני, מדוע הנתבעת מס' 3 אינה שולחת הודעה לנתבעים 1 ו-2 על ביטול חוזה מכר, שנחתם בשנת 1996, הנתבעים אינם משלמים את יתרת סכום הרכישה במשך למעלה משש שנים, הנתבעת מס' 3 לא מסרה לנתבעים 1 ו-2 חזקה בדירה? מנהלה מודה במפורש כי הסיבה לכך שהיא לא הגיעה לחוזה עם התובע בנוגע לחלוקת הכספים ממכירת הדירה לקונה אחר.

הנתבעת מס' 3 טענה כי התובע מנוע מלתבוע אותה לאור כתב ההתחייבות הנוקט במילים "אם חוזה הרכישה יבוטל" כאשר חוזה זה לא בוטל על ידה, והמדובר במסמך שנערך על ידי התובע בעצמו.

נסיבות מקרה זה הינן קיצוניות, וממחישות את חוסר ההיגיון פרשנותה של הנתבעת מס' 3 את החוזה. אינני מקבלת את עמדתה, שכל עוד הנתבעת מס' 3 לא שלחה הודעת ביטול בכתב אין סעיף 10 לכתב ההתחייבות נכנס לתוקפו, וזאת בשל מספר נימוקים.

לאור עדותו של מנהל הנתבעת מס' 3 בחקירתו עולה כי חוזה הרכישה בוטל גם בוטל והנתבעת מס' 3 העמידה את הדירה למכירה. אם חוזה המכירה עם הנתבעים מס' 1 ו-2 לא בוטל כיצד יכולה הנתבעת מס' 3 להעמיד את הדירה למכירה?

הנתבעת נוקטת בגישה של שב ואל תעשה על מנת להימנע מקיום כתב ההתחייבות, התנהגות זו הינה התנהגות חסרת תום לב, כאשר הדירה כבר בנויה, ועומדת בשיממונה במשך כשש שנים. למכירתה על ידי התובע הנתבעת מס' 3 מתנגדת לאור הילכת שטיינמץ, ואת חוזה הרכישה עם הנתבעים 1 ו-2 אינה מבטלת כדי להימנע מדרישת ההשבה.

אם נקבל את פרשנותה של הנתבעת מס' 3 כי לשם כניסתו לתוקף של סעיף 10 לכתב ההתחייבות דרושה הודעה בכתב של הנתבעת מס' 3 כי היא מבטלת את חוזה המכר, הרי כוח בידי הנתבעת מס' 3 לבצע את התנאי, ולכן לפי פרשנותה כל עוד אינה מודיעה בכתב על ביטול החוזה אין הסעיף נכנס לתוקפו זאת:

- למרות חלוף השנים,

- למרות העובדה כי אין מחלוקת כי הנתבעים 1 ו-2 לא קיימו את התחייבויותיהם על פי חוזה הרכישה,

- למרות העובדה כי אין מחלוקת כי הנתבעים 1 ו-2 לא יכולים לקיים את התחייבויותיהם על פי חוזה הרכישה,

- למרות העובדה כי החזירו את הדירה למלאי הדירות הפנויות,

- למרות ניסיונותיה של הנתבעת מס' 3 למכור בפועל את הדירה לאחר.

הנסיבות שפורטו לעיל, ואינן במחלוקת מובילות למסקנה היחידה בעיני והיא כי חוזה הרכישה בוטל בהתנהגות הצדדים לו.

גם אם אניח לטובת הנתבעת מס' 3 כי אין באמור לעיל כדי להוביל לביטולו של החוזה, דומני כי צודק ב"כ התובע
בטענתו כי מדובר בקיומו של תנאי שהנתבעת מס' 3 מונעת את התקיימותו ולכן היא אינה ראשית לטעון כי התנאי שאת קיומו היא מונעת לא התקיים.

הנסיבות הנ"ל, מובילות אותי למסקנה כי הנהגות הנתבעת מס' 3 הנמנעת ממתן הודעה בכתב על ביטול חוזה הרכישה רק משום שהדבר יחייבה להשיב את כספי ההלוואה על פי כתב ההתחייבות היא קיום החוזה שלא בתום לב.

לפיכך, לא מצאתי כל טענת הגנה ראויה להישמע, ודין בקשתה של הנתבעת מס' 3 להידחות.

הנתבעת מס' 3 תשא בהוצאות הדיון בסך של 1,500 ₪ + מע"מ.

התובע זכאי לקבלת פסק דין ועליו להגיש פסיקתא לחתימתי.

מזכירות תשלח החלטתי לצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול חוזה מתנה

  2. ביטול חוזה קטין

  3. ביטול חוזה הפצה

  4. ביטול חוזה פרסום

  5. ביטול חוזה סוכנות

  6. ביטול חוזה זיכיון

  7. ביטול חוזה דוגמנות

  8. ביטול חוזה זכיינות

  9. ביטול חוזה חד צדדי

  10. ביטול חוזה עם קבלן

  11. ביטול חוזה עקב טעות

  12. ביטול חוזה חדר כושר

  13. ביטול חוזה בהתנהגות

  14. ביטול חוזה בשל הפרה

  15. ביטול חוזה זמן סביר

  16. ביטול חוזה קניית רכב

  17. ביטול חוזה לטובת צד ג

  18. ביטול חוזה רכישת דירה

  19. ביטול חוזה טעות במחיר

  20. ביטול חוזה חולשה שכלית

  21. ביטול חוזה הפרה יסודית

  22. ביטול חוזה טעות בכדאיות

  23. ביטול חוזה מכר טענת עושק

  24. ביטול חוזה בשל פגם בכריתתו

  25. ביטול חוזה לתקופה בלתי קצובה

  26. ביטול חוזה הנוגד את תקנת הציבור

  27. ביטול חוזה מכר מחיקת הערת אזהרה

  28. ביטול חוזה בין קבלן לרוכשי דירות

  29. תביעה לביטול חוזה - אי התקנת מערכת מיזוג

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון