ביטול חוזה שכירות בעל פה


בפני תביעה לתשלום פיצויים בטענה להפרת חוזה שכירות.
בין הצדדים נוהל משא ומתן להשכרת דירה ואף נמסר שיק על חשבון דמי השכירות, נמסר מפתח ובוצעו שיפוצים לקראת תחילת השכירות. חוזה שכירות כתוב לא נחתם ובטרם החלה השכירות בוטלה ההתקשרות.
על רקע זה טוען התובע כי הנתבעת הפרה את חוזה השכירות וחייבת לפצותו על נזקיו בעוד הנתבעת טוענת שכלל לא נכרת חוזה וממילא הוסכם שהוסכם להפסיק את המשא ומתן בלא כל חיוב בתשלום.
העובדות


התובע הינו בעליה של דירה ברחוב המעפילים 1/8 בכפר סבא (להלן: "הדירה"). בחדש יולי 2010, או בסמוך לכך, בקש התובע להשכיר את הדירה ובאותה עת בקשה אף הנתבעת לשכור דירה בכפר סבא. נוכח זאת, נוצר בין הצדדים קשר וביום 1.7.10 נפגשו הצדדים בדירה.
במהלך הפגישה, בה נכחה גם אחותה של הנתבעת, גב' נחמה ברגר, הביעה הנתבעת את רצונה לשכור את הדירה. לאחר שסיירו בדירה, ירדו לפיכך התובע, הנתבעת וגב' ברגר לבית קפה סמוך, ושם שוחחו על תנאי השכירות. במהלך שיחה זה העביר התובע לנתבעת טיוטא של חוזה שכירות עליה ערך תיקונים בכתב יד (להלן: "הטיוטא") ואשר לפיה תשכור הנתבעת את הדירה החל מיום 1.8.10 וכנגד תשלום דמי שכירות בסך של 4,200 ₪ לחדש.
הנתבעת קבלה את הטיוטא והודיעה לתובע כי היא מבקשת שהטיוטא תודפס על ידי אחותה. באותו מעמד, מסרה הנתבעת לתובע שיק בסך 12,600 ₪ משוך ליום 1.8.10 (להלן: "השיק").

בנוסף לכף, אף שלא נחתם חוזה שכירות, הסכימו התובע והנתבעת כי עד למועד בו מיועדת להתחיל תקופת השכירות יבצע התובע מספר שיפוצים בדירה וכן יאפשר התובע לנתבעת להיכנס לדירה, לצבוע אותה ולאחסן בה את חפציה.


בעקבות הפגישה, חילופי הדברים והסיכום מיום 1.7.10, קבלה הנתבעת את מפתחות הדירה והחלה להעביר אליה חפצים שונים. הנתבעת פנתה לגיסה, מר אלי שגיא, וזה הגיע לדירה ביום 22.7.10, או בסמוך למועד זה, כדי לצבוע את הדירה. מר שגיא שהה בדירה יומיים במהלכם צבע את הדירה בצבעים שונים, כולל צבעי ירוק וסגול בחדרים המיועדים למגורי ילדיה של הנתבעת. במקביל, בוצעו בדירה שיפוצים נוספים מטעמו של התובע, כולל החלפת ארונות ותיקוני אינסטלציה.
כיומיים לאחר צביעת הדירה על ידי גיסה של הנתבעת, ביום 24.7.10, התקיימה שיחת טלפון בין התובע לנתבעת ובסיומה ברור היה לצדדים כי עסקת השכירות לא תצא אל הפועל. משהתברר הדבר לצדדים, בקש התובע מהנתבעת לצבוע את הדירה מחדש בהתאם לצבע בה הייתה צבועה לפני כן וביום 27.7.10 חזר גיסה של הנתבעת, אלי שגיא, וצבע את חדרי הדירה לצבע תואם לצבע הסלון. במקביל, הגיעה הנתבעת לדירה והחלה להוציא ממנה את חפציה, אלא שאז התרחש עימות בין התובע לנתבעת והנתבעת פנתה והגישה כנגד התובע תלונה למשטרה, בטענה שהתובע מונע ממנה ליטול את חפציה.
מספר ימים לאחר מכן הציג התובע את השיק לפירעון, השיק חולל ובעקבות זאת הגיש התובע את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ולאחר מכן אף הגיש כתב תביעה מתוקן.

תמצית טענות הצדדים, ההליך והראיות


לטענת התובע, בינו לבין הנתבעת נכרת חוזה שכירות, הנתבעת הפרה את חוזה השכירות ולפיכך עליה לפצות אותו על נזקיו.

לגרסת התובע, התנהגותה של הנתבעת, מסירת השיק, קבלת המפתח, אחסון החפצים וצביעת הדירה, מלמדים על הסכמה הדדית והתחייבות של הנתבעת לשכור את הדירה, וזאת למרות שלא נחתם חוזה שכירות כתוב. על יסוד הסכמה זו בצע התובע על חשבונו שיפוצים בדירה אלא שהנתבעת חזרה בה מהתחייבותה בחוסר תום לב ובטלה את השיק.
בנסיבות אלו, טוען התובע שעל הנתבעת לפצותו על כל ההוצאות שהוציא לשיפוץ הדירה וכן לשלם לו דמי שכירות, ארנונה ומסי ועד בית בגין 3 חודשים. התובע עותר לפיכך לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 74,393 ₪.


לטענת הנתבעת, כלל לא נכרת בין הצדדים חוזה שכירות אלא רק התנהל משא ומתן שלא הבשיל והופסק בהסכמה הדדית.

לגרסת הנתבעת, מצב הדירה בעת שהוצגה בפניה היה רע והדירה לא הייתה ראויה למגורים, שלכן כלל לא נכרת חוזה שכירות ועל התובע היה להקדים ולשפץ את הדירה. מסירת השיק לתובע, כך טוענת הנתבעת, לא נועדה אלא להראות על רצינותה בקשר עם הדירה, אך אין היא מבטאת כריתת חוזה שכירות. לאחר שהסתבר כי התובע לא ערך בדירה את השיפוצים ההכרחיים, בפרט לא במערכת הביוב של הדירה, היה זה התובע שהציע להפסיק את המשא ומתן, הנתבעת הסכימה ובכך הוסכם שהצדדים ייפרדו לשלום, כאשר על בסיס הסכמה זו צבעה הנתבעת את הדירה שנית ובקשה להוציא את חפציה מהדירה.
טוענת לפיכך הנתבעת שאין לתובע כל בסיס לתבוע ממנה פיצויים או דמי השכירות ונהפוך הוא, דווקא הוא זה שחייב לפצותה בגין הרכוש שאחסנה בדירה ואשר התובע סירב לאפשר לה להוציאו.


ההליך נפתח בבקשת התובע לביצוע השיק. הנתבעת הגישה התנגדות ולאחר שניתנה לה, בהסכמה דיונית, רשות להתגונן, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן ובו עתירה לפיצויים בסך של 74,393 ₪. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, אך בהחלטה מיום 26.3.12 חויבה הנתבעת בהפקדת ערובה בסך 6,000 ₪ להבטחת הוצאות התובע, הערובה לא הופקדה ולפיך נדחתה התביעה שכנגד בהחלטה מיום 13.5.12.
התובע תמך את גרסתו בתצהירו וכן בתצהירי המתווכת, גב' פאדי מרי, ובתצהיר השרברב, מר אייל שפס. הנתבעת תמכה גרסתה בתצהירה וכן בתצהירי אחותה, גב' נחמה ברגר, וגיסה, מר אלי שגיא. בדיון שהתקיים ביום 17.1.13 נחקרו המצהירים ובתום הדיון ניתנה לב"כ הצדדים ארכה להגשת סיכומים בכתב.

דיון


הכרעה במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים מחייבת ראשית לכל הכרעה בשאלה אם אכן נכרת בין הצדדים חוזה שכירות, כטענת התובע, או שמא נותרו יחסיהם בשלב הטרום חוזי, שלב המשא ומתן, כגרסת הנתבעת. בהמשך ישיר למחלוקת זו, היה ויסתבר כי נכרת חוזה בין הצדדים, יש לבחון את תוכן החוזה ולקבוע אם אכן הטיוטא משקפת את אשר הסכימו לו הצדדים, כפי שטוען התובע.
האם נכרת בין הצדדים חוזה שכירות מחייב?

בכדי להשיב לשאלה זו יש לבחון את נסיבות העניין ולקבוע אם אלו מבטאים רצון הדדי של הצדדים להתקשר בהסכם מחייב וסיכום של התנאים היסודיים החיוניים לעסקה. הנה אשר הסתבר בעניין זה:
ראשית, הסתבר כי בפגישת התובע והנתבעת ביום 1.7.10 משכה הנתבעת ומסרה לתובע את השיק, כאשר סכום השיק משקף בדיוק את התשלום בגין 3 חודשי שכירות (עדות הנתבעת בעמ' 1, ש' 14 בפרוט' 13.1.11). אם, כשיטת הנתבעת, כלל לא נכרת חוזה שכירות, לא ברור מדוע מסרה לתובע את השיק. בתצהירה, טוענת הנתבעת כי מסרה לו את השיק לבטחון (סע' 16 בתצהיר הנתבעת) אך הנתבעת איננה מסבירה מהו אותו "תנאי" אשר בהתקיימו רשאי היה התובע לפרוע את השיק.
שנית, בעקבות הפגישה ביום 1.7.10 ומסירת השיק לתובע, החלה הנתבעת להיערך לכניסה לדירה. הנתבעת העבירה חפצים לדירה ואף צבעה את הדירה בצבעים התואמים את רצונה. הצדדים יחדיו התנהגו ככאלו שרואים עצמם קשורים בחוזה שכירות, שאחרת לא ניתן להסביר את התנהגות הנתבעת.
שלישית, אם טוענת הנתבעת שיחסיה עם התובע נותרו בשלב המשא ומתן, השלב הטרום חוזי, ניתן היה לצפות שיהיו מפגשים או שיחות או חילופי מכתבים בקשר לתנאי ההסכם. דבר מאלו לא היה ואיש מהצדדים איננו טוען שמשא ומתן כלשהו על תנאי ההסכם התנהל לאחר 1.7.10.
ורביעית, מסתבר שהייתה הסכמה על התנאים היסודיים של העסקה. מהות הנכס המושכר הייתה ברורה, דמי השכירות הועמדו על 4,200 ₪ לחודש וסוכם שתקופת השכירות תחל ביום 1.8.10. הצדדים לא טענו כלל שלא סוכמו פרטים יסודיים והנתבעת עצמה לא טענה שתנאי היסודיות לא התקיים.
די בכך כדי לקבוע כי בניגוד לגרסת הנתבעת, ביום 1.7.10 נכרת בין הצדדים חוזה שכירות שלפיו שכרה הנתבעת את הדירה.


לטענת התובע משקפת הטיוטא את חוזה השכירות המחייב את הצדדים, וזאת למרות שכלל לא נחתמה. טענה זו לא ניתן לקבל.

ראשית, אף שהפסיקה מכירה במצבים בהם התחייב אדם בחוזה כתוב אף שלא חתם עליו, עדיין הכלל הוא שאקט החתימה מהווה ראיה חזקה, עיתים מכרעת, להוכחת גמירות הדעת להתקשר בחוזה הכתוב. במקרה זה אין חולק שלא הנתבעת ואף לא התובע חתמו על הטיוטא.
שנית, התובע מבקש להתבסס על נוסח הטיוטא שצורף לתצהירו ברם בנוסח חסר את שם הנתבעת כשוכרת, לא הושלם הפיצוי המוסכם בסעיף 17 בטיוטא, לא הושלמו שמות הערבים ואף לא החפצים בעמ' 3 בטיוטא.
ושלישית, התובע עצמו מצהיר כי הנתבעת לא הסכימה לחתום על הטיוטא ובקשה שהות לעיין בה. התובע איננו מצהיר כי לאחר מסירת הטיוטא עלה עניינה בשיחות ביניהם או שהנתבעת הודיעה כי היא מקבלת אותה ככתבה וכלשונה.


ניתן איפוא לסכם את המחלוקת הראשונה ולקבוע כי ביום 1.7.10 נכרת בין התובע לנתבעת בעל פה חוזה שכירות שלפיו שכרה הנתבעת את הדירה כנגד דמי שכירות של 4,200 ₪ לחודש וכאשר תקופת השכירות תחל ביום 1.8.10.
לאחר שנקבעה התשתית ליחסי הצדדים, יש לבחון את נסיבות הפסקתו של אותו קשר חוזי.

לגרסת התובע, הנתבעת חזרה בה מהתחייבותה והודיעה על ביטול החוזה והשיק, וזאת בלא הצדקה, אף שהדירה הייתה ראויה למגורים ולאחר שהתובע השקיע כספים לשיפוץ הדירה על פי דרישותיה (למשל סע' 5 לכתב ההגנה שכנגד).
לגרסת הנתבעת, במהלך היערכות הצדדים לקראת מגוריה בדירה ותוך כדי ביצוע השיפוצים, היא הבחינה באקראי כי מערכת הצנרת בדירה רקובה ומחייבת שיפוץ יסודי, כאשר על רקע זה התגלע ויכוח בינה לבין התובע ובשיחתם ביום 24.7.10 הוסכם לבטל את הסכם השכירות (למשל בסע' 9 בכתב ההגנה המתוקן וסע' 10 בתצהיר הנתבעת).
הנה אשר התברר ביחס למחלוקת זו:
ראשית, הסתבר שלאחר ההסכמה על השכרת הדירה לנתבעת, הסכמה מיום 1.7.10, בוצעו בדירה תיקונים ושיפוצים הכוללים סילוק ארונות ישנים, התקנת ארונות מטבח ותיקוני אינסטלציה. מר שפס, האינסטלטור שהעיד מטעם התובע, מאשר בתצהירו ובעדותו כי בצע בדירה החלפת כל מערכות האינסטלציה בדירה, עבודה שארכה מספר ימים. תיקונים אלו בוצעו על חשבון התובע ותומכים בגרסת הנתבעת שלפיה ביום 1.7.10 הייתה הדירה במצב בו סברה הנתבעת שהיא איננה ראויה למגורים (כאמור למשל בעדות גב' נחמה ברגר).
שנית, לאחר שבמסגרת היערכות הנתבעת למעבר לדירה נצבעה הדירה על ידי גיסה של הנתבעת, אלי שגיא, ביום 27.7.10 הגיע אלי שגיא לדירה פעם נוספת ובנוכחות התובע צבע את חדרי הדירה שנית, לצבע שבקש התובע ואשר יתאם לצבע חלקי הדירה האחרים (סע' 7 בתצהיר אלי שגיא). התובע איננו מכחיש את צביעת הדירה בשנית לפי בקשתו ואף מצין כי בקש להשיב מצבה לקדמותו (סע' 15 בתצהיר הנתבע וכן עמ' 13 בפרוט'). התנהגות הצדדים בצביעתה החוזרת של הדירה נראית כשיתוף פעולה ולא כמעשה חד צדדי של הנתבעת.
שלישית, לא זו בלבד שהתובע הסכים ושיתף פעולה עם צביעתה החוזרת של הדירה, בתום הצביעה מסר התובע למר אלי שגיא מכתב בכתב ידו ובו אישור שהדירה נצבעה לפי בקשתו (מכתב התובע מיום 27.7.10 – נספח ד' לתצהיר הנתבעת). אין במכתב זה ולו רמז לטרוניה של התובע או לאי הסכמתו לצביעת הדירה.
רביעית, התובע לא התייחס בתצהירו לשיחתו עם הנתבעת ביום 24.7.10 אך בעדותו התייחס לשיחה זו והעיד כך (עמ' 13, ש' 26 בפרוט'):
"היות והנתבעת הודיעה לי שהיא לא רוצה להתגורר בדירה והיא תחזיר את הדירה למצבה הקודם והצבע הקודם היה צבע בז', יש מספרים לצבעים, ביקשתי להחזיר את זה למצב הקודם..."
התובע איננו טוען כלל כי הביע באזני הנתבעת מחאה על בקשתה לבטל את חוזה השכירות ואף לא כי הביע באזניה כוונה לבוא עימה חשבון, לתבוע ממנה פיצויים ולהגיש את השיק לביצוע. לו היה עושה כן התובע, אפשר והנתבעת הייתה מעדיפה לשכור את הדירה כמות שהיא בלא לעמוד בחשיפה לתביעה זו ואף בלא להשקיע משאבים בצביעת הדירה שנית.
אם כך, לא סביר בעיני כי הנתבעת הייתה משקיעה משאבים בצביעת הדירה שנית לו ידעה שהתובע איננו מסכים לביטול הסכם השכירות ובכוונתו לתבוע ממנה פיצויים. לא סביר בעיני שהתובע היה משתף פעולה עם הנתבעת בצביעת הדירה מחדש אם בליבו פנימה הוא מתעתד לתבוע פיצויים. ולא סביר בעיני מצב בו התובע ינצור בליבו כוונה לבוא חשבון עם הנתבעת בלא שיבהיר מיידית, ברגע בו אמרה לו בשיחתם שבכוונתה שלא לשכור הדירה, כי הוא עומד על ביצוע ההסכם.
נוכח נסיבות אלו, אני מעדיף את גרסת הנתבעת וקובע כי למרות השקעת התובע בשיפוץ הדירה הרי שנוכח חילוקי דעות באשר להיקף השיפוץ הנדרש בדירה הסכימו התובע והנתבעת לבטל את החוזה כך שהנתבעת תדאג לצביעת הדירה והשבתה למצבה הקודם ובכך יפנה כל צד לביתו.
נוכח קביעה זו, לא היה בסיס להגשת השיק לביצוע ולא היה מקום להגשת תביעה זו.


זאת ועוד, אפילו הייתי מעדיף דווקא את גרסת התובע וקובע שהנתבעת הפרה חד צדדית את ההסכם, גם אז היה מקום לדחות את התביעה.

מאחר ונמצא כי החוזה נכרת בין הצדדים בעל פה, הרי שלו הופר יכול היה התובע להיפרע על נזקיו. לא פחות אך גם לא יותר וכאשר עליו נטל ההוכחה. מבחינת טענות התובע מסתבר שלא זו בלבד שלא הוכחו נזקים, אלא שהתביעה הוגשה בסכומים מנופחים ומופרזים בעליל.
התובע עתר לחיוב בתשלום דמי שכירות ומיסים בגין 3 חודשים אך איננו מפרט כל ניסיון להשכירה לצד ג' מיידית ומדוע נדרשו 3 חודשים לשם כך. ואם הייתה הדירה גם צבועה וגם משופצת, לא ברור מדוע נדרשה תקופה ארוכה לשם השכרתה לאחר. בעדותו של התובע התברר כי לטענתו הושכרה הדירה לצד ג' ביום 11.10.10 (עמ' 16, ש' 21 בפרוט'), ומשמע שהתובע עותר לתשלום דמי שכירות כפולים ביחס לחלק מהתקופה.
התובע עתר לחיוב הנתבעת בגין הכספים שהשקיע בשיפוץ הדירה אך מתעלם מכך שהוא לבדו זה שנהנה משיפוצים אלו, כאשר מצב הדירה שבבעלותו הושבח. התובע לא הביא כל ראיה לכך שדבר מהשיפוץ שעשה היה מותאם ספציפית לנתבעת וחסר ערך מבחינתו. התובע טוען, וגרסתו נתמכת בתצהיר גב' מרי פארי, כי השקיע בהתקנת מטבח יקר המותאם לדרישת הנתבעת, ברם התובע איננו מנסה לתבוע רק את ההפרש בין מטבח "רגיל" למטבח שהותקן. לשיטתו צריכה הנתבעת לשלם את מלוא מחיר המטבח בדירתו.
עיון בפירוט השיפוץ (לפי חשבונית מיום 20.8.10 שצורפה כנספח ד' לכתב התביעה המתוקן) אף מלמד על התקנת מזגנים בדירה בעלות של 6,600 ₪ (דרישה ממנה חזר בו התובע בהמשך ההתדיינות), על התקנת ארונות מטבח שיש וכיור, על תיקוני אינסטלציה (שגם מדרישתו ביחס אליהם חזר בו התובע) ועוד.
גם אם בחר התובע להשקיע כספים בשיפוץ הדירה רק כדי להשביע את רצון הנתבעת, לא ניתן להבין מדוע צריכה הנתבעת, לשיטת התובע, לשלם על הוצאות שהוציא התובע להשבחת דירתו שלו.


לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים. בפרט יצוין שלא מצאתי מקום לבחון את הטענות לכליאת מר אלי שגיא בדירה או מניעת הנתבעת מקבלת ציוד שהביאה לדירה, מחלוקות שאינן רלוונטיות למחלוקות שהתבררו. ברור הדבר כי לאחר שסוכם על ביטול החוזה עלו יחסי הצדדים על שרטון, הוויכוחים עלו לטונים צורמים וכך גם עורבה המשטרה במחלוקת. לכל אלו אין דבר עם המחלוקות נשוא התביעה.
לסיכום, בין התובע לנתבעת נכרת חוזה שכירות בעל פה ביום 1.7.10. בעקבות כריתת החוזה החלו הצדדים להיערך ובמסגרת זו גם לערוך שיפוצים בדירה. תוך כדי היערכות זו התגלעו בין הצדדים מחלוקות על אודות היקף השיפוץ הנדרש ונוכח מחלוקות אלו הסכימו הצדדים לבטל את ההסכם. בעקבות ביטול ההסכם, אף זו בהסכמה, דאגה הנתבעת לצביעת הדירה מחדש ובכך אמורים היו הצדדים להיפרד לשלום. לא הייתה הצדקה להצגת השיק לביצוע, לא הייתה הצדקה להגשת תביעה זו וודאי שלא הייתה הצדקה להלך אימים על הנתבעת בתביעת סכומים גבוהים בגין שיפוץ ממנו נהנה התובע לבדו.
אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 6,000 ₪. כיוון שהנתבעת יוצגה לפי מינוי מלשכת הסיוע המשפטי, יועברו ההוצאות שנפסקו במישרין לב"כ הנתבעת, עו"ד שלמה ארבל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה השכרת ציוד

  2. חוזה להשכרת בית

  3. חוזה השכרת מכונה

  4. אכיפת חוזה שכירות

  5. חוזה שכירות אחיד

  6. אורך חוזה שכירות

  7. חוזה להשכרת משרד

  8. ביול חוזה שכירות

  9. הכנת חוזה שכירות

  10. בדיקת חוזה שכירות

  11. חוזה השכרת גנרטור

  12. אופציה בחוזה שכירות

  13. חוזה שכירות אופציה

  14. אי חידוש חוזה שכירות

  15. אופציה חוזה שכירות

  16. חוזה השכרת קליניקה

  17. הפרת חוזה שכירות חנות

  18. הפרת חוזה שכירות לעסק

  19. אי עמידה בחוזה שכירות

  20. חוזה השכרת יחידת דיור

  21. חוזה להשכרת חדר בדירה

  22. אישור סיום חוזה שכירות

  23. חוזה שכירות בלתי מוגן

  24. הפרת סעיף בחוזה שכירות

  25. הפרת חוזה שכירות בקניון

  26. הפסקת חוזה שכירות דירה

  27. חוזה שכירות גן אירועים

  28. ביטול חוזה שכירות שותפים

  29. הפרה יסודית חוזה שכירות

  30. ביטול חוזה שכירות בעל פה

  31. הפסקת חוזה שכירות באמצע

  32. הארכת חוזה שכירות בעל פה

  33. חוזה שכירות אולם אירועים

  34. הפרה יסודית בחוזה שכירות

  35. ביטול חוזה שכירות חד צדדי

  36. חוזה השכרת דירה לטווח קצר

  37. אישור פתיחת עסק חוזה שכירות

  38. אופציה בחוזה שכירות ללא סכום

  39. ביטול חוזה שכירות לפני הזמן

  40. הפרת חוזה שכירות בלתי מוגנת

  41. ביטול חוזה שכירות מצד השוכר

  42. הפרת חוזה שכירות עקב רטיבות

  43. הפרת חוזה שכירות עקב גירושין

  44. ביטול חוזה שכירות לאחר חתימה

  45. ביטול חוזה שכירות מצד המשכיר

  46. ביטול חוזה שכירות תוך 14 יום

  47. חוזה שכירות לאחסנת ציוד חקלאי

  48. ביטול חוזה שכירות לאחר 24 שעות

  49. ביטול חוזה שכירות לפני הכניסה לדירה

  50. ביטול חוזה שכירות איחור 14 יום בתשלום

  51. ביטול אופציה לקניית הדירה בחוזה שכירות

  52. אופציית רכישה בחוזה שכירות ללא הגבלת זמן

  53. אחסון בחדר מדרגות בית בניגוד לחוזה שכירות

  54. איסור גביית דמי תיווך על הארכת חוזה שכירות

  55. חוזה שכירות מוגנת - רשות להכניס לדירה בני משפחה

  56. חוזה שכירות לשנה הופסק כשלושה חודשים לאחר כריתתו

  57. סעיף 19(א) לחוק השכירות והשאילה - הזכות להפסיק חוזה שכירות

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון