דמי אבטלה הכשרה מקצועית


סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

המערערת טוענת לזכאותה לקבלת דמי אבטלה בתקופת אכשרה מקצועית. למערערת אושרו דמי אבטלה בגין התקופה המקסימלית של 175 יום. המערערת הופנתה על ידי האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם להסבה אקדמאית בקורס ניהול אתרי מרפא. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה לתשלום דמי אבטלה לתקופת הקורס באשר הקורס החל לאחר תום שנה מאז החלה תקופת האבטלה של המערערת.

השופטת מיכל אריסון-חילו ונציגי הציבור מר חגי שנהר ומר איתן מורג דחו את התביעה בהסתמכם על פסיקה של בית הדין הארצי (בתיק ב"ל 840/01).

העובדות

המערערת פוטרה ואושרו לה דמי אבטלה. אלה שולמו לה. היום הקובע בעניין דמי אבטלה הוא 1.9.1999. כאמור הופנתה המערערת להכשרה מקצועית. היא נרשמה לקורס אליו הופנתה ביום 25.5.2000. המערערת זומנה לועדת קבלה ביום 10.8.2000. היא התקבלה לקורס. עקב חוסר מועמדים נפתח הקורס רק ביום 30.11.2000. שנת האבטלה הסתיימה ביום 30.8.2000.

הבסיס הנורמטיבי

סעיף 173 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], ה'תשנ"ה-1995 קובע:

דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית

173 (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין 70% מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.

ומיהו ה"זכאי". זה מוגדר בסימן ב' לפרק העוסק בדמי אבטלה, הקרוי תנאי הזכאות:

זכאי לדמי אבטלה

160(א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1.

פרשנותו של הסעיף האמור

לשונו המפורש של הסעיף מדבר על כך ש"זכאי שנשלח להכשרה מקצועית" יהא זכאי ל-70% מדמי האבטלה
להם היה זכאי אילו היה מובטל. המערערת נשלחה להכשרה המקצועית, עברה את המבחנים והתקבלה לקורס תוך השנה בה היתה "זכאית". כפי שמציינת המערערת בערעורה, "נשלחתי להכשרה מקצועית בתוך תקופת שניים עשר החודשים, התייצבתי, עברתי מיונים ובחינות וכל היתר לא היה עוד תלוי בי. תחילת הקורס עצמו אינו עוד בשליטתי". לדברים אלו אני מסכימה. אין מחלוקת כי אילו החלה המערערת את הקורס יום לפני תום השנה היא היתה זכאית לגמלה במשך כל תקופת האבטלה. ראה לדוגמא את פסק דינו של השופט רמי כהן בעב"ל 1109/01 משולם שרית - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם):

אין חולק, אפוא, שאדם אשר החל קורס להכשרה מקצועית בתוך שנת הפטור מתקופת ההכשרה שלא ניצל את התקופה המירבית לדמי אבטלה המגיעה לו - ה"זכאות", יהא זכאי לקבל דמי אבטלה בגין כל התקופה בה ישהה בהכשרה, גם אם תקופת ההכשרה תמשך מעבר לתקופת ה"זכאות".

על תכליתו של החוק עמדה יפה השופטת נאוה וימן (תב"ע מט/02-73 חנוך וינשטיין - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא, עמוד צה, צט):

לפי סעיף 127 טז הנ"ל (סעיף 173 לנוסח המשולב משנת 1995 – א.ב.) צריך שההימצאות בהכשרה המקצועית (ראה הערת השוליים) תהיה במסגרת ובהקשר לאותה תקופת אכשרה שבגינה נחשב מי שמשתתף בהכשרה ל"זכאי". אותה הימצאות בהכשרה מקצועית אינה חייבת להיות באותה תקופה ממש שבה עדיין הוא "זכאי "היינו 12 חודשים מיום התאריך הקובע. די אם היא סמוכה לתקופת הזכאות באופן שניתן לראות קשר ישיר בין הזכאות עקב תקופת האכשרה שהושלמה, לבין ההימצאות בהכשרה המקצועית אליה נשלח אותו זכאי על-ידי לשכת שירות התעסוקה. פירוש אחר יביא לכך שרק הכשרה מקצועית שהתחילה בתוך 12חודשים מהתאריך הקובע תזכה את מי שמשתתף בה בתשלום. פירוש כזה הוא בלתי סביר, ועשוי להביא לסיכול מטרת החוק. לא יתכן שהעובדה שמועד פתיחת הקורס נדחה בכמה שבועות תשלול את דמי האבטלה ממי שנשלח לקורס במסגרת שירות התעסוקה כמובטל שהשלים תקופת אכשרה. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כאשר התובע "נשלח" לקורס בתוך התקופה של 12חודשים מיום התאריך הקובע, או בעודו מקבל דמי אבטלה בגין אותה תקופת אכשרה שצבר.

באותו עניין שולמו לתובע מלוא דמי האבטלה בטרם החל באכשרה המקצועית, כפי שהדבר אירע בענייננו.

על עמדתי זו עמדתי בעניין אורית אופק (בדב"ע נו/02-52 אורית אופק – המוסד לביטוח לאומי - טרם פורסם). גם אורית אופק, כמו המערערת, נשלחה לאכשרה תוך תקופת שנים עשר החודשים, היא עברה את כל ההליכים והמבחנים אך מחוסר מועמדים, ממש כמו בענייננו, החל הקורס מספר ימים לאחר תום שנת האבטלה. באותו עניין עמדתי על סמיכות הזמנים בין סוף שנת האבטלה לתחילתו של הקורס. ברם במחשבה שנייה אין לסמיכות הזמנים רלוונטיות. מילות החוק מדברות על מי שנשלח לאכשרה מקצועית. על פי מילות החוק מי שנשלח תוך שנים עשר החודשים, עבר את כל ההליכים והתקבל לקורס, עשה כל מה שתלוי בו. אי תחילת הקורס בגלל חוסר מועמדים אינו בשליטתו, כפי שציינה המערערת בפנינו. כך על פי מילות החוק. על פי תכליתו של החוק עלינו לראות בהפנייה וביצוע ההליכים כשליחה לאכשרה כאמור בחוק. התכלית היא דאגה לכך שמבוטחים יצאו ממעגל האבטלה ויכנסו למעגל העבודה על ידי הסבה מקצועית. הדבר מגשים את מאווייו של המבוטח. הדבר מגשים את צרכי החברה והמדינה.


אני ערה לכך שפסיקה שבאה לאחר פסק הדין בעניין אורית אופק סטתה מפסק דין זה שניתן פה אחד. אני נזהרת בדרך כלל מלסטות מהלכה, בעיקר כאשר ההלכה נפסקה זה לא מכבר. אך לא נראה לי שניתן לפרש אחרת את הסעיף הן מבחינת לשונו הן מבחינת תכליתו. יש לזכור כי ההלכה בעניין אורית אופק גם היא נפסקה לאחרונה, ונפסקה פה אחד.

משכך יש לקבל את הערעור.

המערערת לא מיוצגת ועל כן המוסד לביטוח לאומי ישלם למערערת הוצאות משפט בסך -.500 ₪ תוך 30 יום.

השופט עמירם רבינוביץ

1. מחלוקת זו, בין שופטי הרוב בבית דין זה, חוזרת על עצמה בערעור זה. בנסיבות אלה, אין לי אלא לחזור על דברים שכתבתי בעב"ל 1115/02 המוסד לביטוח לאומי - רות עסיס, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(7), 41 (להלן - פסק דין עסיס). יש לציין כי עתירה שהוגשה לבג"צ על פסק דין עסיס, נדחתה ביום 26.9.2004 (בג"צ 7363/04 רות עסיס נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (טרם פורסם)).

בפסק דין עסיס נקבע, כי דעת רוב שופטי בית הדין הארצי לעבודה היא כי:

"מבוטח החסר תקופת אכשרה מזכה בעת תחילת תקופת ההכשרה המקצועית, או כזה שמיצה את התקופה המירבית לקבלת דמי אבטלה לפני תחילת תקופת ההכשרה המקצועית - אינו זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית.


הלכה זו מצאה את ביטויה כבר בדב"ע שן/108-02 שושנה שולב-המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך א(1), 799 ולאחר מכן בפסקי הדין הבאים: עב"ל 444/99 מרסל שגיא - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם), עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(29),33 (להלן - פס"ד מרסל שגיא); עב"ל 1331/00 המוסד לביטוח לאומי - שושנה צדוק (טרם פורסם), עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(16), 33 (להלן - פס"ד שושנה צדוק) ועב"ל 1018/00 המוסד לביטוח לאומי-אורנה קוריאל - סיטון (טרם פורסם), עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(79), 34 (להלן - פס"ד אורנה קוריאל)".

2. עוד נאמר בפסק דין עסיס:

"א. סעיף 173(א)(1) לחוק קובע:

'זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל'.

ב. 'מובטל' הוא מי שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בתנאים הקבועים בתקנות, הוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה מתאימה אחרת (להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור (סעיף 163(א) לחוק).

ג. יודגש, כי לא די בהיותו של אדם מובטל' על מנת לקבל דמי אבטלה. הזכאות לדמי אבטלה מותנית גם בהשלמת תקופת אכשרה - 'תקופת ביטוח', שהיא פונקציה של תשלום דמי הביטוח על ידי המעביד עבור עובדו בגין ימי העבודה בהם עבד אצל מעבידו תקופה מסוימת כקבוע בחוק (סעיף 161 לחוק).

מבוטח - מובטל, אשר השלים תקופת אכשרה כמוגדר בסעיף 160(א) לחוק - הוא בבחינת 'זכאי', כהגדרת מונח זה באותו הסעיף והוא אותו 'זכאי' הנזכר בסעיף 173(א)(1) רישא לחוק, כמי שנשלח להכשרה מקצועית.

ד. 'תקופת הביטוח', קרי תקופת האכשרה, תעמוד לזכות המובטל הנמצא בהכשרה מקצועית, כל עוד לא פקעה בטרם החל בהכשרה המקצועית.


ה. ההפניה להכשרה מקצועית בדומה להפניה לעבודה אין לה ערך כשלעצמה, אם לא באה בעקבותיה תעסוקה או הכשרה מקצועית. אשר על כן, 'הכיסוי הביטוחי' צריך שיחול על תקופת ההכשרה המקצועית, ולא די שיחול על מועד ההפניה להכשרה המקצועית.

ו. דמי האבטלה באים לשמש תחליף הכנסה למי שנכפתה עליו תקופת אבטלה.

תכלית תשלום דמי האבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית היא לעודד את השתתפות המובטלים בהכשרה מקצועית, כך שמי שישתתף בה, לא יפסיד את דמי האבטלה, שהיה זכאי להם, אילולא השתתף בה.

ז. סעיף 173(א)(1) סיפא בא להשוות את שיעור דמי האבטלה, שמקבל מי שנמצא בהכשרה מקצועית, לשיעור דמי האבטלה שמקבל מובטל.

שמא נאמר, שמי שנמצא בהכשרה מקצועית, אינו בגדר מובטל, באה הסיפא לסעיף 173(א)(1) ומבהירה, שדמי אבטלה להם היה זכאי מי שנמצא בהכשרה מקצועית, לא יפחתו מאלה של מובטל שאינו נמצא בהכשרה מקצועית. אלה, לעניות דעתי, פשרם של המילים 'אילו היה מובטל' שבסיפא לסעיף זה.

ח. אם ישאל השואל, מדוע היה עולה על דעתך, שמי שמצוי בהכשרה מקצועית - אינו בגדר מובטל, תהא התשובה לכך, שמובטל הוא, כאמור, מי שלא הוצעה לו עבודה מתאימה, בעוד שעל פי סעיף 165(ג) לחוק רואים הכשרה מקצועית 'כעבודה מתאימה' והמסרב לקבלה בנסיבות מסויימות שוללים ממנו את דמי האבטלה לתקופה מסוימת (סעיף 160(ד) לחוק).

על פי מהלך דברים זה אפשר היה להעלות על הדעת, שמי שמצוי בהכשרה
מקצועית אינו בגדר 'מובטל', ולכן בא סעיף 173(א)(1) סיפא ומבהיר שכמוהו כמובטל לעניין שיעור דמי האבטלה".

3. לא למותר להביא בהקשר זה, דברים נוספים שנאמרו על ידי ועל ידי חברתי, השופטת ארד, בפסקי דין נוספים, הנזכרים בפסק דין עסיס בזו הלשון:

"בפס"ד מרסל שגיא כתבה, חברתי, השופטת נילי ארד דברים אלה:

'הוראתו של סעיף 173 לחוק עניינה בזכות לדמי אבטלה המוקנית ל'"כאי שנשלח להכשרה מקצועית". ממנה מתחייבת פרשנותו של המונח "שנשלח" והיא אפשרית באחת משתי דרכים אלה:

הדרך האחת - מתן משמעות מתמשכת למונח '"נשלח"' במובן של "הופנה" או "מילא אחר הדרישות", או "התקבל", מבלי לתחום את גבולות התקופה בה יוכל להגשים את הזכות לקבלת דמי אבטלה במסגרת הכשרה מקצועית.

הדרך השניה - מתן משמעות מוגבלת למונח "שנשלח" ופירושו שישולמו דמי אבטלה למי "שנמצא" או "שהתחיל בפועל" בהכשרה המקצועית, ועשה כן אך ורק בגבולות התקופה המירבית בה היה זכאי לתשלום דמי אבטלה, כמשמעותה בסעיף 171 לחוק...

הנה כי כן, הדרך הפרשנית השניה של מתן משמעות מוגבלת למונח "שנשלח" היא זו המגשימה את ההרמוניה החקיקתית העולה ממקבץ הוראותיו של פרק ז' לחוק, כמו גם את מטרתו ותכליתו. במלים אחרות: הזכות לדמי אבטלה המוקנית ל"זכאי שנשלח להכשרה מקצועית" מתוקף הוראתו של סעיף 173 לחוק, מעוגנת כל כולה בדלת אמותיה של תקופת הזכאות לדמי אבטלה ונובעת הימנה. על כן, נקרא את המונח "שנשלח" במובן "שנמצא" ובדרך זו בלבד יבוא ויתכנס במסגרת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. תנא מסייע לגישה פרשנית זו, נמצא לנו, כאמור, גם בכותרתו של סעיף 173 המדברת אף היא ב"זכאי שנמצא בהכשרה מקצועית"...

בבואנו לפרש את המונח "זכאי שנשלח" שבסעיף 173 לחוק הביטוח הלאומי, על פי לשונו ותכליתו של החוק, נתונים אנו, מלכתחילה, בסד הגבולות שראה המחוקק להציב לזכות לדמי אבטלה. במסגרת זו לא ראינו דרך להרחיב את זכותו של המובטל "הזכאי שנשלח להכשרה מקצועית" אל מעבר לגבולותיה של אותה זכות. העמדת דברים על מכונם מחייבת קביעתו של הכלל הנובע מפירושו של המונח "שנשלח" והוא זה: "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית" לפי סעיף 173 לחוק, יקבל דמי אבטלה במהלך ההכשרה אם התחיל בה בפועל, הלכה למעשה, בתוך התקופה המירבית שנקבעה לו לדמי אבטלה על פי הוראתו של סעיף 171 לחוק (ההדגשות במקור - ע.ר.).

בפס"ד אורנה קוריאל נאמרו לעניין זה דברים אלה:

"הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית נבחנת ביום בו החלה ההכשרה המקצועית. אם קודם ליום זה הסתיימה שנת הזכאות-לא יהיה המובטל זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, כשם שאותו מובטל, אילולא השתתף בהכשרה מקצועית, לא היה זכאי לדמי אבטלה יום לאחר שנסתיימה לגביו שנת הזכאות בהעדר תקופת אכשרה.

המועד לבחינת הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית הוא, איפוא, יום תחילתה בפועל של הכשרה זו, ולא יום ההפניה להכשרה זו או כל תאריך אחר.

ההפניה להכשרה מקצועית על ידי שירות התעסוקה הוא נתון טכני גרידא, ואין למועד ההפניה משקל בבחינת הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית (פס"ד צדוק ופס"ד שגיא).

אילו נשאלה השאלה, האם בחודש דצמבר 1998, מועד תחילת הקורס, הייתה המשיבה זכאית לדמי אבטלה, אילולא השתתפה בקורס - הייתה התשובה ללא היסוס - שלילית, שהרי לא הייתה לה באותו מועד תקופת אכשרה. הוא הדין לגבי מובטל המשתתף בהכשרה מקצועית, שאין לו בתחילתה תקופת אכשרה,
ושמעמדו לעניין זה כמעמד מובטל, שאינו משתתף בהכשרה מקצועית...

הביטוי 'זכאי שנשלח' מבטא את הנוהל הקיים בשירות התעסוקה לגבי שליחת אנשים להכשרה מקצועית, כפי שעולה גם מסעיף 162(1) לחוק, בו מוגדרת הכשרה מקצועית, כ'הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משרות התעסוקה או מי שאישר לכך שרות התעסוקה'.

יוצא איפוא, שלעניין סעיף 173(א)(1) לחוק, אין כל משמעות למועד ההפניה להכשרה מקצועית, וכל משמעות המילים 'זכאי שנשלח להכשרה מקצועית', בא לומר, שהכשרה מקצועית תוכר ככזו לצורך תשלום דמי אבטלה, רק אם הופנה אליה הזכאי על ידי שרות התעסוקה או מי שאישר לכך שירות התעסוקה.

אכן, כפי שקובע השופט צור, תקופת הזכאות לדמי אבטלה מתפרשת לאורך כל תקופת ההכשרה המקצועית, גם לאורך התקופה שמעבר לשנת הזכאות, אך זאת אך ורק בגלל קביעה מפורשת הכלולה בסעיף 173(א) לחוק, לפיה 'זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו בעד כל תקופת ההכשרה דמי אבטלה'. אמור מעתה, רק מבוטח, שבתחילת תקופת ההכשרה המקצועית, היה בבחינת 'זכאי', יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד כל תקופת ההכשרה, גם מעבר לתקופת שנת הזכאות, אך לא כן הדבר לגבי מבוטח, ששנת הזכאות שלו הסתיימה לפני תחילת תקופת ההכשרה המקצועית" (ההדגשות במקור - ע.ר.).

בפס"ד שושנה צדוק, נאמרו הדברים הבאים:

"תנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית טובים יותר מתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת אבטלה במספר מקרים:

(1) משהחלה תקופת ההכשרה המקצועית בתוך שנת הזכאות - ישולמו דמי האבטלה למובטל בעד כל תקופת ההכשרה המקצועית, גם אם בתוך תקופה זו הסתיימה שנת הזכאות (סעיף 173(א)(1) לחוק).

(2) המכסה המירבית לתשלום דמי אבטלה הקבועה בסעיף 171(א) לחוק - (להלן - המכסה המירבית) לא תחול לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית (סעיף 173(ג) לחוק).

במילים אחרות גם אם מיצה המובטל את המכסה המירבית לדמי אבטלה במהלך תקופת ההכשרה המקצועית כמצוין בסעיף 171(א) לחוק - ימשיך, חרף זאת, לקבל את דמי האבטלה כל עוד ישתתף בהכשרה המקצועית. לא כן במקרה בו מיצה המובטל את המכסה המירבית לדמי אבטלה לפני תחילת תקופת ההכשרה המקצועית. במקרה האחרון בהעדר זכאות לדמי אבטלה בתחילת תקופת ההכשרה המקצועית, בשל מיצוי המכסה המירבית - אין זכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית.

(3) הוראות סעיפים 168 ו-172 לחוק לא יחולו על זכאי המקבל דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית.

שלושת מקרים אלה הם בבחינת יוצאים מן הכלל המלמדים על הכלל. הכלל הוא, שבכל שאר הדברים שווים תנאי הזכאות לדמי האבטלה בתקופת אבטלה לתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית.

מקום שרצה המחוקק להיטיב את תנאי המשתתפים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה לעומת מובטלים שאינם משתתפים בהכשרה מקצועית, ציין זאת במפורש בחוק, כפי שפרטנו לעיל.

המחוקק לא מצא לנכון להאריך את שנת הזכאות, כאשר מדובר בהכשרה מקצועית. אילו רצה המחוקק להאריך את שנת הזכאות, כאשר מדובר בהכשרה מקצועית, היה קובע זאת במפורש" (ההדגשות במקור - ע.ר.)".

4. סוף דבר - לאור פסיקה זו, לדעתי יש לדחות את הערעור, ללא צו להוצאות.

השופטת נילי ארד


1. חוזרת ונשנית המחלוקת באשר להוראתו של סעיף 173 לחוק הבטוח הלאומי וכפועל יוצא מכך על פרשנותו של המונח "שנשלח" לצורך תשלום דמי אבטלה.

2. חברי השופט רבינוביץ עמד בפירוט על דעת הרוב, כפי שהיא מוצאת ביטויה בפסיקתו של בית דין זה.

3. דעתי, אותה הבעתי בהרחבה בפרשת שגיא בעינה עומדת ולא השתנתה גם בנסיבות המקרה שלפנינו.

4. אי לכך הריני מצטרפת לחוות דעתו של חברי השופט רבינוביץ ולתוצאה לפיה דינו של ערעור להדחות.

נציג ציבור מר יורם שגב

הנני מצטרף לחוות דעתה של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין.

נציג ציבור מר זאב אבלס

הנני מצטרף לחוות דעתם של השופט עמירם רבינוביץ' והשופטת נילי ארד.

סוף דבר:

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט רבינוביץ, לאמור : הערעור נדחה, ללא צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון