דמי אבטלה הריון


סגנית הנשיא אלישבע ברק

הזכאית המשיבה לדמי לידה? האם קיים לגביה "יום קובע" כמשמעותו בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], ה'תשנ"ה- 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי)?

העובדות ביום 30.9.1994 הפסיקה המשיבה לעבוד.

בתקופה 1.10.1994-1.7.1995 קבלה המשיבה דמי אבטלה.

בחודש יולי, 1995 עם סיום תשלום דמי אבטלה, היתה המשיבה בחודש השישי להריונה ולא הצליחה למצוא עבודה.

המשיבה בקשה להמשיך לקבל דמי אבטלה אך נדחתה.

ביום 1.11.1995 ילדה המשיבה תאומים.

בתקופה 1.10.1994-31.10.1995 לא עבדה המשיבה - היא קבלה דמי אבטלה והיתה בהריון בתקופה זו.

תביעתה לתשלום דמי לידה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, המערער.


השאלה שבמחלוקת היא האם זכאית המשיבה לדמי לידה בגין הלידה ביום 1.11.1995.

זכאות המשיבה לדמי לידה - השאלה המשפטית מותב בית הדין האזורי, השופט ח' ארמון ונציגי הציבור ארצי ומיבר בתב"ע נו/238 - 0, פסק ברוב דעות כי המשיבה זכאית לדמי לידה. הרוב פסק שיש לחשב את דמי הלידה לפי קצבת האבטלה ששולמה לה בתקופה 1.7.1995-1.10.1994. לעומת דעת הרוב פסק חבר מותב בדעת מיעוט כי המשיבה אינה זכאית לדמי לידה באשר

"בסעיף 50 גילה המחוקק את דעתו כי אין די בקיום המטרה הכללית של אי עבודה לרגל ההריון אלא כתנאי לזכאות לדמי לידה נדרשת גם תקופה מוגדרת של תשלום דמי ביטוח (או אף של קבלת דמי אבטלה) - אשר קדמה ל'יום הקובע', שהוגדר בסעיף 48 לחוק".

אין לי אלא להסכים עם דעת המיעוט.

על מנת לבחון את זכאותה של המשיבה לדמי לידה עלינו לבחון את הוראות החוק ולאורן את תכליתו. תכלית תשלום דמי לידה הוא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין הריון או לידה ולשהות בביתה מבלי שתפגע הכנסתה. זכאות זו ניתנת על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], ה'תשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), כאמור בפרק ג' לחוק הדן ב"ביטוח אימהות", למבוטחת המוגדרת כ-

40(ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:

(1) (1) (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
(2) (2) (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית".

שעה שסעיף זה מגדיר מיהי מבוטחת לצורך דמי לידה מגדיר סעיף 50 את תנאי הזכאות, היינו אילו מבוטחות זכאיות לדמי לידה -

תנאי הזכאות


50(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה - ..... .....

(ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:

(1) תקופה שבעדה שולמו לאשה .... דמי אבטלה, ....

מכאן שהחוק מזכה בדמי לידה גם אשה ששולמו לה דמי אבטלה בתקופה בה שולמו לה דמי אבטלה. החוק יוצר חזקה שבתקופה זו האשה מבוטחת מאחר ותכליתו של תשלום דמי לידה היא לשמר את מצבה הכלכלי כפי שהיה ערב הלידה. אשה זכאית היא אשה שהתפרנסה למחייתה כעובדת או עובדת עצמאית וכן מי שקבלה דמי אבטלה לאחר שפוטרה מעבודתה. מדובר בעובדת שקודם ל"יום הקובע" היתה מבוטחת. מהו אם כן ה"יום הקובע"? סימן ג' לפרק זה בחוק דן בדמי לידה ובסעיף ההגדרות הוא מגדיר את "היום הקובע" לצורך תשלום דמי לידה:

"הגדרות

48. בסימן זה -

"היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה;

"יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר".

סעיף 49 מגדיר למי הזכות לדמי לידה. מסעיף זה נוכל ללמוד על תכלית תשלום דמי הלידה:

"הזכות לדמי לידה

(א) (א) (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

כפי שהראיתי גם בתקופה בה שולמו לאשה דמי אבטלה נחשבת אשה למבוטחת וזכאית לדמי לידה. כל אלה מצביעים על התכלית. התכלית היא לשמר את מצבה הכלכלי של האשה בתקופה שלאחר הלידה או בתקופת שמירת הריון, היינו, בתקופה שבגין לידה או הריון לאשה אין הכנסה כפי שהיתה לה ערב הלידה.

אילו קבלה המשיבה דמי אבטלה ערב חופשת הלידה היתה היא זכאית לדמי לידה.
המשיבה קבלה דמי אבטלה עד ליום 1.7.1995 וילדה ארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 1.11.1995. אין תכלית החוק לשלם דמי לידה אלא למי שבגין לידה הופסקה הכנסתה ממקורות שונים, כולל עבודה ודמי אבטלה. לא זה המצב בענייננו.

אשר על כן יש לדעתי לקבל את הערעור.

השופט יגאל פליטמן

תכלית מתן דמי הלידה הינה - תשלומם למבוטחת שעבדה, ואשר לרגל ההריון או הלידה נכרת מקור הכנסתה ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה (סעיפים 48-49 לחוק).

למבוטחת שכזאת משולמים דמי הלידה כתחליף הכנסה לשמירת רמת חייה בתקופת חופשת הלידה.

בנסיבות המקרה שלפנינו, עוד לפני ההריון ובמשך כל תקופת ההריון ועד הלידה - לא עבדה המשיבה. תחילה שולמו לה, במהלכה של תקופה זו, דמי אבטלה כמובטלת שאינה עובדת ולאחר מיצוי תקופת דמי האבטלה ועד הלידה היא נותרה ללא עבודה וללא אבטלה.

משכך הם הדברים, ברי, כי אין לראותה כמי שעבדה ואיבדה את מקור הכנסתה עקב ההריון או הלידה. לפיכך, אין היא זכאית לגימלה מחליפת ההכנסה שלא היתה לה כל תקופת ההריון עד הלידה.

בנסיבות האלה אני סבור, כי דין הערעור להתקבל ללא צו להוצאות, משאין למערערת: לא "יום קובע", על פי סעיף 48 לחוק; לא "זכות לדמי לידה" על-פי סעיף 49 לחוק; וממילא היא חסרה את ה"שכר רגיל" לחישוב ההכנסה שלא הילתה לה לפני היום הקובע, בהתאם לסעיף 54 לחוק.

השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים לדעתו של השופט יגאל פליטמן

נציג הציבור יהודה בן הרוש אני מצטרף לדעתה של סגנית הנשיא אלישבע ברק

נציג הציבור עמוס ירקוני אני מצטרף לפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק.

הוחלט כאמור בפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך -.3,500 ש"ח תוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון