דמי אבטלה מזכירה


זוהי תביעה לדמי אבטלה.

להלן עובדות המקרה:

1. התובעים, בעל ואישה, עבדו בחברת גני אשכול בינוי ופיתוח בע"מ, (להלן:
"החברה").

2. התובעת, הינה בעלת 99% מהמניות של חברת אונסייט ניהול וייזום בע"מ (להלן: "חברת אונסייט"), וחברת אונסייט בעלת 50% מהמניות של החברה.

3. התובעת, מזכירה במקצועה, עבדה בחברה כמזכירה, במשרה חלקית החל מ-1.5.98 עד 31.1.99 . במסגרת עבודתה עבדה התובעת 5 ימים בשבוע, משעה 09:00 עד השעה 12:00, ביצעה עבודות מזכירות, כגון: תיוקים, טלפונים, בירורים, הדפסות וכו', וקיבלה משכורת חודשית בסך 2000 ש"ח בחודשים 5-10/98, ומשכורת חודשית בסך 2500 ש"ח בחודשים 1/99-11/98.


4. לטענת התובעת, היא פוטרה ביום 31.1.99 , עקב צמצומים בחברה, ובהתאם לעדותה בפני ביה"ד, בעת פיטוריה לא קיבלה פדיון חופשה שנתית (פרוטוקול דיון מיום 3.9.00, עמ' 3 שורה 12).

5. התובע, הינו דירקטור הן בחברה והן בחברת אונסייט.

6. התובע, מהנדס בנין במקצועו ובעל נסיון כקבלן ומפקח בנייה, עבד בחברה, כמנהל ביצוע ואחראי באתר הבניה ברח' החשמל 52 בחיפה, החל מ-1.2.96 עד 30.4.98. במסגרת עבודתו עבד התובע 5 ימים בשבוע, משעה 16:00-07:00 ובימי ו', פיקח על העבודה באתר הבנייה, בחן את התקדמות הבנייה ונתן הוראות לעובדים.

7. התובע פוטר מהעבודה לאחר סיום הפרויקט ברח' החשמל, ולטענתו, לא היה זכאי לפיצויי פיטורין, שכן יש לו ביטוח מנהלים. (פרוטוקול דיון מיום 3.12.00, עמ' 5 שורה 26).

8. משכורתו של התובע בחצי השנה האחרונה לעבודתו, דהיינו, מ-11/97 עד 4/98 היתה כדלהלן: בחודשים 12/97-11/97 - 6,490 ש"ח נטו, בחודש ינואר 98 - 6,452 ש"ח נטו, בחודשים 4/98-2/98 - 6,664 ש"ח נטו.

9. התובעים הגישו לנתבע תביעה לדמי אבטלה, כאשר תביעתו של התובע לקבלת דמי אבטלה התקבלה ע"י הנתבע, ושולמו לו דמי אבטלה בגין החודשים 5-8/98, בסך - 13,227 ש"ח. אך, בתאריך 21.6.99, נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע בדבר דחיית תביעתו וזכאותו לדמי אבטלה באופן רטרואקטיבי, בטענה כי לא השלים את תקופת האכשרה הנדרשת, בהתאם לס' 161 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995, (להלן: החוק). בתאריך 22.6.99, נשלח לתובע מכתב נוסף מאת הנתבע בדבר חוב בגין תשלום יתר של דמי אבטלה, בסך 15,695 ש"ח.

10. תביעתה של התובעת לדמי אבטלה, אשר הוגשה לנתבע בתאריך 15.3.99, נדחתה אף היא, ובמכתב שנשלח לתובעת מאת הנתבע בתאריך 21.6.99, נמסר לה כי תביעתה נדחתה על סמך ס' 160 לחוק, הואיל ולא השלימה תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 161א1 לחוק ואינה מבוטחת בביטוח אבטלה כנדרש, לפי ס' 158 לחוק.


11. ב"כ הנתבע טוען, כי לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעים לחברה, כמשמעותם בחוק, וכי יש לראות בתובעים עובדים "עצמאיים". ב"כ הנתבע טוען, כי התובע היה מנהל בחברה ובעל זכות חתימה, והתובעת הועסקה בחברה בתקופה בה בעלה הפסיק לעבוד, ואז זכות החתימה הועברה לתובעת והיא חדלה לעבוד ביום בו התובע חזר. על כן, המסקנה היא כי מדובר בשמירה על האינטרסים של התובע בחברה, ע"י התובעת עד לשובו לעבודה, עם תחילתו של פרוייקט חדש. ב"כ הנתבע מוסיף וטוען כי, שכרו של התובע, בהתאם לעדויות התובעים ומר שמעון לוי בפני חוקר הנתבע, שולם עפ"י מצבה של החברה וקצב מכירת הדירות, ועל כן, אין לראות בתלושי השכר של התובע, כמבטאים את השכר אשר קיבל בפועל. כמו כן, העובדה, כי התובע עזב את החברה כאשר ברשותו רכב של החברה, אשר נשאר אצלו הן בתקופה שלא עבד בחברה, בין שני הפרויקטים, והן כיום, כמו גם העובדה כי התובעים העידו, כי נתנו לחברה הלוואת בעלים בסך של כ-500,000 ש"ח, אשר לא קיבלו חזרה עם סיום עבודתם, מעידים על "עירוב נכסים" בין בעלי המניות, הדירקטורים והחברה.

12. לעניין התובעת, טוען ב"כ הנתבע, כי ההלוואה לחברה, העובדה כי התובעת היתה בעלת זכות חתימה, העובדה כי עם פיטוריה לא קיבלה התובעת פדיון חופשה שנתית והסתירה את ההעלאה בשכרה, מ-2,000 ש"ח ל-2,500 ש"ח לחודש, כאשר לטענתה החברה נקלעה לקשיים כלכליים, אשר הביאו לפיטוריה, כל אלה מעידים כי לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין החברה לבין התובעת.

13. התובעים טוענים, כי עבודתם לא נועדה כדי לשמור על האינטרסים שלהם בחברה, אלא, הם ביצעו עבודה ממשית וחיונית לתפקוד החברה. רכב החברה נותר לשימושו של התובע כחלק מ"ההתחשבנות" שבין החברה לתובעים, בגין ההלוואה שנתנו לחברה. לטענת ב"כ התובעים עפ"י הפסיקה יתכן מצב בו אנשים ישמשו הן כבעלי מניות בחברה והן כעובדים שכירים של החברה. אין בסטטוס אחד כדי לשלול את האחר.
התובעים קיבלו שכרם בתמורה לעבודתם כשכירים בחברה, ולא בגין היותם מנהל ובעלת מניות בעקיפין בחברה.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

14. סלע המחלוקת במקרה זה הינה, האם היותה של התובעת בעלת מניות בעקיפין, והיות התובע דירקטור בחברה, והעובדה כי הם עובדים בחברה, יוצרים יחסי עובד-מעביד בין התובעים לחברה, ואשר על כן זכאים השניים לדמי אבטלה.

15. בפס"ד ב"ל 20182/97 המל"ל נ' יוסף צבי גרוסקופף, עבודה ארצי, כרך לב (3), 115, נקבעו לצורך ענף ביטוח האבטלה מס' מבחנים לצורך ההבחנה בין היותו של בעל מניות בחברה, דירקטור, בעלים/מנהלים בחברה לבין היותו בה בשעה גם "עובד" שלה.

"לצורך ההכרעה בשאלת היותו של בעל חברה גם "עובד" שלה... ניתן להיעזר במבחנים הבאים: המבחן הראשון - האם ניתן לאבחן בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה? המבחן השני - האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה? המבחן השלישי - האם ניתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד"?"

16. במסגרת המבחן הראשון על ביה"ד לבחון בין היתר - במה עוסק אותו אדם בתפקידו כבעל העסק ובמה בתפקידו כעובד בעסק?, האם אלמלא עבד אותו האדם כ"עובד", האם הייתה החברה חייבת להעסיק עובד זולתו?

17. במקרה דנן, ניתן להבחין בין פעילותו של התובע כדירקטור בחברה לבין פעילותו כעובד החברה. התובעים העידו (פרוטוקול מיום 3.9.00 עמ' 3 שורות -28 30, פרוטוקול מיום 3.12.00 עמ' 5 שורות 19-16), כי מדובר בחברה קטנה, והחלטות הדירקטריון הסתכמו בהחלטות על קנית שני מגרשים - האחד ברח' החשמל, והשני בקרית אתא. לאחר רכישת המגרשים התובע החל בעבודתו כמנהל פרויקט ואחראי באתר הבנייה. עפ"י עדויותיהם של התובע, מנהל החברה-מר שמעון לוי, ומנהל העבודה באתר הבניה ברח' החשמל - מר וולף טולצ'ין, התובע עבד מדי יום בשטח, ואף עבד עבודות פיזיות הכוללות, בין היתר - סחיבת ברזלים ועבודת טפסנות. אלמלא שכרה החברה את שירותיו של התובע, היתה נאלצת לשכור את שירותיו של מפקח בניה אחר.

18. גם בעניינה של התובעת ניתן להבחין בין פעילותה כבעלת מניות עקיפה בחברה לבין פעילותה כעובדת בחברה. התובעת ביצעה עבודות תיוק, הדפסה, ענתה לטלפונים וטיפלה בהנהלת החשבונות. מעדותו של מר שמעון לוי, מעבידה של התובעת, עולה כי התובעת נשכרה לעבוד בחברה לאחר שפקידה אחרת הפסיקה עבודתה בשתי החברות, אשר בבעלותו של מר שמעון לוי, ופוטרה עקב צמצומים, לאחר שמר לוי העביר את המשרד לביתו. צודק ב"כ התובעים בטענתו, כי העובדה שמר לוי, לאחר פיטוריה של התובעת, הפנה את עבודת המזכירות לחברה חיצונית מעידה, כי היה צורך אמיתי בעבודתה של התובעת כמזכירה, אך היא פוטרה עקב צמצומים והעברת המשרד לביתו של מר לוי. אלמלא שכרה החברה את שירותיה של התובעת, היתה נאלצת לשכור את שירותיה של מזכירה אחרת.

19. במסגרת המבחן השני בהלכת גרוסקופף, כאמור, יבחן ביה"ד את השאלות הבאות: האם האדם אכן ביצע עבודה עבור החברה? האם החברה דיווחה למוסד לביטוח לאומי על האיש כ"עובד" באופן שוטף ואמיתי או שמא נעשה הדיווח רק לצורך השגת ביטוח או למטרה בלתי ראויה אחרת?

20. הסדר העבודה, במקרה דנן, היה הסדר אמיתי ולא פיקציה לצורך קבלת דמי ביטוח בלבד. הן התובע והן אשתו אכן ביצעו עבודה עבור החברה, והחברה דיווחה עליהם לנתבע כעובדים באופן שוטף ואמיתי. לעניין זכות החתימה, הרי שלתובעים לא היתה זכות חתימה בלעדית על השיקים, אלא, רק בצרוף לחתימתו של מנהל החברה, מר לוי. (פרוטוקול דיון מיום 3.12.00, עמ' 6, שורה 7).

21. המבחן השלישי הוא האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של האדם כ"עובד"? התובעים ומר לוי העידו, כי משכורותיהם נקבעו ע"י מנהל החברה, מר לוי (פרוטוקול דיון מיום 3.12.00, עמ' 4 שורות 22-21). משכורותיהם של התובעים ממוצעות במשק, בהתחשב בתפקידים שמלאו התובעים בחברה, ושעות עבודתם. התמורה ששולמה היא אכן תמורה בעד עבודה ולא מהווה דיבידנד, או תשלומי החזר השקעות.
התובע אף העיד, כי כיום הוא עובד כשכיר בחברה אחרת, ומקבל את אותה התמורה הכספית בגין אותה עבודה, כמנהל ביצוע. (פרוטוקול דיון מיום 3.12.00, עמ' 6 שורות 9-8). כמו כן, תלושי השכר של התובע, אשר צורפו לכתב התביעה, מעידים כי שכרו של התובע לא היה תלוי בקצב מכירת הדירות, והנתבע לא הצליח להוכיח אחרת.

22. לעניין "עירוב הנכסים", הרי שהתובעים ומנהל החברה, מר לוי, העידו כי הרכב, אשר נותר ברשותו של התובע עם פיטוריו, הוא חלק מהתחשבנות כוללת בין החברה לחברת אונסייט, בגין הלוואה, שנתנו התובעים לחברה בסך של כ-500,000 ש"ח. (פרוטוקול דיון מיום 3.12.00, עמ' 14-13, עמ' 5 שורות 34-33, עמ' 6 שורות 4-1). כמו כן, בתקופת פיטוריו לא קיבל התובע אחזקת רכב. לפיכך, אין לראות בעובדה, כי הרכב נשאר ברשותו של התובע, ו/או בעובדה, כי ההלוואה עדיין לא נפרעה לאחר סיום ההתקשרות, כמעידות על "עירוב נכסים" בין בעלי המניות, הדירקטורים והחברה. יתרה מזאת, ראוי להדגיש, כי שוויו של הרכב המדובר אינו עולה על סכום של 5,000 ש"ח.

23. בנסיבות העניין אני קובעת, כי התובעים היו "עובדים" של החברה, בנוסף להיות התובעת בעלת מניות בעקיפין והתובע דירקטור. התובעת אכן עבדה כמזכירה, והתובע לא היה רק מנהל, אלא גם עובד פיזית בחברה, ולכן התקיימו יחסי עובד- מעביד בינם לבין החברה.

24. לאור האמור לעיל- אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים דמי אבטלה כחוק.

25. כן ישלם הנתבע לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הדיון התקיים בפני כדן יחיד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון