דמי אבטלה עבודה עונתית


1. בתביעה שלפנינו מבקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו דמי אבטלה, לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), בגין תקופת אבטלה שתחילתה בנובמבר 1999.
בטופס התביעה לדמי אבטלה ובהודעה שמסר לחוקר מטעם הנתבע, ציין התובע כי בתקופה שקדמה לתקופת האבטלה מ-1.5.99 עד סוף אוקטובר 1999, הוא עבד במזנון "מפגש החוף", בחוף הים בקרית חיים (להלן-"המזנון"), אצל בעלת המזנון, גב' יהודית (יטי) בלנגה, שהיא סבתו של התובע.

נציין כבר כאן, כי הנתבע אינו חולק על כך שהתובע עבד במזנון, וכי התקיימו יחסי עובד- מעביד בינו לבין סבתו.

2. הנתבע דחה את התביעה מהנימוקים שפירטה פקידת התביעות במכתב הדחייה מיום 21.5.2000:

"הננו להודיעך כי בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי החלטנו לדחות
את תביעתך לדמי אבטלה שהוגשה ב- 22.12.99, על סמך סעיף 160
לחוק, הואיל ו:
אינך מובטל כי לא נותקו יחסי עובד-מעביד בינך ובין מעבידך, לפי חוק
160(א).
על פי סעיף 160(א) אינך מובטל ומסוגל לכל עבודה, ולכן אינך זכאי לדמי
אבטלה".

בכתב ההגנה, חזר הנתבע על אותו נימוק, והוסיף אף זאת:

"... לא נותקו יחסי עובד-מעביד... התובע עבד בעסק המשפחתי, בזמן תקופת
האבטלה, ולא היה מובטל.
... אין הבדל בין עבודת התובע בעסק המשפחתי, לפני תקופת האבטלה,
ובזמן האבטלה".

3. אין, אפוא, מחלוקת כי לפני התקופה בגינה הוגשה התביעה לדמי אבטלה, התובע עבד במזנון והשלים תקופת אכשרה הדרושה לצורך הזכאות לדמי אבטלה.
השאלה שבמחלוקת היא אחת: האם התובע היה "מובטל", כהגדרתו בסעיפים 160 ו-163 לחוק, בתקופה בגינה הוא תובע דמי אבטלה.

הנתבע טוען, בהסתמך על חקירה שביצע חוקר המוסד לביטוח לאומי, כי התובע המשיך לעבוד במזנון, שהוא "עסק משפחתי", גם לאחר נובמבר 1999, משמע שעבד בתקופה בגינה הוא תובע דמי אבטלה.

התובע טוען מנגד, כי העבודה במזנון היא עבודה עונתית, בחודשי האביב והקיץ בלבד, וכמו כל שנה, כך גם בשנת 1999, המזנון נסגר בסוף אוקטובר, ונפתח לקראת הקיץ, ובתקופת החורף והסתיו (בד"כ מנובמבר עד סוף מרץ) הוא לא עבד.
יתר על כן, במשך שנים רבות, בכל שנה, בתום עונת הרחצה, כאשר המזנון נסגר, הוא נרשם כדורש עבודה בלשכת שרות התעסוקה – ומשלא הוצעה לו עבודה מתאימה – שילם לו הנתבע, כל שנה, דמי אבטלה.

בתקופה שבמחלוקת, בגינה הוגשה התביעה, במהלך חודשי החורף, נערכו שיפוצים במבנה המזנון, משביקשה סבתו לסגור את המזנון ולהשכיר אותו.
התובע אכן נמצא במקום בתקופת השיפוצים ועקב אחרי העבודות, כפי שעשה גם אביו – אך לדבריו הם עשו זאת מבלי לקבל שכר, במסגרת עזרה משפחתית, ולא במסגרת של עבודה.

אין מחלוקת כי בסופו של דבר – המזנון לא נמכר ולא הושכר, ובאפריל 2000 חזר התובע לעבודה – והוא אינו תובע דמי אבטלה לחודש אפריל 2000.

4. הוראות החוק הרלבנטיות
תנאי הזכאות לדמי אבטלה נקבעו בסעיף 160 לחוק. הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 160(א)

"דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת
האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) ועוד
לא מלאו לו 65 שנים".

מיהו מובטל? – נקבע בסעיף 163(א) לחוק

"רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר
עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה,
והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו
(לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא
הציעה לו עבודה כאמור".

5. לאחר ששמענו עדות התובע, ונתנו דעתנו לכל המסמכים שהגישו הצדדים כראיה, לרבות ההודעות שמסר התובע לחוקר (מוצגים נ/2 ו- נ/3), אישור בכתב של רואה החשבון המטפל בענייני הכספים של בעלת המזנון, ותמונות שצילם החוקר בביקוריו ליד המזנון, בחודש מרץ 2000 - הגענו למסקנה כי יש לקבל את גרסת התובע, היינו שהתובע לא עבד במזנון בתקופה מנובמבר 1999 עד מרץ 2000, משמע שבתקופה בה הוא נרשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, התובע היה מובטל, כפי שנפרט בעובדות שייקבעו להלן, בהתייחס גם לטענות הצדדים בסיכומיהם:

(1) גב' יהודית (יטי) בלנגה, סבתו של התובע (להלן – "גב' בלנגה") הקימה בשנת 1962, יחד עם בעלה המנוח, עסק של מזנון - מסעדה, בחוף הים בקרית חיים.
במשך שנים רבות, ניהלו בני הזוג את המזנון, והפעילו אותו בצוותא, ומאז שנפטר בעלה, ממשיכה גב' בלנגה להפעיל את המזנון ולעבוד בו בעצמה.


(2) משהגיעה גב' בלנגה לגיל זקנה, היא התקשתה להפעיל את המזנון בכוחות עצמה, ונזקקה לעזרת בני המשפחה שהחלו לעבוד עמה בעסק, הגם שבמשך כל השנים, וגם במועד הרלבנטי לתביעה, בהיותה כבת 87, היא המשיכה גם לעבוד בעצמה, אף כי נוכחותה במזנון הוגבלה למספר ימים בשבוע, כפי שציין רואה חשבון, שמעון שראל, באישור המתייחס לניהולו ותפעולו של המזנון (מוצג ת/1):

"הגב' בלנגה נמצאת בימים בלתי קבועים, במשך השבוע, למספר
שעות ביום - והכל במסגרת יכולתה הפיזית לשהות בעסק".

אין מחלוקת כי מדובר בעסק משפחתי, אשר בבעלות גב' בלנגה, שעובדים בו בני המשפחה, כדברי התובע, בהודעתו לחוקר:

"היא (הסבתא, גב' בלנגה) מגיעה רוב ימות השבוע. למעשה, מי
שמפעיל את המזנון, זאת המשפחה. ההורים שלי ואני".

בנוסף לבני המשפחה, העסיקה גב' בלנגה, לפי הצורך, גם עובדים אחרים.

התובע ואביו מנהלים, למעשה, את העסק, והם גם מורשי חתימה בחשבונה העסקי של גב' בלנגה, מושכים כסף בצ'קים מהחשבון, ומשלמים לעובדים ולספקים.

(3) התובע, יליד 1962, נשוי ואב לשני ילדים, עובד אצל סבתו במזנון משנת 1985, או בסמוך לכך, מאז היותו בן 23.
בחודשי הפעילות של העסק, התובע עובד במשרה מלאה, ועוסק בכל הפעילות הקשורה מתפעול המזנון, כדבריו (בהודעה לחוקר):

"ש. מה היו שעות עבודתך?
ת. 07.00 – 08.00 בבוקר מתחילים. הייתי עובד עד 20.00, 21.00 בערך.
מדובר בחודשים יולי ואוגוסט. בחודשים שלפני ואחרי – עבדתי פחות,
כי מתחיל להיות קריר.
ש. כמה ימים בשבוע?
ת. שבוע מלא, כולל שבתות.

...
ש. אלו עבודות ביצעת במזנון?
ת. מוכר, אחראי, מקבל סחורה".

(4) עולה מעדות התובע, הנתמכת באישור של רואה החשבון, כי פעילות המזנון תלויה בעונת הרחצה, משמע שעיקר הפעילות היתה בחודשים מאי עד אוקטובר, שאז, בדרך כלל, מסתיימת עונת הרחצה.
בכל שנה, במשך כל שנות עבודתו במזנון, התובע עבד כ-7 חודשים, בדרך כלל מאפריל או מאי עד אוקטובר, ולאחר מכן, הוא היה מובטל במשך כ- 5 חודשים (מנובמבר עד סוף מרץ), נרשם כדורש עבודה בשירות התעסוקה, ומשלא הוצעה לו עבודה – הוא קיבל דמי אבטלה, לכל תקופות האבטלה.
על פי דברי התובע, שלא נסתרו – בכל שנה, בחודשי החורף, המזנון היה סגור, ואיש לא עבד בו.
(5) בשנת 1999, כמו בכל שנה, הופסקה עבודתו של התובע במזנון, בסוף עונת הרחצה, היינו בסוף חודש אוקטובר (מכתב הפיטורים, אשר לדברי התובע נמסר לידיו - לא הוצג בפנינו).


אין מחלוקת כי התובע התייצב בלשכת שירות התעסוקה ונרשם כדורש עבודה, בכל תקופת האבטלה, היינו מנובמבר 1999 עד סוף מרץ 2000, וכי לא הוצעה לו עבודה מתאימה כלשהי.

יתר על כן. לדברי התובע, משהגיש לנתבע תביעה לדמי אבטלה, בדצמבר 1999, הנתבע אישר את התביעה, ושילם לו דמי אבטלה, עד שפקידת התביעות החליטה, ב- 21.5.00, לדחות את התביעה למפרע, מיום שהוגשה בדצמבר 1999, כפי שציין התובע בכתב התביעה:

"הנתבעת הודיעה לתובע, לאחר ששילמה כבר את דמי האבטלה,
כי התביעה לקבלת דמי אבטלה נדחית…".

(6) הנתבע טוען כי התובע עבד בתקופת האבטלה, ביקר בקביעות במזנון, שירת לקוחות והשתתף בעבודות שיפוצים שבוצעו במזנון.
הנתבע מסתמך על הצהרת התובע, בהודעתו לחוקר ועל תמונות שצילם החוקר, בחודש מרץ 2000, בהן נראה התובע, לטענת הנתבע, "משרת לקוחות במסעדה".
לטענת הנתבע, כפי שציינה ב"כ הנתבע בסיכומיה, "ההבדל היחידי בין תקופה זו לבין התקופה בה דיווח על עבודתו במסעדה היא העדרו של השכר".

עמדת הנתבע אינה מקובלת עלינו, מששוכנענו, כי בתקופת האבטלה, היינו מנובמבר 1999 עד סוף מרץ 2000, התובע אמנם ביקר במזנון לעיתים קרובות, כמעט כל יום, אלא שהוא לא עבד באותה תקופה, לא עסק בפעילות הרגילה של הפעלת המזנון, לא קנה מצרכי מזון, ולא שירת לקוחות, כל שכן שלא שולמה לו תמורה כספית כלשהי עבור נוכחותו במזנון באותה תקופה.
במה דברים אמורים? –
משמדובר במזנון אשר על שפת הים, תלויה פעילותו של המזנון בשאר הפעילויות הרגילות של החוף, ובמילים אחרות: כשם שהרחצה בים, והבילוי על חוף הים, הם חלק מפעילות עונתית, המתקיימת בחודשי האביב והקיץ, נחלשת בסתיו וכמעט נעלמת בחורף – כך גם המזנון, המשרת את לקוחות החוף.
בעונה "החלשה" של החוף, היינו מנובמבר עד אפריל, משלא היו הכנסות למזנון, נאלצה גב' בלנגה לפטר את העובדים, ובכללם התובע, מה גם שבחודשי החורף – המזנון היה סגור.

להזכירך, שבמשך מספר שנים – שילם הנתבע לתובע דמי אבטלה, עבור חודשי האבטלה שבין תקופות העבודה, משמע שהנתבע הבין וקיבל כי מדובר בעבודה עונתית, המתחדשת משנה לשנה, באביב, במהלך חודש אפריל.

בשנת 1999, בסוף עונת הרחצה, לקראת החורף, החליטו גב' בלנגה הקשישה ובני משפחתה לבצע שיפוצים במבנה המזנון, במטרה להשכיר אותו, על מנת שיופעל על ידי אחרים, משלקחו בחשבון כי אם לא יעלה בידם להשכיר את המקום – הם יחזרו להפעיל את המזנון, ויעבדו גם בחורף, כפי שאכן קרה.

הגם שאין מחלוקת כי במהלך תקופת השיפוצים, התובע ואביו ביקרו במקום ופיקחו על עבודת המשפצים, כפי שניתן לראות גם בתמונות שצילם החוקר ביום 15.3.00 וביום 22.3.00 , מקובלת עלינו גירסת התובע –כי הוא לא הפעיל את המקום באותה תקופה ולא עבד במזנון, בחודשים נובמבר עד פברואר, וגם לא בחודש מרץ, כדבריו (בעמ' 3):

"במרץ לא עבדתי. עזרתי, ולא כל יום. באפריל כבר התחלתי לעבוד מלא, כלומר יום יום, עבודה מלאה".

אף שבהודעה הראשונה לחוקר, ניתן היה להבין מדברי התובע כי לטענתו הוא לא עבד גם בחודש אפריל. אין מחלוקת כי באפריל הוא כבר עבר במזנון, והוא אינו מבקש דמי אבטלה עבור חודש אפריל, כפי שהבהיר ותיקן את דבריו, ביוזמתו, בהודעה מתוקנת לחוקר (מוצג נ/3).

בהתייחס לדבריו בהודעה לחוקר, כי ביקר במזנון כל יום, בשעות הבוקר, הסביר התובע בחקירתו הנגדית:

"זה בתקופת השיפוצים. בתקופה זו העסק בכלל לא עבד. הייתי שם כדי לעזור בפיקוח על הבניה. עזרתי לסבתי, ולא במסגרת העבודה שלי.
השיפוץ נמשך חודשים וחצי-שלושה חודשים.
אני חתמתי אבטלה, ובזמן החופשי לא היתה לי עבודה. לא היתה לי הצעת עבודה. הייתי מפוטר – ואני לא רואה כל בעיה שהלכתי לעזור בפיקוח על השיפוצים במזנון".

נאמנה עלינו עדות התובע, כי עד חודש אפריל, או בסמוך לכך, הוא לא עבד במזנון, ולא שירת לקוחות, הגם שאפשר שלקראת סוף מרץ, כבר הסתיימו השיפוצים והמקום נפתח, לקראת הפעלתו מחדש.

טענת הנתבע, כי בתמונות שצולמו בחודש מרץ נראה התובע "משרת לקוחות במסעדה" – אינה מדוייקת.
בתמונות שצולמו ביום 22.3.00, נראה התובע על גג המזנון, ליד הפועלים שעבדו בשיפוצים, ואביו צופה בהם מהצד – כפי שגם ציין החוקר בתרשומת ליד כל תמונה.
ואילו בתמונות שצולמו ב- 15.3.00, החוקר אמנם רשם כי "התובע משרת לקוחות" – אך לדברי התובע – לא זו התמונה, כדבריו (בעמ' 4):

"בתקופה הזו לא היו נכנסים לקוחות. אני לא משרת בתמונות אף אחד. אני
עומד ושותה כוס קפה, וסיגריה ביד. רואים את כוס הקפה שלי ביד.
לא נראה לי ששרתתי אז לקוחות. המזנון בתקופה הזאת לא היה פעיל.
אפשר לראות שזה יום גשם. אפשר לראות שאנחנו הזזנו שם שולחנות
וכסאות – וזה דבר שסבתי לא יכולה ל עשות, ואני עזרתי לה…".

משניתן לראות בתמונות כי חלק מהכסאות מונחים בערימה, האחד על השני, וחלק מהשולחנות הפוכים זה על זה – נראה, לכאורה, כי המקום אינו ערוך לשרת לקוחות, מה גם שהתובע נראה משוחח עם שני אנשים, כשהוא בעצמו שותה קפה – משמע שהוא לא נראה כמי שעובד בשירות לקוחות.
יצויין כי החוקר לא הוזמן להעיד, ולא הובאה בפנינו ראיה או עדות התומכת בהערה הנ"ל שרשם החוקר לצד התמונה.

יתר על כן, גם בהנחה שבאותם ימים כבר פתחה סבתו את המקום, והתובע עזר לה, פה ושם, בסידור המקום, או בשירות הלקוחות – אין הדבר דומה לדברים שעשה בתקופת עבודתו במזנון, כפי שהסביר התובע את ההבדל בחקירה הנגדית:

"כשאני הייתי מגיע לחוף, בתקופת האבטלה, זו עזרה הומניטרית. לא הייתי
נמצא שם כל יום. גם אם הייתי בא, זה של סבתי. למה שלא אבוא?
לפעמים הייתי בא לכמה שעות, עוזר לה להוציא ולהכניס כסאות.
היא אשה בת 87.
כשלא הייתי מובטל – הייתי עובד ממש במזנון.
ההבדל הוא שבתקופת הקיץ יש עבודה, ויש קהל רב יותר – ועבדתי.
הייתי מנהל את המזנון. מנהל משמרת... עבדתי כל יום בתקופת העבודה.
7 ימים בשבוע. כי זו עבודה עונתית. אני הייתי אחראי על כל הנעשה במזנון,
כמנהל משמרת.

בתקופת החורף, החנות עברה תקופת שיפוצים, ואני עזרתי בפיקוח על
השיפוצים, יחד עם אבא שלי. סבתי, כמובן, לא יכולה להיות מעורבת
בשיפוצים".

משהוכח כי התובע נרשם בשירות התעסוקה כדורש עבודה, ואין מחלוקת כי לא הוצעה לו עבודה, והתובע הצהיר בפנינו כי "אם היו מציעים לי עבודה בשירות התעסוקה, הייתי מקבל את ההצעה ויוצא לעבודה… אבל לא הציעו לי עבודה" - ניתן להבין את התובע, ולכבד אותו על כך, שבתקופת האבטלה, בעודו מחכה כי תמצא עבורו עבודה, הוא לא ישב בטל בבית, אלא נרתם לעזרת סבתו, שהיא במשך שנים, בעונות הפעילות של המזנון, גם מעבידתו, כפי שעזר גם אביו – במסגרת עזרה המקובלת בין בני משפחה, וזאת מבלי לקבל
ומבלי לבקש שכר.
להזכירך, שבאותם חודשים, המזנון לא פעל כלל, או שפעל (בסוף תקופת השיפוצים) במתכונת מצומצמת מאוד, ומשלא היו לה הכנסות , לא יכלה גב' בלנגה להעסיק את התובע ולשלם לו שכר – לא כעובד, ולא כבן משפחה התורם מזמנו וממרצו לעזור לה בשיפוץ המקום והכנתו לקראת העונה החדשה.

לא רק זאת שבכל התקופה, מנובמבר 1999 עד סוף מרץ 2000 התובע, על פי הצהרתו, היה "מוכן ומסוגל לעבודה", כנדרש לעניין הגדרת "מובטל", לפי סעיף 163(א) הנ"ל – ולא הוצעה לו עבודה, אלא שלדבריו, אילו
הוצעה לו עבודה מתאימה – הוא היה מקבל את ההצעה ומוותר גם על האפשרות לחזור לעבוד אצל סבתו באביב, בתחילת אפריל, כפי שהצהיר בעדותו:

"אם היו מציעים לי עבודה לתקופה ממושכת, שכוללת גם
את הקיץ – גם אותה הייתי מקבל, מפני שהעבודה בקיץ לא היתה
מובטחת. החנות עברה אז שיפוץ והיתה כוונה להשכיר אותה".

6. משקיבלנו את גירסת התובע, ושוכנענו כי עבודתו במזנון הופסקה בסוף אוקטובר 1999, כפי שהופסקה כל שנה בסוף אוקטובר, והוא לא עבד במזנון עד סוף מרץ 2000, משמע שככל שביקר במזנון באותה תקופה, בין אם ביקר את סבתו, ישב אצלה ועזר לה, פה ושם, בשרות הלקוחות, ובין אם הגיע למקום כדי להשגיח ולעזור בעבודות השיפוצים – ובחודשים אלה, הוא לא קיבל שכר מסבתו, אלא פעל בהתנדבות, במסגרת של עזרה משפחתית, ובכל אותה תקופה נרשם בשירות התעסוקה ולא הוצעה לו עבודה מתאימה, הגם שהיה מוכן ומסוגל לקבל הצעת עבודה, ואילו הוצעה לו היה מקבל אותה ומוותר על המשך עבודתו במזנון – מכאן שיש לראותו כמובטל, הזכאי לדמי אבטלה, בתקופה האמורה, כפי נאמר בדב"ע נד/116-02 אליהו ציפר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 334, בעמ' 337 (האמור בא להבדיל מהמקרה שנדון שם, משדובר באחראי על לדנים בבית המשפט, אשר בתקופת פגרת בתי המשפט, מידי שנה, מועסק רק בחלק מהימים, על פי קריאה, מועדים בלתי ידועים מראש):

"לדעתנו - אין זה סביר לדרוש ממעביד כי יעסיק עובד בתנאים אלה, שעה שאין מדובר במועדים קבועים מראש להיעדרותו, וזאת בנוסף על היעדרויות הצפויות מכל עובד, כגון אלו כתוצאה ממחלה או שירות מילואים.
מכאן אף הפן השני של המטבע - אין לראות בעובד, בנסיבות שכאלה, כמי שמוכן לעבודה במקצועו או בעבודה מתאימה אחרת.

שונה הדבר לענייננו כאשר עובד מועסק למשך עונה, אשר תחומה של עונה ידוע והעובד מבקש לעבוד בפרק הזמן שבין עונה לעונה; במקרה זה פרק הזמן שאותו מוכן לעבוד העובד ידוע ומוגדר ולא יחולו בו הפסקות בלתי צפויות, למעט אלה הצפויות, מכל עובד כגון מחלה.

"מטרת ביטוח האבטלה - לאפשר לעובדים, אשר נפלטו ממעגל העבודה, קיום בכבוד עד שייקלטו במקום העבודה החדש.
מטרתו של סעיף 127ח (ס' 166 לפי הנוסח המשולב האחרון – נ.ו) היא לקבוע את מסגרת הזכאות, ולהעניקה רק למי שנפלט בעל כורחו מהעבודה, דהיינו פוטר, ותהא הסיבה לפיטוריו אשר תהא, וכן למי ש"היתה הצדקה" להפסקת עבודתו מרצונו, דהיינו התפטר" (דב"ע שן/140-02 המוסד - אוחנה פד"ע כב 31, 37)".

"עד שיקלטו במקום העבודה החדש" נאמר, ולא על מנת לגשר בין תקופת עבודה, קצרות ובלתי מוגדרות, באותו מקום עבודה".

בענייננו, מדובר בעובד המועסק 7 חודשים בשנה, במשך שנים רבות, בעבודה "למשך עונה", כאשר תחומה של העונה מוגדר וידוע, והעובד מבקש, מידי שנה, לעבוד בפרק הזמן שבין עונה לעונה, אשר אף הוא פרק זמן מוגדר וידוע מראש".

זאת יש לזכור, כי אילו הוצעה לתובע עבודה, כי אז, על פי הצהרתו, האמינה עלינו – הוא היה מקבל את העבודה – ולא היה ממשיך להתייצב בקיוסק, גם לא בתקופת השיפוצים, ואילו העבודה המוצעת היתה מיועדת לזמן ארוך – היה מוותר לחלוטין על עבודתו במזנון.

7. מששכונענו, כאמור לעיל, כי בתקופה בה נרשם התובע כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, לאחר שהופסקה עבודתו במזנון, בסוף אוקטובר 1999 – התובע לא המשיך לעבוד במזנון, ולא קיבל שכר מגב' לנגה (עד אפריל 2000) , משמע שהיה מובטל, הלכה למעשה, ואין לראותו כעובד בתקופת האבטלה.
לכל היותר, הפעילות שעשה במזנון בעת ביקוריו שם, גם אם היו ביקוריו תכופים, היתה בגדר עזרה שפחתית - ותו לא, ובכך אין כדי לפגוע בהגדרתו כ"מובטל".

8. אשר על כן - התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע דמי אבטלה, ככל שטרם שולמו לו, עבור תקופת האבטלה (מנובמבר 1999 עד סוף מרץ 2000) בגינה המציא אישורים בדבר התייצבות בלשכת שירות התעסוקה, כנדרש על פי החוק.

9. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון