דמי אבטלה עולה חדש


I. ההליך

1. בבית-הדין האזורי בירושלים (תב"ע לח/1 - 02) התבררה תובענה של המערערת, בעתירה שתוכר זכאותה לדמי אבטלה בגין פרק זמן מסוים. בית-הדין האזורי דחה את התביעה, ומכאן הערעור בבית-דין זה.


2. להלן העובדות הצריכות לעניין:

א) המערערת עלתה לישראל ביום 25.4.1977;
ב) ביום 25.12.1977, התחילה המערערת לעבוד ועבדה עד ליום 21.4.1978;
ג) בפרק הזמן שמיום 25.4.1977 ועד יום 21.4.1978 - עבדה המערערת 102 ימים; בפרק הזמן שמיום 25.12.1977 ועד ליום 1.4.1978 - עבדה המערערת 84 ימים;
ד) ביום 23.4.1978 התייצבה המערערת בלשכת עבודה ונרשמה כ"דורשת עבודה".

3. השאלה היחידה שעמדה לדיון בבית-הדין האזורי היתה, אם המערערת השלימה "תקופת אכשרה" כמתחייב מסעיף 127ד (א) (1) לחוק הביטוח הלאומי, שזו לשונו:

"127ד. (א) לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית אחת מאלה:
(1) 180 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן - התאריך הקובע);
היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (להלן בפרק זה - שכיר יום). דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 150 ימי עבודה תוך 360 הימים האמורים;
היה הזכאי עולה, דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בע 100 ימי עבודה תוך 360 הימים האמורים.
אולם השר, לאחר התייעצות בשר לקליטת העליה, רשאי לקבוע בתקנות (באישור ועדת העבודה), לגבי עולה המועסק בסוג עבודה פלוני, מספר אחר של ימי עבודה כתקופת אכשרה ובלבד שמספר זה לא יעלה על 150".

4. טענתו של הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי בבית-הדין האזורי היתה, כי לא התקיים במערערת תנאי "תקופת האכשרה", משום ש"התאריך הקובע" לעניינה הוא 1.4.1978, ועד לאותו תאריך שולמו דמי ביטוח רק בעד 84 ימים, היינו פחות ימים מהנדרש לזכאות.


כנגד זה טען פרקליטה של התובעת-המערערת, כי התובעת עבדה יותר מ-100 ימים ב-360 הימים מאז עלייתה, ועל כן התקיים תנאי "תקופת האכשה".

5. בפסק-הדין שבערעור נתן בית-הדין האזורי את דעתו להצעת החוק והגיע למסקנה, שהשוני בין הצעת החוק לבין החוק כפי שנתקבל בכנסת, מחזק את גרסת בא-כוח המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת ראה בית-הדין להעיר, כי נוסח החוק והפעלתו עשויים להרע עם עולה חדש משום שבאחרים "מתעלמים ממספר ימי העבודה שעבד המבוטח בחודש שבו התחילה האבטלה, מוסיפים אותו מספר ימים בתחילת ה-360 יום, והתוצאה היא שהמבוטח היה יכול לעבוד במשך 360 ימים; פעולה זאת בלתי-אפשרית ב"עולה", "כי בימים שהוסיפו היה העולה בחוץ-לארץ".

6. בערעורו טען פרקליטה של המערערת, כי סעיף החוק המכתיב את "התאריך הקובע" "מעורפל במקצת ואינו בהיר די-צורכו". הפרקליט טען, כי עולים אינם מגיעים לישראל "אך ורק בראשון לחודש", והמיוחד שבמצבם של עולים חדשים לא הובא בחשבון; כן טען שהפירוש אשר נתנו לחוק גורם ל"אי-שוויון לגבי עולים שבאו בראשית החודש מחד גיסא ולגבי עולים שהגיעו לישראל בסוף החודש, מאידך גיסא".

II. פסק-דין

1. עד שנדרשים לטענות שהועלו בערעור, למען שתינתן תשובה בהקשר הנכון, יש להדגיש אחד העיקרים של "ביטוח אבטלה", או - למען הדיוק - ביטוח לעת אבטלה.
אותו עיקר אומר, שאין "ביטוח אבטלה" בא ליתן גמלה למי שהינו "מובטל" רק בשל היותו מובטל. גמלת האבטלה הינה פונקציה של שניים: עבודה ואבטלה. רק מי שעבד בעבר וחדל, יקנה זכות לדמי אבטלה, אם התקיימו יתר התנאים לזכאות. מכאן המשמעות המיוחדת ל"תקופת אכשרה" בהקשר ל"ביטוח אבטלה" - כך שהינה קרובה יותר לאחד "האירועים המזכים" בענפים אחרים.

2. "תקופת האכשרה" לכל, שנקבעה בסעיף 127ד (א) (1) לחוק, כ"דרך המלך", היא 180 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ואותו ראשון לחודש הוא "התאריך הקובע". אותו ראשון לחודש היה בענייננו 1.4.1978.

מהותו של ביטוח האבטלה היתה מחייבת שאותו מספר ימים - 360 - יתפוס בגין כל אחד ואחד, ואין באותו ביטוח היגיון לקבוע נורמה אחרת למי שבא לשוק העבודה במועד שמונע בעדו קיום התנאי העולה מ-360 ימים, כגון חולה שהבריא, עצמאי שהפסיד פרנסתו ובא לשוק העבודה, או "תושב חוזר". על אף זאת, ראה המחוקק להתחשב במחויבותה של ישראל בכל הקשור בעליה, וקבע שלמען זכאותו של עולה בדמי אבטלה די ב-100 הימים שבעדם שולמו דמי ביטוח במקום 180 ימים כנדרש בכל תושב אחר. את המושג "תאריך קובע" לא ראה המחוקק לשנות ואין בית-הדין רואה כל פגם בכך.

3. ברור שכל סייג כמותי שקובע המחוקק, יכול ובמקרה גבול יפעל לרעת מאן דהו, אך זהו מחירו של סייג כמותי. טען הפרקליט המלומד, שלא כל העולי מגיעים ארצה ביום ראשון לחודש, ועל כן אין זה הגיוני לקשור את התאריך הקובע ליום ראשון לחודש מסוים. טענה זאת יפה לא רק לגבי עולה חדשה; יפה היא לגבי כל הנכנסים לשוק העבודה. אין לראות "קיפוח" בכך שהמחוקק התחשב במיוחד עם קבוצת מבוטחים, העדיפם, אך אותה העדפה אינה מוצאת את ביטויה בכל קטע וקטע, אלא בשלמות.

בענייננו ברור שבשלמות - בחשבון כולל - מועדף העולה החדש על פני אחרים. טענו שבמקרהו של עולה חדש, יש ומספר ימים בחודש מסוים לא יובא בחשבון לעניין תקופת אכשרה. אכן יכול וכך יהיה, אלא מאי? מדובר לכל היותר בחודש אחד, פחות יום, ומה התוצאה? התוצאה היא כאילו נאמר בסעיף 127ד (א) (1) לעניין עולה חדש שיש לשלם דמי ביטוח אבטלה בעד 129 ימים ולא עבד 100 ימים; כל זה כנגד תשלום בעד 180 ימים שחייבים בכל מבוטח אחר. העדפת העולה החדש ברורה. לחשש קיפוח עולה חדש, כנרמז בפסק-הדין שבערעור (סעיף 5 שבחלק 1 דלעיל) - אין צידוק.

4. מכאן לנוסח הסעיף שעל-פיו יש לפסוק בערעור. הנוסח הוא ברור וחד-משמעי. את "תקופת האכשרה" מונים לפי "התאריך הקובע" והתאריך הקובע אינו היום שבו "התחילה תקופת האבטלה" אלא ה"ראשון לחודש" שבו התחילה תקופת האבטלה, ובענייננו 1.4.1978. כך פירש בית-הדין האזורי את החוק ונכון פירש אותו.

מהאמור עולה, כי דין הערעור להידחות.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון