דמי אבטלה ערעור


השופט ע' רבינוביץ

1. השאלה שבמחלוקת בתביעה מושא ערעור זה היא האם זכאית המשיבה לדמי אבטלה בתקופת קורס ליישומי מחשב (להלן – הקורס) אליו הופנתה על-ידי שירות התעסוקה בתאריך 19.2.1998, אך שובצה בו בפועל רק בחודש דצמבר 1998.

2. אין מחלוקת שהמשיבה הייתה למובטלת בחודש אוגוסט 1997 לאחר פיטוריה מעיריית תל-אביב-יפו באותו חודש, וכי "התאריך הקובע" לגביה לעניין תקופת אבטלה זו הוא אפוא 1.8.1997.

3. אין גם מחלוקת שהמשיבה מיצתה עד חודש אפריל 1998 את מכסת 138 ימי האבטלה להם היא זכאית מכוח סעיף 171(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).


4. עוד מוסכם כי בתאריך 31.7.1998 נסתיימה תקופת שנים-עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע, לגביו השלימה המשיבה את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161(ה) לחוק (להלן – שנת הזכאות), וכי החל מתאריך 1.8.1998 אין יותר למשיבה תקופת אכשרה, שהיא תנאי לזכאות לדמי אבטלה, כאמור בסעיף 160(א) לחוק.

5. (א) בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (ב"ל 20157/99; השופט ש' טננבוים כדן יחיד) קבע כי המשיבה זכאית לדמי אבטלה בתקופת הקורס.

(ב) בית-הדין האזורי נימק את פסיקתו זו בנסיבות המקרה, לפיו הופנתה המשיבה לקורס תוך כדי שנת הזכאות ועשתה את כל המוטל עליה כדי להשתתף בו.

בפסיקה זו נשען בית-הדין האזורי על פסיקתו של בית-דין זה בדב"ע נו/52-02 אופק – המוסד לביטוח לאומי (להלן – פסק-דין אופק [1]).

6. המערער (להלן – המוסד) טען כי שנת הזכאות הסתיימה ארבעה חודשים לפני תחילת הקורס, וכי פסיקתו של בית-הדין האזורי מנוגדת לקבוע בחוק, ולפיה "הזכאות לדמי אבטלה היא לשנה אחת בלבד מיום שנתקיימו במשיבים [צ"ל: במשיבה – ע' ר'] התנאים המזכים בדמי אבטלה".

עוד טען המוסד, כי אין הנידון בפסק-דין אופק [1] דומה למקרה דנן, משום שבפסק-דין אופק [1] מדובר בהכשרה מקצועית שהחלה ימים ספורים לאחר תום שנת הזכאות, בעוד שבמקרה דנן החלה תקופת ההכשרה המקצועית ארבעה חודשים לאחר שנסתיימה שנת הזכאות.

7. המשיבה תמכה בפסק-דינו של בית-הדין האזורי.


8. לאחרונה ניתנו בבית-דין זה שני פסקי-דין, שטרם פורסמו (עב"ל 1331/00 המוסד לביטוח לאומי – צדוק (להלן – פסק-דין צדוק [2]); עב"ל 444/99 שגיא – המוסד לביטוח לאומי (להלן – פסק-דין שגיא [3])), לפיהם הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית מותנית בכך שביום תחילת ההכשרה המקצועית היה המובטל "זכאי", קרי לא נסתיימה לגביו שנת הזכאות והוא לא מיצה את המכסה המרבית לתשלום דמי אבטלה.


במקרה הנוכחי שנת הזכאות הסתיימה לגבי המשיבה בתאריך 31.7.1998, ארבעהחודשים לפני תאריך תחילת הקורס, והיא מיצתה את המכסה המרבית לתשלום דמי אבטלה עוד קודם לכן, בחודש אפריל 1998.

9. (א) נקודת המוצא של פסק-דין צדוק [2] היא שתנאי הזכאות של מובטל הנמצא בהכשרה מקצועית ומובטל שאינו נמצא בהכשרה מקצועית הם בעיקרו של דבר זהים, למעט השוני בין השניים, כפי שבא לידי ביטוי בהוראות מסוימות של סעיף 173 לחוק.

(ב) על-פי סעיף 173(א)(1) לחוק רק "זכאי", דהיינו מי שהשלים תקופת אכשרה כמוגדר בסעיף 161 לחוק בתוספת תנאים נוספים, יהיה זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית (הגדרת "זכאי" בסעיף 160(א) לחוק).

(ג) הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית נבחנת ביום בו החלה ההכשרה המקצועית. אם קודם ליום זה הסתיימה שנת הזכאות – לא יהיה המובטל זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, כשם שאותו מובטל, אילולא השתתף בהכשרה מקצועית, לא היה זכאי לדמי אבטלה יום לאחר שנסתיימה לגביו שנת הזכאות בהיעדר תקופת אכשרה.

(ד) המועד לבחינת הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית הוא אפוא יום תחילתה בפועל של הכשרה זו, ולא יום ההפניה להכשרה זו או כל תאריך אחר.

ההפניה להכשרה מקצועית על-ידי שירות התעסוקה היא נתון טכני גרדא, ואין למועד ההפניה משקל בבחינת הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית (פסק-דין צדוק [2] ופסק-דין שגיא [3]).

(ה) אילו נשאלה השאלה האם בחודש דצמבר 1998, מועד תחילת הקורס, הייתה המשיבה זכאית לדמי אבטלה אילולא השתתפה בקורס, הייתה התשובה ללא היסוס שלילית, שהרי לא הייתה לה באותו מועד תקופת אכשרה. הוא הדין לגבי מובטל המשתתף בהכשרה מקצועית שאין לו בתחילתה תקופת אכשרה, ושמעמדו לעניין זה כמעמד מובטל שאינו משתתף בהכשרה מקצועית.

10. במקרה הנוכחי לא שפר מזלה של המשיבה, והיא נאלצה להמתין זמן ממושך עד לשיבוצה לקורס. הסיבה לכך היא, כנראה, ממתינים שקדמו לה בתור ההמתנה לקורס. נסיבות אלה אין בהן כדי לסייע למשיבה בתביעתה.

11. לאחר כתיבת פסק-דיני קראתי את דעתו של חברי, השופט ש' צור, שנכתבה בתגובה לדעתי בפסק-דין זה, וברצוני להתייחס למספר אמירות המופיעות בפסק-דינו.

12. חברי, השופט צור, כותב בפסק-דינו כי "אין ספק שהמילים 'זכאי שנשלח' משקפות תנאי מובנה ועיקרי לפיו הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית מותנית בכך שהמובטל נשלח להכשרה מקצועית במהלך תקופת זכאותו. זהו פשוטו של מקרא וזוהי גם תכלית החוק המבקש להפנות להכשרה מקצועית רק מי שהם זכאים לדמי אבטלה".

דברים אלה של חברי, השופט צור, מבטאים יפה את דעתי לגבי מהות ההפניה להכשרה מקצועית.

13. דא עקא, שחברי, השופט צור, מייחס לביטוי "זכאי שנשלח" משמעות נוספת המבטאת את המועד של הפניית הזכאי להכשרה מקצועית.

לפירוש זה איני מסכים, משום שכאמור, הביטוי "זכאי שנשלח" מבטא את הנוהל הקיים בשירות התעסוקה לגבי שליחת אנשים להכשרה מקצועית, כפי שעולה גם מסעיף 162(1) לחוק, בו מוגדרת הכשרה מקצועית כ"הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה" (ההדגשה שלי – ע' ר').


14. יוצא אפוא שלעניין סעיף 173(א)(1) לחוק, אין כל משמעות למועד ההפניה להכשרה מקצועית, וכל משמעות המילים "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית" בא לומר שהכשרה מקצועית תוכר ככזו לצורך תשלום דמי אבטלה רק אם הופנה אליה הזכאי על-ידי שירות התעסוקה או מי שאישר לכך שירות התעסוקה.

15. אכן, כפי שקובע השופט צור, תקופת הזכאות לדמי אבטלה מתפרשת לאורך כל תקופת ההכשרה המקצועית, גם לאורך התקופה שמעבר לשנת הזכאות, אך זאת אך ורק בגלל קביעה מפורשת הכלולה בסעיף 173(א)(1) לחוק, לפיה "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה..." (ההדגשה שלי – ע' ר'). אמור מעתה, רק מבוטח שבתחילת תקופת ההכשרה המקצועית היה בבחינת "זכאי", יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד כל תקופת ההכשרה, גם מעבר לתקופת שנת הזכאות, אך לא כן הדבר לגבי מבוטח ששנת הזכאות שלו הסתיימה לפני תחילת תקופת ההכשרה המקצועית.


16.הכלל הוא שמבוטח שנסתיימה לגביו שנת הזכאות, או מבוטח שמיצה את התקופה המרבית לתשלום דמי אבטלה, כמפורט בסעיף 171(א) לחוק (להלן – התקופה המרבית) לא יהיה זכאי לדמי אבטלה – הכול לפי המוקדם שביניהם.

אותו דין בדיוק צריך לחול לגבי מבוטח המתחיל את ההכשרה המקצועית יום לאחר תום שנת הזכאות, או יום לאחר תום התקופה המרבית. אין כל סיבה שבדין להבדיל בין שני המבוטחים.

17. הזכאות לדמי אבטלה אינה תלויה בגורל מועד פתיחת ההכשרה המקצועית אלא במילוי התנאים הקבועים בחוק לגבי שנת הזכאות והתקופה המרבית. אם תחילת ההכשרה המקצועית אינה חלה בתוך שנת הזכאות, או בתוך התקופה המרבית, הכול לפי המוקדם שביניהם, לא יהיה המבוטח זכאי לדמי אבטלה.
לסיכומו של דבר, אין להעניק להכשרה המקצועית זכויות עודפות על אלה שנקבעו בחוק.

סוף דבר, לו דעתי נשמעה היה ערעור המוסד מתקבל ללא צו להוצאות.

השופטת נ' ארד

1. במחלוקת שנתגלעה בין חבריי, דעתי היא כדעתו של השופט ע' רבינוביץ.

ביטוי נרחב לפרשנותו של המונח "זכאי שנשלח" שבסעיף 173 לחוק נתתי לאחרונה בחוות-דעתי בפסק-הדין שגיא [3], ממנה אחזור ואביא לענייננו דכאן דבריי אלה:

"הנה כי כן, הדרך הפרשנית השניה של מתן משמעות מוגבלת למונח 'שנשלח' היא זו המגשימה את ההרמוניה החקיקתית העולה ממקבץ הוראותיו של פרק ז' לחוק, כמו גם מטרתו ותכליתו. במילים אחרות: הזכות לדמי אבטלה המוקנית ל'זכאי שנשלח להכשרה מקצועית' מתוקף הוראתו של סעיף 173 לחוק, מעוגנת כל כולה בדלת אמותיה של תקופת הזכאות לדמי אבטלה ונובעת הימנה. על כן, נקרא את המונח 'שנשלח' במובן 'שנמצא' ובדרך זו בלבד יבוא ויתכנס במסגרת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. תנא מסייע לגישה פרשנית זו, נמצא לנו, כאמור, גם בכותרתו של סעיף 173, המדברת אף היא ב'זכאי שנמצא בהכשרה מקצועית'.



מגמה זו עולה גם מדברי ההסבר להצעת החוק בנוגע לסעיף 127יז (שלימים היה לסעיף 171 בנוסח המשולב), בה נאמר כך:

'סעיף זה בא לאפשר להשלים למובטל המצוי בהכשרה מקצועית את דמי-קיומו שהוא מקבלם ממשרד העבודה, עד מלוא שיעור דמי האבטלה המגיעים לו'" (ההדגשות שלי – נ' א').

2. אין בידי לקבל את הפרשנות מרחיקת הלכת אותה מציע חברי השופט צור, אשר משמעותה הקניית זכות לקבלת דמי אבטלה אל מעבר לאופק, כשהיא חוצה גבולות התקופה המרבית ותקופת ההכשרה, אותם ראה המחוקק להציב לכל מי שהיה ל"מובטל", כמשמעותו בפרק ז' לחוק.

3. בהתאם, מקובלת עליי גם התוצאה אליה הגיע חברי השופט רבינוביץ, לפיה דין הערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי להתקבל.
השופט ש' צור
1. פלוני, במהלך תקופת הזכאות לדמי אבטלה, מופנה להכשרה מקצועית. קורס ההכשרה אליו נשלח פלוני מתחיל בתוך תקופת הזכאות אך נמשך מעבר לה.

אין חולק כי פלוני יקבל השלמת דמי אבטלה לתקופת ההכשרה שמעבר לתקופת הזכאות. לעומתו, אלמוני, אף הוא מופנה להכשרה מקצועית במהלך תקופת הזכאות. אלא שגורלו של אלמוני לא שפר עליו והקורס אליו נשלח פתח שעריו לאחר תום תקופת הזכאות. האם יש יסוד להבחין בין השניים? חברי השופט רבינוביץ סבור שכן. לדידו, הזכאות לדמי אבטלה בתקופת אכשרה מקצועית נבחנת ביום בו החלה ההכשרה המקצועית ומעשה ההפניה של שירות התעסוקה להכשרה הוא עניין טכני גרדא. דעה זו נסמכת על דעתו של הנשיא ס' אדלר בדב"ע ש"ן/108-02 שולב – המוסד לביטוח לאומי [4], אשר אליה הצטרפה לאחרונה גם חברתי השופטת נ' ארד בפרשת שגיא [3]. לעומתם, סבורה חברתי סגנית הנשיא א' ברק כי אם זכאי נשלח להכשרה מקצועית בתוך תקופת הזכאות ובתוך תקופה זו הושלמו כל ההליכים לקבלתו אלא שהקורס נפתח "בתכוף" לאחר תום תקופת הזכאות, כי אז יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה (פסק-דין אופק [1]). במחלוקת זו שנפלה בין חבריי מצטרף אני לגישתה של סגנית הנשיא ברק ואף מעבר לכך. אנמק את עמדתי.


2. זכאי לדמי אבטלה הוא מובטל אשר השלים את תקופת האכשרה הקבועה בסעיף 161 לחוק ומלאו לו 20 שנה (סעיף 160(א) לחוק). משעה שהפך מובטל ל"זכאי", אין הוא זקוק לתקופת אכשרה נוספת לפרק זמן של שנים-עשר חודשים מן התאריך הקובע שהוא ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (סעיף 161(ה) לחוק בצירוף הגדרת "התאריך הקובע" בסעיף 158 לחוק). אשר להכשרה מקצועית, קובע סעיף 173(א)(1) לחוק לאמור:

"דמי אבטלה למי זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד
שנמצא בהכשרה כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה בסכום השווה
מקצועית להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה
המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם
אילו היה מובטל".

אין ספק שהמילים "זכאי שנשלח" משקפות תנאי מובנה ועיקרי לפיו הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית מותנית בכך שהמובטל נשלח להכשרה מקצועית במהלך תקופת זכאותו. זהו פשוטו של מקרא וזוהי גם תכלית החוק המבקש להפנות להכשרה מקצועית רק מי שהם זכאים לדמי אבטלה.

אך מה היחס בין תקופת ההכשרה לבין תקופת הזכאות? כולם מסכימים שאם תקופת ההכשרה מתחילה ולו גם ביום האחרון של תקופת הזכאות, תימשך הזכאות לדמי אבטלה על פני כל תקופת ההכשרה. אך מה לגבי אותו מובטל שנשלח להכשרה במהלך תקופת הזכאות אך הקורס החל יום אחד לאחר תקופת הזכאות? לדידם של חבריי, במקרה שכזה לא יהיה המובטל זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. לדעתי תוצאה זו אינה נכונה ואף אינה צודקת.

3. לדעתי, לשון החוק מלמדת שהזכאות לדמי אבטלה אינה מותנית במועד תחילת ההכשרה. ראשית – סעיף 173(א)(1) לחוק מתייחס ל"זכאי שנשלח", ביטוי המשקף מועד של הפניית הזכאי להכשרה. שנית – לשון סעיף 173(א)(1) לחוק מניחה שדמי אבטלה ישולמו עבור תקופת הכשרה שמעבר לתקופת הזכאות. וזוהי הלשון ה"שלדית" של הסעיף:

"זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה... שהיה זכאי להם אילו היה מובטל" (ההדגשות שלי – ש' צ').

צירוף שני הפסוקים המודגשים מלמד שהוראת הסעיף מכוונת לכסות את כל תקופת ההכשרה גם לגבי תקופה שמעבר לתקופת הזכאות. ושלישית – יש בסעיף 173(א)(1) לחוק התייחסות למועד ההפניה להכשרה ("זכאי שנשלח"), אך אין בו כל התייחסות למועד תחילת ההכשרה, לא בתוך תקופת הזכאות ולא מעבר לה.

4. לתוצאה זו נגיע גם תוך בחינת תכלית החוק. עניין לנו בחוק סוציאלי מובהק אשר נועד להעניק למובטל דמי אבטלה כדי קיום מינימלי ולמנוע ממנו חרפת רעב. המימון בא מקופת הציבור ופשיטא שקיים עניין מובהק להחזיר את המובטל למעגל העבודה ולהורידו ממצבת מקבלי דמי אבטלה. מכשיר עיקרי להשגת מטרה זו הוא ההכשרה המקצועית, וכדי להמריץ את המובטל להשתלב בה, נקבע שהזכאות לדמי אבטלה תחרוג אל מעבר לתקופת הזכאות אם מצוי המובטל בתקופת הכשרה. למדינה קיים עניין להרחיב את מעגל הזכאים השמים פעמיהם אל שערי ההכשרה המקצועית. מה הטעם אפוא להבחין בין זכאי הנשלח להכשרה המתחילה בתוך תקופת הזכאות לבין זכאי הנשלח להכשרה המתחילה לאחר מכן? אין כל יסוד ענייני להבחין בין השניים: זה זכאי וזה זכאי; זה וזה מופנים בתוך תקופת הזכאות, אלא שהאחד "שפר עליו מזלו" וההכשרה החלה בתוך תקופת הזכאות והשני לא. לדעתי, לא ניתן לייחס למחוקק כוונה להבחין בין שניים אלה בשל תנאי מקרי ושיקולי "מזל".

5. וקיים לסוגיה זו גם היבט מעשי: נדמה שמידי יום ביומו – ולמען הזהירות נאמר כמעט מידי יום ביומו – מתחילה ומסתיימת תקופת זכאות של מובטל כלשהו. לגבי ציבור המובטלים כולו תקופת הזכאות, ולענייננו הזכאות עצמה, הינה רצופה ומתמשכת על פני לוח השנה. לעומת זאת, המציאות מלמדת שהקורסים השונים נפתחים במועדים שונים ואקראיים, בהתחשב בשלל של גורמים טכניים, כגון תכנון עבודה שנתי, תקציב, זמינות מועמדים, וכיוצאים באלה עניינים מינהליים. יותר מכך, כבר היו דברים מעולם שנקבע מועד לתחילתו של קורס ונדחה שלא בעטיו של המובטל. דעתי היא שבהיעדר הוראת חוק מפורשת ומגבילה, לא קיימת הצדקה עניינית לקשור זכאות על-פי חוק למגבלות טכניות ומינהליות. אין כל הצדקה עניינית ומשפטית להבחין בין זכאי שנשלח לקורס שנפתח – במקרה – בתוך תקופת הזכאות לבין זכאי אשר, כדברי חברי, לא שפר עליו גורלו ונשלח לקורס שנפתח – שוב במקרה – לאחר תום תקופת הזכאות.

6. בפרשת אופק [1] שנזכרה לעיל, הציעה חברתי סגנית הנשיא ברק לקבוע שכל זכאי שנשלח להכשרה מקצועית אשר החלה בתכוף לאחר תום תקופת הזכאות יהיה זכאי לדמי האבטלה לתקופת ההכשרה. בעקבות פסיקה זו הוציא המוסד לביטוח לאומי הנחיה מינהלית לפיה תחול הזכאות לדמי אבטלה גם בתקופה של חודשיים ימים לאחר תום תקופת הזכאות, היינו במקרה של זכאי שנשלח בתוך תקופת הזכאות והקורס החל בתוך חודשיים ימים לאחר תום תקופת הזכאות שלו. לשיטתי, להבחנות אלה אין אחיזה בחוק. באין הוראה בחוק על מועד תחילת ההכשרה, הדיבור "זכאי שנשלח" יוצר זכות משפטית שאינה מוגבלת מבחינת הזמן. הביטוי "בתכוף" הוא עמום ובלתי מוגדר ומותיר שטחים אפורים רבים שהם פתח לשיקול-דעת מינהלי שאינו עולה בקנה אחד עם זכות סוציאלית שמקורה בחוק. הוא הדין בקביעה מינהלית של מסגרת זמן בת חודשיים ימים שאף היא שרירותית ועלולה להביא לתוצאות לא חוקיות ולא צודקות.

לטעמי, וכפי שאמרתי, באין הוראת חוק מפורשת המתייחסת למועד תחילת ההכשרה או המגבילה את פרק הזמן בין תום תקופת הזכאות למועד תחילת ההכשרה – עומדת ל"זכאי שנשלח" הזכות לקבל דמי אבטלה בתקופת ההכשרה אליה נשלח.

7. עם זאת, יש לקבוע סייג אחד: את הביטוי "זכאי שנשלח" יש לפרש באופן נורמטיבי ולא באופן טכני. זכאי "שנשלח" הוא לא רק מי שקיבל הפניה מינהלית להכשרה מקצועית, אלא מי שגילה נכונות להשתתף בהכשרה, עמד במבחני המיון והתקבל להכשרה. או אז – ורק אז – התגבשה זכותו להשתתף בהכשרה כשמועד תחילתה אינו תלוי בו. אמור מעתה – "זכאי שנשלח" הוא זכאי שבתוך תקופת הזכאות הופנה והתקבל להכשרה ובכך התגבשה זכותו ליהנות מדמי אבטלה בתקופת ההכשרה, גם אם זו החלה לאחר תום תקופת הזכאות. ברוח זו פסקה חברתי סגנית הנשיא ברק בפרשת אופק [1] ובכל הכבוד מצרף אני דעתי לדעתה בנקודה זו.

8. ומן הכלל אל הפרט: תקופת הזכאות של המשיבה בענייננו החלה ביום 1.8.1997 והסתיימה ביום 31.7.1998. כפי שקבע בית-הדין האזורי, המשיבה נשלחה להכשרה מקצועית ביום 17.2.1998, בעיצומה של תקופת הזכאות שלה, ונרשמה לקורס יומיים לאחר מכן. הקורס בוטל וקורס נוסף אליו הופנתה המשיבה היה מלא. בשל כך נאלצה המשיבה להשתתף בקורס שהחל רק ביום 3.12.1998, כחמישה חודשים לאחר תום תקופת הזכאות שלה. בית-הדין האזורי קבע, כמימצא עובדתי, שהמשיבה "עשתה כל שלאל ידה על מנת להשתתף בקורס ופעמיים נדחתה שלא באשמתה". בנסיבות אלה סבר בית-הדין האזורי כי המשיבה זכאית לדמי אבטלה. כפי שהראיתי, מסקנה זו נכונה מבחינה משפטית והיא ראויה וצודקת.

9. סוף דבר – מציע אני לחבריי לדחות את ערעור המוסד לביטוח לאומי ולהותיר על כנו את פסק-דינו של בית-הדין האזורי.

נציג עובדים פ' קציר

אני מצטרף לדעתו של השופט רבינוביץ.

נציג מעבידים ג' סטויצקי

קראתי בעיון עמדתכם בדבר הפרשנות המשפטית לסעיפים הרלוונטיים לחוק. נוכחתי לראות שלא קיימת הסכמה לפירוש "זכאי שנשלח" להכשרה מקצועית. אני נוטה להסכים עם עמדתו של כבוד השופט צור כמפורט בסעיף 4 לפסק-דינו, זאת לאור הכרותי את תנאי השטח המלאים "חתחתים ומוקשים" המונחים בדרכו של מי שבא לממש זכות מוקנית מכוח החוק.

במקרה הנדון הייתי מותיר על כנו את פסק-הדין של בית-הדין האזורי, אשר בחן היטב הפרטים והגיע למסקנה שהמשיבה הייתה נכונה ומוכנה להשתתף בקורס להכשרה מקצועית ובדין הייתה זכאית למעמד מובטלת לצורך זכאות לדמי אבטלה, כאשר בסוף הדרך, המטרה היא החזרתה למעגל העבודה.

לסיכום – ערעור המוסד מתקבל ברוב דעותיהם של השופטים ע' רבינוביץ ונ' ארד ונציג הציבור פ' קציר כנגד דעותיהם החולקות של השופט ש' צור ונציג הציבור ג' סטויצקי.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון