דמי אבטלה קורס


1. התובע, הגיש לנתבע תביעה לדמי אבטלה בחודש 9.02 ותביעתו אושרה על ידי הנתבע.

התובע אשר ביקש כי ישולמו לו דמי אבטלה גם בתקופת קורס האכשרה המקצועית אותו עבר נדחה על ידי הנתבע, תוך שצויין במכתב הדחיה כי על פי חוק ההסדרים הוגבלה הזכאות לדמי אבטלה למי שמשתתף בהכשרה מקצועית החל מ- 1.1.03 למספר ימי האבטלה המירבים המגיעים על פי החוק.

התובע אשר השתתף בקורס הכשרה מקצועית בתחום תקשורת מחשבים במכללה למנהל בחיפה, קורס שהחל בסוף 12/02 ושהתובע החל להשתתף בו בפועל ב- 15.1.03, אך השלים את החומר של השבועיים הקודמים, טוען כי הוא זכאי לקבלת דמי אבטלה עבור תקופת השתתפותו בקורס.

לטענת התובע יש להחיל לגביו את הוראות החוק לפני התיקון שמיום 1.1.03 בנימוק כי שהה בשירות מילואים פעיל בתקופה מ- 25.11.02 ועד 26.12.02 ועוד לפני יציאתו למילואים ביקש מספר פעמים הפניה לקורס מחשבים אך נאמר לו כי אין קורסים בתחום.

ביום בו סיים את שירות המילואים הגיע ללשכת התעסוקה ושאל פעם נוספת בענין הקורס וקיבל תשובה שעדיין אין קורס מחשבים ובתאריך 31.12.02 נשלח לקורס מחשבים אשר נפתח יומיים קודם לכן במכללה למנהל בחיפה.

לטענת התובע הליך קליטתו בקורס נמשך כשבועיים ובתאריך 15.1.03 החל בלימודים בקורס בפועל.

המוסד לביטוח לאומי שלח לתובע הודעה בתאריך 9.2.03 כי אושר הקורס בו הוא לומד וכי התובע יקבל את יתרת הימים המגיעים לו עד לצבירת מקסימום ימי האבטלה.

בפועל סיים התובע בסוף חודש 2.03 קבלתם של 100 ימי אבטלה ומעבר לכך לא שולמו לו דמי אבטלה.

התובע טוען כי כל יתר המשתתפים בקורס אשר עברו את תהליך הקליטה לקורס בתקופה בה שהה בשירות מילואים קיבלו דמי אבטלה בהתאם לחוק כנוסחו לפני חוק ההסדרים מ- 2003 ואילו הוא ששרת במילואים ולא יכול היה להשתתף בתהליך הקליטה בחודש 12.02 הופלה לרעה עקב כך ולא קיבל דמי אבטלה כמותם.

2. הנתבע בכתב הגנתו טען כי התובע קיבל הפניה לקורס הכשרה מקצועית בתאריך 15.1.03 וכי מתחילת הקורס שולמו לתובע 85 ימי אבטלה ובהתאם לחוק ההסדרים משנת 2003, הוסף לחוק הביטוח הלאומי סעיף 173 א' אשר החיל שינויים בתנאי הזכאות של מי שהחלו בהכשרה מקצועית לאחר 1.1.03.

מסיבה זו קיבל התובע תשלום דמי אבטלה עד 100 ימים בלבד (עיין במכתב הנתבע מ- 7.1.04 – נספח ו' 1 לכתב התביעה המתוקן).

הנתבע טען כי התובע לא הופנה לקורס לפני 15.1.03 וכי הנתבע פועל בהתאם לאישורי שירות התעסוקה ורק אם שירות התעסוקה יהיה מוכן לשנות את קביעתו בענין מועד ההפניה לקורס, ניתן יהיה לבחון שנית את ענינו של התובע.

3. קורס המחשבים בו השתתף התובע התקיים במכללה למינהל בתאריכים 29.12.02 ועד 13.6.03.


4. סעיף 173 (א) (1) זו לשונו:

"זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין 70% מדי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל."

סעיף 173 א' לחוק הביטוח הלאומי הוסף במסגרת תיקון 60 לחוק בנוסח הבא:

"על אף האמור בסעיף 173, על זכאי שנשלח לאכשרה מקצועית בתקופה שמיום כז' בטבת תשס"ג (1 בינואר 2003) עד יום ו' בטבת תשס"ד (31 בדצמבר 2003) יחולו הוראות סעיפים 171 ו- 171 א' בתקופה שבעדה משתלמים לזכאי דמי אבטלה לפי סימן זה לא תעלה על התקופה המירבית לתשלום דמי אבטלה לפי הוראות סעיפים 171 ו- 171 א'." (עיין בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003) התשס"ג-2002, ספר חוקים 1882 מכד' בטבת תשס"ג.

סעיף 173 א' בוטל במסגרת תיקון 61 מ- 1.6.03 (עיין חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) התשס"ג-2003, ספר חוקים 1892 מא' בסיוון תשס"ג.

בהתאם לתיקון תחולת התיקון וביטול סעיף 173 א' תחול על גמלאות המשתלמות בעד יום תחילתו של החוק המתקן דהיינו גמלאות המשתלמות מ- 1.6.03 ואילך. (עיין סעיף 59 (ז) לחוק התוכנית הכלכלית – החוק המתקן).


באשר לטענות ב"כ התובע בסיכומיו לגבי אופן קבלת החוק נציין כי בדברי הכנסת בהצבעה השניה והשלישית לחוק התקיימה הצבעה גם על סעיף 24 (8) לחוק ההסדרים שבמסגרתו הוסף סעיף 173 א' והסעיף התקבל ברוב של 50 חברי כנסת בעד נוסח הסעיפים כהצעת הועדה אל מול 31 מתנגדים ו- 12 נמנעים. (עיין עמ' 10356 לדברי הכנסת מ- 17.12.02, ישיבה שנו).

5. ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

א. בתאריך 17.9.02 הגיש התובע תביעה לדמי אבטלה לתאריך קובע 1.8.02.

ב. בתקופה 8.02 ועד 2.03 שולמו לתובע דמי אבטלה עבור 100 ימים.

ג. התובע היה בשירות מילואים פעיל מ- 25.11.02 ועד 26.12.02 ועוד לפני יציאתו לשירות מילואים ביקש מספר פעמים הפניה לקורס בנושא תקשורת מחשבים מהסוג אותו למד בסופו של דבר החל מ- 15.1.03, אך נאמר לו על ידי נציג לשכת התעסוקה כי עדיין אין קורס כזה.

ד. במהלך שהותו בשירות מילואים בירר התובע טלפונית אחת לשבוע עם נציג לשכת התעסוקה האם נפתח קורס מחשבים אולם נאמר לו כי עדיין לא נפתח קורס כזה.

ב-26.12.02 ביום בו השתחרר התובע משירות המילואים הוא הגיע ללשכת התעסוקה על מנת להגיש את אישור המילואים והתענין שוב באשר לקורס ונאמר לו שעדיין אין קורס כפי שביקש. (עיין בעדות התובע המהימנה עלינו בעמ' 9 שורות 29-25 לפרוטוקול).

התובע העיד:

"בשיחה עם דוד ב- 26.12.02 באתי למרות שלא הייתי צריך זה לא היה יום ההתיצבות שלי, באתי כדי להספיק לתפוס את החודש שלא יהיה לי חוסר בימים וגם בהזדמנות לשאול על הקורס, אם נפתח או אמור להיפתח, שאלתי על קורס כלשהו בתחום מחשבים. דוד אמר לי שעדיין אין שום דבר הוא אמר שיום ההתייצבות שלי ביום ג' ושאני אחזור ביום ג'." (עיין עמ' 10 שורות 13-10 לפרוטוקול).

נציין כי גם פקיד שירות התעסוקה, מר דוד אלול, אישר בעדותו בפנינו כי התובע התייצב בפניו באותו יום בו הוא סיים את שירות המילואים וכי התובע היה מעונין בקורס המחשבים.

דוד אלול אף העיד כי הוא שלח את התובע ליועץ שתפקידו לבדוק לאיזה קורסים מתאים המובטל וכי רק אותו יועץ – גבי, הוא זה שמחליט לאיזה קורס מתאים כל אחד.

ה. בפועל בתאריך 29.12.03 נפתח קורס תקשורת מחשבים שהינו הקורס שהתובע היה מעונין להשתתף בו.


המיונים לקורס נערכו ב- 22.12.02 בעת שהתובע שירת מילואים.


ו. בתאריך 31.12.02 התייצב התובע פעם נוספת בשירות התעסוקה ואזי שמע מהסובבים כי כן נפתח קורס מחשבים ורק לאחר שבדק בעצמו מול משרד העבודה ומול המכללה התברר כי יש מקומות פנויים בקורס ואזי נשלח התובע למיון ולמבחנים לצורך הפניתו לקורס.
התובע העיד:

"ב- 31.12.02 הייתי אצל גבי... הלכתי לגבי באותו יום... אמרתי לגבי שאני רוצה משהו יותר מתקדם מהפי.סי., הוא ניסה להציע לי קורס בנצרת... אמרתי לו שזה לא מתאים, הוא אמר שנפתח קורס תקשורת במכללה למינהל אבל אני לא יכול כי כבר יש מספיק אנשים והמכסה מלאה. הלכתי באופן פרטי למשרד העבודה למפקח שם, נכנסתי לאחד המפקחים, הוא בדק מול המכללה וכן היו מקומות, בקורס שגבי אמר שהוא לא יכול לשלוח אותי כי אין מקומות. בסופו של דבר השתתפתי באותו קורס..."

התובע אף העיד, כי בין 31.12.02 לבין 15.1.03 הוא עבר תהליך קבלה לקורס הספציפי.

מר גבריאל גרימברגר המשמש כיועץ תעסוקה בשירות התעסוקה העיד בפנינו כי התובע היה אצלו ב- 31.12, ואז היה הקורס מלא.

מר גרימברגר העיד:

"הקורס היה מלא אני לא יודע איך פתאום היה מקום, אולי מישהו עזב... כנראה שהתפנה מקום... הסיבה היחידה שלא נתתי לו הפניה ב- 31.12.02 כי הקורס היה סגור. בין 31.12.02 לבין 15.1.03 קיבלתי שיחת טלפון ממשרד העבודה שהתפנה מקום ואז הוצאתי לו הפניה." (עיין עמודים 15-14 לפרוטוקול).

ז. בפועל החל התובע להשתתף בקורס בתאריך 15.1.03 וזהו התאריך המופיע על גבי הפניתו לקורס.

בהתאם לעדותו של מר פסח טבק רכז הבטחת הכנסה בשירות התעסוקה, העוסק גם בתחום האבטלה, נודע לשירות התעסוקה על קיומו של הקורס הספציפי בנושא רשתות מחשבים כשבועיים לפני ה- 22.12.02, בתאריך 22.12.02 נערכו מיונים ובתאריך 26.12.02 הקורס כבר היה סגור.

התובע הצליח להשתלב בקורס, ככל הנראה, כי אדם אחר פרש (עיין עמ' 13 שורות 16-6 לפרוטוקול ועיין גם בעמ' 15). מהודעת שרות התעסוקה שנשלחה אליו מהמכללה למינהל עולה, כי לקורס שנפתח ב- 29.12.04 התקבלו 25 מועמדים ולאחר שמספר תלמידים נשרו, צורפו תלמידים נוספים (עיין במסמך שנשלח לבית הדין ב- 2.2.05).

ח. התובע השלים את החומר של השבועיים הראשונים של הקורס שכן החל להשתתף בפועל בקורס שבועיים לאחר פתיחתו (עיין עמ' 15 ש' 1 לפרוטוקול).

ט. בפועל הקורס נמשך עד לתאריך 13.6.03.

6. טענות התובע הינן:

א. תיקון 61 ביטל את הוראות סעיף 173 א' מלכתחילה מאחר ונקט בלשון "בטל".

ב. התובע נשלח למיון ולמבחנים בקורס בתאריך 31.12.02 והמדובר בקורס שהחל ב- 29.12.02 ועל כן לא חלות עליו הוראות תיקון 60 לחוק הביטוח הלאומי.

התובע טוען כי תקופת המיון והמבחנים נחשבת כתחילתה של האכשרה המקצועית בכפוף לכך שהמובטל היה בתוך התקופה המירבית שנקבעה לו לדמי אבטלה.

ג. אין נפקות למועד ההפניה לאכשרה מקצועית שהינו ענין טכני בלבד.

ד. יש מקום להתייחס למקרה כמקרה חריג שכן נמנע מהתובע להתחיל את הקורס במועד בשל שירות מילואים.

ה. הקורס בו השתתף התובע תוכנן והחל בשנת 2002 כך שהמדובר בקורס שנכלל בתקציב 2002 ואינו שייך לתקציב 2003 שלגביו חלים תיקוני חוק ההסדרים.

מטרת חוק ההסדרים היתה עמידה ביעד הגרעון לשנת הכספים 2003 ועל כן קורס שהחל בשנת 2002 אינו כלול
במסגרת החוק.

ו. לחילופין גם אם התובע תפס את מקומו של תלמיד אחר שהחל את הקורס בחודש 12.02 הרי התובע נכנס בנעליו של הפורש מבחינת התקציב לקורס ועל כן אין נפקא מינא אם התובע או אחר נהנה מתחולת החוק הקודם ואין מקום להפנות את התובע בשל כך ששירת במילואים.

ז. תיקון 173 א' לחוק כנוסחו בסעיף 60 לחוק המתקן לא הופיע בהצעת החוק והוספתו נעשתה שלא לפי תקנון הכנסת, בלא שתובא קודם הצעת החוק לידיעת חברי הכנסת ובלא שהתוספת החריגה שאינה מופיעה בהצעת החוק תובא לאישור ולהצבעה בועדת הכנסת ועל כן המדובר בתיקון שהינו בטל מעיקרו.

7. טענות הנתבע הינן:

א. סעיף 173 א' בוטל בתיקון 61 עם הוראות בנוגע ליום תחילתו של הביטול ועל כן אין לקבוע כי המדובר בסעיף שהיה בטל מלכתחילה, ולו המחוקק היה רוצה להכריז על הסעיף כבטל מלכתחילה היה עושה כן במפורש.

ב. המועד מבחינת זכאות לדמי אבטלה בתקופת אכשרה מקצועית הינו המועד בו המבוטח מתחיל בפועל את האכשרה ולא המועד בו המבוטח מופנה לאכשרה.

ג.כל מטרת סעיף 173 א' לחוק היתה חסכון בכסף בגין אילוצים כלכלים.

ד. אין נפקות לכך שהקורס בו השתתף התובע החל לפני 1.1.03 שכן השאלה הינה מתי התובע החל בפועל את הקורס והתובע החל את הקורס ב- 15.1.03 ואף את מבחני המיון עבר בתקופה שבין 1.1.03 ועד 15.1.03 שכן לפני כן הקורס היה מלא וסגור.

דיון והכרעה

8. באשר לפרשנות המונח "זכאי שנשלח לאכשרה מקצועית" קבעה הפסיקה כי המדובר בזכאי שנמצא או שהתחיל בפועל באותה אכשרה מקצועית. עיין לעניין זה בעב"ל 1109/01 שרית משולם נ' המוסד לביטוח לאומי, בעב"ל 444/99 מרסל שגיא נ' המוסד לביטוח לאומי, עב"ל 402/99 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף ליכטנפלד, עב"ל 1018/00 המוסד לביטוח לאומי נ' אורנה קוריאל, סיטון.

בפסקי הדין הדגישו שופטי הרוב בבית הדין הארצי, כי הזכאות לדמי אבטלה בהתאם לסעיף 173 אינה תלויה בגורל מועד פתיחת האכשרה המקצועית, אלא במילוי התנאים הקבועים בחוק ועל כן יש לפרש את החוק כמתכוון לכך שהמדובר בזכאי שנמצא באכשרה מקצועית.

בענייננו, ניתן להתייחס לתובע כמי שהחל את קורס האכשרה המקצועית ב- 29.12.02 מועד פתיחתו של הקורס, שכן בסופו של דבר נתקבל התובע לקורס ואף השלים את כל החומר מאז תחילת הקורס, והסיבה לכך שלא התחיל בפועל ב- 29.12.02 הינה כי היה בשרות מילואים במועד בו נערכו בחינות המיון לקורס ב- 22.12.02, תוך שעולה מחומר הראיות בפנינו כי התובע דאג להתעניין בקיומו של הקורס הרלבנטי והביע את רצונו במשך זמן רב להשתתף בקורס זה.

אין מקום להפלות בין התובע לבין אנשים אחרים שהשתתפו בקורס ושמצבם מבחינת זכאותם ליתרת דמי אבטלה זהה, אך ורק בגלל שהתובע היה בשרות מילואים.

פרשנות זו תוצאתה פגיעה מהותית בעקרון השיווין שכן היא תביא לכך אנשים שזכאותם לדמי אבטלה היא שווה והשתתפו באותו קורס וסיימו אותו, האחד יקבל דמי אבטלה עבור תקופת הקורס והשני לא, רק מהטעם שהשני היה בשרות מילואים, ועל כן נבצר ממנו להתחיל את הקורס ביומו הראשון.

טול דוגמא של אדם שעבר את המבחנים והתקבל לקורס שנפתח ב- 29.12.02, אך חלה ונבצר ממנו להשתתף בשבוע הראשון של הקורס עקב מחלתו ולאחר מכן החלים, הגיע לקורס, השלים את החומר של השבוע החסר והשתתף בקורס עד סופו, האם גם אז יאמר הנתבע כי אותו אדם אינו זכאי לדמי אבטלה עבור תקופת האכשרה המקצועית מן הטעם שהחל בפועל להשתתף בקורס רק שבוע לאחר פתיחתו?! והוא הדין באדם שנפטר לו קרוב משפחה בסמוך לפני פתיחת הקורס והוא ישב שיבעה ועל כן נבצר ממנו להשתתף בפועל בקורס מתחילתו ועוד.

אשר על כן הננו סבורים כי יש לפרש את המונח "זכאי שנשלח לאכשרה מקצועית בתקופה של 1.1.03" כמתייחסת לזכאי שהקורס בו נטל חלק התחיל לאחר 1.1.03 והתובע נטל חלק בפועל בקורס שהחל לפני 1.1.03 ומשהשלים את כל החומר מאז תחילת הקורס ובנסיבות המיוחדות שלל תיק זה, יש להתייחס אליו כמי שנשלח לאכשרה מקצועית במועד פתיחת הקורס.

בעב"ל 1188/04 המוסד לביטוח לאומי נ' דן חורי ואח' (פסה"ד מ- 15.2.05) נפסק מפי כב' השופטת ארד:


"הפרשנות מדעיקרא אינה סובלת תוצאה של פגיעה מהותית בשוויון, שהוא מערכי היסוד של שיטתנו המשפטית. בא במידה אין לאכוף על לשון החוק תוצאה אבסורדית שאינה מתיישבת עם תכליתו ומטרתו, אף לא להגיונם של דברים".

במקרה שבפנינו אבחנה בין התובע לבין משתתפים אחרים באותו קורס בו הוא נטל חלק לענין זכאותו לדמי אבטלה גם בתקופת האכשרה המקצועית בה נטל חלק, יש בה פגיעה בעיקרון השיוויון והיא אף אינה עולה מתכלית החוק ומטרתו.

9. מעבר לאמור לעיל נציין, כי ככל שמטרת התיקון בחוק ההסדרים היתה חסכון כלכלי (עיין בס' 8 לסיכומי הנתבע), יש ממש בטענות התובע בסיכומיו בסעיף 20 על כך שהמדובר בקורס השייך לתקציב שנת 2002 וכן כי התובע בפועל, ככל שגירסת הנתבע נכונה והוא התקבל במקום אדם אחר שפרש מהקורס, נכנס בנעליו של פורש גם מבחינה תקציבית.

10. לאור האמור לעיל, הננו מקבלים את התביעה וקובעים, כי התובע זכאי לדמי אבטלה גם בתקופת האכשרה המקצועית בה נטל חלק והנתבע ידאג להשלים לתובע את דמי האבטלה עד לתום קורס האכשרה המקצועית, בהתאם להוראות החוק כפי שהיה בתוקף עד 31.12.02, דהיינו לפני תיקון 60 לחוק.

11. מאחר והתובע היה מיוצג באמצעות הלשכה המשפטית, אין צו להוצאות. יחד עם זאת ברצוננו להדגיש, את סיכומיו הממצים של ב"כ התובע בעניין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון