הבטחת הכנסה דירת מגורים


לפנינו תביעת התובעת לתשלום השלמת הכנסה לקצבת שאירים, לה היא זכאית, לטענתה, רטרואקטיבית, החל מחודש 9/2008.




התובעת הגישה לנתבע (להלן - המוסד וגם הנתבע) תביעה לקצבת שאירים והשלמת הכנסה בתאריך 2/9/2008. המוסד אישר את תביעתה לקצבת שאירים, אך במכתבו מיום 9/11/2008, הודיע המוסד לתובעת על דחיית תביעתה להשלמת הכנסה, מן הטעם שלא המציאה לו את המסמכים והאישורים הדרושים לו לצורך בדיקת זכאותה ואשר אותם נדרשה להמציא לו במסגרת מכתביו מתאריכים 15/9/2008, 22/10/2008 (טופס התביעה והמכתבים הנ"ל צורפו כנספחים לכתב הגנה).




התובעת הגישה לנתבע תביעה חוזרת להשלמת הכנסה בתאריך 14/12/2008. במכתביו מתאריכים 29/12/2008, 20/1/2009, 24/2/2009 הודיע המוסד לתובעת, כי החלטתו בדבר דחיית התביעה להשלמת הכנסה מיום 9/11/2008 בעינה עומדת והתובעת נדרשה להמציא מסמכים נוספים (המכתבים צורפו לכתב ההגנה).




ביום 12/8/2009 הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין. בכתב הגנתו, טען המוסד, כי תביעת התובעת להשלמת הכנסה נדחתה על רקע אי המצאת מסמכים. עוד נטען בכתב ההגנה, כי שני בניה של התובעת, וג'די ומוחמד, בנו שתי דירות מעל גג הדירה המשמשת את התובעת למגורים, בגוש 18530 חלקה 5, ומשהדירות לא הועברו על שמם, יש לערוך שומה של שווי הנכסים הללו, על מנת לקבוע את זכאות התובעת לגימלה, בהתאם לחוק הבטחת הכנסה




מר אבי חדש, מנהל מחלקת גמלאות זיקנה ושארים בסניף המוסד בנהריה, מציין בתעודת עובד הציבור מיום 10/2/2010 (מוצג נ/2) (להלן – תעודת עובד הציבור), בין השאר, את הדברים הבאים:
במסמכים שהומצאו במועדים שונים לאחר הדחייה התברר כי לבעלה המנוח של התובעת, מר חליל חסן ז"ל (להלן - המנוח) דירת מגורים בגוש 18530 חלקה 5, אותה רכש מעמידר. מעל דירת המגורים של המנוח בנו בניו, מוחמד מאחר ובניו של המנוח, בנו 2 דירות, מעל גג ביתה של התובעת, והדירות טרם עברו רישום במס רכוש על שמם, ובנוסף קיים שעון חשמל אחד, המשותף לבתים, ובשים לב לסעיפים 9(א)(4) ו- 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה ותקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה - נתבקש שמאי להעריך את שווי זכויות הבנייה (ללא שווי המבנים עצמם מאחר והוכח כי נבנו מכספם של הבנים).
שמאי מוסמך קבע את שווי הזכויות שניתנו לבנים לתאריך קובע 1.9.08 בסכום של 118,000 ₪. 8% מסכום זה בחלוקה ל- 12 מניב הכנסה של 786 ₪ .
גימלת שאירים בתוספת השלמת הכנסה לבודד לחודש 9/08 (חודש הגשת התביעה להשלמת הכנסה) עמדה על סך - 2,265 ₪

קצבת שאירים לחודש 9/08 עמדה על סך - 1,820 ₪
סכום ההשלמה המגיע אם אין הכנסות הוא בסך של - 445 ₪.


הואיל וסכום ההכנסה מהנכס (786 ₪) עולה על סכום ההשלמה (445 ₪), אין לתובעת זכאות להשלמת הכנסה.



עיון בתדפיס פרטי נדל"ן מס רכוש מתאריך 5/1/2009 (נספח 13 לתצהיר התובעת), מעלה כי על שם בעלה המנוח של התובעת, מר ח'ליל חסן ז"ל



מר חיים ברדוגו, שמאי מקרקעין מוסמך מטעם המוסד (להלן - השמאי), מציין בחוות דעת מומחה מתאריך 22/9/2009 (נספח לתעודת עובד ציבור, מוצג נ/2), בין השאר, את הדברים הבאים:
על חלקה הנמצאת בגוש 18530 חלקה 5 בחלק המזרחי של הישוב מכר ובשטח כולל של 26,370 מ"ר, ניצב בניין מגורים בן 3 קומות;
הנכסים נשוא ההערכה כוללים שתי דירות, בשטח של כ- 80 מ"ר כל אחת, הנמצאות בקומה השנייה של בניין המגורים הנ"ל וממוקמות מעל דירתה של התובעת; כל אחת מהדירות כוללת 2 חדרי שינה, סלון, מטבח, מקלחת ושירותים.
סך שווי זכויות הבניה של כל אחת מהדירות הוערך על ידי השמאי בסך 59,000 ₪, נכון ליום 1/9/2008.




התובעת טוענת, כי הדירות אשר נלקחו בחשבון על ידי המוסד לצורך חישוב הכנסותיה, נבנו על ידי שני בניה – וג'די ומוחמד והם אלה שהשקיעו מכספם ונשאו בכל עלויות בניית הדירות מעל הדירה המשמשת אותה כדירת מגורים. התובעת מפנה בהקשר זה, להיתר בנייה שניתן בשנת 1994 ולמסמכים שונים מבנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ (נספחים 4-2 לתצהיר התובעת); עוד טוענת התובעת, בהסתמך על פסק דינו של בית הדין הארצי בעב"ל 522/05 המוסד לביטוח לאומי – יוסף סעיד חטיב, כי יש לראותה כמי שהעבירה לבניה – וג'די ומוחמד את כל זכויותיה בדירות, כאשר המועד הקובע, אשר החל ממנו, יש לראותה, כמי שפקעו זכויותיה בדירות אלה, הוא המועד בו בניה החלו לשלם את תשלומי הארנונה בגין דירות אלה. התובעת מפנה בהקשר זה אל אישורי המועצה המקומית ג'דידה - מכר, מכתבי התראה על יתרות חוב וקבלות על תשלומים שונים למועצה (נספחים 5 -12 לתצהיר התובעת) מהם עולה, לטענתה, כי בנה מוחמד החל לשלם ארנונה בגין דירתו בתאריך 1/1/1996 ואילו בנה וג'די, החל לשלם ארנונה בגין דירתו בתאריך 1/1/997. כמו כן טוענת התובעת, כי יש לקבוע את תקופת חמש השנים המותירה את הבעלות בדירות בידיה, לפי תאריכים אלה, וככל שייקבע כי היא הבעלים של זכויות הבנייה על גג דירת מגוריה, הרי שחלפו כ- 15 שנים מאז בניה החלו לשלם ארנונה. בנסיבות אלה, טוענת התובעת, כי אין להביא בחשבון בחישוב הכנסותיה את שווי זכויות הבנייה של שתי הדירות אשר נבנו על ידי בניה מעל הדירה המשמשת אותה כדירת מגורים.


מנגד טוען המוסד, כי יש להביא בחשבון הכנסותיה של התובעת, בתקופה הרלבנטית לתביעה, את שווי זכויות הבנייה של שתי הדירות אשר נבנו על ידי בניה של התובעת על גג ביתה, לפי הערכת השמאי מטעם המוסד, וכי שווי זכויות הבנייה של שתי דירות אלה שולל את זכאות התובעת לגמלת השלמה הכנסה לקצבת שאירים. התובעת לא המציאה למוסד אישורי מס רכוש לפיהם דירות אלה נרשמו על שם בניה במס רכוש ו/או בטאבו, וכל עוד העברת הזכויות בשתי דירות אלה, על שם בניה של התובעת, אינה מדווחת למס רכוש, הרי שיש לייחס לתובעת את שווי זכויות הבניה בשתי דירות אלה, ללא הגבלת זמן. עוד מוסיף המוסד, וטוען כי גם אם תתקבל טענת התובעת, שבניה הם שנשאו לבדם בהוצאות בניית דירותיהם והם שנושאים בהוצאות אחזקתן - שווי זכויות הבנייה של דירות הבנים עפ"י השומה שולל לבדו את זכאות התובעת להשלמת הכנסה לקצבת שאירים לפי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א- 1980 ותקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב – 1982.

דיון והכרעה:



סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה) קובע כי לצורך החוק "הכנסה" – היא הכנסה מהמקורות המפורטים בס' 2 לפקודת מס הכנסה ולרבות:

"(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".ב

נקבע עוד כי "נכס" לעניין סעיף זה, כולל "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מטלטלין".ו

בתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב – 1982 (להלן – התקנות) נקבע:

"10 . הכנסה מנכס
(א) כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר."


(ב) שווי הנכס לענין תקנת-משנה (א) ייקבע בהתאם לשומה או לקביעה האחרונה שנעשתה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א–1961, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, ובמיטלטלין — גם לפי הצהרת התובע בכתב, הנתמכת בתעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי — הכל לפי בחירת המוסד לביטוח לאומי."

תקנה 11 לתקנות המתייחסת, להעברת נכס שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו, לאדם אחר, ללא תמורה או בתמורה סמלית, קובעת:

"הועבר נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו, לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס –
(1) אם הנכס הועבר תוך 5 שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה.
(2) אם הנכס הועבר לילדו, וכל עוד נמצא הילד בהחזקתו, אף אם חלפו יותר מחמש השנים האמורות בפסקה (1)."



אין מחלוקת בין הצדדים, כי נכס המקרקעין בישוב מכר, הידוע כגוש 18530 חלקה 5 – רשום במס רכוש על שם בעלה המנוח של התובעת וכי המדובר בדירת מגורים המשמשת את התובעת; המחלוקת בתיק דנן נסבה כולה סביב השאלה – האם בחישוב הכנסותיה של התובעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה (9/08) יש להביא בחשבון את שוויי זכויות הבנייה של שתי הדירות אשר נבנו על גג דירת מגורים זו.




הלכה פסוקה היא, כי קביעת בעלות בקרקע, או קביעה בדבר העברת בעלות, לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א – 1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה) אפשר שתיקבע ללא רישום העסקה בטאבו, כנדרש לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק המקרקעין) והיא מותנית בתום ליבם של הצדדים לעסקה ובכך שנקטו צעדים פורמאליים, המצביעים על כוונה אמיתית ולא פיקטיבית לביצוע העסקה (ר' דב"ע מז/0-96 עבד אלקאדר פאיז ותד – המל"ל, פד"ע יט 214). בפרשת מנסור סובחי נפסק כי מבוטח הפועל בתום לב על מנת להעביר את זכויותיו בנכס יכול להיחשב בנסיבות מסויימות, לצורך חוק הבטחת הכנסה, כמי שהעביר נכס, אפילו אם מתעכבת ההעברה העונה על הוראות חוק המקרקעין; כמו כן נפסק כי את מועד העברת הנכס, לצורך חוק הבטחת הכנסה, יש לקבוע על פי מכלול נסיבות המקרה, כולל מועד העברת הנכס על פי חוק המקרקעין, אך גם על פי המעשים האחרים של המבוטח המצביעים על העברת נכס בתום לב, ובין היתר, בניית הדירות על ידי הבנים והודעה לרשות המקומית על העברת הנכס; ואלה דברי כבוד סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז):


"9. מכאן, כי מבוטח הפועל בתום לב על מנת להעביר את זכויותיו בנכס יכול להיחשב בנסיבות מסויימות, לצורך חוק הבטחת הכנסה כמי שהעביר נכס, אפילו אם מתעכבת ההעברה העונה על הוראות חוק המקרקעין. במקרה כזה אין פיקציה המיועדת לעקוף את הוראות החוק. כמו כן, במקרים שההעברה נחשבת כתקפה כעבור חמש שנים ניתן לבדוק בתקופה זאת שלא נעשתה קנוניה בין המבוטח לבין בניו. כך, מבוטח שחתם על יפוי כוח בלתי חוזר נחשב כמי שהעביר את הנכס (דב"ע מז/96-04 עבד אלקאדר פאיז ותד- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 214). ……

ובהמשך:
"את מועד העברת הנכס לצורך חוק הבטחת הכנסה יש לקבוע על פי מכלול נסיבות המקרה, כולל מועד העברת הנכס על פי חוק המקרקעין, אך גם על פי המעשים האחרים של המערער המצביעים על העברת נכס בתום לב. הגענו למסקנה, כי המועד בו ניתן לקבוע שהיו ראיות מצטברות המוכיחות את העברת הנכס כהעברה אמיתית, לצורך חוק הבטחת הכנסה היה, במקרה זה, 1.10.1989. משהתברר בסופו של דבר בשנת 1992, כי הנכס הועבר רשמית על פי חוק המקרקעין ושלא מדובר בפיקציה, ניתן לראות בהצטברות הנסיבות של חתימת חוזה העברת חלק מהנכס בשנת 1985, בניית הדירות על ידי הבנים, והודעה לרשות המקומית על העברת הנכס כמועד ההעברה לצורך חוק הבטחת הכנסה".

ר' דב"ע נג/04-215 מנסור סובחי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 19/10/1994).

כך גם נפסק כי "זיקת הבעלות" - היא כשלעצמה - אינה חזות הכל ואין היא אלא מרכיב אחד מבין שלל מרכיבים ונסיבות שאותם יש לבחון בכל מקרה ומקרה (עב"ל 1133/00 המוסד לביטוח לאומי – מחמוד נימר, עבודה ארצי, כרך לג (71), 31)



בפסק דין חטיב, עליו נסמכת התובעת בסיכומיה, נדרש בית הדין הארצי להכריע בשאלה האם יש לקחת בחשבון הכנסותיו של התובע, את שווי זכויות הבניה בדירות אותן בנו בניו, מכספם, על חלקה בבעלותו, והתגוררו בהן, כל אחד, עם בני משפחתו וממתי פקעו זכויותיו של התובע "ב"נכסים", דהיינו בגג ובדירות הבנויות עליו; בית הדין הארצי קבע כי במקרה שבו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר, תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש, אך יחד עם זאת, אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה [עב"ל 522/05 המוסד לביטוח לאומי - יוסף סעיד חטיב (לא פורסם, ניתן ביום 24/7/2007) (להלן – פרשת חטיב). ואלה דבריו של כב' השופט רבינוביץ:


"דירת מגורים מעצם מהותה אמורה לשמש למגורי בעליה, ואין היא משמשת בדרך כלל כלי להפקת הכנסה. זו הסיבה, מדוע דירת מגורים המשמשת למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או רווח, אינה נכללת בהגדרת "נכס" בסעיף 9(ג) לחוק.

ברם על החלקה ממוקמות שתי דירות נוספות שאינן משמשות למגורי המשיב, ולכן "הפטור" על דירת מגורים לא חל עליהן. דירות אלה, לולא גרו בהן בני המשיב, ניתן היה להשכירן או למכרן, ועל ידי כך להפיק מהן הכנסה.
...

מקרה בו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר – תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש.

על פי הלך מחשבה זה, היה מקום לסבור שכל עוד לא הועברו זכויות המשיב לבניו במס רכוש לא פקעה הזכות הקניינית שלו בחלקה.

יחד עם זה אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה

בקשה לקבלת היתר לבניית דירת מגורים אינה מולידה עדיין כל זכות באותה דירה...

גם את תקופת הבניה של הדירה יש לראות כמצב ע?בָרֽי, בו עדיין לא ברור, האם הדירה מיועדת למגורים, למכירה, או להשכרה לאחרים.

הזכות בשלה לכאורה רק ממועד תחילת המגורים בפועל בדירה, המעידה לכאורה על תפיסת החזקה בה ובתנאי שתמורת בנייתה מומנה על ידי בעל זכות החזקה המתגורר בפועל בדירה, או שהדירה נקנתה על ידו".

ר' גם עב"ל 437/07 המוסד לביטוח לאומי – חאזם חאזם (לא פורסם, ניתן ביום 20/12/2007).

יצויין כי בפרשת חטיב מבקש הגמלה, מר יוסף סעיד חטיב (להלן - המשיב), העביר לבנו, וסאם, במתנה גמורה את כל זכויותיו בחלקה הרשומה על שמו במס רכוש בהסכם מיום 24/11/2002 וההעברה נרשמה במס רכוש על שם הבן וסאם. באשר לבן חוסאם, המשיב העביר במתנה גמורה לבנו חוסאם את כל זכויותיו בחלקה הרשומה על שמו במס רכוש בהסכם מיום 15/12/03 ובמועד זה נרשמה העברת הזכות במס רכוש. המוסד טען כי יש לראות במשיב כמי שהעביר ללא תמורה את זכויות הבניה שלו בקומת הקרקע לבנו וסאם ביום 1/1/1999, הוא היום בו החל הבן וסאם לשלם ארנונה למועצה. ובאשר לבן חוסאם טען המוסד כי יש לראות במשיב כמי שהעביר את זכויות הבניה שלו בקומה העליונה בבנין לבנו חוסאם ביום 15/12/2003, הואיל ובמועד זה נרשמה העברת הזכות של המשיב לבנו חוסאם במס רכוש. טענות המוסד נתקבלנו על ידי בית הדין הארצי.



ייאמר כבר עתה כי נסיבות המקרה שבפנינו אינן תואמות את נסיבות המקרה בפרשת חטיב, עליה מבקשת התובעת להסתמך. כאמור, בפרשת חטיב הזכויות בחלקה הועברו על שם כל אחד מהבנים במס רכוש. בענייננו, התובעת לא הציגה בפנינו כל ראיה לכך שהזכויות בדירות המגורים או זכויות הבניה על גג דירת המגורים, הידועה כחלקה 5 בגוש 18530, הועברו למי מבניה, בטאבו, במס רכוש, באמצעות יפוי כוח בלתי חוזר או בהסכם המעביר למי מבניה הנ"ל במתנה וללא תמורה את זכויותיו של בעלה המנוח. עוד יצויין כי חרף העובדה שבעלה המנוח של התובעת שהוא בעל הזכויות בדירת מגורים זו הלך לבית עולמו ביום 23/8/2008, כפי שציינה התובעת בתצהירה (בסע' 6), לא הוצג בפנינו צו ירושה או צו קיום צוואה, בקשר לדירת המגורים בגוש 18530, חלקה 5 בשטח של 102 מ"ר, כפי שצויין בתדפיס פרטי נדל"ן מס רכוש מתאריך 5/1/2009 (נספח 13 לתצהיר התובעת). בצוואה אשר הוגשה לבית הדין (מוצג נ/1), צוין כי רכושו של המצווה - בעלה המנוח של התובעת, כולל, בין היתר, זכויות בדירת מגורים הידועה כחלקה 10 בגוש 18530 בשטח של 94 מ"ר. זאת ועוד, היתר הבניה אשר ניתן בשנת 1994 לשני בניה של התובעת – וג'די ומוחמד ולשתי נשותיהם, אמינה



זה המקום לציין כי, לא נעלמה מעינינו טענת התובעת, לפיה מעולם לא היו לבעלה המנוח זכויות בנכס מקרקעין הידוע כגוש 18530, חלקה 10 וכי ככל שקיים רישום המעיד אחרת, הרי שמדובר בטעות אשר מקורה ברישומי המועצה המקומית וכי העניין הוסדר במסגרת הדיון שהתנהל בתיק בל 2745/99. ואולם מעיון במסמכים מתיק בל 2745/99 אשר צורפו לסיכומי התובעת ולסיכומי המוסד, עולה כי בית הדין (מותב בראשות כב' השופטת ורבנר) כלל לא נדרש להכריע בשאלת הזכויות בנכס המקרקעין הידוע כגוש 18530 חלקה 10 וכך גם אנו איננו נדרשים להכריע בעניין זה. למעלה מן הנדרש, נציין כי לא הוצג בפנינו אישור רשמי של המועצה ו/או של כל גוף מוסמך אחר התומך בגרסת התובעת, כי נפלה טעות ברישומי המועצה בכל הקשור לנכס מקרקעין הידוע כגוש 18530 חלקה 10 ובכל מקרה, לא הובא בפנינו כל הסבר הגיוני אשר יניח את דעתנו באשר לנסיבות בהן נרשמו "בטעות" פרטי נכס מקרקעין זה, בצוואת בעלה המנוח של התובעת ( מוצג נ/1 - ברישא של סע' 1), בהיתר הבניה (נספח 2 לתצהיר התובעת), במסמכי ההלוואה מבנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ (נספחים 3 -4 לתצהיר התובעת) ובחשבונות התקופתיים מסים ומים על שם בנה של התובעת – מוחמד (נספחים 11 -12 לתצהיר התובעת).


משאלה פני הדברים, אנו קובעים כי התובעת לא השכילה להוכיח כי הזכויות בדירות הועברו לבניה; כך גם לא השכילה התובעת להוכיח את מועד תחילת המגורים בפועל של בניה – מוחמד ווג'די בדירות.



המוסד הסכים לכך שבנית הדירות מומנה על ידי הבנים (ר' סעיף 7 בעמ' 2 לתעודת עובד הציבור (מוצג נ/2). בנסיבות אלה מקובלת עלינו עמדת המוסד, לפיה שווי זכויות הבנייה של שתי הדירות, שנבנו על גג דירת מגוריה של התובעת (ולא שווי הדירות עצמן), הינו בגדר "נכס" של התובעת, אשר יש להביאו בחשבון לצורך חישוב הכנסותיה בתקופה הרלוונטית לתביעה.


אשר על כן ובהתאם לחוות הדעת של השמאי (מוצג נ/3), אנו קובעים כי הכנסתה החודשית של התובעת לחודש 9/08 משווי זכויות הבניה של שתי הדירות אשר נבנו מעל גג דירת מגוריה הינו בסך 786 ₪, לפי החישוב הבא: 118,000 ₪ (שווי זכויות הבנייה בשתי הדירות) ₪ X 8%/12 = 786 ₪. הואיל והכנסתה זו של התובעת, בשיעור 786 ₪, גבוהה מההפרש שבין השיעור המירבי של גמלת שאירים בתוספת השלמת הכנסה לבודד לחודש 9/08, בסך 2,265 ₪ לבין גובה קצבת שאירים לחודש זה בסך 1,820 ₪, היא אינה זכאית להשלמת הכנסה לקצבת שאירים.



משאלה פני הדברים - דין תביעתה להידחות - והיא נדחית בזאת.




אין צו להוצאות.




לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחת הכנסה רכב

  2. הבטחת הכנסה נכס

  3. הבטחת הכנסה קורס

  4. הבטחת הכנסה תושב

  5. הבטחת הכנסה רווק

  6. הבטחת הכנסה דירה

  7. הבטחת הכנסה עצמאי

  8. הבטחת הכנסה ליחיד

  9. הבטחת הכנסה גרושה

  10. אם חד הורית עובדת

  11. הבטחת הכנסה מסמכים

  12. הבטחת הכנסה מכונית

  13. הבטחת הכנסה ארנונה

  14. הבטחת הכנסה בגיל 55

  15. הבטחת הכנסה לאברכים

  16. הבטחת הכנסה חסכונות

  17. הבטחת הכנסה בני זוג

  18. הבטחת הכנסה אקדמאים

  19. הבטחת הכנסה פקדונות

  20. הבטחת הכנסה שכר דירה

  21. התיישנות הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה בעלות רכב

  23. הבטחת הכנסה אחזקת רכב

  24. ביטול חוב השלמת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה קצבת נכות

  26. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה עיקול רכב

  28. הבטחת הכנסה קריטריונים

  29. הבטחת הכנסה הכנסה מנכס

  30. הבטחת הכנסה תושב שטחים

  31. הבטחת הכנסה עזרת משפחה

  32. הבטחת הכנסה דירת מגורים

  33. הבטחת הכנסה הוצאות חשמל

  34. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  35. אם חד הורית השלמת הכנסה

  36. אישור רפואי הבטחת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה משרד החינוך

  38. הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  39. הבטחת הכנסה יציאה מהארץ

  40. הבטחת הכנסה יציאה לחו''ל

  41. הגדרת בני זוג הבטחת הכנסה

  42. הבטחת הכנסה ידועים בציבור

  43. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  44. הבטחת הכנסה הכשרה מקצועית

  45. הבטחת הכנסה שימוש קבוע ברכב

  46. תביעה בגין גמלת הבטחת הכנסה

  47. אי הצהרה על נכסים השלמת הכנסה

  48. איסור לנהוג ברכב הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה תשלום רטרואקטיבי

  50. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  51. תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה

  52. אי שיתוף פעולה עם חוקרי המל''ל

  53. הבטחת הכנסה פטור מאגרת טלוויזיה

  54. הבטחת הכנסה לימודים במוסד אקדמי

  55. הבטחת הכנסה קשישים היוצאים מהארץ

  56. אי שיתוף פעולה שלילת הבטחת הכנסה

  57. הבטחת הכנסה תמיכה כלכלית מהקיבוץ

  58. הבטחת הכנסה מגורים בנפרד מבן זוג

  59. אי הודעה על הפסקת עבודה השלמת הכנסה

  60. הבטחת הכנסה חיים משותפים עם בן זוג

  61. אי יכולת לשלם שכירות עקב הפסקת הבטחת הכנסה

  62. האם מחלת הסכרת היא תוצאה של פגיעה בעבודה ?

  63. אי שיתוף פעולה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה

  64. דחיית תביעת הבטחת הכנסה לאם חד הורית ל-2 ילדים

  65. שלילת גמלת הבטחת הכנסה בגלל יציאה מהארץ בפעם השניה

  66. השלמת הכנסה נשללה בשל קיום משק בית משותף עם בן זוג

  67. האם בדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד ?

  68. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו ידועים בציבור כבני זוג

  69. החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

  70. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו

  71. ביטוח לאומי הפסיק לשלם גימלת הבטחת הכנסה ואף חייב בהשבת כספים

  72. תביעה על שלילת זכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי

  73. זכאות לגימלת הבטחת הכנסה - שאלת זקיפת הכנסה מנכס, ובאיזה שיעור

  74. תביעה עקב החלטת ביטוח לאומי לדחות תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

  75. כספים בחשבון מקבלי הבטחת הכנסה אשר אינם שלהם ולא נעשה בהם שימוש ובגינם הופסקה הגימלה

  76. החלטת ביטוח לאומי להפסיק תשלום הבטחת הכנסה מחמת חוסר שיתוף פעולה עקב אי המצאת מסמכים

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון