הבטחת הכנסה ידועים בציבור

עניינה של תביעה זו הינו קביעת מעמדה של התובעת כידועה בציבור.

הרקע להגשת התביעה

1. התובעת הוכרה כידועה בציבור של מר א.י (להלן: "מר א"), במסגרת תביעה שהגיש מר א לקבלת הבטחת הכנסה (תיק בל (באר שבע) .).

2. לאור דחיית תביעתו, ערער מר א על פסק הדין של בית הדין האזורי וביום 6.4.09 אישר בית הדין הארצי את פסק הדין של בית הדין האזורי (עב"ל (ארצי) .), לרבות הממצאים העובדתיים שצוינו בו.

3. לנוכח הצטברות חובות כספיים של מר א למוסד לביטוח לאומי, ביקש האחרון, להיפרע מנכסיה של התובעת ולעקל את מיטלטליה מתוך הבנה כי הינם שייכים גם למר א.

4. כנגד החלטת הנתבע לעקל את מיטלטליה, עתרה התובעת לקבלת סעד הצהרתי ובמסגרת ה"פ (שלום באר שבע) .., הצהיר בית המשפט כי המטלטלין הנמצאים ברשות התובעת ופורטו בעתירתה, הינם בבעלותה המלאה ובהתאם להחלטה זו הוסרו העיקולים מעל מיטלטליה של התובעת.

5. עם זאת עמדה התובעת על זכותה להמשיך ולקיים את ההליכים בתיק זה וזאת לצורך שינוי מעמדה ברישומי הנתבע, כך שיימחק הרישום "ידועה בציבור".

טענות התובעת

6. התובעת טענה כי ההחלטה שהתקבלה בעניינו של א, אינה מחייבת לרשום את מעמדה בסטאטוס "ידועה בציבור" לאור העובדה כי ההחלטה התקבלה בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה) ואילו הרישום בסטאטוס ברישומי הנתבע הינם לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

7. התובעת הוסיפה וטענה, כי לא הייתה צד להליכים קודמים הקשורים בתביעתו של מר א ולא הציגה ראיות מטעמה ולא נטלה כל חלק פעיל בהליכים הקודמים למעט עדותה.

8. עוד טענה התובעת כי ההליכים הקודמים וההחלטות שנקבעו בעטיין הינם מוגבלים רק לעניין קביעת גימלת הבטחת הכנסה של מר א ואין בהם בכדי להשפיע או לקבוע את מעמדה כידועה בציבור.

9. התובעת ציינה כי אין לתת משקל לעדויות החוקרים אשר חקרו את התובעת ומר א בהליכים קודמים וזאת בשל כשלים שנפלו בתיעוד התקופה וחוסר מהימנות.

טענות הנתבע

10. הנתבע טען כי לאור הקביעות בהליכים קודמים בהם נקבע במפורש כי אין ספק בכך שהתובעת ומר א עונים על ההגדרה "ידועים בציבור", הרי שיש לדחות את התביעה על הסף, לאור קיומו של מעשה בית דין והשתק פלוגתא.

11. עוד טען הנתבע, כי לאור העובדה שהליכי העיקול הוסרו מדלת ביתה של התובעת, הרי שאין מקום להיזקק ולדון במעמדה של התובעת, לאור קביעתם הקודמת של בתי הדין האזורי.

12. הנתבע הוסיף וציין, כי יש להעדיף את הגרסה הראשונה שנקבעה בערכאות קודמות ולפיה התובעת ומר א הינם בני זוג ובהתאם לכך ביקש הנתבע לתת משקל רב לכל הראיות והפרוטוקולים שנערכו והוצגו בפני הערכאות הקודמות.

13. עוד ציין הנתבע, כי בהיותו ממונה על חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה הרי שאין כל מניעה שיעשה שימוש במידע שהושג בתביעה לפי חוק אחד בעניין תביעה לפי חוק אחר, ואיסור שימוש שכזה עשוי להוביל לקבלת החלטות סותרות בעניינם של מבוטחים.

דיון והכרעה

14. אין חולק כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בעב"ל ., התובעת - נ ומר א הוכרו כ"בני זוג" שניהלו משק בית משותף ועונים על התנאים שנקבעו בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה לעניין היותם "ידועים בציבור", וכך נפסק: "במקרה שלפנינו אין ספק שהמערער ונ עונים על הגדרת בני זוג ידועים בציבור, על פי המבחן הכפול האמור, הן על פי המבחן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף ועל פי ראייתם הסובייקטיבית את עצמם, לאור טיב הקשר שביניהם...".

יחד עם זאת טוענת התובעת כי אין הכרה כ"ידועה בציבור" לפי חוק הבטחת הכנסה כהגדרת "ידועה בציבור" לפי חוק הביטוח הלאומי, כך שלשיטתה ניתן להכיר ב"ידועה בציבור" לפי חוק הבטחת הכנסה, בעוד שלפי חוק הביטוח הלאומי לא תהא מוכרת במעמד זה.


15. מבלי להיכנס לסוגיה של המכנה המשותף שבין שני החוקים שציינה התובעת בעניין הגדרת המונח "ידועה בציבור", הרי שטענתה היא כי אינה ידועה בציבור לפי חוק הביטוח הלאומי
נבחן אם כן בהתאם לממצאים שהוצגו בפנינו, האם ניתן לראות בתובעת כ"ידועה בציבור כאישתו" לפי חוק הביטוח הלאומי?

המסגרת הנורמטיבית:

16. בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 נקבע כי:

"1. "אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאישתו והיא גרה עימו".

הגדרת המונח "אשתו" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מקפלת בתוכה שני רכיבים: האחד "ידועה בציבור כאשתו" והשני "מגורים משותפים".
הכרה באישה כ"ידועה בציבור" כאשתו של אדם פלוני הינה שאלה אותה נדרש להוכיח בראיות, אשר יצביעו על כך שהאישה הייתה ידועה בציבור כאשתו של האדם בו מדובר, ושבציבור קיבלו את השניים כבעל ואישה, וכך התייחסו אליהם (עע -1016/0 טלינסקי ליובוב נ' קרן הגמלאות המרכזית (נבו).

17. בבסיס המוסד הידועים בציבור עומדים שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על יחס של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות, ואילו היסוד השני הינו ניהול משק בית משותף כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים. (ראה עבל (ארצי) 1169/01 אורה אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי.

18. הרכיב של מגורים משותפים של בני-זוג, "יכול ויינתנו לו ביטויים שונים בגילים שונים, במצבי בריאות שונים, ואף בתנאים כלכליים שונים". (דב"ע נו/0-255 עטר – המוסד לביטוח לאומי).

עוד נקבע בעניין כי "מגורים במשותף הם ביטוי למהות היחסים ולכוונת הצדדים לחיות חיי שיתוף של איש ואישתו" (עע 1223/01 נאווה ברזילי - נורית וימן,

מן הכלל אל הפרט

19. פסק הדין של בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) . (נ/1) אישר את הממצאים בדבר המסכת העובדתית אשר נקבעה בפסק הדין של בית הדין האזורי בב"ל . (באר שבע), וקבע כי ההחלטה עוגנה היטב בחומר הראיות.

20. בפסק הדין של בית הדין האזורי נקבע כי התובעת מבשלת עבור מר א והם אוכלים יחד, כמו כן נקבע כי התובעת מכבסת עבור מר א, וכי הינם יוצאים לאירועים של מכרים משותפים, התובעת משלמת את הוצאות הבית, והם ישנים באותו חדר שינה ויש בניהם קשר טוב.

לא מצאנו בענייננו כל סתירה בקביעות העובדתיות שנקבעו בפסק הדין של בית הדין האזורי אלא ההיפך מכך, בעדויות ובמסמכים אשר הוצגו בפנינו מצאנו חיזוקים ותימוכין לקביעות בית הדין האזורי.

ראיות התובעת

21. מטעם התובעת העידו התובעת בעצמה ועדה נוספת (אחות התובעת).

וכך העידה התובעת בחלק מהנושאים שציינו לעיל:

"ש: הייתם הולכים לאירועים יחד?
ת: היינו הולכים כל אחד בנפרד. אני חברה מאוד טובה של אחותו ואם יש מישהו שמכיר גם אותו וגם אותי אז היינו נפגשים שם ביחד או משהו כזה."
( ראה פרוטוקול מיום 27.10.10, עמ' 8, ש' 2-4)

"ש: זה נכון שאת היית מכבסת גם לו?
ת: אני הייתי מפעילה רק את המכונה."


ובהמשך:

"ש: את עושה כביסה, מכניסה בגדים שלו,תולה?
ת: אם ניתן לחסוך בכסף אז כן.
ש: מי שילם את חשבונות הבית,חשמל וכו'?
ת: אני. הוא לא השתתף בזה שכר הדירה כלל את כל הצריכה של החשמל,טלפון וכו'."
( ראה פרוטוקול מיום 27.10.10, עמ' 8, ש' 17-24)

תשובותיה של התובעת לשאלות שנשאלה מדברות בעד עצמן ומצביעות על כך כי הקביעות העובדתיות שכבר נקבעו בערכאות קודמות אכן מושתתים על יסודות איתנים ולא מצאנו כל מקום לסטות מקביעות אילו.

לא מצאנו כי במקרה שלפנינו התובעת עמדה בנטל בכדי להוכיח אי קיום משק בית משותף עם מר א, ולא הוכיחה כי היא עצמה ומר א לא ראו בקשר בניהם כקשר מחייב.
התרשמנו כי התובעת במהלך עדותה מנסה לבצע "מקצה שיפורים" להודעתה בפני חוקרי הנתבע, ובפני בית הדין האזורי אשר לפניו העידה בעניין תביעתו של מר א בהליך קודם, ועדותה כעת בפנינו הינה מבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים.

בנוסף לעדותה הציגה התובעת עדות של צד ג' בדמות אחותה, גב' ס, וזאת על מנת שתעיד על מערכת היחסים בינה לבין מר א.

העדה מטעם התובעת שהינה אחותה, נהגה והעידה כמי שמעוניינת מאוד לסייע לתובעת, ולפיכך עדותה אינה מהימנה עלינו.

ראיות הנתבע:

22. הנתבע ביקש לבסס את ראיותיו על מסמכים וראיות אשר הוצגו בפני ערכאות קודמות.
בנוסף למסמכים שהציג הנתבע, הופיעו בפנינו חוקרי הנתבע אשר גבו הודעות מהתובעת וממר א.

וכך העידו החוקרים בדבר ממצאי חקירתם, בנוגע לניהול חייהם המשותפים של התובעת ומר א:

חוקר המוסד לביטוח לאומי מר יהודה אביגל, העיד כדלקמן:

"ת: אני ודוד היינו זוג עובדים יחד, התיק התחיל למעשה ב- 28/2 כשעשינו חקירה סביבתית במקום מגורי התובעת. ביום 1/3/07 נגבתה עדות י א בביתה של התובעת כשאני ודוד היינו שם ודוד גבה את העדות. וביום 26/3/07 התובעת היתה אז בת זוגו, היום אני מבין שהיא תובעת, אז היא נחקרה בסניף על ידי."

"ת: החקירה זו שאלה ותשובה, אני מקריא את השאלה בקול והיא עונה את התשובה ואז אני מקריא את מה שאני רושם, ואפילו בעדות עצמה למטה לפני שהיא חתמה סימנתי שהיא הוקראה והיא חתמה על זה. כך עושים בכל עדות."
( ראה פרוטוקול מיום 16.2.11, עמ' 12, ש' 17-20 ו 24-26)

ובהמשך עדותו בשלב החקירה הנגדית ענה מר אביגל לשאלות ב"כ התובעת:

"ש: ואם הוא אומר שהראה לכם את החדר, ולא היה שם אף חפץ שלו, אתה לא יכול בכלל להתייחס לזה, בחדר שלה לא היה אף חפץ שלו.
"ת. כשי א נחקר הוא נשאל של מי הבית והוא אמר של נ. הוא נשאל האם הוא ונ ישנים באותו חדר, הוא אמר שכן שהוא ישן בחדר עם נ אך יש לו חדר בדירה ובו הציוד שלו".
(ראה פרוטוקול מיום 16.2.11, עמ' 14, ש' 20-24)
"ש: שאלתם אותה שאלות אינטימיות לגבי יחסי מין
ת: סביר להניח שאם אנו חוקרים על מגורים משותפים אז אנו שואלים שאלות כאלה והיא אמרה שכן. שאלנו מה הקשר בינך לבין י, והיא ענתה שהם ישנים באותו חדר שינה אבל לא כל הזמן ... זה התפתח במשך השנים."
( ראה פרוטוקול מיום 16.2.11, עמ' 16, ש' 7-11)

"ש: אתה יכול להסביר את החתימה שלך על ההודעה בעמוד הראשון יש משהו ששונה מעמוד 2 ו- 3 .
ת.אני חתום על ההודעה.
ש. אני אומר שבעמוד הראשון יש דבר שנראה חתימה ששונה מעמוד 2 ו- 3
ת. זו אותה חתימה. זו החתימה שלי. בדף 3 בשורה 4 אני שואל אותה למה את אומרת שאתם לא זוג , היא אומרת אנחנו כמו זוג ואנחנו נבוא לביטוח לאומי ונצהיר שאנו חיים יחד דיברנו על זה."
(ראה פרוטוקול מיום 16.2.11, עמ' 16-17, ש' 29-32 ו 1-3 בהתאמה)

עדותו של החוקר הנוסף מר דוד עזריאל חיזקה את עדותו של מר אביגל.

וכך העיד מר עזריאל:

"ת: אנחנו מגיעים לבית התובע, במקרה פה קיבלנו את הכתובת של נ, התובע היה בבית, הצגנו את עצמנו את מטרת בואנו ונגבתה הודעה, כשבעצם אנו שואלים שאלה ומקבלים תשובה, אנו מקריאים בקול את השאלה ואת התשובה."
( ראה פרוטוקול מיום 27.10.10, עמ' 8, ש' 2-4)

(עמ' 17, ש' 26-29).

ובהמשך עדותו השיב לשאלות ב"כ התובעת:

"ת: פעם ראשונה הגענו ב-28/2 לבצע חקירה סביבתית ובפעם השנייה הגענו ב-1/3/07 בשעה 08:50. יכול להיות שהגענו כמה דקות לפני אבל את העדות חקרנו בשעה 08:50."

ובהמשך :

"ת: ...הוא ( מר א. י.כ) אמר לנו שהוא ישן מדי פעם בחדר שלו ובחדר של נ."
(עמ' 19, ש' 2).

ולעניין צורת גביית ההודעה העיד:
"ת. אני חוזר ומקריא את מה שנרשם בהודעה, וכל מה שנאמר לי נרשם בהודעה. הוא נשאל לגבי האירועים והוא אמר שהם הולכים יחד".
(עמ' 19, ש' 24-29).

עדויות החוקרים של המוסד לביטוח לאומי נמצאו מהימנות עלינו, והתרשמנו כי דוחות סיכום החקירה שביצעו (נ/6) שיקפו באופן אמיתי את אשר התרחש בעת ביצוע החקירה בעניין תיק בל (באר שבע) . - נ/2.

מעיון בהודעה שנגבתה מהתובעת ביום 26.3.07 (נ/4), מציינת התובעת כי:
"ש. אתם הולכים לאירועים, קניות וסידורים ביחד?
ת. כן. כי אנחנו המון זמן ביחד ומכירים אותנו כזוג סליחה לא מכירים אותנו כזוג אלא שהוא גר אצלי ואנחנו חברים טובים מאוד ואם מידי פעם יוצא לנו לישון יחד אז זה לא אומר כלום, הוא בן אדם מסכן וחולה בסוכרת ומבוגר ממני ב-13 שנה ב ערך ואני רק מנסה לעזור לו בחיים וזהו.
ש. למה בעצם את אומרת שאתם לא זוג אם אתם ישנים לפעמים ביחד וחיים באותו הבית ואת מכבס לו ומבשלת לו ועושה הכל בבית כמו זוג לכל דבר.
ת. אנחנו כמו זוג אבל לא בדיוק זוג, אבל אנחנו נבוא לביטוח לאומי מתי שתהיה קבלת קהל הראשונה ונצהיר שאנחנו זוג שחיים ביחד כי דיברנו על זה. כי הוא בן אדם טוב מאוד ובגלל זה אני איתו ואנחנו לא ידענו את החוקים של ביטוח לאומי ומה מותר ומה אסור ואם היינו יודעים אז היינו באים מזמן, אבל אנחנו נדווח לכם ומה שיהיה יהיה."

23. כפי שציינו, ערכאות קודמות ביכרו את גרסת התובעת בפני חוקרי הביטוח הלאומי, על פני הגרסה שהציגה התובעת בפני בית הדין.

גם אנו לא מצאנו כל ממש בטיעוני התובעת כי לא הבינה את משמעות תוכן ההודעה שנגבתה ממנה על ידי החוקרים, וטענתה כי החוקרים רשמו תשובות ככל העולה על רוחם, אינה מתיישבת מהתרשמותנו מעדויותיהם של החוקרים.

נהפוך הוא, התרשמנו כי החוקרים ביצעו את עבודתם ללא דופי ועדותם נמצאה מהימנה עלינו.

התובעת ומר א ניהלו מערכת זוגית שכללה קשר רגשי מיוחד תוך כדי שמירה על מערכת יחסים אינטימית מעת לעת כפי שמסרה התובעת לחוקר המל"ל.

בעניין "המגורים המשותפים" למדנו כי התובעת ומר א גרו יחדיו וקיימו משק בית משותף אשר במרכזו התובעת בישלה למר א, כיבסה עבורו והייתה אחראית על התשלומים השוטפים של שני בני הזוג, בהחזקת הבית.

24. למעלה מן הצורך נציין כי לאור העובדה שהתובעת עצמה הצהירה בעדותה בפני החוקרים כי היא ומר א הינם בני זוג, הרי שאין צורך בציבור שיאשר זאת ולמעשה "כל פירוש אחר לא מתיישב עם השכל הישר" (ראה דברי כב' השופט רבינוביץ בעב"ל(ארצי) .).

מכל האמור לעיל הגענו לכלל מסקנה כי התובעת הייתה "אשתו הידועה בציבור" של מר א לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

25. בשולי פסק הדין נציין כי חוק הבטחת הכנסה, כמוהו כחוק הביטוח הלאומי, הם חוקים סוציאליים אשר נועדו להבטיח את זכויותיהם הכלכליות של מבוטחים וקרוביהם לבל יגיעו למחסור כלכלי.

אנו סבורים כי אין מקום, במקרה דנן, להבחנה בין ההגדרה של "אישה הידועה בציבור כבת זוג ומתגוררת יחדיו" לפי חוק הבטחת הכנסה לבין ההגדרה של "הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו" לפי חוק הביטוח הלאומי.

26. אנו מוצאים לנכון להעיר לתובעת כפי שהובהר לה במהלך הדיונים, כי ככל שאינה מקיימת עוד מערכת יחסים עם מר א הרי שסלולה בפניה הדרך לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהסדיר את עניין מעמדה.

27. מכל האמור לעיל התביעה נדחית.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

28. כל צד רשאי להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחת הכנסה רכב

  2. הבטחת הכנסה נכס

  3. הבטחת הכנסה קורס

  4. הבטחת הכנסה תושב

  5. הבטחת הכנסה רווק

  6. הבטחת הכנסה דירה

  7. הבטחת הכנסה עצמאי

  8. הבטחת הכנסה ליחיד

  9. הבטחת הכנסה גרושה

  10. אם חד הורית עובדת

  11. הבטחת הכנסה מסמכים

  12. הבטחת הכנסה מכונית

  13. הבטחת הכנסה ארנונה

  14. הבטחת הכנסה בגיל 55

  15. הבטחת הכנסה לאברכים

  16. הבטחת הכנסה חסכונות

  17. הבטחת הכנסה בני זוג

  18. הבטחת הכנסה אקדמאים

  19. הבטחת הכנסה פקדונות

  20. הבטחת הכנסה שכר דירה

  21. התיישנות הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה בעלות רכב

  23. הבטחת הכנסה אחזקת רכב

  24. ביטול חוב השלמת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה קצבת נכות

  26. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה עיקול רכב

  28. הבטחת הכנסה קריטריונים

  29. הבטחת הכנסה הכנסה מנכס

  30. הבטחת הכנסה תושב שטחים

  31. הבטחת הכנסה עזרת משפחה

  32. הבטחת הכנסה דירת מגורים

  33. הבטחת הכנסה הוצאות חשמל

  34. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  35. אם חד הורית השלמת הכנסה

  36. אישור רפואי הבטחת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה משרד החינוך

  38. הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  39. הבטחת הכנסה יציאה מהארץ

  40. הבטחת הכנסה יציאה לחו''ל

  41. הגדרת בני זוג הבטחת הכנסה

  42. הבטחת הכנסה ידועים בציבור

  43. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  44. הבטחת הכנסה הכשרה מקצועית

  45. הבטחת הכנסה שימוש קבוע ברכב

  46. תביעה בגין גמלת הבטחת הכנסה

  47. אי הצהרה על נכסים השלמת הכנסה

  48. איסור לנהוג ברכב הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה תשלום רטרואקטיבי

  50. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  51. תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה

  52. אי שיתוף פעולה עם חוקרי המל''ל

  53. הבטחת הכנסה פטור מאגרת טלוויזיה

  54. הבטחת הכנסה לימודים במוסד אקדמי

  55. הבטחת הכנסה קשישים היוצאים מהארץ

  56. אי שיתוף פעולה שלילת הבטחת הכנסה

  57. הבטחת הכנסה תמיכה כלכלית מהקיבוץ

  58. הבטחת הכנסה מגורים בנפרד מבן זוג

  59. אי הודעה על הפסקת עבודה השלמת הכנסה

  60. הבטחת הכנסה חיים משותפים עם בן זוג

  61. אי יכולת לשלם שכירות עקב הפסקת הבטחת הכנסה

  62. האם מחלת הסכרת היא תוצאה של פגיעה בעבודה ?

  63. אי שיתוף פעולה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה

  64. דחיית תביעת הבטחת הכנסה לאם חד הורית ל-2 ילדים

  65. שלילת גמלת הבטחת הכנסה בגלל יציאה מהארץ בפעם השניה

  66. השלמת הכנסה נשללה בשל קיום משק בית משותף עם בן זוג

  67. האם בדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד ?

  68. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו ידועים בציבור כבני זוג

  69. החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

  70. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו

  71. ביטוח לאומי הפסיק לשלם גימלת הבטחת הכנסה ואף חייב בהשבת כספים

  72. תביעה על שלילת זכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי

  73. זכאות לגימלת הבטחת הכנסה - שאלת זקיפת הכנסה מנכס, ובאיזה שיעור

  74. תביעה עקב החלטת ביטוח לאומי לדחות תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

  75. כספים בחשבון מקבלי הבטחת הכנסה אשר אינם שלהם ולא נעשה בהם שימוש ובגינם הופסקה הגימלה

  76. החלטת ביטוח לאומי להפסיק תשלום הבטחת הכנסה מחמת חוסר שיתוף פעולה עקב אי המצאת מסמכים

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון