הבטחת הכנסה שכר מינימום

1. מדובר בתביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת לתשלום הפרשי שכר לתקופת עבודתו כסוכן מכירות בנתבעת מ- 11/5/08 עד 11/08.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד (מתוקנת) לתשלום סך 7,977.13 ₪ בגין חובות התובע לנתבעת.

2. לאחר הדיון שהתקיים ביום 28/11/11 לרבות חקירת המצהירים, הגיעו הצדדים לידי הסכם לפיו בית הדין יפסוק לפשרה בתיק זה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט ומבלי להודות בטענה מטענות הצדדים.


הצדדים ביקשו כי בית הדין ינמק בקצרה מסקנתו.

3. לאחר עיון בטענות הצדדים, בפרוטוקול הדיון ובסיכום הטענות אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעותיו בגין תקופת עבודתו בנתבעת סך של 15,000 ₪ כאשר בסך הנ"ל נלקחה בחשבון התביעה שכנגד והוצאות הצדדים.

4. תמצית הנימוקים אשר הובילו למסקנתנו הנ"ל בנסיבות המקרה הנוכחי יפורטו להלן.

5. הוכח בפנינו כי במועד תחילת עבודתו של התובע חתם התובע על "הסכם עבודה לסוכן מתחיל" מיום 13/5/08 בו פורטו תנאי שכרו (נספח א' לכתב ההגנה).

באותו מועד נחתם עימו "הסכם עבודה לסוכן מתקדם" (נספח ב' לכתב ההגנה).
שני החוזים נחתמו באותו מועד על פי עדותו של ביל קריטי (עמ' 20 לפרוטוקול).
6 כמו כן הוכח בפנינו כי התובע חתם על הסכמתו לחייב את משכורתו בהוצאות הדלקן החל מתאריך 3/6/08 לאחר ששכר דרך הנתבעת רכב לשימושו (נספח ג' לכתב ההגנה).

כמו כן אישר התובע כי כסוכן מתחיל לא יקבל "הבטחת הכנסה" שכן קיבל רכב בשכירות על ידי הנתבעת ואישר כי יישא בהוצאות הדלקן של רכב החברה הנ"ל ונתן הסכמתו כי שכר עבודתו יחויב בגינו (נספח ד' לכתב ההגנה).

7. מעיון בהסכמי העבודה עולה כי התובע היה זכאי ל"הבטחת הכנסה" תחילה על סך 3,000 ₪ ברוטו לחודש כנגד ביצוע 40 תצוגות לחודש של המכשיר אותו שיווק (קירבי) ובמידה ולא עמד ב-40 תצוגות נקבע עימו כי יקבל את החלק היחסי. עוד נקבע כי בונוס עמלות יקוזז מ"הבטחת ההכנסה". לאחר מכן הועלה שיעור "הבטחת ההכנסה" ל – 3,500 ₪ בהתקיים תנאים מסוימים.

העמלות עבור המכירות פורטו בסעיף 3 להסכמים הנ"ל כאשר התנאים לקבלת השכר וההטבות בסעיפים 1-5 להסכם העבודה לסוכן מתחיל ובסעיפים 1-6 להסכם העבודה לסוכן מתקדם, הותנו במילוי התנאים שפורטו בסעיפים 6 ו-7 ו-7-8 להסכמים הנ"ל - בהתאמה.


8. עוד הוכח כי כאשר העמלות וההטבות שקיבל התובע לא עלו על שיעור "הבטחת ההכנסה", שולמה לתובע השלמת הכנסה (תלוש 5/08 בלבד) שכן לאחר מכן שיעור העמלות עלה על שיעור "הבטחת ההכנסה".

9. אין מחלוקת כי שיעור "הבטחת ההכנסה" לא עלה כדי שכר המינימום שהיה קבוע בחוק באותה תקופה.

10. מקובלת עלינו טענת התובע כי יש לראות את התובע כמי שעבד בשכר על בסיס עמלות ולפיכך זכאי לתשלום שכר מינימום המחושב מידי חודש בחודשו. (ע"ע 1194/01 וע"ע 1372/01 דרור עגיב – "המגן" חברה לביטוח בע"מ, ומיכל שזיפי – אינטרקלאב בע"מ פד"ע מ' עמ' 241 ואילך).

בפסיקה הנ"ל נקבע כי:
"א. הבדיקה וההתחשבנות עם עובד ששכרו משתלם על בסיס עמלות, תיעשה מידי חודש בחודשו.

ב. עובד, שכרו משתלם על בסיס אחר מיחידת זמן (עמלות וכיו"ב) ואשר הכנסתו החודשית מעמלות נמוכה משכר המינימום החודשי על פי חוק שכר מינימום שפי שהיה מעת לעת (להלן- שכר המינימום החודש), חייב יהיה המעביד להשלים לאותו עובד את שכרו עד לגובה שכר המינימום החודשי (להלן – סכום ההשלמה).

ג. תשלום סכום ההשלמה ייעשה במועד הקבוע לתשלום שכר חודשי, על פי חוק הגנת השכר, ואם לא ישולם במועד יחולו לגביו הוראות חוק הגנת השכר וחוק שכר מינימום הנוגעות להלנת שכר. חוק שכר מינימום הנוגעות להלנת שכר. חוק שכר מינימום הנוגעות להלנת שכר.

ד) עם זאת, יהיה זכאי המעביד לנכות בכל חודש את סכום ההשלמה מסכום העמלות שזכאי להן העובד במועד הניכוי, ובתנאי שלאחר ניכוי סכום ההשלמה יוותר בידי העובד בחודש הניכוי סכום השווה לשכר המינימום החודשי, ובתנאי נוסף, שסכום הניכוי לא יעלה על הסכום המותר לניכוי מקדמות על פי סעיף 25 (א) () לחוק הגנת השכר.

ה. הניכוי ייעשה בערך נומינלי כדין כל ניכוי מקדמה על פי חוק הגנת השכר, אלא אם כן הוסכם מראש אחרת, והוא יוכל להתבצע גם מסכומי עמלות, שיגיעו לעובד לאחר סיום יחסיי עובד-מעביד, עד לתשלום המלא של סכום ההשלמה ששולם לעובד על ידי המעביד בתקופת עבודתו".

11. כמו כן הפסיקה מייחסת משקל לתכליתו של חוק שכר מינימום היינו להבטיח קיום מינימלי לעובד שכיר היינו שאדם העובד למחייתו ישתכר לפחות שכר מינימלי לקיומו. ועובד שכיר לא אמור ליטול על עצמו סיכוני הפסד.

12. עוד נדגיש כי סעיף 2 לחוק שכר מינימום חל גם על עובד המקבל שכרו על בסיס אחר מאשר יחידת זמן. אין מחלוקת שחוק שכר מינימום קובע מהו שכר מינימום חודשי, היומי, והשעתי אך לא קובע את דרך החישוב של שכר המינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס זה. את הקביעה השאיר המחוקק לתקנות אך אלה טרם תוקנו.

13. לפיכך חישוב שכרו של התובע שקיבל שכר לפי עמלות ולא לפי יחידת זמן כפי שנעשה על ידי הנתבעת בסיכום טענותיה על בסיס שעות (שעות לתצוגה ושעות של פגישה) כפרמטר של חישוב שכרו של התובע לרבות חישוב זכאותו באופן יחסי לקבל "הבטחת הכנסה" אינה עומדת בפני הביקורת השיפוטית ואינה מקובלת עלינו.

14. לאור העובדה כי התובע חתם על הסכמתו לשאת בתשלומי הוצאות הדלקן, יש לדחות את טענת התובע כי לא היה חייב לשאת בהוצאות אלה. טענת הנתבעת כי הוצאות הדלקן כללו גם הוצאות בגין שימושו הפרטי ברכב לרבות הדוגמאות שציינה בסיכום טענותיה – מקובלים עלינו.

15. ההסכם שנחתם עם התובע אינו בהיר, מסורבל, אינו מבטיח לתובע שכר מינימום. אופן חישוב השכר אף הוא מסורבל ובלתי בהיר. עובדות אלה פועלת לחובת הנתבעת.

16. חישובי הנתבעת בסיכומיה בתמיכה לטענתה כי התובע זוכה למעשה בשכר מינימום כאשר חישוביה נעשו על פי שעות עבודה בפועל של התובע בפרק "היקף משרתו", אינן רלוונטיות לצורת העסקתו הנוכחית של התובע שכן שכרו לא חושב ולא נקבע על פי שעות עבודתו (סעיף 16 לסיכום הטענות).

17. גם תלושי השכר אינם מובנים שכן אין מדובר בעובד שעבד על פי שעות.

18. הנתבעת השכילה להוכיח זכאותה לקבל ההוצאות שתבעה בתביעה שכנגד לאור המסמכים שצירפה.

19. טענת התובע כי מדובר בחוזה אחיד, לא צוינה בכתבי טענותיו.

20. לאור האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בפשרה תוך 30 יום סך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד לפרעון המלא בפועל.

21. כל צד יישא בהוצאותיו.

22.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון