הגדרת צרכן


1. התביעה בפני היא בקשה לביצוע שטר חוב על סך של 30,906.65 ₪ שהגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967. על פי עילת התביעה (פרק ו' לבקשת הביצוע)נטען כי:
הזוכה אוחזת בשטר בחתימת החייב, הנתבע, והשטר לא כובד במועד ולא לאחר מכן למרות דרישות שנשלחו אליו וגם לא שולם דבר על חשבון החוב. השטר הוצג לפירעון כדין/לא הייתה חובה להציגו הואיל ו- (ממלא הטופס לא השלים את החסר – מ'ו'). נשלחה הודעת חילול הואיל ונשלחה התראה. לבקשה לביצוע שטר צורף שטר חוב שהעושה שלו הוא הנתבע והוא גם הערב. בשטר צויין כי התמורה התקבלה בהסכם לאספקת גז, השאלת ציוד, והספקת גז.
אין מחלוקת כי השטר הוגש לביצוע על מנת לגבות מרכיב הרווח המוסכם על אספקה של 25 טון גפ"מ שלא הוזמן ולא סופק ובהמשך נטען גם לחוב על מיכל. למועד שמיעת הראיות לא היה חוב על אספקה שוטפת של גז או על השבת מיכל.


2. הנתבע טען כטענת הגנה בהתנגדות לביצוע שטר, שהתקבלה, כי השטר ניתן על תנאי ולביטחון לכיסוי חוסר בתשלום עבור בלוני גז או הפרה אחרת של ההסכם. לטענתו לא התקיים התנאי ולכן לא קמה עילה להגיש את השטר לביצוע. נטען כי למשיבה אין זכות קניינית בשטר. נטען כי משלא התקיים התנאי לא השתכללה המסירה. אקדים את המאוחר. השטר הוגש על עסקה מאוחרת לזו שנטענת על ידי הנתבע.

כמו כן נטען לכישלון תמורה מלא וחוסר תום לב בהקשר לעסקה המאוחרת ונטען כי מדובר בחוזה אחיד שתנאיו מקפחים. להלן אתייחס לעסקה המאוחרת כעסקת יסוד.

3. הנתבע העיד כי פתח עסק מסוג מכבסה בחודש יולי בעיר באר שבע. לצורך הפעלתה הוא התקשר עם נציג התובעת אשר הגיע והציג את פרטי העסקה המוצעת. על פי העדות של הנתבע ההצעה הייתה להתקין תשתית גז, ואספקה שוטפת של בלוני גז לצורך תפעול המכבסה. לפי עדותו הוא חתם על מספר מסמכים ולא היה ער שהם גם כוללים שטר חוב. לאחר החתימה על המסמכים החלה התובעת לספק למכבסה בלוני גז. לטענתו, נוכח לדעת כי מחירי התובעת לבלון גז עולים באופן לא מידתי אך באופן תמידי. באת כוח התובעת השיבה כי מחירי בלוני הגז, הגפ"מ מושפעים מגורמים החיצוניים לחברה.
לפי עדות הנתבע הפתרון לבעיה של תנודות במחירי הגז, לפי מה שמסר לו נציג התובעת היה התקנת צובר גז ליד בית העסק שלו ולכך הוא הסכים. אך בפועל הצובר לא הותקן.
לפיכך הוא בדק את המחירים של בלוני גז אצל המתחרים ומצא כי המחירים שלהם משמעותית נמוכים ממחירי התובעת. לכן הוא פרע את כל החשבונות הפתוחים והפסיק למשוך גז מהתובעת וגם הודיע על ביטול החוזה.

4. נציג התובעת שעמו התקשר הנתבע, מר אסי זדה, לא חלק על כך כי נקשרה עסקה עם התובע שבהקשר אליה ניתן שטר החוב בחודש אוקטובר 2007. הכוונה הייתה להתקין לנתבע צובר חלף התקשרות קודמת עם עסק של התובע בשם:"קל נקי" שרכש מהתובעת גז באמצעות בלוני גז. לפי ההזמנה שהוצאה החוזה הקודם הועבר על שם העסק החדש: "צ'יק נקי" וגם נכרתה העסקה נשוא שטר החוב שהיתה אמורה להחליף את החוזה הקודם של אספקת גז בבלוני גז.

5. החוזה עליו נסמכת התובעת הוא הזמנה לביצוע מתקן ו/או מכשיר/י גז מיום 16/10/97 והוא כפוף לאישור ביצוע על פי התקן הישראלי (סעיף ו'). ההזמנה המודפסת על שני עמודים המודפסים על דף אחד. בעמוד השני, בגב הדף, ישנם תנאים כלליים. בנוסף קיים נספח ב' שהוא נספח לחוזה אספקת גפ"מ והשאלת ציוד. אף הוא נחתם באותו יום. לפי האמור בנספח הנתבע הסכים על רכישת גפ"מ באמצעות צובר לפי מחיר בסיס של 4,617.72 ₪ לטונה בצרוף מע"מ. כמו כן כולל הנספח את ההתחייבות לרכוש 5 טון גפ"מ לשנה עד לצריכה נצברת של 25 טון גפ"מ. תנאי התשלום נקבעו להיות שוטף ועוד 60 יום. ההזמנה על תנאיה הכלליים ונספח ב' מהווים את החוזה שכרתו הצדדים ועל פיו הוגש שטר החוב לביצוע (להלן: "החוזה").

לפי עדות מר זדה תהליך התקנת צובר לוקח זמן כי הוא תלוי גורמים שאינם בשליטת התובעת. התובעת מביאה למקום מהנדס ואם הוא מאשר את ההליך מכינים תוכניות ואחר כך יש פניה למשרד התמ"ת. ההמתנה לאישור משרד התמ"ת נע בין 45 יום ל – 60 יום במצב שאין בעיות מיוחדות. אין מחלוקת כי התהליך מבחינת הנתבע לא הגיע לכלל ביצוע בפועל והנתבע לא המתין. מעבר לכך, על פי החוזה היה עליו לצרוך מינימום של 5 טון גפ"מ לשנה ובפועל הוא צרך 0.192 גפ"מ טון עד שהוא ביטל את העסקה.
באשר להחתמת שטר החוב הוא העיד כי הביא לידיעת הנתבע כי משמעות העסקה היא שעליו להתחייב לצרוך גפ"מ למשך 5 שנים גם אם הוא סוגר את בית העסק כעבור זמן מאוד קצר. מר זדה גם הסכים כי השטר נחתם כאשר הסכום אינו רשום בו.

6. בין בהזמנה, בתנאים הכלליים בגב ההזמנה ובין בנספח ב' אין התייחסות לשטר החוב. השטר מפנה להסכם, ומציין כי התמורה היא ההסכם. השטר נחתם ריק. פרשנות התובעת היא שהתנאי למילוי השטר הוא כל חוב על פי העסקה ובכלל זה חוב הנובע מאכיפת החוזה במחירים של יום ההפרה. דהיינו, הגשת השטר לביצוע משמעו גביית מרכיב הרווח על 25 טון גפ"מ פחות 0.192 גפ"מ (שנצרכו בפועל) במחירים של מועד מילוי השטר שהיו נכונים לחודש אוקטובר 2007 (תצהירו של מר זדה). מרכיב הרווח שווה ל- 27% מעלות לטון גפ"מ.


טענת כשלון תמורה

7. לטענת בא כוח הנתבע התמורה כשלה במלואה ולכן לא קמה הזכות לתבוע את מרכיב הרווח על פי השטר. אין מחלוקת כי העסקה כללה אספקת גפ"מ באמצעות צובר שמשמעה רכישה של כמות גדולה של גפ"מ בכל רכישה במחיר בסיס מוסכם שמפורט בנספח ב', כפוף לשינויים. אין מחלוקת כי הצובר לא הותקן עד לנסיגת הנתבע מהעסקה. למעשה הנתבע המשיך לרכוש גפ"מ באמצעות בלוני גז, הגם שהוסכם עמו לספק לו צובר שמכיל 2 מיכלים שכל אחד מכיל 125 גלון במקום מיכל של 48 ק"ג.
בתצהיר של מר זדה אין התייחסות למועד שהנתבע הודיע על ביטול העסקה אך אין מחלוקת כי הביטול היה בטרם הסתיים הליך אישור והתקנת הצובר.

8. אני מפרשת את החוזה כמזכה במרכיב הרווח בתנאי שהמתקשר, הנתבע יכול היה לרכוש את הכמות הגדולה של הגפ"מ והוא לא עשה כן.
אני מקבלת את הטענה של הנתבע כי העסקה נשוא החוזה לא התממשה כי לא היה לו צובר ולכן לא קמה הזכות לממש את התביעה למרכיב הרווח בעסקה.
אינני מקבלת את הטענה כי הזכות למרכיב הרווח קמה לפני שהתובעת יכולה הייתה בפועל לממש את חלקה בעסקה, דהיינו לספק כמות גדולה של גפ"מ. מר זדה הסכים כי לא תמיד ניתן לספק צובר גז ואז הצדדים נסוגים מהעסקה ללא דרישה לתשלום מרכיב הרווח.

באת כוח התובעת טענה כי התביעה למרכיב הרווח מוצדקת גם אם לא נרכש גפ"מ שכן יש עלויות של תשתיות שהתובעת הוציאה. ככל שמדובר בעלויות לגבי תשתית לאספקת גז באמצעות בלוני גז, עולה מהחוזה כי מדובר על חוזה קודם שאותו החוזה בא להחליף. לכן התשתיות נשוא אותו חוזה הוסדרו באותה עסקה שלא כללה תנאי מוקדם של רכישה בכמות מוסכמת מראש. ככל שמדובר בתשתיות נשוא החוזה הן טרם הושקעו – ועל כך אין מחלוקת. לכן הטעם שהועלה לא רלוונטי לנסיבות המחלוקת הנוכחית. לפי הראיות שהוצגו היה ביקור של מהנדס לאישור מקדים ולא הוגשו ראיות על עלויות של הביקור או עלויות נוספות.
ככל שמבוקש לתרגם את הזכות של התובעת לעלויות של ההשקעה הראשונית בהתקנת הצובר היה על התובעת לפרט את הסכום בבקשת הביצוע ולפרט בפרק ו' לבקשה כי השטר מוגש לגביית העלויות [ ע"א 146/85ציון נ' מנורה, פ"ד מא (3) 746 (1987) ] ולהראות גם כי ניתנו לה הוראות על ידי הנתבע למלא ולהשלים את השטר לגביית אותם עלויות. אך העיון בשטר עצמו ובחוזה מלמדים כי למעשה אין הוראה מפורשת של הנתבע, עושה השטר, באילו תנאים ניתן למלא את השטר.

הצעת בית המשפט לסיים את המחלוקת לפי סעיף 79א לא יצאה לפועל כי באי כוח התובעת לא היו יכולים לתת תשובה על אתר וגם לא תוך לוח הזמנים שבית המשפט קבע להם ולא האריך.

העדר תום לב ותנאי מקפח בחוזה אחיד

9. בא כוח הנתבע טען בסיכומיו כי התובעת היא ספק של מוצר והיא כפופה להוראות המגנים על צרכנים. זאת ועוד, מגמת המחוקק היא שלא לעודד חוזים דרקונים המונעים מעבר של לקוחות בין מתחרים.

התנאי שנטען כי הוא מקפח קובע כי:
"מחיר הגפ"מ יהיה צמוד למחירוני אמישראגז כפי שיהיו בתוקף מעת לעת ועודכנו על פי עלות הגפ"מ הכוללת לאמישראגז, לרבות פרסומי מינהל הדלק, מיסים, הוצאות בז"נ ותוספות ייבוא כפוף לשינויים ו/או תוספות כפי שיהיו מעת לעת, ועל פי השינויים אשר יהיו במדד המחירים לצרכן. המחירים והתנאים המפורטים לעיל, מותנים בהיקף צריכת הגפ"מ כמפורט להלן וצמודים לעלות האשראי השנתית והיקפו במהלך תקופת ההכם לעומת עלותו בעת חתימת הסכם זה ולתעריפי ההובלות במשאיות, לעומת עלותם בעת חתימת הסכם זה.

המזמין מתחייב לרכוש את כל הגפ"מ, בלעדית מאמישראגז לתקופה של לא פחות מ-5 שנים רצופות וצריכה שלא תפחת מ-___5__ טון לגפ"מ לכל שנה.

אם צריכת הגפ"מ של המזמין תפחת מהנ"ל, אמישראגז תהיה רשאית , מבלי לגרוע מכל זכות אחרת הקיימת לה על פי דין, להאריך תוקפו של הסכם זה עד לצריכה נצברת של ___25___ טון גפ"מ." (להלן: "התנאי").

הסעיף במחלוקת כולל הסדר המחייב רכישה בהיקף גדול של גפ"מ כולל מרכיב רווח גבוה ומונע בפועל יציאה ללא תשלום מרכיב הרווח על כל תקופת החוזה.

הגדרת צרכן לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 לא חלה על הנתבע [הגדרת "צרכן" בסעיף 1 לחוק; ע"א 2512/90 סופר גז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' סער, פ"ד מה(4) 405 (1991) (להלן: "עניין- סופר גז") ].
לשוק הדלק, ובפרט עסקאות לאספקת גז נקבעו הוראות שנועדו לפתוח את השוק לתחרות בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט- 1989. הוראות סעיף 14 האמור חל רק על עסקאות שנכרתו עד ליום 1/8/89. אולם ניתן ללמוד מההסדר את עמדת המחוקק לגבי סוג תנאים הדומים לתנאי שבענייננו.

ההסדר שנקבע בחוק ההסדרים המתייחס לנסיבות דומות נקבע בסעיף 17 כדלקמן:

"צרכן גז רשאי לרכוש גז מכל ספק גז, וספק גז לא יהיה רשאי לאכוף על צרכן גז להמשיך ולרכוש גז ממנו או באמצעותו, אם צרכן הגז הודיע על רצונו לסיים את החוזה שביניהם ותנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו".

טענת העדר תום לב

בפרשיית סופר גז קבע בית המשפט כי ההגנה של הוראות סעיף 17 חלות הן על הצרכן העסקי והן על הצרכן הפרטי ובכך יש אבחנה מההסדרים שנועדו להגן על הצרכן הפרטי בהוראות חוק הגנת הצרכן (עניין- סופר גז, עמ' 421, 424 ). כאמור, ההסדר נשוא חוק ההסדרים לא חל על העסקה נשוא תיק זה, ובא כוח הנתבע לא הפנה את בית המשפט להסדר דומה שרלוונטי לחוזה של הנתבע. בנסיבות אלה לא מצאתי דרך חובת תום הלב לאמץ את אותו הסדר מהטעם שהממשלה התערבה בשוק הסלולר בצורה דומה.

ככל שמדובר למרכיב הרווח הגבוה-היה על הנתבע להניח תשתית ראייתית מדוע מדובר בעסקה שמן הראוי שבית המשפט יתערב בה. בהעדר תשתית ראייתית כאמור או התערבות ממשלתית, לא מצאתי לקבוע עמדה ברמה של תוכן העסקה המסחרית.

תנאי מקפח בחוזה אחיד

מדובר בחוזה אחיד, כפי שהסביר מר זדה, ולכן כפופה התובעת, כספק להוראות חוק חוזים אחידים, התשמ"ג- 1982 והחזקות בסעיף 4 לחוק. החזקה הרלבנטית לענייננו על פניה היא החזקה בסעיף קטן (5) הקובע כי חזקה להיות תנאי מקפח הוא תנאי שבו "הלקוח מחויב באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר" (סעיף 4(5) לחוק).
מרכיב הרווח בעסקה הוא מאוד גבוה בפני עצמו. נטען שהוא בא גם לכסות עלויות תשתיות ואחרות. החובה לצרוך 25 טון גפ"מ ובהעדר צריכה לשלם עבור מרכיב הרווח על אותם טונות שלא נצרכו מהווים על פניהם מחסום מעזיבת הספק. הסמכות להתערב בתנאי מקפח בחוזה אחיד, בין צדדים בתיק אזרחי ניתנה גם לבית המשפט השומע את התיק עצמו (סעיף 19 לחוק חוזים אחידים).
מר זדה מטעם התובעת, מנתח בתצהירו את העלויות לאספקת גפ"מ ומפנה לאסמכתאות. האסמכתאות הן עלויות לספק של רכישת טון גז. באשר לטענה לעלויות תשתית על גז שסופק בפועל - לא הוכח כי סופק לנתבע טון גז, על פי החוזה. ככל שיש באספקה של גז בבלונים מרכיב של עלויות, הן נגבו מהנתבע על צריכת גז בבלונים. לא הוצגו ראיות על עלויות של ההכנות להתקנת הצובר אליהם מתייחס מר זדה בסעיף 13 סיפא לתצהירו. הוא גם לא מכמת את עלות ההכנות.
לפיכך, בהעדר תשתית ראייתית המצביעה על קשר בין עלויות הנחת תשתית לצובר לרווח, לא מצאתי מקום לשנות את התנאי במידה הנדרשת לביטול הקיפוח אלא לבטל את התנאי בשלמותו.

10. העולה מהמקובץ הוא כי התובעת לא הוכיחה שעמדה בתנאי העסקה עם הנתבע, שחייבו אותה לספק תשתיות וצובר שיאפשרו לו לרכוש ממנה 5 טון גפ"מ לשנה, על פני 5 שנים ולפיכך, התמורה כשלה. בהעדר ביסוס לשטר, התביעה נדחית ואני מורה לסגור את התיק ההוצל"פ.

11 התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 ימים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון