הגדרת שטר חוב


עניינה של בקשה זו בהתנגדות לביצוע שטרות בלשכת ההוצאה לפועל.

כעולה מבקשת הביצוע, הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל שני שקים ע"ס 7400 ש"ח כל אחד שנמשכו על ידי חברת א.צ. אלעד בע"מ (להלן-"החברה") לפקודת תעשיות עוף והודו ברקת (2003) בע"מ. לבקשת הביצוע צורף גם שטר חוב עליו חתומה, בין היתר, המבקשת כערבה בערבות אוואל לחיובה של החברה אשר חתמה על שטר החובה כעושה השטר. כתב הערבות ניתן לזכות חברת עוף והודו ברקת בע"מ ו/או תעשיות עוף והודו (2003) בע"מ ו/או ד.נ. עופות והודו בע"מ.

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר. בתצהיר התומך בבקשה ציינה המבקשת כי היא לא ערבה ולא הסכימה לערוב לשטר חוב או לשיק שנעשה לטובת חברת תעשיות עוף והודו ברקת (2003) בע"מ. עוד מציינת המבקשת כי גם אם ערבה לזכות חברה אחרת – שאינה המשיבה – היה זה לאחר שהובהר לה כי הערבות תהיה מוגבלת לסכום נמוך משמעותית מן הסכום שבגינו הוגשה הבקשה לביצוע שטר.

במועד הדיון ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המבקשת והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. ב"כ המבקשת טוען כי אין כל קשר בין השקים שהוגשו לביצוע לבין המבקשת ולפיכך אין המשיבה זכאית לדרוש את פירעונו מן המבקשת. זאת ועוד: השקים נמשכו לפקודת חברת תעשיות עוף והודו ברקת (2003) בע"מ בעוד ששמה של החברה האחרונה אינו נזכר בשטר החוב ובמקומו מצוי שמה של חברה שונה: חברת עוף והודו ברקת בע"מ. המבקשת טוענת בסיכומיה כי המסמך שצורף לבקשת הביצוע והנחזה להיות שטר חוב אינו שטר חוב כלל ועיקר שכן בשטר לא נקוב כל סכום כסף שיש לשלם ובכך לא עונה המסמך על הגדרת שטר חוב כקבוע בסעיף 84 לפקודת השטרות.


במצב דברים זה ולנוכח המסקנה כי המסמך שצורף אינו שטר חוב ממילא נשמט היסוד לחיובה של המבקשת כערבה למסמך זה. המבקשת טוענת עוד כי הוצג לה מצג עובר לחתימה על שטר החוב כי סכום החוב בפועל נמוך משמעותית מן הסכום בגינו הוגשה בקשת הביצוע. עוד טוענת המבקשת כי היא עונה להגדרת "ערב יחיד" בחוק הערבות. כיוון שכך ומכיוון שהחיוב נשוא שטר החוב אינו בסכום קצוב הרי שערבותה של המבקשת אף היא אינה בסכום קצוב הרי שהמבקשת פטורה מערבותה (סע' 21 (ב) לחוק הערבות).

ב"כ המשיבה בסיכומיו סבור כי יש לדחות את ההתנגדות. ב"כ המשיבה מציין כי המבקשת ובעלה נהגו שלא בתום לב במגעיהם עם המשיבה, העלימו את מצבה הכלכלי הקשה של חברתם (א.צ. אלעד שיווק בע"מ; להלן-"החברה") ועשו שימוש בחברה כדי להונות ולקפח את המשיבה.

בהתייחס לכתב הערבות נטען כי המבקשת ובעלה חתמו על כתב הערבות כאשר אומד דעת כל הצדדים היה כי במידה ולא ייחתם על ידם כתב הערבות – לא תספק המשיבה לחברה סחורה. הסיבה להשמטת המילה "ברקת" משם המשיבה בכתב הערבות נעוץ לטענת ב"כ המשיבה בטעות סופר.

למשיבה טענות בנוגע לניסוח תצהירה של המבקשת: על פי הנטען מדובר בתצהיר סתמי ולא מפורט שלא נכללו בו כל הטענות המפורטות בסיכומי המבקשת. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת אינה בגדר "ערב יחיד" שכן היא ויתרה על הגנה זו במפורש בכתב הערבות. לחלופין נטען כי המבקשת הינה "בעלת עניין" וככזו היא אינה זכאית להקנות שקובע חוק הערבות. לחלופי חלופין, עם הפיכתה של החברה לחדלת פירעון – ולעניין זה צירף ב"כ המשיבה לסיכומיו שלא כדין מסמכים שונים – קמה למשיבה זכות להגיש תובענה כנגד "ערב יחיד".

דיון

מכיוון שלא נראה כי יכולה להיות מחלוקת כי המבקשת אינה חתומה על גבי השקים כערבה לפירעונם, יש להניח כי כתב הערבות שנעשה בשטר החוב אשר צורף לבקשת הביצוע נועד לביסוס חיובה של המבקשת לתשלום השקים
שבגינם הוגשה בקשת הביצוע על סך 7400 ש"ח כל אחד על יסוד ערבותה של המבקשת בשטר החוב.


להלן נבחן את טענות ההגנה שמעלה המבקשת כנגד חיובה ונראה אם יש לה הגנה אפשרית כנגד התביעה השטרית:

ערב יחיד

המבקשת טוענת בסיכומיה כי היא "ערב יחיד" לסכום בלתי קצוב בשטר הערבות ולפיכך מופטרת היא מערבותה. הטענה כי המבקשת היא "ערב יחיד" הועלתה לראשונה בסיכומי המבקשת ואין לטענה זכר בתצהירה. בתצהיר גם לא טענה המבקשת כי מתקיימים בעניינה יסודות הגדרת "ערב יחיד"', הווה אומר: המבקשת לא ציינה בתצהירה כי היא אינה בעלת עניין בחברה. די בכך כדי לדחות טענה זו של המבקשת.

אי קיום יסודות הגדרת שטר חוב בפקודת השטרות

סעיף 84 לפקודת השטרות קובע את כי אחד מיסודות הגדרת "שטר חוב" הוא הצורך בפירעון "סכום מסוים בכסף" . שטר החוב שהוגש לביצוע אינו נוקב בכל סכום שהוא ולכאורה אין הוא מקיים את הדרישה לתשלום "סכום מסוים". הספק בשאלה אם בפנינו שטר חוב משליך כמובן על תוקף ערבותה של המבקשת למסמך שהוכתר כשטר חוב.

זאת ועוד: למשיבה עומדת אמנם האפשרות להשלים את שטר החוב מכוח ההרשאה המצויה בו (הרשאה המוקנית לה ממילא על פי סעיף 19 לפקודת השטרות). עם זאת, קובע סעיף 19 (ב) לפקודת השטרות כי השלמת המסמך צריכה להיעשות תוך זמן סביר. פשיטא ששטר שלא הושלם כלל לא הושלם גם תוך "זמן סביר" ובנסיבות אלה עשויה לעמוד למבקשת גם טענה זו כנגד חיובה. לאור כל האמור יש ליתן למבקשת רשות להתגונן בטענות דלעיל.

השוני בין שמות המוטבים על פי השטרות

השקים נשוא ההתנגדות נמשכו על ידי החברה לפקודת חברת תעשיות עוף והודו ברקת (2003) בע"מ. לעומת זאת שטר החוב שעל יסוד ערבות המבקשת בו מבוקש לחייבה בתשלום סכום השקים נכתב כי שטר החוב נעשה לזכות חברת עוף והודו ברקת בע"מ ו/או תעשיות עוף והודו (2003) בע"מ ו/או ד.נ. עופות והודו בע"מ. יוצא אפוא כי לכאורה זהות המוטב בשקים שונה מזהותן של החברות שלטובתן נעשה שטר החוב. טענת המשיבה כי מדובר בטעות סופר וכי אומד דעת הצדדים היה שונה מזה העולה מן ההבדלים בין הנוסחים השונים היא טענה שעל מנת לדון בה יש ליתן למבקשת רשות להתגונן ולא ניתן להכריע בה ללא שמיעת טענות שני הצדדים. נמצא, כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן גם בטענה זו.

מצג המשיבה בנוגע לסכום החוב עובר לחתימה על כתב הערבות

המבקשת טענה הן בתצהירה והן בסיכומיה כי הוצג בפניה ערבותה מוגבלת לסכום הנמוך משמעותית מן הסכום בגינה הוגשה בקשת הביצוע. טענה זו יש לדחות מפאת כלליותה וסתמיותה. שטר החוב מונה מספר חברות שלזכותן נעשה שטר החוב. המבקשת סותמת ואינה מפרשת מי מבין החברות האמורות הציג בפניה את המצג הנטען. המבקשת אף אינה מפרטת מהו המצג שהוצג לה ואינה מפרטת לאיזה סכום נאמר לה כי ערבותה מוגבלת. הלכה פסוקה היא, כי על נתבע המבקש רשות להתגונן להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו כדי לשכנע את בית המשפט כי יש לו הגנה טובה לכאורה נגד התביעה.

אין די בהגנה סתמית, על הנתבע ליתן גרסה מפורטת ביחס לכל רכיבי הגנתו (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 674; ע"א 13/80 הסמינר למורות נ' סולל בונה בע"מ פ"ד לו(1) 267). על יסוד ההלכה האמורה ולנוכח סתמיות טענה זו של המפרטת ברי כי דין טענה זו להידחות.

"הרמת מסך" (טענת המשיבה בסיכומיה)

בסיכומיו נטל לעצמו בא כוח המשיבה חירות להעלות טענות שונות בנוגע לחיובה של המבקשת מכוח "הרמת המסך" בינה לבין החברה. כך, נטען כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב עם המשיבה, העלימה מן המשיבה מידע אודות מצבה הכלכלי הקשה של החברה ועשתה שימוש בחברה על אף שידעה כי לא תעמוד בהתחייבויותיה. טענות אלה של המשיבה נטענו ללא בדל של ראיה לתמוך בהן ולפיכך לא ניתן להתייחס אליהן במסגרת החלטה זו. אעיר, עם זאת, כי יש להצטער כי ב"כ המשיבה מלין בסיכומיו של הרחבת חזית מצד המבקשת אך מנגד איננו טורח להגביל עצמו בסיכומיו לתשתית העובדתית שלא נשנתה במחלוקת בהליך זה.

התוצאה

על יסוד כל האמור, ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן בטענות שפורטו לעיל. תצהיר המבקשת ישמש כתב הגנה. התיק יועבר ליחידה המשפטית לשם ניתובו למסלול המתאים. הוצאות הבקשה יושתו בהתאם לתוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון