הגדרת שטר חליפין

בפני שתי תביעות הנוגעות לחוב שלגרסת התובעת חבה לה הנתבעת בגין 4 הלוואות שנתנה לה.
תביעה אחת היא תביעה כספית לתשלום סך 69,000 ₪ ואילו התביעה השנייה היא תביעה שטרית שהחלה בהגשת שיק לביצוע בהוצל"פ ע"ס 40,000 ₪,ז.פ. 31.5.10. השיק מספרו 4777 נמשך מחשבון הנתבעת בבנק דיסקונט סניף ראשי חיפה ,חתום בחתימת הנתבעת והוצג לבנק ללא ציון שם הנפרע.
התביעות מקבילות ורק הוגשו כל אחת בעילה אחרת ברם סך כל החוב המכסימלי הנתבע עומד על 69,000 ₪.
התובעת טוענת בתצהירה כי הנתבעת הגיעה אליה בשנת 2003 יחד עם גב' כרמלה אזולאי וגב' חנה טרינו וביקשה הלוואה לאחר שלא יכלה היתה לעמוד בהחזרים למלווה בריבית אחר ששמו יוסי לוי. באותו מעמד מסרה התובעת לנתבעת על פי גרסתה סך 40,000 ₪ בנוכחות בעלה (של התובעת) וכנגד מסרה לה הנתבעת שיק ריק חתום על ידה.
ביום 27.6.03 הגיעה הנתבעת שוב עם הגב' חנה טרינו ואז קיבלה עוד הלוואה בסך 10,000 ₪, ביום 3.2.04 חזרה שוב הנתבעת והפעם קיבלה עוד 10,000 ₪ ,ביום 1.3.04 קיבלה הנתבעת הלוואה נוספת בסך 10,000 ₪ ואז מסרה לתובעת את השיק השני ריק וחתום ובנוכחות בעלה של התובעת.
סך הכול נטען ל-4 הלוואות על סך כולל של 70,000 ₪ והחזר 1,000 ₪ לחודש (בתצהיר נרשם ריבית 1000 ₪ לחודש). התובעת טוענת כי הנתבעת לא עמדה בהחזרים ולכן מילאה את השיקים על סך 85,000 ₪ שהם 70,000 ₪ קרן ההלוואה ועוד 15,000 ₪ כחלק מהריבית.
התובעת טוענת כי הנתבעת איימה עליה לאורך השנים ולא עמדה בהתחייבויותיה כלפיה.
לתמיכה בגרסתה הגישה התובעת את תצהיר בעלה, תצהיר הגב' כרמלה אזולאי ותצהירו של מר אלי נפתלי שהעיד על כך שפנה עם הנתבעת לבנק טפחות על מנת לסייע לה לקבל הלוואה על מנת לשלם לתובעת את חובה.
הנתבעת מצידה מכחישה את נטילת ההלוואות, מפנה לכך כי בין הצדדים לא נערך שום הסכם הלוואה וכי כנראה שהתובעת היא מלווה בריבית.
אשר לשני השיקים שמחזיקה התובעת טוענת הנתבעת כי אלו נגנבו ממנה כשהם חתומים וממילא השיקים פגומים כאשר באחד יש טעות ברישום הסכום ושם הנפרע בו הוא בא כוח התובעת ואילו השני הוצג לבנק כאמור ללא ציון שם נפרע.
הנטל בתביעות אלו רובץ על התובעת הן משום הכלל לפיו המוציא מחברו עליו הראיה והן משום ששני השיקים שהציגה פגומים ובעייתיים עד מאד ולגביהם עולות טענות של פגמים קניינים גניבה ומילוי פרטים ללא הרשאה. בסיכומי הנתבעת נטען שבהיעדר ציון שם נפרע,לא קמה כלל עילה שטרית.
חקירתה הנגדית של התובעת העלתה גרסה תמוהה ומבולבלת שאינה עומדת בקנה אחד עם הפרטים והנתונים "המדויקים" שפורטו בתצהירה.
ראשית, התובעת לא הייתה יכולה לאשר את תצהירה היות ולטענתה אינה יודעת קרוא או כתוב.
שנית, היא לא זכרה כמה הלוואות נתנה לנתבעת וגם כשהעריכה וניסתה לשער, דיברה בעדותה על "שלוש או פעמיים הלוואות, אני לא זוכרת בדיוק כרמלה יודעת" ולא על 4 הלוואות. זה המקום לציין שבכתב התביעה המהווה את חזית התביעה צוינו רק 3 מועדי הלוואות (סעיף 5 לתביעה), חמורה מכך היא העובדה שתובעת עצמה על פי הגרסה שבסעיף 5 לתביעה והגרסה שבסעיפים 1-6 לתביעתה הקפידה להדגיש שכרמלה היתה נוכחת רק במעמד מתן הלוואה אחת (השנייה בסדר הכרונולוגי ובסך 10,000 בלבד) כך שלא ברור מה באמת "כרמלה יודעת", מה שכן ברור הוא כי התובעת איננה יודעת בעצמה כמה הלוואות נתנה.
מתצהירה של כרמלה אכן עולה שהיא הייתה נוכחת רק בפגישה אחת, בתאריך לא ידוע בתחילת שנת 2003,בה נמסרה הלוואה אחת בסכום לא ידוע והכל נעשה בחדר אחר כך שכרמלה באמת לא יודעת דבר.
האמור בסעיפים 1-6 לתצהיר התומך בתביעה עומד בסתירה לאמור בתצהיר עדותה הראשית של התובעת בסעיפים הרלבנטיים למתן ההלוואות ולנוכחותה של כרמלה בפגישה הראשונה,תצהיר העדות הראשית מוסיף לפגישות את נוכחות בעלה של התובעת שנעלם מהתצהיר התומך בתביעה.
שלישית, התובעת לא זכרה מתי נתנה את הלוואות, לא רק שלא זכרה תאריך מדויק כפי שצוין בתצהיר אלא לא זכרה אפילו אם הדבר היה במהלך שנת 2003.
רביעית, בעוד בתצהיר טענה להחזר חודשי של 1,000 ₪ לחודש אזי בעדותה טענה שסוכם על 1,500 ₪. ללא הוכחת תנאי הסכם ההלוואה ומה שולם על חשבונה, אין הוכחה של התביעה שכן הנטל הוא גם לגבי החבות וגם לגבי הוכחת גובה החוב.
חמישית, בעוד שמהתצהיר ומתחילת חקירתה בפני עולה כי הנתבעת לא שילמה דבר לאורך השנים הרי בהמשך חקירתה נזכרה שהנתבעת שילמה לה במשך פחות משנה 1,500 ₪ לחודש, פרט חדש שאינו עולה בקנה אחד גם עם ה"תחשיב" שפורט בתצהיר.
עניינים אלו מביאים למסקנה לפיה לא יתכן והתובעת היא זו שהכתיבה את שכתוב בתצהיר עליו חתמה ומה שכתוב בתצהיר לא בהכרח תואם את המציאות כפי שהיא יודעת אותה.
בדיון הסתבר (על פי גרסאות התובעת ועדיה) שמי שניהל את הרישומים הייתה בתה של התובעת שדווקא היא לא הובאה לעדות ושאיש לא טרח לציין שהיא זו שרשמה את "התרשומות" עליהן מבוססת התביעה.
אך לא רק זאת, התובעת נשאלה בחקירתה ביחס למקור הכספים שמסרה וביחס לעיסוקה כמי שמלווה כספים בריבית ובכלל.
בתחילה טענה התובעת כי אינה מלווה לאנשים בריבית אלא רצתה לעזור לנתבעת ולכן מסרה לה כספי פיצויים שקיבלה לאחר שנים של עבודות ניקיון בבית ספר ובמשק בית.
אלא שאז צץ לו נספח ה' לתצהיר התובעת והפעם ב"צורתו המקורית", מסתבר שמה שצורף בתחילה הוא רק חלק קטן ממה שהיה כתוב על המסמך משני צדדיו. מסתבר שעל המסמך המקורי נרשמה גם הלוואה ע"ס 7,000 ₪ לגב' ח.ע. (השם המלא מופיע במסמך),20,000 ₪ לאדונים ט.א ו- ח.א (גם שמם המלא מופיע במסמך) ואח"כ לכאורה לקח מר ט.א. בספטמבר 2004 50,000 ₪ נוספים.
התובעת כמובן ששללה את מתן ההלוואות הנ"ל ולא ידעה לומר מדוע ההלוואה לגב' ח.ע. (המוכרת לה והיא גם חברה של הנתבעת) נרשמה על גבי המסמך המקורי. לרגע נדמה היה שלא התובעת היא זו שהגישה את המסמך כראיה עיקרית מטעמה.
אלא שהדברים חמורים יותר, ב"כ הנתבעת הציג פסק דין בת.א. 18755/04 (שלום חיפה) בו תובעת התובעת מהנתבע באותו תיק תשלום בגין 3 שיקים שאמורים להוות החזר הלוואה בסך 90,000 ₪ (!) שנתנה התובעת למר יגאל גדליהו שהוא-בן זוגה של העדה הגב' אזולאי כרמלה מזה יותר מ-30 שנים.
אותה תביעה נדחתה כאשר כב' השופט חדיד רמזי מתח ביקורת קשה מאד על התובעת והעדים מטעמה שנראה והיא רלבנטית גם למה שקרה בתיק שלפני.
לא ניתן להתעלם מכך שבשביל פנסיונרית שאיננה יודעת קרוא וכתוב, שעבדה לטענתה בניקיון בית ספר ובמשק בית ואשר גידלה 9 ילדים, הסכומים שהיא מרשה לעצמה להלוות לאנשים הם לא סבירים בכל אמת מידה, קל וחומר כשחלק מהכספים לא הוחזר על פי טענתה (ותמוה עוד יותר שהיא לא רצה לתבוע אותם מידית אלא חיכתה עד סף ההתיישנות).
גם בנסיבות המקרה שנדון בפני כב' השופט רמזי חדיד וגם בנסיבותיו של המקרה שבפני עולה לכאורה קשר בין הסתבכות אנשים עם השוק האפור והימורים בלתי חוקיים ולבין ההלוואות שניתנו ע"י התובעת או מי מטעמה או מקורביה.
רמז ל"עיסוק" התובעת מופיע דווקא בתצהירה של גב' אזולאי על פיו הציעה לנתבעת שהיתה חברתה ושעימה היתה גם משחקת בקלפים לקחת הלוואה מהתובעת לתשלום הסתבכויותיה של הנתבעת בהפסדיה במשחקי קלפים. מעיון בנספח ה' הנ"ל עולה כי נרשם שלגבי חוב הנתבעת "כרמלה אחראית", אם היא אחראית למה היא לא נתבעת?
כל מי שמעורב בעניין ההלוואות הם בני משפחת התובעת ומכריה ועל כל ההתנהלות מרחפת עננה אפורה תרתי משמע.
לעניין הלוואות חוץ בנקאיות יש הסדרים בדין שכנראה לא קויימו ברם העניין מוזכר כאן רק ע"מ לבסס את המסקנה בדבר מהימנותה של התובעת.
גם במקרה שבפני כמו גם במקרה שנשמע בפני כב' השופט רמזי חדיד "לא ידעה" כאמור התובעת על הפרטים המופיעים בתצהירה, לא ידעה ולא זכרה פרטים מהותיים ולא ידעה לספר מהם מקור הכספים שמסרה.
בעיית המהימנות מחריפה נוכח הצגת נספח ה' באופן חלקי, אי הבאה לעדות את מי שערך אותו ונוכח מה שנרשם על גביו "צילום מסמך שנרשמו בו כל התנועות, התשלומים של ההלוואה שהנתבעת קיבלה מהתובעת"
האומנם? היכן "התנועות" המבטאות את תשלומי ההחזר שכן שולמו במשך "פחות משנה" ובסך 1500 ₪ לחודש?
נספח ה' משקלו כקליפת השום.
התובעת לא יכולה הייתה להסביר מדוע לא פנתה לנתבעת במשך 7 שנים והסתפקה בטענה שהתובעת איימה עליה. לא שוכנעתי כי התובעת ומשפחתה הענפה היו כה מאוימים ע"י הנתבעת ולא ברור מה קרה לאחר 7 שנים ששינה את המצב.
אשר לעדותה של הגב' אזולאי כרמלה הרי שבשורה התחתונה זו לא תרמה דבר, הגב' אזולאי לא ראתה כיצד הכסף עובר מהתובעת לנתבעת ולא ראתה כיצד השיקים נמסרים מהנתבעת לתובעת.
מאידך כשנשאלה האם דודתה-התובעת עוסקת בהלוואות שוק אפור הזדעקה התובעת מהספסל האחורי באולם והתערבה בחקירה, הגב' אזולאי הגיבה מיידית וטענה כי דודתה איננה עוסקת בהלוואות בריבית, אח"כ פתאום טענה שאיננה יודעת אם היא עוסקת בהלוואות שכאלו ולבסוף כאשר נשאלה לגבי ההלוואה בתיק שנשמע בפני כב' השופט רמזי חדיד טענה ש"יגאל הוא בן זוגי מזה 33 שנה. אין לי מושג אם יגאל לקח הלוואה, אני לא מתעסקת בדברים הללו", זו טענת הגב' כרמלה ששיחקה קלפים עם הנתבעת, ידעה על הסתבכותה בחובות עקב הימורים, הביאה את הנתבעת לתובעת ושהיא "אחראית" על ההלוואה של התובעת. מסתבר שעל הנתבעת היא יודעת הכל, על בן זוגה מזה 33 שנים אין לה ידיעה, האומנם?
העד אלי נפתלי גם הוא מקורב לתובעת (חתנה), תצהירו אינו מוסיף דבר, אין חולק כי הלך עם הנתבעת לבנק טפחות ע"מ לעזור לה לקבל הלוואה ברם לו אין פרטים על מתן ההלוואות שנתנה התובעת, סכומים שניתנו, המועדים בהם ניתנו ההחזרים שהוחזרו ומול גרסתו ניצבת גרסת הנתבעת לפיה הוא ניסה לסייע לה לקבל הלוואה עבור עסק שפתח בנה בלונדון. גם ביחס למר נפתלי וסיבת הפניה לבנק טפחות נמנעה התובעת מלציין פרט כלשהו בתביעה או בתצהיר התומך בה והעניין נולד עם הגשת תצהירי העדות הראשית.
בעלה של התובעת, מר דבאח הגיש תצהיר שעל פי טענתו בעדותו לא קרא וגם לא הוסבר לו מה כתוב בו, הוא פשוט חתם עליו. יש לומר שבתיק זה העניין איננו מפתיע.
משכך וגם נוכח סתירות מהותיות בין התצהיר לעדות, תצהירו של מר דבאח חסר כל משקל וכל שנותר זו עדותו בחקירה הנגדית שגם היא כאמור בעייתית ביותר.
בחקירתו הנגדית הוא טען כי מי שהיה נוכח בעת מתן ההלוואה היו הוא, התובעת הנתבעת והגב' כרמלה. גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם גרסאות התובעת בתביעה ובתצהיר שצורף לה ועם גרסתה בעדות בה ציינה שרק היא ובנותיה היו נוכחות באותו מעמד וגרסת הגב' כרמלה שטענה שהיא לא ראתה בעיניה כיצד הועברו הכספים והשיקים ובתצהירה לא הזכירה כלל שמר דבאח היה נוכח או ראה כיצד נמסרים הכספים.
גרסה זו גם אינה עומדת בקנה אחד עם גרסת תצהירו שם נטען שגם הגב' טרינו הגיעה עם הנתבעת והגב' כרמלה.
אח"כ טען מר דבאח שבת התובעת-מירה (אולי מירב) מילאה את פרטי השיקים הגם שבתחילה לא ציין לא בתצהירו ולא בעדותו שגם היא נכחה. העניין תמוה שכן בעצם לאותה גב' מירה היה תפקיד חשוב בפגישה-היא זו שכתבה את הסכום על גבי השיק על פי הגרסה.
האם מר דבאח באמת נכח באותה פגישה? האם היה עד למסירת הכסף מחד גיסא ומסירת השיק מאידך גיסא? ספק רב.
ויש להזכיר שוב ובתמצית, התובעת בתצהירה התומך בתביעה לא הזכירה כלל את נוכחות או מעורבות מירה או בעלה בעת שנמסר השיק ע"ס 40,000 ₪. אח"כ בתצהירה עדותה הראשית ציינה שבעלה היה נוכח אך הבת לא הוזכרה כלל. בעדותה מאידך טענה כי מירה (מירב) היא זו שביצעה את הרישומים אך לא הזכירה כלל את נוכחות בעלה באותה פגישה למרות שנשאלה מספר פעמים וענתה מספר פעמים ביחס לנוכחים באותה פגישה.
לא רק זאת, בפעם אחת אף ציינה התובעת בעדותה כי מי שראה את מסירת הכסף בפועל היו היא-התובעת ובנותיה, הנה כי כן לא רק מירה (מירב) היתה נוכחת אלא כנראה גם בת אחרת שלא הוזכרה בשום מקום אחר, כאמור, לא מירה ולא בת אחרת הובאו לעדות.
מול חזית מבולבלת ומלאת סתירות זו ניצבת חזית הגנה לא פחות תמוהה.
הנתבעת לא יכולה היתה בעדותה להסביר כיצד שני שיקים חתומים על ידה התגלגלו לידי התובעת. היא ניסתה לטעון כי כבר מתחילת שנות ה-90 איננה משתמשת בשיקים וכי על שני השיקים נשוא תיק זה חתמה לצורך עסקה מסוימת בשני תשלומים שלבסוף לא בוצעה.
גרסה זו בעייתית, לא סביר שאדם יסתובב עם שני שיקים חתומים בארנק במשך כעשור, לא סביר שאחרי כעשור רק שני השיקים ייעלמו מתוך הארנק ויגיעו דווקא לידי מי שעוסקת לכאורה בהלוואות ואשר בינה ולבין הנתבעת יש קשר כזה או אחר.
לא רק זאת, על שיק אחד יש חתימה בעט כחול, על השיק השני יש חתימה בעת שחור, אם הכינה הנתבעת את השיקים לצורך ביצוע עסקה בשני תשלומים מדוע חתמה על אחד בעת כחול ועל השני בעת שחור? אם שלפה את שני השיקים לצורך עסקה אחת בשני תשלומים מדוע מספרי השיקים אינם עוקבים?
מה באמת קרה לפני שנים? על כך אין תשובה. מדובר באחד התיקים שבהם בית המשפט איננו מאמין לאף אחד מהצדדים או מהעדים ושבהם דבר לא הוכח.
משדבר לא הוכח וכאשר אינני מעדיף את גרסאות התובעת ועדיה על גרסת הנתבעת הרי דין התביעה להידחות.
אשר לתביעה השטרית הרי מרגע שנדחתה התביעה הכספית, גם דין התביעה השטרית להידחות מאותם הנימוקים אך לא רק וזאת משום שלמעשה גם אין עילה שטרית.
במקרה דנן, מתעוררת השאלה האם ניתן להגיש שיק לביצוע בהוצל"פ ללא שם הנפרע?
בת"א 29936/06 חביבזאדה משה נ' סינאי דוד נשאלה השאלה האם שיק שבו לא מופיע שם הנפרע הנו בגדר "שטר חליפין" ו"שיק" המקים עילת תביעה שטרית לתובע?



הגדרת "שטר חליפין" מצויה בסעיף 3 לפקודת השטרות הקובע כדלקמן:
"3(א) שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.
(ב) מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פירעון כסף, איננו שטר חליפין".

בפסה"ד חביבזאדה נקבע כי סעיף 3 הנ"ל מונה רשימת תנאים מצטברים, אשר רק בהתקיים כולם, יעלה מסמך למדרגת "שטר חליפין", הכפוף לתחולתם של פקודת השטרות ודיני השטרות בכלל.
הואיל וסעיף 73(א) לפקודת השטרות, המגדיר מהו "שיק" קובע כי "שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי..", הרי שמסמך שאינו עונה על הגדרת "שטר חליפין", ממילא אף אינו יכול להיחשב ל"שיק". (ראה בעניין זה גם: ש' לרנר דיני שטרות, מהדורה שניה (להלן:"לרנר"), בע"מ 129).
האם השיק הוא "שיק"?
במקרה דנן, לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 3 הנ"ל לעניין היות פקודת התשלום ערוכה "מאת אדם אל חברו", באשר שמו של "האדם"- הנתבעת, אומנם מופיע על גבי השיק, כמושכת, ואף פרטיה מודפסים על פני השיקים, אך "חברו" אינו נקוב באשר, כאמור, בשיק לא מצוין נפרע כלשהו, אשר לפקודתו נערך השיק, מדובר בשיק אשר שם הנפרע בו נותר ריק.

בעניין זה נקבע לא אחת אף בפסיקה, כי מסמך אשר יסוד זה חסר בו לאו "שטר" הוא.
כך, בע"א 640/73 גלבנק נ' עזבון המנוח ניסן גלאי ואח', פד"י כט(2) 701, 705, נקבע כדלקמן:
"פרט מסוג שני שהיה חסר בשטרות שלפנינו הוא שם הנפרע. מאחר וכאמור בסעיף 3(א) לפקודה שם הנפרע הוא בגדר אחד מיסודותיו של שטר שאיננו בר פירעון למוכ"ז על פי נוסחו, הרי מסמך שאינו מציין שם הנפרע, לאו שטר הוא.."

גם בהלכה מוקדמת יותר בע"א 80/65 דוידוביץ נ' טרטנר, פד"י יט(2) 302, סירב ביהמ"ש העליון להכיר בשטרות בהם חסר היה שם הנפרע כשטרות חליפין על פי הפקודה.

גם בספרות, ד"ר י' זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית (להלן:"זוסמן"), בע"מ 160, צוין כדלקמן:
"אם לא נתקיימו במסמך יסודות השטר כאמור בסעיף 3(א) לפקודה, לדוגמא, אם אינו מציין את שם הנפרע- אין זה שטר, וממילא אין למסמך אוחז כמשמעותו בפקודה והגדרתו בסעיף 1 לפקודה".

וכן, לרנר, שם, בע"מ 164:
"כל עוד מסמך אינו מקיים את כל התנאים הנדרשים בסעיף 3(א) לפקודה אין הוא שטר, והמחזיק בו אינו זכאי לתבוע את החתום עליו בעילה שטרית".

כלומר, במקרה דנן, מאחר והשיק לא מקיים את התנאי בסעיף 3(א)-אינו מציין את שם הנפרע, אין זה שטר חליפין והתובעת אינה יכולה לתבוע את החתומה עליו בעילה שטרית.

אמנם בסעיף 19 לפקודת השטרות ניתנה למחזיק במסמך חסר כאמור, אפשרות להשלמת שם הנפרע:
"19(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה: זמן סביר, לעניין זה, הוא שאלה שבעובדה..."

במקרה דנן, שם הנפרע בשיק הנדון לא הושלם, בשום שלב ולכן, למרות אפשרות ההשלמה אשר בסעיף 19, יש לבחון את השיק הנדון, שלא הושלם, כמות שהוא, ולא על רקע אותה אפשרות השלמה שלא מומשה.

כפי שנקבע בפרשת ע"א 80/65 הנ"ל:

" ברור שלפי סעיף 19(א) של פקודת השטרות היתה לאדם המחזיק בשטרות רשות לכאורה להשלים את שם הנפרע; אך הדבר לא נעשה. כיום יש איפא לראות מסמכים אלה כחסרים פרט מהותי, שהעדרו שולל מהם את מהות שטרי החוב במובן הפקודה...
יצוין שאף אחרי הגשת התביעה והצגת השטרות כמוצגים לא ביקש המשיב רשות למלא בהם את שם הנפרע החסר...
אשר לסעיף 19 של פקודת השטרות נכון שלכאורה היה המשיב רשאי למלא את שם הנפרע החסר, אבל עובדה היא שהוא לא עשה כן עד היום הזה, ועלינו לבחון עתה את השטרות כמות שהם."

בנוסף, לעניין סדר הגודל המקובל לעניין משך התקופה אשר תחשב כ"זמן סביר" להשלמת שטר לצורך סעיף 19(ב), ראה זוסמן, שם, בע"מ 170, כדלקמן:

"הרשות לכאורה הנתונה בידי מחזיק המסמך על פי סעיף 19(א) לפקודה, אינה עומדת לו לעולם ועד. לא קבעו הצדדים את הזמן שבתוכו מותר להשלים את המסמך, יש להשלימו "תוך זמן סביר". כך יוצא מהוראת הסעיף 19(ב) לפקודה. לשון אחרת: הרשאה שלא נוצלה תוך זמן סביר – בטלה. מהו זמן סביר להשלמת המסמך? הדבר תלוי בנסיבות ובמהות המסמך שהושלם. מהות המסמך- מה היא משמיעה לנו?
שיק מיועד לשמש אמצעי תשלום בלבד, ואין דרכו להישאר זמן רב במחזור. אוחזר שיק נוהג לממשו ולגבותו תוך ימים ספורים. לפיכך, שיק שלא הושלם כעבור ימים אחדים, לא הושלם תוך זמן סביר. שנה אחת אינה, במקרה זה, זמן סביר".

בפס"ד חביבזאדה נקבע עוד:
"בהקשר זה יצוין עוד, כי עצם העובדה שבסעיף 19(ב) הוגבלה אפשרות השלמתו של שטר לפרק זמן סביר בלבד, מלמדת אף היא על כך, שמסלול ההשלמה, על הגבולות הקבועים בסעיף 19 לגביו, הינו דרך הפעולה הנכונה וההכרחית להשלמת יסודות החסרים בשטר, על מנת להופכו לשטר חליפין, וכי במצב החקיקתי נכון להיום, אין בנמצא דרכים אלטרנטיביות, בלתי מוגבלות בזמן או באופן פעולה, להשלמתו של חסר זה או להתגברות עליו." (ע"מ 9 לפסה"ד).
לאור האמור לעיל, היה על התובעת להשלים את פרטי השיק- שם הנפרע, תוך זמן סביר ולפי הרשאה בהתאם לסעיף 19 הנ"ל אך הדבר לא נעשה, ולכן יש לראות שיק זה כחסר פרט מהותי, שהעדרו שולל מהשיק את מהות שטרי החוב במובן הפקודה.

אשר על כן, ללא השלמת שם הנפרע אין עילה שטרית והתביעה השטרית נדחית, תיק הוצל"פ מס' 02-53884-10-1 ייסגר.
התביעה בגין עסקת היסוד נדחית משום שלא הוכחה, תיק הוצל"פ מס' 02-10558-11-1 ייסגר.

אשר להוצאות, כפי שצוין לעיל, שני הצדדים כשלו בהוכחת גרסאותיהם, אין אפשרות לקבוע כי הנתבעת צודקת בטענותיה ולכן הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות שטר

  2. התיישנות שטרות

  3. הגדרת שטר חליפין

  4. בקשה להזמנת שטר

  5. בקשה לעיון בשטר

  6. בקשה לתיקון שטר

  7. אי כדאיות כלכלית

  8. ביטול חתימה על שטר

  9. התיישנות שטר מטען

  10. התיישנות בדיני שטרות

  11. סעיף 28 לפקודת השטרות

  12. חובת תום הלב דיני שטרות

  13. מימוש שטר ביטחון בגין נזק לדירה בשכירות

  14. תביעה שטרית למימוש שטר עליו חתם הנתבע כערב להתחייבויות בתו

  15. יתרת חוב קודם מהווה תמורה בת ערך - סעיף 26 (א) (2) בפקודת השטרות

  16. טענה כי החתימות המופיעות על השטר אינן מאומתות על ידי עו"ד / רו"ח

  17. טענה כי לא נשלחה הודעת חילול ולפיכך, מופטר הנתבע מהחיוב נשוא השטר

  18. כנספח לחוזה נחתם גם שטר בטחון אשר נועד ככל הנראה להבטיח את פירעון החובות

  19. עפ"י סעיף 19 לפקודת השטרות למחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים את הפרט החסר בשטר

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון