הלכת קאשי


א. רקע הדברים

1. לפניי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש- החייב (להלן: "המבקש") על החלטתו של כב' הרשם יובל גזית מיום 1.10.09 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-53997-97-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בה נדחתה בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולחייבו בצו תשלומים חודשי ע"ס 1,000 ₪ לחודש.

2. ביום 29.9.09 הגיש המבקש בקשה להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים ולחייבו בצו תשלומים חודשי ע"ס 1,000 ₪ לחודש (להלן: "הבקשה"). בבקשתו טען המבקש כי בשנת 2001 התנהלו נגדו הליכי פש"ר בביהמ"ש המחוזי בת"א (תיק פש"ר 2647/99) ומאחר שמצבו הכלכלי התדרדר ולא היה באפשרותו לעמוד בתשלום החודשי שנקבע לו במסגרת הליכי הפש"ר בוטלו ההליכים. כן טען שם המבקש כי הוא ורעייתו משתכרים שכר מינימום שאינו מספיק להוצאות הבסיסיות שלהם. על כן ביקש המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולהורות על עיכוב הליכים בתיקי ההוצל"פ שנפתחו נגדו.

3. בהחלטתו מיום 1.10.09 דחה כב' הרשם גזית את הבקשה וקבע כי מאחר שסך כל החובות של החייב 25 מיליון ₪, משמעות בקשת החייב היא פריסת החוב לתקופה לא ריאלית תוך ניהול הליך סרק בניגוד לתכלית חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") לעניין הכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים, וכי ההלכה היא שכאשר צו התשלומים מנציח את חובו של החייב, אין להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. לעניין זה הפנה הרשם לבר"ע 20311/99 (ת"א) יוסף קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 15.4.99)(להלן: "הלכת קאשי").

4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור החלטתי לדון בבקשה כבערעור עצמו.

ב. טענות המבקש

5. המבקש טוען כי ההיגיון העומד מאחורי הלכת קאשי הוא, כי הליכי ההוצאה לפועל אינם ההליכים המתאימים כאשר צו התשלומים מנציח את החוב, ולכן במקרים כאלה על החייב לפנות להליכי פשיטת רגל.

לטענת המבקש, בנסיבות המקרה דנן, כאשר החייב כבר היה מצוי בהליכי פשיטת רגל, ניהל את הליך הפש"ר בתום לב במשך זמן רב, והליכי הפש"ר בוטלו לפני מספר שנים מאחר שלא היה באפשרותו לעמוד בצו התשלומים החודשי שנקבע ע"י הכנ"ר, בעניינו לא חל ההיגיון העומד מאחורי הלכת קאשי, ואין כל טעם להפנות את המבקש לנקוט בהליכי פש"ר בשנית כאשר סביר להניח שהכנ"ר לא ייתן את הסכמתו לנהל הליכי פש"ר בשנית לאחר שהורה על ביטולם בפעם הקודמת.

המבקש טוען, כי חובותיו עומדים ע"ס 25 מיליון ₪, וכי אין באפשרותו לשלם חוב זה בפריסה ריאלית, תהא הפריסה אשר תהא, ומשבוטלו הליכי הפש"ר בפעם הקודמת, משמעות דחיית בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, היא שאין למבקש כל דרך להסדיר את חובותיו ולשוב לנהל אורח חיים נורמטיבי.

6. כן מפנה המבקש לבפסק הדין שניתן ע"י כב' השופט יצחק כהן בבר"ע (חי') 1808/07 שפושניק נ' שפושניק ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 7.6.07), שם נקבע כי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך להורות לאדם לפתוח בהליכים להכרזתו כפושט רגל, וכי כל עוד החייב לא בחר מרצונו החופשי להגיש בקשה להכריז עליו כפושט רגל, יש לשקול את בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים לגופה, לחקור אותו על יכולתו הכלכלית, ולקבוע תשלום חודשי שניתן להטיל עליו לשלם, אף אם מדובר בתשלום חודשי נמוך. לעניין זה מפנה המבקש גם לפסקי הדין שניתנו ע"י כב' השופט כהן גם בבר"ע (חי') 1763/07 ציון קרטה נ' משה שליט (לא פורסם, ניתן ביום 12.6.07) ובבר"ע (חי') 1584/07 אתי לוי נ' זקר משה (לא פורסם, ניתן ביום 12.6.07).

7. לטענת המבקש, שגה הרשם שדחה את הבקשה מבלי לערוך חקירת יכולת ומבלי שהבקשה נידונה לגופה. לעניין זה מפנה המבקש לבר"ע (חי') 463/06 אהרון מזרחי נ' ג'ויה כהן (לא פורסם, ניתן ביום 15.6.06), שם קיבל ביהמ"ש המחוזי
בחיפה, מפי כב' השופט יצחק כהן את הערעור שהוגש והורה לראש ההוצל"פ לערוך למערער חקירת יכולת. החלטה זו קיבלה משנה תוקף בפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש העליון ברע"א 5269/06 אהרון מזרחי נ' ג'ויה כהן (לא פורסם, ניתן ביום 9.7.06) שהותיר את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה על כנו.

המבקש טוען כי אמנם לראש ההוצל"פ שיקול דעת האם לקבל את בקשת החייב ולהכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, אולם שיקול דעת זה צריך להיות מבוסס על חקירת יכולת, שלא נערכה במקרה דנן.

8. כן טוען המבקש, כי איחוד התיקים הוא אינטרס כללי משותף הן של לשכת ההוצל"פ, הן של הנושים, והן של החייב, שכן הדבר ימנע העדפות נושים, יוביל לסדר בניהול ההליכים, חסכון בזמן שיפוטי וימנע מצב שבו יינתנו בתיקים השונים החלטות סותרות בדבר יכולתו הכלכלית של החייב. עוד טוען המבקש, כי בעניינו, משבוטלו הליכי הפש"ר ונדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, הרי שנושיו אינם מקבלים כספים כלל, ולמבקש אין לאן לפנות על מנת להסדיר את חובותיו.

9. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, מבקש המבקש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, לקבל את הערעור, להורות על ביטול החלטת הרשם, ולהורות לרשם להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים בכפוף לצו תשלומים חודשי ע"ס 1,000 ₪.


ג. תגובת המשיבה

10. המשיבה היחידה לבר"ע היא חברה בשם "במעלה כנרת בע"מ". כיוון שלא נכתב דבר אודותיה ולא הועלו כל טענות כלפיה, ניתן להניח שהיא נמנית על נושי המבקש. מכל מקום, לא הוגשה כל תגובה לבר"ע. ואולם, מעבר לכך שהמבקש המציא אישור מסירה, לאור תוצאות הערעור שלפניי, כפי שיפורט להלן, כאשר התיק מוחזר לשולחנו של הרשם שידון בבקשת החייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים לגופה, אין כל פגיעה בנושי החייב שיוכלו להשמיע את עמדתם בנושא במעמד חקירת היכולת שתיערך בפני הרשם (בהקשר זה יש לציין כי סעיף 67(ב1) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי באם התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצל"פ לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו).

ג. דיון והכרעה

11. לראש ההוצאה לפועל נתונה סמכות להכריז על חייב כמוגבל באמצעים. זוהי סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לראש ההוצל"פ לאזן בין כלל האינטרסים הנוגעים לעניין בכל מקרה המובא לפניו (רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי (לא פורסם, ניתן ביום 27.9.06).

12. בפסק דין קאשי שניתן בשנת 1999 קבע כב' השופט ד' בר-אופיר, כדלהלן:

"נראה כי על פי הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק המתייחסים לחייב מוגבל באמצעים או לאיחוד תיקים של חייב שאיננו מוגבל- המחוקק לא התכוון כל עיקר להנציח פירעון חובות ניכרים בתשלומים קטנים שנפרשים על פני שנים ארוכות, מבלי שפירעון מלא נראה באופק..

הטלת הגבייה בשיעורים מעטים על מערכת ההוצאה לפועל, מטילה עליה מעמסה ארגונית מצטברת ובסופו של דבר איננה משיגה את המטרה שלשמה הוקמה, והיא מועסקת בפעילות חסרת ערך לזוכים..

בנסיבות אלה אין כל טעם בגבייה זעירה של תשלומים שאינם עומדים ביחס כלשהו לחוב הפסוק, ועל כן מוטב לו לחייב זה שיפנה להליכי פשיטת רגל."

13. במקרה דנן, טוען החייב כי התנהלו נגדו הליכי פש"ר בעבר, וכי מאחר שלא עמד בתשלומים החודשיים שנקבעו, בוטלו ההליכים, וסביר להניח שכיום הכנ"ר לא ייתן את הסכמתו לנהל הליכים אלה בשנית.

בנסיבות אלה, מן הראוי, לכל הפחות, לדון בבקשתו של החייב להכריז עליו כמוגבל באמצעים לגופה, ובכלל זה לבחון את הנסיבות שבהן בוטלו הליכי הפש"ר בפעם הקודמת לרבות המועד בו בוטלו ההליכים והסיכוי שניתן יהיה לנהל הליכים אלה בשנית, שכן ייתכן שבמקרה דנן לא יוכל החייב להסדיר את חובותיו באמצעות הליכי פש"ר.

במקרה כזה, לא חל ההיגיון העומד מאחורי הלכת קאשי, לפיו במקרים שבהם צו התשלומים מנציח את החוב מוטב לחייב לפנות להליך של פש"ר.


14. בהקשר זה יש לציין את ההתפתחות שחלה בפסיקה בנושא זה בתקופה האחרונה.

בפסק הדין בעניין שפושניק שאוזכר לעיל, עמד כב' השופט יצחק כהן בהרחבה על נושא זה של בקשת חייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים כאשר צו התשלומים מנציח את החוב, והתייחס, בין היתר, להלכת קאשי הקובעת כי במקרה
כזה יש להפנות את החייב להליכי פש"ר. לעניין זה נקבע שם, בין היתר:

"הליכי פשיטת רגל יכול שייפתחו על פי בקשת החייב או על פי בקשת נושיו. הדעת נותנת שכל אחד מהצדדים ישקול התועלת שהוא יכול להפיק מהליכים אלה, הכרוכים בתשלום אגרה והפקדת פיקדון.

הליכי פשיטת רגל, הננקטים מטעמו של החייב, נתפסים כהליכים שיש לצידם יתרון רב לחייב, ועל כן נערכת חקירה שמטרתה להבטיח שהחייב אינו מנסה לנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה. מטעם הזה, אם החקירה בעניינו של החייב מביאה למסקנה, שהחייב יצר את חובותיו לנושיו שלא בתום לב, כי אז רב הסיכוי שבית המשפט ימנע מלהכריז על החייב כפושט רגל, ומאליו יובן, כי במקרה שכזה, וכל עוד לא יינקטו הליכי פשיטת רגל מטעם הנושים, הדרך היחידה הפתוחה בפני הנושים לגביית החובות המגיעים להם היא במסגרת הליכי הוצאה לפועל, גם אם התועלת שבהליכים אלה מעטה וגם אם הם עשויים להימשך שנים רבות וארוכות ולהוות נטל על הלשכה ועל הציבור.

מתבקש מהדברים שלעיל, שאף אם ראש ההוצאה לפועל ידחק בחייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל, הרי אין הדבר מבטיח שבסופו של דבר החייב יוכרז כפושט רגל." (סעיף 11 שם. ההדגשה אינה במקור).

בסעיפים 12-14 לפסק הדין עומד כב' השופט כהן בהרחבה על המשמעות של בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל, החל במשמעות הכספית המיידית הכרוכה בהפקדת פיקדון, דרך הגבלות שונות על עיסוקו של החייב וכיוצא באלה. על כן ציין שם כי לדעתו הדבר מחייב שאדם המבקש להגיש בקשה לפשיטת רגל יעשה זאת מתוך רצון חופשי, על בסיס שיקול דעת ועל יסוד הסכמתו המודעת, וכי אין מקום לדחוק בו ללכת בדרך זו. לגישתו, כוחות השוק הם שיניעו את החייב או את נושיו לנקוט בהליך של פשיטת רגל, ואם כתוצאה מכך שהחייב אינו נוקט בהליכי פשיטת רגל, נגזר שתיקיו יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל לאורך תקופה ארוכה וממושכת, אין מכך מוצא. על כן קבע שם כי:

"כמובן שאין אני פוסל אפשרות שראש ההוצאה לפועל יפנה חייב מסוים לקבל יעוץ, על מנת שיוכל לשקול האם לבקש להכריזו כפושט רגל אם לאו, אך אין מקום לדחוק בו לנקוט בהליכים פשיטת רגל ובוודאי שאין מקום לכפות עליו, או לצוות עליו לעשות כך. כל עוד החייב לא בחר מרצונו החופשי להגיש בבקשה להכריזו כפושט רגל, יש לשקול את בקשתו להכריזו כחייב מוגבל באמצעים לגופה, וכן יש לחקור אותו על יכולתו ולקבוע התשלום החודשי שניתן להטיל עליו לשלם, וזאת אפילו מדובר בתשלום חודשי בסכום נמוך, שאין בו תועלת לנושים והוא מכביד על עבודת הלשכה". (ההדגשה אינה במקור).

על עמדה זו חזר כב' השופט כהן גם בפסקי הדין בעניין ציון קרטה ואתי לוי שאוזכרו לעיל. בפסק הדין בעניין ציון קרטה נכתב בעניין זה:

"בסיפא להחלטתו קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, שהמבקש "יתכבד ויפנה בהליכים אחרים לערכאות אחרות".

למעשה כיוון כב' ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו, לכך שעל המבקש לפתוח בהליכים להכרזתו כפושט רגל. ואולם, מששאלתי את המבקש מדוע לא יגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל, השיב לי, כי הגיש בקשה כאמור, אך בקשתו נדחתה..

משנדחתה בקשת המבקש להכריזו כפושט רגל, הרי אין דרך אחרת לאכוף עליו את תשלום חובותיו לנושיו אלא בלשכת ההוצאה לפועל. מכיוון שקיימים מספר תיקים נגד המבקש, והמבקש טוען כי לא יוכל לשלם חובותיו בתוך התקופות הנקודות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, הרי לא נותרה בידו הברירה אלא לבקש לאחד את תיקיו ולהכריז כי הוא חייב מוגבל באמצעים."

גם בפסק הדין שניתן בעניין אתי לוי, שאל כב' השופט כהן את ב"כ המבקשת מדוע לא לפעול כפי שהורה ראש ההוצאה לפועל, דהיינו, לפנות להליכי פש"ר. בעניין זה נכתב שם:

"אף אני סברתי, שאם הנתונים שהמבקשת מוסרת נכונים הם, כי אז עליה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל (כך במקור, הכוונה היא להליכי פשיטת רגל), ויתכן אף, שבנסיבות מסוימות עשויה היא לקבל הפטר מחובותיה מייד עם הכרזתה כפושטת רגל..

על כן שאלתי את ב"כ המבקשת מדוע לא לפעול כפי שהורה כב' ראש ההוצאה לפועל, וקיבלתי תשובה. לטענת ב"כ המבקשת, אין למבקשת הסכום שיש להפקיד כפיקדון עם פתיחת ההליכים.. מה עוד, שבשל יכולתה הכלכלית הדלה, המבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, ועל פי נוהלי הלשכה לסיוע משפטי, אין מגישים בקשות לפשיטת רגל בשם חייבים שסכום חובותיהם הכולל נמוך מ-80,000 ₪."


15. מפסק הדין שניתן בעניין קאשי, עולה כי מטרת הפניית החייב להליכי פשיטת רגל היא להפנות את החייב להליכים המתאים ביותר במקרה שבו צו התשלומים מנציח את החוב, גם משיקולים של טובת החייב, "כדי שיוכל להשתחרר מעולם של הליכי הוצאה לפועל.. מוטב לו לחייב זה שיפנה להליכי פשיטת רגל", כפי שנכתב שם.

בסעיף 6 לפסק הדין בעניין קאשי, ציין כב' השופט בר-אופיר, כי בשנת 1996 תוקנה פקודת פשיטת הרגל, כאשר תכלית החקיקה של התיקון נועדה, בין היתר, לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייבים לפתוח דף חדש בחייהם, בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בעצמם בהליכי פשיטת רגל אף אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל, וכן להקל על יחידים להגיע להסדר עם נושיהם מבלי להפעיל הליכי פשיטת רגל במלואם.

הנה כי כן, מפסקי הדין שאוזכרו בסעיף 14 לעיל, עולה, כי גם כאשר צו התשלומים מנציח את החוב, לא תמיד מוטב לחייב שיפנה להליכי פשיטת רגל. כך למשל, כאשר פנה החייב להליכים אלה וביקש להכריז עליו כפושט רגל ובקשתו נדחתה. קיימים גם קשיים ומגבלות אחרות, כמו הפיקדון הכספי שנדרש החייב להפקיד עם הגשת הבקשה, המגבלות השונות על עיסוקו של חייב שהוכרז כפושט רגל וכיו"ב, שפורטו בהרחבה בסעיפים 12-14 לפסק הדין בעניין שפושניק כאמור לעיל.

16. על כן אני סבור, כי אף במקרים שבהם צו התשלומים מנציח את החוב, יש לשקול את בקשת החייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולבחון אותה לגופה, לאור נסיבות המקרה, ולא לדחות את הבקשה על הסף בהתבסס על פסק הדין שניתן בעניין קאשי.

17. כן יש לציין, כי סעיף 77א לחוק ההוצל"פ שהוסף בתיקון מספר 29, תשס"ט-2008, שעניינו "יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל" קובע כדהלהלן:

"נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל." (ההדגשות אינן במקור).

מלשון הסעיף עולה, כי על הרשם למסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פש"ר, וזאת לאחר שערך חקירת יכולת של החייב ונוכח לדעת כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל.

בפסק הדין שניתן על ידי לאחרונה ברצ"פ 48/09 אמויאל שולמית נ' בנק הפועלים ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 28.6.09) דנתי בבר"ע על החלטת רשם שדחה את בקשת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים והורה לה לה לפנות להליכי פשיטת רגל תוך 30 יום (דנתי בבר"ע כבערעור עצמו). בעניין זה קבעתי שם:

"בהחלטתו מציין הרשם הנכבד כי הוא מסתמך על פסיקה ועל סעיף 77א, כפי שתוקן בתיקון מס' 29 של חוק ההוצל"פ..

אינני סבור כי מוקנית לרשם ההוצל"פ הסמכות לכפות על חייב לפנות להליכי פשיטת רגל, אם אין זה רצונו של החייב.

אף מכוח סעיף 77א המתוקן, אין לרשם ההוצל"פ סמכות כזו, שכן לו ביקש המחוקק להעניק סמכות כזו היה קובע זאת במפורש. המחוקק נזהר בניסוח הסעיף וקבע רק יידוע החייב והזוכה בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל, הא ותו לא. אם סבור רשם ההוצל"פ כי אין תועלת בניהול הליכי הוצל"פ, ותועלת מרובה יותר תושג בהליכי פשיטת רגל, יודיע על כך לצדדים, שכן בהליכי פש"ר יכול לנקוט גם נושה וגם חייב. כל עוד לא בוחר החייב או הנושה לפנות להליכי פש"ר, יש להמשיך בהליכי הוצל"פ, בהתאם לחוק ולתקנות. בענייננו לא מוצו ההליכים בבקשתה של המבקשת, לא התקיימה חקירת יכולת, לא הוזמנו הזוכים ולא נחקרה החייבת על מנת שיחליט רשם ההוצל"פ האם יש להכריזה בתור חייבת מוגבלת באמצעים והאם יש לאחד את תיקיה, ומהו הסכום החודשי אשר יהיה עליה לשלם. בקשתה של המבקשת נדחתה למעשה על הסף הואיל והרשם הנכבד סבר כי על המבקשת לפנות להליך של פשיטת רגל. אני סבור כי על רשם ההוצל"פ לדון בבקשתה של המבקשת לגופם של דברים, בדרך המקובלת של חקירת יכולת."

ד. סיכום

18. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את טענות המערער, וקובע כי בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים תושב לשולחנו של הרשם שיערוך דיון בנוכחות החייב והזוכים, יחקור את יכולתו הכלכלית, יבחן וישקול את הבקשה לגופה, בהתחשב בנסיבות המקרה כאשר ננקטו נגד המערער הליכי פש"ר בעבר ובוטלו.


כן אני מחייב את המערער לשלם סך של 1,000 ₪ לחודש כפי שהציע בבקשתו החל מ-1.2.09 ובכל 1 לחודש שאחריו, עד להחלטה אחרת. גזברות ההוצאה לפועל לא תעביר את התשלומים למי מהזוכים עד לדיון והחלטת הרשם בבקשת החייב. כן יורה הרשם במסגרת החלטתו כיצד לחלק את הכספים שייצברו עד לאותו מועד.

לא הוגשה כל תגובה בתיק ועל כן אין כל צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלכת קטב

  2. הלכת קלס

  3. הלכת גנז

  4. הלכת קרמר

  5. הלכת קופל

  6. הלכת קריב

  7. הלכת קהתי

  8. הלכת קליג

  9. הלכת קדוש

  10. הלכת קאשי

  11. הלכת הפחד

  12. הלכת סלע

  13. הלכת קלמר

  14. הלכת קניר

  15. הלכת קורן

  16. הלכת אוסם

  17. הלכת קנית

  18. הלכת רוט

  19. הלכת צרי

  20. הלכת קוזלי

  21. הלכת קסוטו

  22. הלכת קורפו

  23. הלכת קרסיק

  24. הלכת קוסוי

  25. הלכת רוקר

  26. הלכת קעדאן

  27. הלכת קסירר

  28. הלכת סיבל

  29. הלכת טטרו

  30. הלכת פלמן

  31. הלכת אלסוחה

  32. הלכת אסולין

  33. הלכת אטינגר

  34. הלכת קנובלר

  35. הלכת אשבורן

  36. הלכת בובליל

  37. הלכת קאדריה

  38. הלכת אל עמי

  39. הלכת גויסקי

  40. הלכת פמיני

  41. הלכת הניכוי

  42. הלכת קרישוב

  43. הלכת קירשנר

  44. הלכת קלקודה

  45. הלכת הולצמן

  46. הלכת צמיתות

  47. הלכת פוליטי

  48. הלכת אהרונוב

  49. הלכת קליפורד

  50. הלכת קולומבו

  51. הלכת קול העם

  52. הלכת סוויסה

  53. הלכת אלגריסי

  54. הלכת אל עמלה

  55. הלכת הגמלאות

  56. הלכת משה סמי

  57. הלכת יורוקום

  58. הלכת בית הכרם

  59. הלכת פרמינגר

  60. הלכת בית הרכב

  61. הלכת קסטנבאום

  62. הלכת שטיינמץ

  63. הלכת מילפלדר

  64. הלכת קל בניין

  65. הלכת קו לעובד

  66. הלכת פרלה עמר

  67. הלכת חאג' יחיא

  68. הלכת ההשתחררות

  69. הלכת זטולובסקי

  70. הלכת צ'ק פוינט

  71. הלכת קהילת ציון

  72. הלכת מיסטר מאני

  73. הלכת נניקשווילי

  74. הלכת רובינשטיין

  75. הלכת קידוחי הצפון

  76. הלכת אפרופים הישנה

  77. הלכת קנובלר יעקובי

  78. הלכת הניהול הפנימי

  79. הלכת אפרופים החדשה

  80. הלכת מרכז הארגזים

  81. הלכת הניכוי מהניכוי

  82. הלכת הרשות הראשונית

  83. הלכת קנית היטל השבחה

  84. הלכת סויסה תצהיר חוקרים

  85. הלכת העיקר והטפל מקרקעין

  86. הלכת אהרונוב עסקאות נוגדות

  87. הלכת מרגוליס מצב רפואי קודם

  88. הלכת מלול אובדן סיכויי החלמה

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון