הלכת קוזלי


לפני בקשה שהוגשה מטעם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל (ע"ר) (להלן: "הארגון") להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לתובענה שבפני.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. קיבוץ דליה (להלן: "הנתבע" או "הקיבוץ") הוא אגודה שיתופית, החברה בקיבוץ הארצי ומעמד חבריו נקבע בתקנון האגודה. זכויות חברי הקיבוץ בעת פרישתם מוסדרות ב"כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ" (להלן: "כללי העזיבה"). התובעת היתה חברת הקיבוץ משנת 1957 ועד עזיבתה את הקיבוץ בשנת 1995. בנוסף, התובעת היא אלמנת צה"ל הזכאית לתגמולים על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י - 1950 (להלן: "חוק משפחות חיילים").


2. התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה למתן פסק דין הצהרתי וכן תביעה כספית על סך 349,457.95 ₪. עניינה של התביעה הוא בקצבת זקנה שלטענת התובעת היא זכאית לה, ואשר אותה מסרב, כך לפי התביעה, הנתבע להעביר.

בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי אין לקבל את עמדת הנתבע שלפיה הוא רשאי לקזז מהקצבה את הגמלה שמקבלת התובעת ממשרד הביטחון מכוח היותה אלמנת צה"ל.

3. מכאן בקשתו של הארגון, להצטרף כ"ידיד בית המשפט" כדי לאפשר לו להביא בפני ביהמ"ש את עמדתו בסוגית מעמדם של התגמולים אותם מקבלות אלמנות צה"ל ממערכת הביטחון, ובפרט, שאלת זכותם של גופים שונים לקזז תגמולים אלו מסכומים המגיעים לאלמנות ממקורות אחרים.

נטען, כי ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הינו עמותה רשומה אשר הוכרזה ע"י שר הביטחון כארגון יציג של אלמנות ויתומי צה"ל הזכאים עפ"י חוק משפחות חיילים. במסגרת פעילותו, עוסק הארגון, בין היתר, בהגנה על זכויותיהן של אלמנות צה"ל. משכך, יש מקום לצרפו להליך, הן משום ניסיונו הרב ומומחיותו באחד הנושאים המצויים בלב התביעה, והן נוכח ההשפעות הפוטנציאליות העקרוניות ורחבות ההיקף הצפויות להכרעה בתיק זה על ציבור אלמנות צה"ל המיוצג ע"י הארגון.

עוד טוען הארגון, כי אין בצירופו משום פגיעה כלשהי ביעילות הדיונית ובזכויותיהם הלגיטימיות של מי מהצדדים. עניינו של הארגון מתייחס לשאלה משפטית ממוקדת אשר אינה כרוכה בבירור עובדתי ואינה מחייבת הבאת עדים.

4. הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו, לתביעה דנן אין השפעת רוחב על אלמנות צה"ל, אלא השפעתה הינה על התובעת והקיבוץ בלבד. המבקש אינו עומד כלל בקריטריונים הבסיסיים אשר נקבעו בפסק הדין המנחה מ"ח 7929/96 אחמד קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529 (להלן: "הלכת קוזלי") לצירופו כ"ידיד בית המשפט".

דיון והכרעה

5. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובכל המסמכים הרלבנטיים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.


המוסד "ידיד בית המשפט", Amicus Curiae בלטינית, הינו מוסד משפטי ותיק במשפט המקובל הקיים זה מאות בשנים. במקור היה מדובר באדם נייטרלי אשר לא נטל חלק בהליך ואשר סייע לבית המשפט, בהיותו בעל ידע מיוחד
בעניינים של עובדה או חוק. עם הזמן שינה מוסד האמיקוס את פניו. במקום גורם נייטרלי מייצג האמיקוס - "מתוקף תפקידו או עיסוקו - אינטרס או מומחיות שמן הראוי שישמעו בפני בית המשפט בסכסוך הספציפי" (הלכת קוזלי).

מוסד זה אינו מוכר ככזה בחוק הישראלי. בה בעת, שני סוגים של גורמים יכולים לפנות בבקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט". הסוג הראשון הינו גופים או גורמים שהוענקה להם הסמכה מיוחדת על פי דין להופיע בהליכים מסויימים או להביע עמדה ביחס אליה, כגון היועץ המשפטי לממשלה, הרשות לניירות ערך, המועצה הישראלית לצרכנות ועוד - כל אחד בתחומו. הסוג השני הינו גופים או גורמים אשר אין להם הסמכה מיוחדת על פי דין, אך אופיו או השלכותיו של סכסוך ספציפי הנדון בפני בית המשפט מביא לכך ששמיעת עמדתם תתרום לבירור האמת (ראו: הלכת קוזלי בעמ' 554 - 555).

6. רשימת הגופים הרשאים להגיש בקשות להצטרף כ"ידיד בית משפט" אינה רשימה סגורה. בהלכת קוזלי נקבעו, מפי כב' הנשיא ברק, מספר קריטריונים בסיסיים בעניין זה (בעמ' 555):

"אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך בו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים. אין בהם כדי להכריע מראש אימתי יהא מן הדין לצרף צד להליך כ"ידיד בית המשפט", ומתי לאו. בה בעת, יש לשקול קריטריונים אלה, בין היתר, טרם יוחלט על צירוף כאמור".

7.מעבר לשיקולים שהוזכרו לעיל, מוסיף ומבהיר כב' הנשיא ברק את שיקול יעילות הדיון ופגיעה בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויותיהם (בעמ' 555 לפסק הדין בהלכת קוזלי):

"הנה-כי-כן, מסקנתי היא כי הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ"ידיד בית המשפט" קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם. על חלק משיקולים אלה עמדתי בעבר, בצייני:

"יש מקום לשקול הצטרפותו של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם מוסיפים לעמדת הצד שאליו הם מבקשים להצטרף. אין מקום להצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם חוזרים על עמדות שכבר נטענו על-די הצד שאליו הם מבקשים להצטרף" (בג"צ 5368/96 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה, בעמ' 373).

ובפרשה אחרת ציינתי:

"...יש מקום לצירופם של עותרים (או משיבים) נוספים רק אם יש יסוד להניח, כי בהצטרפותם יהיה כדי לתרום תרומה מחדשת, שהיא בעלת משמעות בהקשר לסוגיה המתבררת לפני בית-המשפט, ואם יש, מאידך גיסא, מקום לחשש, שהבירור הנאות ילקה בשל אי-צירופו של צד נוסף" (בג"צ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי, משטרת ישראל)".

(ראה גם: בג"צ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1 ; בג"צ 769/02 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד נד(6)285).

8. לענייננו, יש לבחון האם לעמדת הארגון המעוניין להצטרף כ"ידיד בית המשפט" תהיה תרומה מחדשת בעלת משמעות בהקשר לסוגיה המתבררת בבית המשפט ובחינת החשש שהבירור יהיה חסר ללא הצטרפות להליך דנן.

כאמור, עניינו של הארגון בתביעה מתייחס כל כולו לשאלה אם ניתן לקזז מהסכומים המגיעים לאלמנת צה"ל ממקור כלשהו, לרבות קצבת זקנה מהקיבוץ, את הסכומים המשולמים לה בגין היותה אלמנת צה"ל. לטענתו, התגמולים המגיעים לאלמנות צה"ל לפי חוק משפחות חיילים, מוענקים להן מתוך הכרה באובדן הגדול שסבלו, ובהקרבה העצומה שנאלצו הן להקריב למען בטחון ישראל, אובדן אשר עולה בהרבה על כל אמדן כספי. תגמולים אלו אינם בבחינת "השלמת הכנסה" או בבחינת תמיכות כלכליות. תגמולים אלו הינם קניינה של האלמנה ואין לפגוע בהם או לפגוע בתשלומים אחרים בגין קבלתם.

9. טיעון זה הוצג ונטען ע"י התובעת בכתב התביעה. בסעיף 1.15 לכתב התביעה, טוענת התובעת כי הקיבוץ ביקש לקזז מקצבת הזקנה, את תגמולי הגמלה המתקבלת ממשרד הביטחון לפי חוק משפחות חיילים. לפיכך, היא עותרת לביהמ"ש להצהיר ולקבוע כי קיזוז התגמולים שמקבלת התובעת בשל היותה אלמנת צה"ל נוגד את לשון כללי העזיבה ותכליתם, את חוק משפחות חיילים ואת תקנת הציבור (סעיף 2.2 לכתב התביעה). לטענתה, בהתאם לתכלית חוק משפחות חיילים, התגמולים שמקבלת התובעת בשל היותה אלמנת צה"ל לא נועדו לבוא על חשבון הכנסה אחרת של האלמנה, ובוודאי
שלא במקום הכנסה מעבודה (סעיף 2.2.3 לכתב התביעה). נטען, כי קיזוז תגמולי אלמנה מקצבת הזקנה מהווה עשיית עושר ולא במשפט ע"י הקיבוץ. הקיבוץ אינו זכאי ליהנות מהנזק הנורא שנגרם לתובעת עקב מותו של בעלה (סעיף 2.2.5 לכתב התביעה). עוד טוענת התובעת, כי פירוש זה אף נוגד את תקנת הציבור הואיל והוא יוצר הפליה כלפי האלמנה אשר, להבדיל מכל חבר קיבוץ אחר, אינה מקבלת קצבת זקנה בגין עבודתה ארוכת השנים בקיבוץ (סעיף 2.2.6 לכתב התביעה).

לתמיכה בטענותיה צירפה התובעת את תצהירו של מר יעקב אשכול אשר משמש בתפקיד יושב ראש יד לבנים של התנועה הקיבוצית, ושעל פיו התגמולים על פי חוק משפחות חיילים אותם מקבלים הורי חללי צה"ל ממשרד הביטחון, אינם נחשבים כ"הכנסה" לצורך קיזוז מזכויות שונות שחברים זכאים להן, ולפיכך אין הקיבוצים רשאים לקזז תגמולים אלה מפנסיה של חבר קיבוץ, או מכל הטבה אחרת הניתנת לחבריו (סעיפים 2 ו-4 לתצהיר).

10. מן האמור עולה, לכאורה, כי הארגון חוזר על טענות התובעת שנטענו במיומנות ובמקצועיות רבה, ואין בטענותיו תרומה מיוחדת ומשמעותית להליך כאן. יחד עם זאת, מעיון בבקשה עולה, כי הארגון עוסק, בין היתר, בהגנה על זכויות אלמנות צה"ל, ולצורך כך הוא מקיים קשר ישיר עם משרד הביטחון, צה"ל, חברי הכנסת והרשויות השונות, בנוגע לזכויות אלמנות צה"ל, לרבות זכותן לתגמולים לפי חוק חיילים. בהיות הארגון בעל מומחיות ייחודית לנושא, המכיר היטב את ההלכות המשפטיות וההיסטוריה של הנושא העקרוני העומד על הפרק, לא ניתן לשלול את האפשרות שצירופו יתרום תרומה מחדשת שהיא בעלת משמעות לסוגיה המתבררת לפני.

יתרה מכך, הארגון כבר הודיע במסגרת בקשתו, כי אין בכוונתו להביא עדים או ראיות, והוא מסתפק בהגשת סיכומים בשאלה המשפטית שהובאה לעיל. על כן, צירופו של הארגון כ"ידיד בית המשפט" עשוי מחד גיסא לתרום תורמה מחדשת ומשמעותית להליך, ומאידך אין בכך כדי לפגוע ביעילות ההליכים המתנהלים לפני.

11. אשר על כן, אני מקבל את הבקשה, ומורה על צירוף ארגון אלמנות ויתומי צה"ל כ"ידיד בית המשפט" בתיק שלפני.

12. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלכת קטב

  2. הלכת קלס

  3. הלכת גנז

  4. הלכת קרמר

  5. הלכת קופל

  6. הלכת קריב

  7. הלכת קהתי

  8. הלכת קליג

  9. הלכת קדוש

  10. הלכת קאשי

  11. הלכת הפחד

  12. הלכת סלע

  13. הלכת קלמר

  14. הלכת קניר

  15. הלכת קורן

  16. הלכת אוסם

  17. הלכת קנית

  18. הלכת רוט

  19. הלכת צרי

  20. הלכת קוזלי

  21. הלכת קסוטו

  22. הלכת קורפו

  23. הלכת קרסיק

  24. הלכת קוסוי

  25. הלכת רוקר

  26. הלכת קעדאן

  27. הלכת קסירר

  28. הלכת סיבל

  29. הלכת טטרו

  30. הלכת פלמן

  31. הלכת אלסוחה

  32. הלכת אסולין

  33. הלכת אטינגר

  34. הלכת קנובלר

  35. הלכת אשבורן

  36. הלכת בובליל

  37. הלכת קאדריה

  38. הלכת אל עמי

  39. הלכת גויסקי

  40. הלכת פמיני

  41. הלכת הניכוי

  42. הלכת קרישוב

  43. הלכת קירשנר

  44. הלכת קלקודה

  45. הלכת הולצמן

  46. הלכת צמיתות

  47. הלכת פוליטי

  48. הלכת אהרונוב

  49. הלכת קליפורד

  50. הלכת קולומבו

  51. הלכת קול העם

  52. הלכת סוויסה

  53. הלכת אלגריסי

  54. הלכת אל עמלה

  55. הלכת הגמלאות

  56. הלכת משה סמי

  57. הלכת יורוקום

  58. הלכת בית הכרם

  59. הלכת פרמינגר

  60. הלכת בית הרכב

  61. הלכת קסטנבאום

  62. הלכת שטיינמץ

  63. הלכת מילפלדר

  64. הלכת קל בניין

  65. הלכת קו לעובד

  66. הלכת פרלה עמר

  67. הלכת חאג' יחיא

  68. הלכת ההשתחררות

  69. הלכת זטולובסקי

  70. הלכת צ'ק פוינט

  71. הלכת קהילת ציון

  72. הלכת מיסטר מאני

  73. הלכת נניקשווילי

  74. הלכת רובינשטיין

  75. הלכת קידוחי הצפון

  76. הלכת אפרופים הישנה

  77. הלכת קנובלר יעקובי

  78. הלכת הניהול הפנימי

  79. הלכת אפרופים החדשה

  80. הלכת מרכז הארגזים

  81. הלכת הניכוי מהניכוי

  82. הלכת הרשות הראשונית

  83. הלכת קנית היטל השבחה

  84. הלכת סויסה תצהיר חוקרים

  85. הלכת העיקר והטפל מקרקעין

  86. הלכת אהרונוב עסקאות נוגדות

  87. הלכת מרגוליס מצב רפואי קודם

  88. הלכת מלול אובדן סיכויי החלמה

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון