הלכת קירשנר


זוהי תביעתו של בן בגיר למזונות בסך 825 ש"ח לחודש מאביו.

התובע הוא בנו של הנתבע מנישואיו הראשונים עם האם ואשר ממנה התגרש ביום 3.9.90. התובע יליד 7.9.78, כבן 19 שנים ומשרת שירות סדיר בצה"ל החל מחודש פברואר 1997.

בהחלטתי מיום 28.7.97 הוריתי לצדדים להגיש לא יאוחר מעשרה ימים לפני מועד ההוכחות - תצהירים משלימים כתחליף לחקירות ראשיות.

כמו כן קבעתי את שמיעת ההוכחות ליום 9.9.97. החלטה זו נמסרה כדין לב"כ הצדדים. התובע הגיש תצהירו ביום 1.9.97 והתייצב לדיון ביום 9.9.97. לעומתו, הנתבע לא הגיש תצהיר ולא התייצב למועד ההוכחות.

ב"כ הנתבע שהתייצב ללא מרשו לדיון ביום 9.9.97 אומר:

"הנתבע לא התייצב משום שאין לו מקום מגורים, ראיתי אותו מספר פעמים ברחוב, אמרתי לו לבוא למשרד כדי להכין אותו ולהזמין אותו לדיון ולהכין תצהיר אך הוא לא בא. אין לי אפילו אפשרות להתקשר אליו".
(עמ' 1 שורות 12-16 לפרוטוקול).

נפקות אי הגשת התצהיר ואי והתייצבות הנתבע לדיון כאמור לעיל, הנתבע לא ציית להחלטת בית המשפט, לא הגיש תצהיר ולא התייצב לדיון, בו היה אמור להחקר אודות תצהיר זה.

תקנה 168 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות") קובעת ברישא כי בעל דין שלא הגיש תצהיר כפי שנדרש, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה.

התצהיר שנדרש הנתבע להגיש לבית המשפט הוא תחליף לעדותו הראשית שמבסס מטבע העניין את עיקר העובדות להן טוען הנתבע בכתב טענותיו, ובהרצאת הפרטים שהגיש.
משלא הוגש התצהיר, פתוחה הדרך בפני בית המשפט למחוק את כתב הטענות של הנתבע מכוח תקנה 264 (ד) לתקנות סד"א, כיוון שתקנה 260 מחילה את תקנות סד"א כולן, במידה שאינן סותרות את התקנות בפרק כ"א, וביניהן את תקנה 168 (ב). יוצא שמשלא מילא הנתבע אחר תק' 168 (א) ניתן להפעיל את תקנה 264 (ד). ואם ימחוק בית המשפט את כתב טענותיו של הנתבע הרי שבסמכותו ליתן פסק דין בהעדר הגנה מכח תקנה 97(א) לתקנות סד"א.

עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת בהפעלת תקנה 264 (ד) ובסמכותו לשקול אם המקרה ראוי למחיקת כתב הטענות, שהוא כתב ההגנה בענייננו. ראה: ע"א 88/337 לוי נ. לוי, פד"י מד (4) 289, 291 וע"א 97/108 עמון נ. עמון, פ"ד לד (1) 317,314.

בישיבת ההוכחות התייצבו התובע וב"ב נתבע בלבד. הנתבע לא התייצב לדיון.

במקרה זה חלה במובהק תקנה 157 (2) לתקנות לפיה התובע רשאי להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראייה עליו ואז הוא זכאי לסעד המבוקש או לכל סעד מתאים אחר.

הוכחת התביעה לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לקבוע מה הוכח בפניו מהותית, כלומר לבחון את ראיותיו של התובע ולהחליט מה לקבל ומה לא. בית המשפט אינו חייב, אם כן, לפסוק את הסכום שנתבע בכתב בתביעה.


ראה ע"א 97/52 הראל נ.הראל, פ"ד מג (4) 201.

מהמקובץ לעיל עולה כי לפני בית המשפט פרושות לשיקולו שתי דרכים: האחת - למחוק את כתב הטענות שהגיש הנתבע וליתן פסק דין בהעדר הגנה.

השניה- לשקול מה הוכיח התובע בטענותיו ומה לא הוכיח, וליתן פסק דין, לאחר שיקבע מה הוכח, תוך התעלמות מטענותיו העובדתיות של הנתבע.

בנסיבות המקרה דנן, אבחר בדרך השניה. לשון אחר, אדון, בין היתר, בטענותיו של התובע ובראיות שהביא לענין הכנסת הנתבע וצרכיו של התובע, שכן גם בהעדר ראיות מטעם הנתבע מוקנה לבית המשפט לעולם שיקול דעת לקבוע מה הוכח בפניו, ואם סבור הוא שהתביעה מופרזת אין הוא חייב לאמצה, כי כוחו עמו לבחון מה מוכח בפניו מהותית ומה לא, ראה ע"א 52/97 הראל הנ"ל.

בנוסף לכך אציין כי לבית המשפט לענייני משפחה מוקנית סמכות לסטות מסדרי הדין על מנת לנהוג בדרך הנראית לו כטובה לעשית משפט צדק, עפ"י ס' 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995,ותקנה 258 ב(ג) לתקנות סד"א.

הזכאות למזונות הוראות החוק הרלוונטיות לפסיקת מזונות של ילד בגיר הן סעיפים 4-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט- 1959 (להלן:"החוק").
ההלכה הפסוקה לענין מזונות בן בגיר שהוא חייל בשירות סדיר ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית ואח', פ"ד מח ד 461, הידועה כהלכת קירשנר, יוצקת מהמשפט העברי את דין הצדקה במזונות ילדים בגילאי 15-18 לתוך תנאיו של סע' 5 לחוק. לצורך החלת דין הצדקה נדרשים 3 תנאים מצטברים והם:

א. סעיף 5 (1) לחוק - לפיו חובת המזונות לבן משפחה תוטל רק על מי שיש ביכולתו לספק מזונות לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו.

דהיינו היותו של האב "אמיד", כהגדרתו עפ"י המשפט העברי. זוהי הנחה, שהיא בדרך כלל בלתי מעורערת שהאב נחשב ל"אמיד".(הלכת קירשנר הנ"ל).

ב. סעיף 5 (2) לחוק - שאותו בן משפחה שנצרך למזונות, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר. זהו תנאי "הנצרך" עפ"י המשפט העברי.

החזקה העובדית היא כי ילד בגיר המשרת שירות צבאי סדיר ממלא אחר תנאי זה ומי שמבקש לטעון אחרת, עליו הראיה (ראה 4480/93 הנ"ל בעמ' 482).

ג. היקף החיוב מזונות -הלכת קירשנר מניחה הנחה עובדתית לפיה תמיכת הורים בילדים החיילים פוחתת לכדי שליש מהסכום שהם חייבים בו קודם לשירותם הצבאי.
הנחה זו מושתתת על כך שהחייל לן בצבא או בהעדר תנאי הלנה מקבל דמי כלכלה ושהמזון והביגוד הצבאיים מסופקים לו. (הלכה זו חלה אף לגבי בגיר בתקופה של סיום לימודיו התיכוניים ועד לגיוסו). (ראה שם עמ' 483).


הכנסות הנתבע

התובע טוען שלנתבע מקורות הכנסה כלהלן:

(1) מקיצבת ביטוח לאומי - לבית המשפט הוגשו שני אישורים מ-6.5.97 ומ- 3.7.97 על זכאות לגימלת הבטחת הכנסה בסך של כ- 1,260 ש"ח לחודש. באישורים אלה צויין כי הנתבע מחוסר דיור, ולטענת התובע הנתבע גר אצל פילגשו.

(2) מעבודתו כשומר באתר בנייה באזור שכונת בקעה בירושלים, אולם התובע אינו יודע בכמה מסתכמות הכנסות הנתבע מעבודה זו, אם בכלל (סע' 10 לתצהיר, סע' 9 לכתב התביעה עמ' 2 שורות 4-6 לפרוטוקול).

ד מכספי ירושה שקיבל הנתבע בגין מות הורי הנתבע בסדר גודל של כ-120,000 ש"ח (סע' 4 לתצהיר אולם בחקירתו בבית המשפט טען התובע שמדובר ב-100,000 דולר של זהב חנוט (עמ' 2 שורה 21 לפרוטוקול).

(4) מכספי פיצויים בגין תאונת דרכים שעבר התובע בילדותו, התובע טען כי אביו בזבז כספי פיצויים אלו ונתן לתובע "בזמנו" רק 10,000 ש"ח (סע' 6,5 לתצהיר התובע).

מקורות הכנסת הנתבע בסעיפים 4-2 דלעיל לא הוכחו, למעט דברי התובע, אולם אין בפני כל ראיה עצמאית המעידה על הכנסותיו של הנתבע מעבודתו ולא על קיומו של סכום כספי כלשהו ברשות התובע.

הכנסת אם הנתבע

סעיף 5 לחוק הוא על יסוד עקרונות חובת המזונות מדין צדקה, ולפי דין צדקה חבותם של האב ושל האם לזון את ילדם היא שווה.

ראה ע"א 81/591 פורטוגז נ. פורטוגז פ"ד לו (3) 440.

בע"א 80/744 נוטקוביץ נ. נוטקוביץ, פ"ד לז (4) 197 נקבע בעמ' 201 לאמור:

ואין כלום בכך, שהאם לא היתה צד לדיון, שכן רשאי בית המשפט, בבואו לקבוע את שיעור המזונות, בו חייב את אחד החייבים בהם, לשקול ולהתחשב גם במה שיכול וזכאי הקטין לקבל למזונותיו מאחרים אף אם אלה אינם צדדים לאותו דיון" התובע מציין בתצהירו שאימו מקבלת קצבת מל"ל בסך של כ- 2,100 ש"ח וכי מצבה הבריאותי אינו מאפשר לה לעבוד (ס' 8 לתצהירו).

צרכי התובע

התובע הגיש את התביעה ביום 19.12.96 בהיותו בגיר ולפני שירות צבאי. החל מפברואר 1997 משרת התובע שירות סדיר בבסיס בגוש עציון, קרוב לבית ו"נמצא כל יום כמעט בבית על כל ההוצאות הכרוכות בכך" (סע' 7 לתצהירו), אולם הוא לא פירט בפני את הוצאותיו בבית בתקופת שהותו בצה"ל ואילו מצרכיו מסופקים ע"י הצבא.
בנסיבות אלה אעשה זאת על דרך ההערכה.

כמו כן ציין התובע כי בכוונתו להשלים את בחינות הבגרות במסגרת לימודי ערב והוא זקוק למימון לימודים אלו אותם הוא תובע במסגרת מזונותיו (סעיף 7 לתצהירו ולסיכומים).

משכורתו הצבאית של התובע היא 360 ש"ח לחודש (סע' 2 לתצהירו).

שעור המזונות אמנם הנתבע לא התייצב לדיון כדי להוכיח את טענתו שאין בידו לשלם מזונות לתובע. הוכח בפני כי הוא מקבל הבטחת הכנסה בסך 1,260 ש"ח לחודש.

התובע מצידו לא הרים את נטל ההוכחה שבידי האב כספי ירושה או פיצויים ולא צרף כאמור כל ראייה המעידה על כך. בנוסף לכך הוא סתר את עצמו בכותבו בתצהיר שהאב קיבל 120,000 ש"ח (סע' 4 לתצהיר), אך בדיון אמר: "אבי קיבל ירושה על סך 00 ,100 דולר של זהב חנוט" (עמ' 2 שורה 21 לפרוטוקול), כך שהוא עצמו כנראה אינו יודע במה דברים אמורים, ולא ניתן לסמוך על דבריו.

לענין עבודת הנתבע כשומר באתר בנייה טוען התובע כי ראה את אביו עובד באתר בניה (ס' 7 לתצהירו), אך אין כל ראייה לגבי השתכרותו של הנתבע, (אם בכלל).

לאור גילו המתקדם של הנתבע, שהוא למעלה מ-50 כדברי התובע עצמו (עמ' 2 שורה 9 לפרוטוקול) הנני קובעת על דרך ההערכה כי הכנסתו של הנתבע מעבודתו כולל הבטחת הכנסה היא 2,200 ש"ח.

אין בידי לקבל את הטענה שהשלמת לימודי בגרות במסגרת לימודי ערב לבן חייל הוא "צורך" שהורי התובע חבים בו מהדין לאחר גיל 18, ולא אפסוק מזונות בגין פריט זה (שאף שיעורו לא הוכח בפני).

מכיוון שתעריף המזונות המינימלי המשולם במל"ל לקטין הוא 1,200 ש"ח לחודש נכון לספט' 1997, אתחשב בכך לצורך פסיקת המזונות, עבור חייל השוהה בצה"ל במשך רוב שעות היום. מאחר ועפ"י הפסיקה המזונות עבור בן בגיר המשרת בצבא הם 3/1 מסכום המזונות, הרי שמזונות התובע מסתכמים ב-400 ש"ח לחודש.

כאמור לעיל, על בית המשפט להתחשב גם במה שיכול וזכאי התובע לקבל מאימו גם אם איננה צד לאותו דיון. אמו של התובע עפ"י טענת התובע מקבלת קיצבה ממל"ל בסדר גודל של 2,100 ש"ח.

צא ולמד שהכנסת אם התובע משתווה להכנסתו המוערכת של הנתבע (ויתכן שבפועל היא גבוהה אף משל הנתבע).

בנסיבות אלו יש לחלק שווה בשווה את סכום המזונות של התובע ולחייב את הנתבע במחציתם.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע מזונות לתובע בסך 200 ש"ח לחודש.

דמי המזונות ישולמו ע"י הנתבע לתובע בכל 5 בחודש עבור כל חודש מראש.

החל מיום הגשת התביעה 19.12.96 ועד הגיע התובע לגיל 21, או עד תום שירותו הצבאי הסדיר, לפי המאוחר ובכל מקרה לא יאוחר מגיל 2/1 21.

המזונות, המגיעים בגין העבר מיום הגשת התביעה ועד היום ישולמו ב-11 תשלומים שווים במקביל לסכום המזונות השוטף שחל הנתבע.

דמי המזונות יהיו צמודים למדד יוקר המחיה והם יעודכנו כל שלושה חודשים.
הבסיס לחישוב ההצמדה הוא המדד שפורסם ביום 15.12.97.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלכת קטב

  2. הלכת קלס

  3. הלכת גנז

  4. הלכת קרמר

  5. הלכת קופל

  6. הלכת קריב

  7. הלכת קהתי

  8. הלכת קליג

  9. הלכת קדוש

  10. הלכת קאשי

  11. הלכת הפחד

  12. הלכת סלע

  13. הלכת קלמר

  14. הלכת קניר

  15. הלכת קורן

  16. הלכת אוסם

  17. הלכת קנית

  18. הלכת רוט

  19. הלכת צרי

  20. הלכת קוזלי

  21. הלכת קסוטו

  22. הלכת קורפו

  23. הלכת קרסיק

  24. הלכת קוסוי

  25. הלכת רוקר

  26. הלכת קעדאן

  27. הלכת קסירר

  28. הלכת סיבל

  29. הלכת טטרו

  30. הלכת פלמן

  31. הלכת אלסוחה

  32. הלכת אסולין

  33. הלכת אטינגר

  34. הלכת קנובלר

  35. הלכת אשבורן

  36. הלכת בובליל

  37. הלכת קאדריה

  38. הלכת אל עמי

  39. הלכת גויסקי

  40. הלכת פמיני

  41. הלכת הניכוי

  42. הלכת קרישוב

  43. הלכת קירשנר

  44. הלכת קלקודה

  45. הלכת הולצמן

  46. הלכת צמיתות

  47. הלכת פוליטי

  48. הלכת אהרונוב

  49. הלכת קליפורד

  50. הלכת קולומבו

  51. הלכת קול העם

  52. הלכת סוויסה

  53. הלכת אלגריסי

  54. הלכת אל עמלה

  55. הלכת הגמלאות

  56. הלכת משה סמי

  57. הלכת יורוקום

  58. הלכת בית הכרם

  59. הלכת פרמינגר

  60. הלכת בית הרכב

  61. הלכת קסטנבאום

  62. הלכת שטיינמץ

  63. הלכת מילפלדר

  64. הלכת קל בניין

  65. הלכת קו לעובד

  66. הלכת פרלה עמר

  67. הלכת חאג' יחיא

  68. הלכת ההשתחררות

  69. הלכת זטולובסקי

  70. הלכת צ'ק פוינט

  71. הלכת קהילת ציון

  72. הלכת מיסטר מאני

  73. הלכת נניקשווילי

  74. הלכת רובינשטיין

  75. הלכת קידוחי הצפון

  76. הלכת אפרופים הישנה

  77. הלכת קנובלר יעקובי

  78. הלכת הניהול הפנימי

  79. הלכת אפרופים החדשה

  80. הלכת מרכז הארגזים

  81. הלכת הניכוי מהניכוי

  82. הלכת הרשות הראשונית

  83. הלכת קנית היטל השבחה

  84. הלכת סויסה תצהיר חוקרים

  85. הלכת העיקר והטפל מקרקעין

  86. הלכת אהרונוב עסקאות נוגדות

  87. הלכת מרגוליס מצב רפואי קודם

  88. הלכת מלול אובדן סיכויי החלמה

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון