הלכת קליג


ההליך והעובדות

1. זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 30.6.98 לפיה אין קשר בין מחלת טרשת נפוצה ממנה סובלת המערערת לבין שירותה הצבאי.

2. המערערת נולדה ביום 11.2.77 והתגייסה ביום 16.8.95 לשירות חובה, בפרופיל 97. המערערת שירתה בחיל אוויר.

3. המערערת אובחנה במרץ 1997 כחולה במחלת הטרשת הנפוצה (להלן- המחלה).

4. המערערת טענה כי המחלה בה לקתה הינה תוצאה של לחץ נפשי בעקבות אירועי סטרס במהלך שירותה. המערערת שימשה כפקידת מדור תעופה בקריה בתל אביב ולאחר מכן שובצה כפקידה של ראש ענף בקריה.

5. המערערת הגישה תצהיר וכל צד הגיש חוו"ד רפואית. המערערת והמומחים נחקרו.

עדות התשתית

6. ביום 21.11.94 (כ- 9 חודשים לפני הגיוס) נפטרה אימה של המערערת מסרטן, לאחר תקופת מחלה של 7 חודשים, אשר תוארה בפי המערערת כהדרדרות מאד מהירה (פרוט' עמ' 6).


7. כחצי שנה לפני הגיוס, דהיינו בסביבות ינואר-פברואר 1995 היו למערערת תופעות של חולשה, סחרחורות, חולשה ברגל ימין וירידת שמיעה (מסמכים 33, 35-36, 59 לת"ר). המערערת הופנתה לבדיקת CT , אשר פוענחה כתקינה (מסמך 59 לת"ר).

8. המערערת התגייסה ביום 16.8.95 לחיל אוויר ונשלחה לטירונות של 3 שבועות, אשר לטענתה הייתה קשה מאד ולחוצה וכללה פעילות פיזית קשה ומפרכת, שהיא התקשתה לעמוד בה. כמו כן היא מתארת שעות שינה מעטות ואכילה מועטה, כאשר היא ירדה בעקבות הטירונות 5 ק"ג.

9. בסיום הטירונות נשלחה לקורס בן חדש ימים של מפעילות מחשב בבסיס עובדה. לטענתה הרגישה רע מאד, משום שלא יכלה לעזור באותה תקופה לאביה. כמו כן כתבה המערערת בתצהירה כי נאלצה לבצע עבודות רס"ר ומטבח במשך 3 שבועות, שקדמו לקורס וכי הקורס עצמו היה לחוץ ביותר ואינטנסיבי.

10. בסיום הקורס (ככל הנראה בנובמבר 1995) שובצה כפקידה של ראש מדור תעופה בקריה. המערערת ביקשה לשרת קרוב לביתה, על מנת לסייע לאביה ולכן, ככלל, השיבוץ קרוב לבית היה על פי רצונה, אולם היא התאכזבה מטיב השיבוץ, דהיינו שיבוצה כפקידה ולא כמפעילת מחשב.

11. המערערת מתארת בצבעים קודרים ביותר את התסכול, שחשה מן התפקיד הראשון וכן מן התפקיד אליו שובצה 8 חודשים לאחר מכן (בסביבות יולי 1996). התפקיד החדש היה למעשה קידום מבחינת המערערת, אשר הפכה לפקידת ראש ענף (דרגה בכירה יותר) ובתפקידה זה הייתה ממונה על 9 חיילות אחרות. המערערת הייתה אחראית לניהול המשרד ולקביעת התורנויות וכן לפתיחת המשרד ולסגירתו. המערערת מתארת, כאמור, באופן קודר את תנאי השירות וכן קובעת כי היו מלחיצים ותובעניים, ואת חדרה כ"חדר קטן מאד ללא חלון אשר הואר בתאורת נאון בלבד".


12. במהלך הקורס וגם בתפקידיה בקריה שובצה המערערת גם לתורנויות מטבח ושמירות.

13. בסוף שנת 1996 החלה המערערת לחוש סימני עייפות, חולשה וירידה בראייה ובעקבותיהם פנתה לרופא.

14. על פי מסמך 4 לת"ר, הרי באישפוז במרץ 1997 תמכו מימצאי בדיקת MRI באבחנה של טרשת נפוצה.


חוות הדעת הרפואיות

15. המערערת נבדקה ע"י מומחה מטעמה, ד"ר זאב לוזון, נוירולוג מומחה, אשר הגיש לועדה 3 חוות דעת. המומחה הביא בחוות הדעת מספר מאמרים ועבודות המוכיחים, לדעתו, את הקשר בין אירועי סטרס להופעת המחלה או התקף של המחלה ולחילופין החמרה של המחלה. בחוות דעתו האחרונה מיום 30.9.01, מתייחס ד"ר לוזון לטענת פרופ' שדה כי מחלת המערערת הופיעה עוד טרם גיוסה וזאת על סמך תלונותיה במחצית השנה שקדמה לגיוס. ד"ר לוזון קובע שמדובר בתלונות על סחרחורת בלבד וללא כל סימנים אובייקטיביים היכולים להצביע על הפרעה כלשהי של מערכת העצבים.

16. המומחה מטעם המשיב, פרופ' מנחם שדה, הגיש חמש חוות דעת ולדעתו אין כל אסכולה רפואית התומכת בכך שדחק נפשי גורם או תורם לטרשת נפוצה, וכי אף ספר לימוד אינו מציע אפילו במרומז שדחק נפשי גורם לכך. פרופ' שדה אף טוען כי מחלתה של המערערת החלה כחצי שנה קודם לגיוסה והתבטאה באותן תלונות על סחרחורת אוביקטיבית, חולשה, ירידה בשמיעה והפרעות בראייה, לכך מוסיף פרופ' שדה כי במימצאי ה- MRI שבוצע בפברואר 1997 נראו "מוקדים דו צדדיים בחומר הלבן והאדרה רה מוקדית לאחר הזרקת גאדוליניום". מכך מסיק המומחה על קיומן של מספר נגעים ישנים במוח בעת הבדיקה ולפיכך סביר, לדעתו, שהמחלה החלה עוד קודם לגיוס.

דיון והכרעה

17. הנושא המסור להכרעתנו בערעור זה, הוא קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הטרשת הנפוצה בה לקתה המערערת ובין תנאי שירותה הצבאי. שאלת הקשר הסיבתי המשפטי בין מחלה כלשהי לבין השירות הצבאי היא שאלה מעורבת של משפט ועובדה המסורה להכרעתו הסופית של בית המשפט (ע"א 2027/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים, פ"ד נ (1) 529, בעמ' 537 (להלן- "הלכת קליג'")].

18. ההלכה הפסוקה, קבעה שתי דרכים חלופיות להוכחת קיומו של קשר סיבתי כאמור. הדרך האחת, היא הוכחת קיומה של אסכולה הרואה קשר סיבתי בין תנאי מתנאי השירות או אופיים, ובין המחלה בגינה מתבקשת ההכרה בנכות. בהקשר זה נפסק, כי על מנת שדעה תגיע למעמד של אסכולה, יש צורך שתהא מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם, ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד (הלכת קליג', שם בעמ' 537). אסכולה רפואית, משמשת הוכחה לכאורה כי קיים קשר סיבתי, ובכך עובר הנטל אל קצין התגמולים להביא ראיות כי על אף קיומה, מחלתו של הנכה לא נגרמה ולא הוחמרה עקב השירות (הלכת קליג', שם בעמ' 539).

19. עם זאת, גם אם לא הוכח קיומה של אסכולה, עדיין פתוחה בפני המבקש הדרך השניה להוכחת קיומו של קשר סיבתי- הוכחה כי במקרה הקונקרטי הנדון, נגרמה המחלה עקב תנאי השירות- "אם הוכח לבית המשפט שאין אסכולה רפואית מבוססת הקובעת קשר סיבתי כזה, או כי האסכולה המקובלת אומרת שקיים קשר סיבתי כזה בדרגת הסתברות נמוכה, שאינה מגעת לדרגה של מתקבל מאוד על הדעת, עדין פתוחה הדרך לפני התובע להוכיח כי במקרה שלו המחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות", הלכת קליג', שם בעמ' 539.

20. נציין כאן, כי ערכאות שונות הכירו במקרים קונקרטיים בכך שמחלת טרשת נפוצה בה לקה נכה, נגרמה בשל שירות צבאי. ר' לדוגמא ע"א (ת"א) 1203/92 וייס ירמיהו נ' קצין התגמולים, דינים מחוזי כו(5) 203 בו גוייס המערער למבצע שלום הגליל ושירת כסייר שריון ברמת הגולן. במהלך שירותו ביצע סיורים ממונעים בג'יפים בתוך לבנון, בעוד הקרבות בעיצומם. בשובו מאחד הסיורים הללו, הרגיש חולשה ביד ימין ואושפז בבית החולים ולאחר מספר ימים נתגלתה המחלה. ר' גם ע"א 1048/01 (ת"א) איתן גבאי נ' קצין התגמולים, בו עבר המערער טירונות נח"ל בת שלושה חודשים ולאחר מכן כאלחוטן עסק בפעילות בטחון שוטף ביריחו בזמן האינתיפאדה והיה קשור לאירועים הקשורים באינתיפאדה כמו זריקת 3 בקבוקי תבערה על אוטובוס של "אגד", שעבר ביריחו, בעקבותיו אם ו- 2 ילדיה נשרפו למוות וחבר של המערער מהמחלקה נפגע ונפטר על שולחן הניתוחים. בית המשפט ראה בהשתתפות באירועי האינתיפאדה אירועי מתח קשים והכיר בקשר של גרימה.

21. לאחרונה פורסם פסק דין של בית המשפט העליון רע"א 7207/01 נחום לייזר נ' קצין התגמולים (טרם פורסם) בו נדונה שאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי שירותו של החייל - המערער לבין פרוץ מחלת הטרשת הנפוצה. המערער באותו מקרה עבר מספר אירועים, אשר נחוו לגבי דידו כאירועי דחק ותנאים קשים במיוחד: "הוא עבד בחדר צפוף בו ארבעה אנשים ללא מיזוג, עשה תורנויות מטבח ושמירה, חש לא טוב בצבא, לא הסתדר עם המסגרת... נמנעה ממנו יציאה לקורס קצינים, הושם בכלא צבאי ל- 14 יום, תוך שלא ניתן לו לצאת ללוויה ולניחום אבלים של דודו ז"ל." (ההדגשה הוספה - הועדה). בהמשך קובע כב' הנשיא ברק לעניין תנאי שירות אלה: "אין חולק כי יתכן שרצף אירועים
זה- בצירוף הרקע המשפחתי של המערער - גרמו לו למצוקה ומתח. אולם לא זו השאלה שבפנינו, אלא השאלה אם יש בתנאים אלה אוביקטיבית כדי לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש. תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. אכזבה אישית ותנאי שירות לא נוחים אין בהם כדי לבסס את היסוד האוביקטיבי העולה מפרשת אביאן."

22. לאחר סקירת המצב המשפטי נבחן את התיק שבפנינו. תנאי שירותה של המערערת במקרה שלפנינו דומים הרבה יותר למקרה של נחום לייזר (רע"א 7207/01), מאשר לשני המקרים האחרים שהובאו לעיל. מדובר בתלונות סוביקטיביות על תנאי שרות: חדר קטן, אכזבה משיבוץ, היעדר חלון בחדר, תורנויות שמירה ומטבח וכיו'. נחום לייזר, בניגוד למערערת, גם ישב בכלא צבאי, ולא הסתדר עם המערכת הצבאית, ואילו המערערת שבפנינו, על פני הדברים, כלפי חוץ, תיפקדה היטב, ואף זכתה לקידום ולעמדה פיקודית על 9 חיילות אחרות, דבר שלא היה ניתן לה, לו נראה היה כי היא אינה מסתגלת למערכת הצבאית.

23. לצערנו, המערערת עשתה רושם, כי היא נחושה לתאר את תנאי שירותה הצבאי בדרך קודרת ככל הניתן, ככל הנראה, על מנת להטיל את האחריות למחלתה על המערכת הצבאית. כאשר בפועל, קודמה בתפקיד ומעולם לא ביקשה לעזוב באופן פורמלי את תפקידה ועבודתה לא נפגמה. נחישותה להטיל את כל מצבה על השרות הצבאי בא לידי ביטוי בניסיון למזער (בפירוש כך) את השפעת מות אימה לאחר מחלת סרטן, באומרה בחקירה הנגדית:

"ת. המחלה הדרדרה אצלה נורא מהר והיא נפטרה, אבל זה היה משהו שידעתי שעומד לקרות, כלומר הכנתי את עצמי וידעתי,

ש. אבל זה בוודאי היה ממש קשה עבורך, נכון?

ת. תקופה שהיה לי ברור שזה יקרה והכנתי את עצמי מראש, זה לא היה משהו ממש יוצא דופן." (עמ' 6 לפרוטוקול, ההדגשה הוספה).

עולה מכך, כי המערערת ניסתה לשכנע את הועדה שתורנות מטבח ושמירה מהווה אירוע לחץ קשה מנשוא, אולם מות אימה מסרטן "לא היה משהו ממש יוצא דופן". כמובן שאין לקבל טענה כזו.

24. כאשר בוחנים את "רצף האירועים" המתוארים ע"י הנשיא ברק בעניין לייזר ומשווים אותם לתנאי העבודה, של המערערת בשירותה הצבאי, הרי אין ספק שגם הם "אין בהם כדי לבסס את היסוד האוביקיטיבי", הנדרש בפסיקה והם אינם דומים במאום לתנאי השירות באותם שני מקרים, שהובאו לעיל, שבהם הוכר קשר של גרימה למחלת הטרשת הנפוצה.

25. נוסיף עוד, כי הועדה מוצאת שסימני המחלה אכן החלו עוד קודם לגיוס ודווקא בסמוך מאד למות אימה, אשר בודאי, ולמרות האמור בדברי המערערת, מהווה סטרס אובייקטיבי ומוכר.

26. אשר לשאלת האסכולה הרי שלמרות שאין צורך להכריע בכך, הרי שהועדה מציינת, כי לא ראתה בכל החומר שהובא ע"י המומחה מטעם המערערת חומר המשכנע בקיומה של אסכולה בספרי לימוד מקובלים, הקושרת בין מהלך הטרשת הנפוצה או פריצתה לבין דחק נפשי. נציין שבמהדורה חמש עשרה של הריסון אין כל התייחסות או איזכור ולו בעקיפין למילה סטרס בפרק על המחלה (ר' עמ' 2452 ואילך).

סיכום

מכל האמור לעיל עולה כי הערעור נדחה.

בנסיבות אלה אין צו להוצאות.

התיק הרפואי מוחזר בזאת למשיב.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלכת קטב

  2. הלכת קלס

  3. הלכת גנז

  4. הלכת קרמר

  5. הלכת קופל

  6. הלכת קריב

  7. הלכת קהתי

  8. הלכת קליג

  9. הלכת קדוש

  10. הלכת קאשי

  11. הלכת הפחד

  12. הלכת סלע

  13. הלכת קלמר

  14. הלכת קניר

  15. הלכת קורן

  16. הלכת אוסם

  17. הלכת קנית

  18. הלכת רוט

  19. הלכת צרי

  20. הלכת קוזלי

  21. הלכת קסוטו

  22. הלכת קורפו

  23. הלכת קרסיק

  24. הלכת קוסוי

  25. הלכת רוקר

  26. הלכת קעדאן

  27. הלכת קסירר

  28. הלכת סיבל

  29. הלכת טטרו

  30. הלכת פלמן

  31. הלכת אלסוחה

  32. הלכת אסולין

  33. הלכת אטינגר

  34. הלכת קנובלר

  35. הלכת אשבורן

  36. הלכת בובליל

  37. הלכת קאדריה

  38. הלכת אל עמי

  39. הלכת גויסקי

  40. הלכת פמיני

  41. הלכת הניכוי

  42. הלכת קרישוב

  43. הלכת קירשנר

  44. הלכת קלקודה

  45. הלכת הולצמן

  46. הלכת צמיתות

  47. הלכת פוליטי

  48. הלכת אהרונוב

  49. הלכת קליפורד

  50. הלכת קולומבו

  51. הלכת קול העם

  52. הלכת סוויסה

  53. הלכת אלגריסי

  54. הלכת אל עמלה

  55. הלכת הגמלאות

  56. הלכת משה סמי

  57. הלכת יורוקום

  58. הלכת בית הכרם

  59. הלכת פרמינגר

  60. הלכת בית הרכב

  61. הלכת קסטנבאום

  62. הלכת שטיינמץ

  63. הלכת מילפלדר

  64. הלכת קל בניין

  65. הלכת קו לעובד

  66. הלכת פרלה עמר

  67. הלכת חאג' יחיא

  68. הלכת ההשתחררות

  69. הלכת זטולובסקי

  70. הלכת צ'ק פוינט

  71. הלכת קהילת ציון

  72. הלכת מיסטר מאני

  73. הלכת נניקשווילי

  74. הלכת רובינשטיין

  75. הלכת קידוחי הצפון

  76. הלכת אפרופים הישנה

  77. הלכת קנובלר יעקובי

  78. הלכת הניהול הפנימי

  79. הלכת אפרופים החדשה

  80. הלכת מרכז הארגזים

  81. הלכת הניכוי מהניכוי

  82. הלכת הרשות הראשונית

  83. הלכת קנית היטל השבחה

  84. הלכת סויסה תצהיר חוקרים

  85. הלכת העיקר והטפל מקרקעין

  86. הלכת אהרונוב עסקאות נוגדות

  87. הלכת מרגוליס מצב רפואי קודם

  88. הלכת מלול אובדן סיכויי החלמה

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון