הלנת שכר ימי חג


1. זוהי תביעתו של X (להלן: "התובע") כנגד אביגל שירותי כח אדם ועבודה בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתשלום פדיון ימי חופשה, הוצאות נסיעה, ימי חג, הפרשי מס הכנסה.

2. התובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 29/10/05 ועד ליום 31/05/06. הנתבעת אשר הינה חברה למתן שירותי כח אדם מיון והשמה הציבה התובע לעבודה במפעל בשם כרמית תעשיות ממתקים בע"מ. במהלך עבודתו הועסק לסירוגין במשמרות לילה.

3. בדיון אשר התקיים בפני ביום 08/01/07 הבהיר התובע כי עיקר טענתו מופנת כלפי ניכוי מס הכנסה ביתר וזאת משלטענתו בהיותו עובד במשמרות לילה שיעור המס השולי אשר יש לנכות משכרו, נמוך מהשיעור אשר נוכה בפועל.

4. עוד טוען התובע כי ישנם חודשים בהם הוצאות הנסיעה שולמו בחסר.

לפיכך בגין חודש נובמבר 2005 ישנה יתרה לתשלום הוצאות נסיעה בסך של 77 ₪ ובגין חודש אפריל 2006 נותרה יתרה בסך של 17 ₪.

5. בנוסף תבע התובע פיצויי הלנת שכר בגין תשלום פדיון ימי חג הפסח אשר לא שולמו בחודש מאי 2006, אלא ביום 09/10/06, לאחר הגשת התובענה.

6. הנתבעת הכחישה הטענות המיוחסות לה והבהירה כי תשלומי מס הכנסה נוכו כחוק. התובע נתבקש להמציא אישור בעניין פטור או הפחתת שיעור מס הכנסה כנטען על ידו. ככל שהיה מוגש האישור הנדרש היתה הנתבעת פועלת בהתאם לדין. ברם, משאישור מס הכנסה לא התקבל מאת התובע נוכה מס הכנסה כנדרש על פי החוק.

7. אשר לפדיון ימי חופשה וימי חג הפסח – סכומים אלה שולמו לתובע בחודש אוקטובר 2005, עם עריכת גמר חשבון לתובע. לטענת הנתבעת, אין לחייבה בפיצויי הלנת שכר בגין האיחור בתשלום ימי החג וזאת משזכאותו לימי חג נודעה לנתבעת רק לאחר הגשת התובענה אשר בעקבותיה נערך בירור במקום העבודה בו הועסק התובע. מיד לאחר בירור זה, הועבר הסכום הנתבע לידיו.

8. בנוסף טענה הנתבעת כי יש לדחות התביעה להפרשים בגין הוצאות נסיעה וזאת שעה שלא ברור כיצד חושב רכיב זה ולאיזה חודש מתייחס הוא.

דיון והכרעה:

9. בדיון אשר התקיים בפני ביום 08/01/07 העיד התובע ומר אבי אילון – מנכ"ל הנתבעת. במהלך הדיון הבהיר התובע כי הנתבעת שילמה פדיון ימי החג והחופשה. משכך העמיד תביעתו על רכיב הוצאות הנסיעה, פיצויי הלנה בגין תשלום ימי החג באיחור והחזרי מס הכנסה.

10. החזרי מס הכנסה:

אקדים ואציין כי דין טענת התובע בעניין החזרי מס הכנסה בשל ניכוי ביתר – להדחות.

התובע לא הבהיר מכח איזה סעיף בחוק מס הכנסה זכאי הוא להחזר ואף לו היה עושה כן , בית דין זה נעדר סמכות לדון בשאלות הנוגעות לענייני מיסוי בכלל והחזרי מס הכנסה, בפרט.

יתרה מכך, נציג הנתבעת חזר והבהיר כי במידה והיה קיים אישור כגון זה, היה מנוכה המס בהתאם לדין, שכן ממילא עסקינן בכספים אשר הועברו לרשויות המס ולא נותרו בידי הנתבעת. בעניין זה מקובלות עלי טענות הנתבעת כי ככל שעובד זכאי להטבת מס כלשהי עליו להוכיח זכאותו קרי, להציג אישור בדבר פטור ממס או הטבת מס לה
זכאי הוא.


11. משהתובע לא הציג כל אישור בעניין שיעור המס החל עליו ושעה שהמשתמש קרי, חברת כרמית תעשיות ממתקים בע"מ בה עבד התובע לא אשרה כי עבד בכל תקופת העבודה במשמרות לילה (טענה התואמת דו"חות הנוכחות אשר הוגשו לתיק בית הדין), ככל הנראה לא התקבל אישור מס הכנסה בעניין זה לפיכך בדין פעלה הנתבעת עת ניכתה שיעור המס בהתאם לחוק.

התוצאה היא כי דין תביעת התובע להחזר הפרשי מס – להדחות.

12. הזכאי התובע לפיצוי בגין הלנת תשלום ימי החג?

חוק הגנת השכר התשי"ח – 1958 (להלן: "החוק") מגדיר את המונח שכר העבודה באופן הבא:

"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו".

"שכר מולן" – שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע".

"היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו- 16 (ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז – 1977 – היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור".

13. הוראת החוק מבהירות מפורשות כי לא כל תשלום שדינו "שכר עבודה" דינו "כשכר מולן". שכר מולן יחשב למולן רק אם נקבע מועד תשלומו בסעיפים 12-9, סעיף 14 ו-16 ב' לחוק.

14. בעניין זה סבורה אני כי יש להקיש בהתאמה ובאנלוגיה לדמי חופשה אשר ככל שמשולמים הם באיחור נושאים פיצויי הלנת שכר בהיותם חלק משכר העבודה וזאת להבדיל מפדיון ימי חופשה.

(ע"ע 199/99 אליהו תורג'מן נ' אריק חביב, פד"ע ל"ה 405).


אין חולק כי המונח שכר עבודה כולל תשלום בגין ימי חג. לשיטתי, רכיב זה דינו כדין תשלום דמי חופשה אשר לא שולמו במועד ולפיכך נושאים הם פיצויי הלנת שכר.

התוצאה היא איפוא כי פדיון ימי חג הינו רכיב הנושא פיצויי הלנת שכר, ככל שמשולם הוא לעובד לאחר המועד הקובע.

15. נותרה לבחינה השאלה האם בנסיבות מקרה זה יש לחייב הנתבעת בפיצויי הלנת שכר בגין תשלום דמי החג באיחור.

נציג הנתבעת הבהיר כי ימי החג שולמו במסגרת שכר ספטמבר 2006. קרי, ביום 09/10/06 וזאת משדבר הזכאות נודעה לנתבעת רק לאחר הגשת התובענה אשר הוגשה ביום 20/08/06.

עוד הבהיר כי עקב טעות בדיווח על ידי מקום העבודה בו עבד התובע בפועל ומשעבד במשמרות לא שולמו ימי החג במועדם.

16. שאלת הפחתת פיצויי הלנת שכר הוסדרה בסעיף 18 לחוק הקובע כדלקמן:

"בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".

עסקינן ברשימה סגורה של עילות לביטול פיצוי הלנה או הפחתתם. בתי הדין לעבודה גיבשו מדיניות ליישום לשונו ומטרתו של החוק, תוך איזון בין זכויות העובדים לקבלת שכר העבודה במועד הקבוע בחוק, לבין העונש הקיצוני קרי פיצויי הלנת שכר המוטל על המעביד.

(ע"ע 1242/04 עירית לוד- אבלין דהן).

עם זאת, נפסק כי על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו בבואו לפסוק פיצויי הלנה בצורה מידתית, שיקול הדעת אינו שרירותי, בית הדין אינו חותמת גומי עליו לבחון את תום ליבם של המעביד והעובד, את הנסיבות האוביקטיביות ולתת משקל לתכליתו של החוק אשר קבע סנקציה דרקונית זו.


(ע"ע 30029/98 מכון בית יעקב למורות – ג'וליה מימון, עבודה ארצי ל"ג 36).

17. המונח טעות כנה פורש בפסיקה כטעות "באמת", "בתום לב" דהיינו טעות שגם אדם אחר ישוכנע כי מי שפעל מתוך אותה טעות האמין במצב הדברים כפי שנראה לו ופעל לפיו.

אין ניגוד הכרחי בין "טעות כנה" לרשלנות, ולא מן הנמנע כי "טעות כנה" תגרם על ידי רשלנותו של טועה.

(דב"ע ל"א/5-2 יוסף כהן נ' עיריית ירושלים, פד"ע ג' 169;

דב"ע שם/141-3 אבירה מיכאלי נ' מדינת ישראל, פד"ע י"ג 146).

18. בכתב התביעה הבהירה הנתבעת כי מאחר והעבודה בוצעה במשמרות לא ידעה כי זכאי התובע לתשלום ימי חג. עם הגשת התובענה ולאחר בירור עם חברת כרמית ממתקים בע"מ – מקום העבודה בפועל, שולם לתובע סכום זה.

עד הנתבעת העיד בעניין זה כי:

"אנחנו עקב טעות לא שילמו דמי חג ושילמנו לו כאשר הדבר נודע לנו ביום 09/10/06. מיד עם הגשת התביעה שילמנו לתובע כי אז גילינו כי חסר תשלום בגין דמי חג". (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 19-18).

19. בעניין זה אמינה עלי טענת נציג הנתבעת כי מיד עם היוודע הטעות אשר בתום לב בוצעה, שולמו ימי החג.
עוד אציין כי בשכר העבודה לחודש מאי 2006 לא שולמו דמי החג וזאת משבמועד התשלום לא ידעה הנתבעת כי התובע היה זכאי לסכום זה. חוסר הידיעה מקורה במתכונת ההעסקה במשמרות במקום העבודה בפועל.
אשר על כן ולאור נסיבות מקרה זה, שוכנעתי כי עקב טעות כנה לא שולמו דמי החג במועדם ומשכך אין לחייב הנתבעת בפיצויי הלנת שכר.

יחד עם זאת, אין חולק כי התשלום בסך של 297.28 ₪ היה צריך להתבצע עד ליום 01/05/06. משבפועל שולם הסכום ביום 09/10/06, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עבור התקופה שבין 01/05/06 - 09/10/06.

20. הוצאות נסיעה:

לטענת התובע בחודשים נובמבר 2005 ואפריל 2006 לא שולמו במלואן הוצאות הנסיעה.

אקדים ואציין כי לא ברור כיצד חושבו סכומים אלה. לא ברורה עלות הנסיעה בתחבורה הציבורית מבית התובע למקום העבודה.

יתרה מכך, בחודש נובמבר 2005 עבד התובע כעשרה ימים בלבד בגינם שולם סך של 93 ₪ כהוצאות נסיעה.

לטענת התובע יש לשלם סך של 77 ₪ נוספים. כיצד חישב התובע סכומים אלה, לא ניתן לדעת. ככל שהמרחק מבית התובע למקום העבודה הינו מרחק נסיעה עירונית בתחבורה הציבורית אשר מחירה הוא סך של 5.30 ₪ לכל כיון וליום סך של 10.6 ₪, הסכום לתשלום בגין רכיב זה עבור תקופת העבודה בחודש נובמבר אמור היה להיות בסך של 106 ₪ ובקיזוז הסכום ששולם (93 ₪) סך של 13 ₪ יתרה לתשלום.

יחד עם זאת, טענה זו נעדרת תשתית ראיתית להוכחתה, משלא ברור מרחק הנסיעה, עלות הנסיעה ואופן חישוב הסכום הנתבע, דין התובענה להפרשי הוצאות נסיעה - להדחות.

21. סוף דבר:

התובענה נדחית למעט תשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין עבור ימי החג בסך של 297.98 אשר שולמו באיחור. הנתבעת תשלם לתובע סכום זה, תוך 30 יום מהיום.

טרם אסיים אציין כי שקלתי אם לחייב התובע בהוצאות, אולם לפנים משורת הדין אינני עושה כן.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון