הלנת שכר פרילנסר

1. בפני תביעת התובע רון שינהולץ (להלן: התובע), נגד סטאטוס יועצי נדל"ן (להלן: הנתבעת) לתשלום שכר עבודה, גמול עבודה בשעות נוספות והוצאות נסיעה.
מנגד טענה הנתבעת, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובע וכי התובע היה מועמד להתקשרות בלבד עם הנתבעת, כמתווך במעמד פרילנסר, ועל כן התובע לא זכאי לסעדים הנתבעים.



ואלו העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:

א. הנתבעת מפעילה משרד תיווך בתחום הנדל"ן המסחרי ועוסקת בתיווך נכסי דלא ניידי מסחריים באזור תל אביב רבתי, רמת גן ובני ברק.
ב. התובע חתום על שני חוזים זהים של הנתבעת שכותרתם "חוזה סוכנות קבלני למתן שירותי תווך למשרד תווך", הנושאים תאריך 3.1.10, להם צורף נספח ב' שעניינו "טבלת עמלות סוכן לשנת 2010" (להלן: הנספח) .
בשני הנספחים נרשם במקום המיועד ל"הערות המשרד" כדלקמן:
"עם תחילת עבודה בוחר הסוכן לעבוד במסלול משולב של בסיס +עמלות. הבסיס הינו השלמה ל-4000 ₪ ברוטו ובשילוב של 25% מסך העסקאות. תשלום הבסיס הינו השלמה לגיבוי BACK UP לפעילות הסוכן, במידה ולא יגיע לסך של 4000 ברוטו עמלות חודשיות".
באחד מהנספחים ישנה הערה נוספת:
"לאחר שישה חודשים יוכל הסוכן לבחור ולעבור למסלול של עמלות בלבד, העמלות יהיו בגובה של 30% מסך העסקאות".
ג. ביום 10.1.2010 מסרה הנתבעת לתובע מכתב ובו נרשם, בין היתר, כי התובע מתבקש לא לעשות שום פעולת תיווך, במידה ואין ברשותו רישיון תיווך בתוקף וכי הוא "רשאי להמשיך בעבודה מנהלית כאיש שיווק בלבד" (נספח ד' לכתב ההגנה).
ד. לתובע אין רישיון לעסוק בתיווך.


3. ואלו טענות התובע בקליפת אגוז:
לטענת התובע, התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעת - הוא היה חלק אינטגראלי מהנתבעת ובהתאם לדרישתה והנחיותיה איתר עבורה נכסים ועדכן את הערכת הממוחשבת של הנתבעת וזאת למרות שלא היה ברשותו רישיון לעסוק בתיווך.
לטענתו, הוא חתם על הסכם התקשרות לאחר שהתנהל מו"מ בין הצדדים ולא מדובר בטיוטה כפי שהנתבעת טוענת.

4. ואלו טענות הנתבעת בקליפת אגוז:
אין ולא היה בינה לבין התובע הסכם חתום וכל שהיה ביניהם היה חילופי טיוטות החוזה הקבלני. יחסי התובע והנתבעת כלל לא הבשילו ליחסי עבודה כלשהם, בין אם כשכיר ובין אם כעצמאי.
לטענתה, לא נחתם עם התובע הסכם התקשרות ובין הצדדים הועברו טיוטות של חוזה והובהר לתובע כי הוא לא יוכל לעסוק בתיווך במסגרת הנתבעת בלא שיתקיימו 3 תנאים: המצאת רישיון תיווך בתוקף ; חתימת שני הצדדים על חוזה סוכנות קבלני למתן שירותי תיווך למשרד תיווך, כנהוג ומקובל אצל הנתבעת; מקצועיות ומיומנות, קרי הכרת הנכסים באזור הפעילות של הנתבעת ואופן העבודה כמתווך.
לבסוף טוענת הנתבעת, כי התובע בחר לראות נכסים ולהכיר את שוק הנדל"ן המסחרי על חשבונו ובזמנו החופשי וכי למעשה לא ביצע כל עבודה עבור הנתבעת.
דיון והכרעה
5. כעולה מטענות הצדדים, גדר המחלוקת בין הצדדים, לה נדרשת הכרעתי היא, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת. היה ויפסק כי התקיימו יחסי עובד ומעביד, אבחן את זכאות התובע לתשלום שכר עבודה, גמול עבודה בשעות נוספות והחזר הוצאות נסיעה.

6. בטרם אפנה לבחינת השאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אבחן את טענת הנתבעת לפיה לא נכרת בין הצדדים הסכם התקשרות כלשהו ולמעשה רק הועברו טיוטות של הסכם בין הצדדים.

ראשית אציין, כי מאחר שאין דרישה אולטימטיבית לכריתת חוזה עבודה לצורך קיומם של יחסי עבודה וקיומם של יחסי עבודה אינה בהכרח תולדה של קיום "חוזה עבודה", אלא בעצם קיום יחסי העבודה, אף אם הייתי מקבלת את טענת הנתבעת, כי בין הצדדים לא נחתם הסכם התקשרות, אין הדבר משליך על ההכרעה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

למעלה מן הדרוש יאמר, כי דין טענת הנתבעת להידחות גם לגופה בהעדר הוכחה של התשתית העובדתית והמשפטית העומדת ביסודה, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

ממכלול העדויות והראיות שהוצגו בפני עולה באופן ברור, כי ההסכם והנספח שצורף משקפים ומלמדים על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בנוגע לתנאי עבודתו של התובע ולא מדובר בטיוטות בלבד.
הוכח בפני כי ההסכם, שהנו הסכם "אחיד" של הנתבעת, נערך לאחר משא ומתן בין הצדדים ובזיקה לסיכום אליו הגיעו הצדדים.
ההסכם אומנם לא נחתם על ידי הנתבעת, אולם בהסכם , במקומות המיועדים לכך נרשם שמו של התובע ותאריך. יתרה מכך, בנספח יש פירוט מדויק באשר לאופן התשלום, וזאת לאחר שהנתבעת העירה את הערותיה לגבי התנאים והדבר מעיד כי ההסכם משקף את אומד דעתם של הצדדים.
בודאי שבנסיבות בהן ההסכם נוסח על ידי הנתבעת ונמסר לתובע אין לזקוף לחובתו של התובע את העובדה שעל גבי ההסכם לא מופיעה חתימה של הנתבעת והעדר חתימה של הנתבעת על ההסכם אין בה כדי לאיין את ההסכם.
למעשה כל סממן בהסכם ובמו"מ שהתנהל בין הצדדים מעיד כי לא מדובר בטיוטה, כטענת הנתבעת, אלא בהסכם תקף.
יצוין עוד, כי עותק מההסכמים נותר בידי הנתבעת כך שגם עובדה זו מערערת את גרסת הנתבעת כי מדובר בטיוטות בלבד. למעשה ההיגיון מחייב שאילו חפצה הנתבעת שלא להעסיק את התובע עד לקבלת רישיון תיווך ורכישת מיומנות ומקצועיות, כפי שטענה, אלא רק ניהלה איתו מו"מ, היא לא היתה מוסרת לתובע את ההסכם ולא היתה מחתימה אותו על ההסכם, אלא רק היתה מציגה בפני את תנאי ההעסקה העתידיים.


זאת ועוד, טענת הנתבעת כי אחד משלושת התנאים להתקשרות עם מועמד הוא רישיון תיווך בתוקף, אינה עולה בקנה אחד עם האמור במבוא להסכם, ממנו עולה באופן ברור כי הנתבעת נוהגת להתקשר גם עם סוכנים שאין בידם רישיון תיווך.
בשל חשיבות הדברים אביא אותם כאן כלשונם:
"הואיל והסוכן הינו בעל רשיון ממשלתי לעסוק בתווך נדל"ן על פי חוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו וכן איש מקצוע מיומן בתחום התיווך בעסקאות תווך נדל"ן. במידה ואין לסוכן עדין רישיון תיווך חל עליו במפורש לעסוק בתיווך, ו/או להציג עצמו כמתווך לכל דבר ועניין"
(הדגשות שלי ש.א)
סיכומו של דבר , ממכלול הראיות שוכנעתי כי אומד דעתם של הצדדים להתקשר בהסכם מחייב קיבל ביטוי חד משמעי בהסכם ובנספח, על אף העובדה שהנתבעת לא חתמה על ההסכם, וכי ההסכם תקף ומלמד על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בנוגע לתנאי ההתקשרות ומועד תחילת ההתקשרות.

מכאן אפנה לבחון האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים
7. המבחן בפסיקה לקביעת מעמדו של מבצע עבודה, כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי", הוא המבחן המעורב (בג"צ 5168/93שמואל מור נ' בית הדין הארצי ואח', פ"ד נ(4) עמ' 628). מבחן זה כולל את מבחן ההשתלבות (המחולק לשני מבחנים – הפן החיובי והפן השלילי), ומבחני משנה נוספים כגון: מבחן הקשר האישי; כפיפות או פיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן העבודה; צורת התשלום ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים למס ערך מוסף ולביטוח לאומי; התמשכות הקשר; בלעדיות במהלך שעות העבודה; ביצוע העבודה באופן אישי וכן הלאה.
ההכרעה אם במקרה מסוים התקיימו יחסי עובד מעביד, תעשה על פי משקלם המצטבר של מכלול הסממנים והמבחנים על פי שיקולי מדיניות (דב"ע נב/3-158 יאיר נ' גליברמן, פד"ע כה 31).

אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שבחנתי את מכלול העדויות והראיות שבפני הגעתי לכלל מסקנה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת.
מצאתי את גרסת התובע, מהימנה, עקבית וקוהרנטית בעוד שגרסת הנתבעת מעוררת תמיהות ולא מתיישבת עם מכלול הראיות.
הוכח בפני, כי התובע ישב במשרדי הנתבעת ובהתאם להנחיות שקיבל איתר וגייס עבורה נכסים – באינטרנט, בטלפון ואף יצא לראות נכסים ולאחר מכן ועידכן את המערכת הממוחשבת של הנתבעת איזה נכסים רלוונטים. פעולות אלו בוודאי נדרשות לנתבעת כמשרד תיווך.
למעשה התובע היווה חלק אינטגרלי מהמערך האירגוני של הנתבעת ולא היה בגדר גורם חיצוני.

כאן מצאתי לנכון להדגיש, כי גם אם צורת העסקתו של התובע הייתה שונה מזו של עובדים אחרים, אין לגזור מעצם השוני כשלעצמו את המסקנה לפיה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת. צורת העסקה שונה אינה בהכרח שוללת את מעמד העובד, שהוא בגדר "סטטוס" הנלמד מתוך מאפייני ההעסקה וההתקשרות בין הצדדים.
בחינה פוזיטיבית של מאפייני ההעסקה של התובע כפי שהוכחו בפני, מובילה למסקנה כי התובע היה חלק בלתי נפרד ממערך העובדים בנתבעת, ולמרות שלא היה לו רישיון לעסוק בתיווך והוא לא חתם על כרטיס נוכחות יש להכיר בו כעובד.
לעניין זה אציין עוד כי מהימנה עלי גרסת התובע כי הנתבעת העסיקה סוכנים נוספים שלא היה להם רישון תיווך או שלא החתימו כרטיס נוכחות.

לא זו אף זו, מנהל הנתבע בעדותו לא סתר את טענות התובע כי איתר נכסים ועדכן את המערכת הממוחשבת של הנתבעת, אך טען כי דרש מהתובע להיות "מיומן" בטרם יתקשרו הצדדים ושזה אחד מהתנאים להתקשרות עם סוכן, ועל כן ביקש התובע ביוזמתו להכיר את תחומי הפעילות של המשרד.
משהוכח בפני, כי התובע ביצע עבודה חשובה עבור הנתבעת, נדחית טענת הנתבעת כי התובע ביצע את העבודה ביוזמתו.
אין ספק, כי מעביד רשאי לבחור את המועמד המתאים ביותר למשרה מבחינת הכישורים והמיומנות הנדרשת לביצוע התפקיד ואף לסרב לקבל מועמד לעבודה אם סבר כי למועמד אין יכולות לבצע את התפקיד. אולם אין לקבל טענת מעביד, כי בתקופת התלמדות/התמחות הנדרשת לביצוע תפקיד מסוים, עובד אינו זכאי לשכר ועל אחת כמה וכמה נכונים הדברים עת מבצע העובד עבודה עבור המעביד, כפי שהוכח במקרה דנן.
ככל שהנתבעת סברה, כי אין לתובע את הכישורים הנדרשים לבצע את התפקיד היה עליה לדחות את מועמדותו ולהציע לו לפנות שוב, ככל שרצתה, לאחר שרכש את המיומנות והכישורים הנדרשים.

זאת ועוד , המכתב של הנתבעת לתובע מיום 10.1.10 , שכותרתו "רישיון תיווך במקרקעין", מחזק אף הוא את גרסת התובע. וכך נרשם בכתב:
"רון היקר,
כידוע לך, חל איסור מוחלט לעסוק בתיווך מקרקעין ללא רישון תיווך בתוקף.
...
כמנכ"ל החברה, הנני פונה אליך בדרישה לא לעשות שום פעולות תיווך במידה ואין ברשותך רישיון תיווך בתוקף, ובשם חברת 'סטאטוס יועצי נדל"ן בע"מ'.
...
הנך רשאי להמשיך בעבודה מנהלית כאיש שיווק בלבד, ובמידה וקיימת דרישה לערב אותי אישית וישירות לצורך השלמת פעולת התיווך, וזאת עד להסדרת רישיון בתוקף.." (הדגשות שלי ש.א)

ממכתב זה עולה, כי מאחר שלתובע לא היה רישיון לעסוק בתיווך הוא הועסק כ"איש שיווק" שתפקידו לאתר ולגייס נכסים עבור הנתבעת.
למעשה מכתב זה מערער את גרסת הנתבעת לפיה לא התקשרה בהסכם עם התובע וכי התובע חיפש נכסים ביוזמתו, שכן אם היה בסיס כלשהו לטענה זו, הנתבעת לא היתה צריכה לפנות לתובע ולהבהיר לו שמאחר ואין ברשותו רישיון תיווך הוא רשאי להמשיך בעבודה מנהלית בלבד ועליו לערב את מנהל הנתבעת לצורך השלמת פעולות תיווך.

לבסוף אציין, כי מצאתי את גרסת התובע כי לא עבד במקום עבודה נוסף מהימנה.

לאור כל האמור נקבע, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעת ולא יחסים של קבלן ומזמין.

שכר עבודה
8. בהתאם לנספח להסכם התובע זכאי לשכר בסיס בסך 4,000 ₪ ברוטו ובשילוב של 25% מסך העסקאות. תשלום הבסיס הינו השלמה לגיבוי BACK UP במידה והתובע לא יגיע לסך של 4,000 ברוטו עמלות חודשיות.
משאין חולק כי התובע לא ביצע עסקאות ועל כן הוא לא זכאי לעמלות, התובע זכאי לשכר בסיס בסך 4,000 ₪ לחודש.

לטענת התובע הוא החל לעבוד ביום 27.12.09 וסיים ביום 10.2.10.
הנתבעת לא הציגה גרסה ברורה באשר לתקופת ההתקשרות. עם זאת, בכתב ההגנה טענה כי בסוף חודש דצמבר התובע פנה וביקש להתקשר עימה (סעיף 4.6) וכי התובע עזב התחילת חודש פברואר (סעיפים 4.21-4.23).
לאור האמור, מתקבלת גרסת התובע באשר לתקופת ההעסקה ונקבע כי התובע זכאי לשכר עבודה עבור התקופה שהחל מיום 27.12.09 ועד ליום 10.2.10 (חודש ו-10 ימי עבודה).
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע שכר עבודה בסך 5,860 ₪.

גמול עבודה בשעות נוספות
9. הלכה פסוקה כי תביעה לגמול שעות נוספות היא מתביעות הממון המוגדרות, ואין לפסוק בה לפי אומדן או לפי שכר ראוי. התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק שעבד שעות נוספות אלה גם את מספר השעות שעבד (דב"ע לב/3-32 מרלן פרוימוביץ נ' ישראל בר-אדון, פד"ע ד 39)

על מנת להוכיח את תביעתו לגמול עבודה בשעות נוספות, היה על התובע לפרט את הימים בהם עבד שעות נוספות ואת מספר השעות שעבד בכל יום.
התובע לא פירט את תביעתו וטען באופן גורף כי הוא זכאי ל-60 שעות נוספות. לפיכך התביעה נדחית.

פיצויי הלנת שכר
10. הנתבעת לא ביקשה בכתב ההגנה לבטל או להפחית את פיצויי ההלנה הקבועים בחוק, ואף בסיכומים לא טענה דבר בעניין זה.
הלכה היא כי בית הדין יפחית פיצויי הלנה רק משהתבקש לעשות כן ויוכחו נסיבות המתירות זאת, אי העלאת טענה בנידון בכתב ההגנה ובסיכומים תפעל לכן, כנגד המעביד (דב"ע לג/3-65 יהודה פרחי נ' עדנה אשל, פד"ע ה 113). אולם, לעיתים ההתייחסות בכתב ההגנה בפורש לפיצויי ההלנה היא מלאכותית ולכן גם מקום בו עולה בבירור שהמעביד סבר בכנות שאינו חייב לעובד שכר בגין העבודה, וטענה זו עלתה במפורש בכתב ההגנה, בעדויות ובסיכומים, רשאי בית הדין להפחית את פיצויי ההלנה (דב"ע נא/ 142, 141-3 לוג'יק בע"מ נ' דיאנה סול, פד"ע כד 143).
יצוין עוד, כי זכאות העובד לפיצויי הלנה ושיעורם נתונים לשיקול דעתו של בית הדין גם כאשר דוחה בית הדין את גרסתו העובדתית של המעביד, במלואה או בחלקה (ע"ע 300029/98 בית יעקב למורות נ' ג'וליה מימון, ניתן ביום 29.11.200).

במקרה דנן, מכתב ההגנה, עדותו של מנהל הנתבעת והסיכומים עולה כי הנתבעת סברה בשל טעות כנה כי לא נוצרו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. על כן אני סבורה, כי יש להפחית את פיצויי ההלנה לשיעור המגלם בתוכו פיצוי הולם לתובע בגין הלנת שכרו.
לפיכך נקבע, כי פיצויי הלנת השכר יופחתו לסכום קצוב בסך 2,000 ₪. ככל שסכום פיצויי ההלנה לא ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

החזר הוצאות נסיעה
11. בכתב התביעה טען התובע כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסך 990 ₪. במהלך עדותו, התובע לא פירט כיצד חישב את הוצאות הנסיעה והאם בכלל נדרש לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום העבודה.
בנסיבות אלה, נקבע כי התובע לא הוכיח את תביעתו ועל כן היא נדחית.

סוף דבר
12. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין:
א. שכר עבודה בסך 5,860 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.10 ועד לתשלום בפועל בפועל.
ב. פיצויי הלנת שכר בסך 2,000 ₪. ככל שסכום פיצויי ההלנה לא ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
13. לאור תוצאת פסק דין זה, הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין לידי הצד המבקש לבטלו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלנת שכר קבלן

  2. הלנת שכר ריבית

  3. הלנת שכר חוזרת

  4. הלנת שכר עצמאי

  5. הלנת שכר עמלות

  6. בוררות הלנת שכר

  7. הלנת שכר פרילנס

  8. הלנת שכר נסיעות

  9. הלנת שכר סטודנט

  10. הלנת שכר שיטתית

  11. הלנת שכר צמצומים

  12. הלנת שכר סעיף 17

  13. הלנת שכר פרילנסר

  14. הלנת שכר עובד זר

  15. הלנת שכר מינימום

  16. הלנת שכר טעות כנה

  17. הלנת שכר קופת גמל

  18. התפטרות הלנת שכר

  19. הלנת שכר טופס 161

  20. הלנת שכר התיישנות

  21. הלנת שכר קרן פנסיה

  22. הלנת שכר פשיטת רגל

  23. הלנת שכר גמר חשבון

  24. הלנת שכר פירוק חברה

  25. התיישנות בהלנת שכר

  26. הלנת שכר חופשת לידה

  27. הלנת שכר מועצה דתית

  28. הלנת שכר לעובד שעתי

  29. הלנת שכר נבחר ציבור

  30. הלנת שכר קרן השתלמות

  31. הלנת שכר הוצאה לפועל

  32. הלנת שכר רטרואקטיבית

  33. הלנת שכר מאמן כדורגל

  34. הלנת שכר פדיון חופשה

  35. הלנת שכר רשות מקומית

  36. הלנת שכר עובדי עירייה

  37. התיישנות פיצויי הלנה

  38. הלנת שכר תביעות קטנות

  39. הלנת שכר כספי פיצויים

  40. הלנת שכר קשיים כלכליים

  41. הלנת שכר עילה להתפטרות

  42. הלנת שכר עובדת סוציאלית

  43. אי תשלום פנסיה הלנת שכר

  44. הלנת שכר תנאים סוציאליים

  45. הלנת שכר עקב בעיות כלכליות

  46. התפטרות בדין מפוטר בשל הלנת שכר

  47. ערעור על חיוב המעסיק בפיצויי הלנה מלאים

  48. פיצויי הלנה 20,000 ₪ בגין איחור בתשלום פיצויי הפיטורים

  49. תביעת מעצב אתרים לתשלום שכר עבודה בגין שעות נוספות בצירוף הלנת שכר

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון