הפרת חוזה צפויה

1. הוגשה תובענה בסדר-דין-מקוצר לבית משפט זה על-ידי חברה מארצות-הברית
בשם .FRANK B. HALL & CO. INC )להלן - "התובעת") כנגד נתבע בשם יעקב דננברג (להלן - "הנתבע").

בתובענה זו טוענת התובעת כי על-פי הסכם מיום 3.12.84 (להלן - "ההסכם"
התחייב הנתבע לרכוש מאת התובעת את "כל אמצעי השליטה שלה" בחברת . ‎B.V
H.R.D. INVESTMENT )להלן - "החברה") תמורת הסך של -.$750,000. החברה רשומה על-פי דיני הולנד והיא מחזיקה במניות של חברות-ביטוח וסוכנויות-ביטוח בישראל.


עובר להסכם החזיקה התובעת ב-74.9% מהון מניות החברה ואילו הנתבע ב-25.1%.

2. התמורה לרכישה האמורה היתה צריכה להיות משולמת במועדים ובשיעורים הבאים: -

א. עם חתימת החוזה - -.200,000 $ ב. ביום 30.6.85 - -.400,000 $ ג. ביום 31.12.85 - -.400,000 $ ד. ביום 31.12.86 - -.1,000,000 $ ה. ביום 31.12.87 - -.1,000,000 $ ו. ביום 31.12.88 - -.1,750,000 $ ז. ביום 31.12.89 - -.1,000,000 $ סה"כ -.5,750,000 $

3. למעשה הנתבע לא שילם כל תשלום על-פי ההסכם. לגבי התשלום הראשון, שלח הנתבע הודעת קיזוז (נספח ג' לתובענה) ע"ס -.$122,175 - כך (שלדעתו) החיוב הראשון (א') מסתכם בסך -.$77,825 בלבד.

התובעת הכירה בקיזוז של הנתבע (למעט סך של -.$14,733) וכן עמדה על זכותה לקבל על-פי החיוב הראשון סך של -.$92,598, ואף הודיעה עמדתה זו לנתבע.
אולם הנתבע לא שילם את היתרה לאחר הקיזוז, לא לפי הסכום המקובל עליו ולא לפי הסכום הנדרש על-ידי התובעת.

4. הסכום השני בסך -.$400,000 היה צריך להיות משולם כאמור ביום 30.6.85 והתובעת הסכימה פעמיים להאריך את המועד לתשלומו - כאשר המועד האחרון היה 30.9.85.

תשלום זה, והתשלום הנוסף של -.$400,000 (שהיה צריך להיות משולם ביום 31.12.85) - לא שולמו.

כך שיתרת החוב של הנתבע ליום 31.12.85 היתה כ-.$900,000.

5. התובענה הוגשה ביום 2.3.86 - ובה דורשת התובעת את התשלומים האמורים ובנוסף לכך היא דורשת גם את הסך של מיליון דולר שצריך להפרע רק ב-31.12.86.
כלומר, התביעה הקדימה את מועד הפרעון בכ-10 חדשים (להלן - "התשלום העתידי").

6. הבסיס החוקי שעליו מבססת התובעת גם דרישת פרעון התשלום העתידי הוא סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות) [7] הדן בנושא "הפרה צפויה".


וכך טוענת התובעת בסעיף 14 לכתב התביעה: - "א. לאור מצבו הכלכלי של הנתבע ואי עמידתו בשלושת התשלומים הרשונים, לרבות הארכות שניתנו לו כאמור, תטען התובעת כי הנתבעת גילה דעתו וכי מסתבר מנסיבות הענין כי הנתבע לא יוכל או לא ירצה לשלם גם את יתר התשלומים על פי החוזה שמועד פרעונם טרם הגיע, כמפורט בסעיף 5 לכתב התביעה או את חלקם.

ב. התובעת תטען כי לפחות לגבי טווח של שנה אחת, מסתבר מהנסיבות כי הנתבע לא יוכל או לא ירצה לשלם את הסך של 1 מיליון דולר אותו התחייב לשלם, ולפיכך תעתור לבית-המשפט הנכבד לראות בכך הפרה צפויה בהתאם לחוק, ולחייב את הנתבע לשלם לתובעת בנוסף לסכומים המפורטים בסעיף 13 לעיל, את הסך בשקלים של 1 מיליון דולר ארה"ב. (הדגשה שלי - א' ג').

ג. בנוסף ולחלופין תטען התובעת כי הפרתו הצפויה של הנתבע את החוזה מתייחסת ליתרה הכוללת של התשלומים על פי ההסכם וכי התובעת מצמצמת את עתירתה בתביעה זו לתשלום עתידי אחד...".

מהקטע המודגש בסעיף 14(ב) לכתב התביעה - מסתבר כי התובעת עותרת לפני עתירתה בחיוב הפיצוי עקב ההפרה הצפויה - גם קביעה עובדתית כי אכן התקיימו הנסיבות שניתן ללמוד מהן "הפרה צפויה" מצד הנתבע.

7. הנתבע הגיש בקשה למחיקת הכותרת בסדר-דין-מקוצר וכן נצטייד ברשות להארכת מועד להגשת בקשה לרשות להתגונן - אם תידחה בקשתו למחיקת הכותרת.

בקשת מחיקת הכותרת מבוססת בעיקרה על הטענה של הפסול בכריכת שני סוגי הסכומים בתובענה אחת - כלומר, הסכומים שכבר הגיע זמן פרעונם מצד אחד, והתשלום העתידי מצד שני.

אין חולקין על כך כי אם עילה אחת איננה ראויה להידון בסדר-דין- מקוצר - הרי התביעה כולה נגועה בפגם דיוני שכזה והתובענה צריכה להיות מועברת לפסים של תובענה רגילה. ראה בנידון פסק-הדין אבגד החוזר על הלכות קודמות בנושא זה. הכוונה ל-ר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ [1], שם נקבע בעמ' 583 מול האותיות ב'-ג': -

"תנאי-בלעדיו אין לבירור תביעה בסדר-דין מקוצר הוא, שהתביעה תהא על סכום כסף קצוב: תקנה 269(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (להלן - תקנות סדר הדין). משמע, שאם הסכום אינו קצוב, אין, כבר מטעם זה, להביא את התביעה לתחום סדר הדין המקוצר. למשל, כאשר מניחים לפני בית-משפט תביעה שכותרתה "סדר דין מקוצר", ואילו מתוכן הדברים ברור, שהסכום הנתבע אינו קצוב, יועבר הדיון לפסים של סדר-דין רגיל אף אם לא ביקש הנתבע רשות להתגונן. די, למעשה, שחלק מהתביעה אינו בר-תביעה בסדר-דין מקוצר, כדי שהענין כולו יידון בהליך רגיל: המ' 609/65" [1].

8. השאלה המתעוררת היא האם תביעה כספית הקשורה בהפרה צפויה - ראויה להידון בסדר-דין-מקוצר - ובנושא זה סיכמו הצדדים בכתב והחלטה זו מתייחסת לסיכומים אלה.

אם המדובר בהפרה רגילה ולא הפרה צפויה עתידית הרי נפסק כבר שאין צורך בראייה בכתב לענין ההפרה - ומספיקה הראיה של החוזה עצמו. ראה בנידון ר"ע 104/86 ביטון נ' פרץ [2] שם נקבע בעמ' 788 מול האות ג': -

"שכן הלכה פסוקה היא, כי די בהבאת ראיה בכתב לחוזה עצמו, ואין צורך להביא ראיה בכב אף לענין הפרת החוזה כתנאי מוקדם לתביעה בסדר דין מקוצר".

9. לגירסת פרקליטת התובעת דין הפרה צפויה כדין הפרה רגילה, כי הרי סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות) [7] (להלן - "החוק") קובע כי ניתן לתבוע את הצד המפר בהפרה צפויה באותן תרופות שבהפרה רגילה. סעיף 17 לחוק קובע [7]:

"סעיף 17 - הפרה צפויה

גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו-אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו".

כתמיכה לגירסתה על התייחסות להפרה צפויה כאל הפרה רגילה מצטטת פרקליטת התובעת את פסק הדין: - ע"א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית נ' אביתר לוין [3] בעמ' 271: -

"ומה שהיה טוב וראוי לפני חוק התרופות בשל הפרת חוזה, הוא כעת מחוייב החוק הזה כסעד הראשוני והעקרי למקרה של הפרת חוזה. סעיף 3 קובע שהנפגע מהפרת חוזה זכאי לאכיפתו... ולפי סעיף 17 לחוק זכאים המשיבים לתרופה זו גם לפני ההפרה הצפוייה, כאשר מסתבר מהשתלשלות הענין כי מרכז המפלגה עמד לקבל החלטה החורגת מסדרי החוקה". ע"א 715/78 כץ נ' מזרחי [4] בעמ' 641: -

"...ואם אמנם עשה כן, הרי גילה למשיבים את דעתו שלא יקיים את החוזה, כאמור בסעיף 71 לחוק, וגילוי דעת זה כמותו כהפרה עצמה לענין התרופות שהחוק מעניק". ע"א 556/83 מימון נ' מאור [5] בעמ' 466: -

"...ובכך גילו את דעתם עוד לפני 1.9.80 כי אין ברצונם לקיים את החוזה.
שכן גם במקרה כזה היו המשיבים זכאים להפעיל אותן תרופות כבהפרה בפועל (על פי סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970)".

10. פסיקה ישירה בנושא זה של קשר בין סעיף 17 לחוק התרופות [7] לבין הסוגיה של סדר דין מקוצר - ונראה לי שאם נחיל את דיני סדר הדין המקוצר על הפרה צפויה של חוזה יש להבחין בין שני מקרים: -

א. "גיל הצד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה";

ב. "או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו".

כלומר, יש להבחין בין מקרה שבו הצד המפר גילה דעתו במפורש כי לא יקיים - ובמקרה כזה אין פגם לתבוע בסדר-דין-מקוצר על-ידי הגשת החוזה ופירוט אופן גילוי הדעת שלא לקיים את החוזה לבין מקרה שבו על בית-המשפט לקבוע כי מנסיבות הענין מסתבר כי הצד המפר לא יוכל או לא רצה לקיים את החוזה - ולדעתי, במקרה זה תנאי מוקדם להפעלת סעיף 17(7) הוא קביעת בית-המשפט על-פי הנתונים שהובאו בפניו כי אכן המסקנה היא שהמפר לא יקיים את החוזה גם בעתיד. במקרה זה - אין להביא את הענין בסדר דין מקוצר.

זוהי היתה כנראה גם דעתה של פרקליטת התובעת כאשר ניסחה את כתב התביעה בסעיף 14(ב) שבו בנוסח הבא: -


"ולפיכך תעתור לבית המשפט הנכבד לראות בכך הפרה צפויה בהתאם לחוק, ולחייב את הנתבע לשלם לתובעת...".

לומר, קיומו של תנאי מוקדם לתביעת התרופות בגין הפרה צפויה והוא ראית או קביעת נסיבות הענין המאפשרות הפעלת הסעיף.

11. במקרה דנן הנתבע לא גילה דעתו שלא לקיים את החוזה ומכאן שעל התובעת להוכיח מקודם כי אכן התקיימו הנסיבות המוקדמות להפעלת סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות).

ומכאן שלכאורה יש למחוק את הכותרת האמורה באשר חלק זה של התביעה אינו ראוי להידון בסדר דין שכזה.


יחד עם זאת על-פי פסיקתו החדשה של בית המשפט העליון מתגלית מגמה מקילה שלפיה ניתן לאפשר לתובע לתקן את תביעתו על-מנת שתוכשר להידון בסדר דין מיוחד זה. ראה בנידון ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [6] שם נקבע בע' 767 מול האות ב':

"המשיב הסכים, במסגרת טיעונו החלופי בבית-המשפט קמא, למחיקת התביעה להחזר שכר הטרחה. בית המשפט סבר, כי לאור החלטתו של בית משפט זה בע"א 772/79 [1], אין לתבוע את שכר הטרחה במקרה דנן בסדר דין מקוצר, כי ההסכם בעניין זה נתון במחלוקת, ועיקרו של דבר, לא הוכח, מהו הסכום אשר בו המדובר. בית המשפט תיקן, כאמור, את התביעה על-ידי מחיקת הסכום שהתייחס לתביעה בעניין שכר הטרחה והשאיר את יתרת התביעה על כנה כתביעה בסדר דין מקוצר (המ' 304/63, 465 [2], בעמ' 2448). בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה: ר"ע 511/85*. לפנינו שבו המערערים וטענו, כי בית המשפט לא היה רשאי לתקן את התביעה על-ידי מחיקת התביעה בענין שכר הטרחה, וכי משגילה בתביעה מרכיב כלשהו שאין לתבעו בסדר-דין מקוצר, צריך היה למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" לגבי התביעה כולה. אין כל ממש בטענה זו, מאחר שתקנות 91 ו-92 לתקנות סדר הדין האזרחי העניקו לבית המשפט את מלוא הסמכות לפעול כפי שפעל".

12. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" בתובענה זו - אולם החלטתי זו תיכנס לתוקפה רק לאחר 30 יום מיום המצאת החלטתי זו לפרקליטת התובעת ורק אם לא תוגש תוך המועד הנ"ל בקשה לתיקון התביעה שיהיה בה לתקן את הטעון תיקון בה או לא תוגש בקשה מתאימה אחרת לריפוי הפגמים. אם תיענה הבקשה שתוגש - הרי במקרה כזה החלטת המחיקה לא תיכנס לתוקפה.

במקביל מוארך המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן אם אכן תוגש בקשה כאמור ואם בקשה זו תיענה ויוחלט כתוצאה ממנה כי התביעה הוכשרה להידון בסדר-דין-מקוצר.

הארכת המועד תהיה ל-21 ימים לאחר מתן החלטה כאמור.

13. הוצאות דיון זה בפני ללא זיקה לתוצאות המשפט בסך -.3,000 ש"ח לזכות הנתבע. לסכום זה יווסף מע"מ כדין והוא ישא ריבית והצמדה עד לפרעון בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה אישי

  2. הפרת חוזה בניה

  3. הפרת חוזה הפצה

  4. הפרת חוזה קצונה

  5. הפרת חוזה צפויה

  6. הפרת חוזה נמשכת

  7. הפרת חוזה הייטק

  8. הפרת חוזה ליסינג

  9. הפרת חוזה יסודית

  10. הפרת חוזה זכיינות

  11. הפרת חוזה דוגמנות

  12. הפרת חוזה עובדבכיר

  13. הפרת חוזה התחייבות

  14. התפטרות הפרת חוזה

  15. הפרת חוזה התיישנות

  16. הפרת חוזה כח עליון

  17. הפרת חוזה היתר בניה

  18. התיישנות הפרת חוזה

  19. הפרת חוזה הובלה ימית

  20. הפרת חוזה קבע ראשוני

  21. הפרת חוזה קניית דירה

  22. הפרת חוזה רכישת דירה

  23. הפרת חוזה בין בני זוג

  24. הפרת חוזה פיצוי מוסכם

  25. הפרת חוזה לתקופה קצובה

  26. הפרת חוזה פיצויים מוסכמים

  27. אובדן רווחים עתידיים הפרת חוזה

  28. תביעה בגין הפרת חוזה מכר מקרקעין נגד המוכר

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון