זכרון דברים חוזה שכירות


נתוני רקע

1. התובעת 1 הינה הבעלים של המרכז המסחרי המכונה "קניון גרנד קניון". התובעת 2 הינה חברת הניהול של הקניון האמור. בתאריך 27/8/98, ועל רקע הקמתו של הקניון, נכרת זכרון דברים בין התובעות לבין הנתבע בגדרו הושכר לנתבע עסק של מכירת שטיחים, תחת השם "אילן שטיחים". בגדרו של זכרון דברים זה הושכר העסק לתקופה של שלוש שנים החל מיום 23/8/99.

2. בין בעלי הדין התגלעו חילוקי דעות בעניין יחסי השכירות האמורים. ביום 19/6/02 הגישו התובעות נגד הנתבע תובענה כספית על סך 251,899 ₪. כתב תביעה זה לווה בעתירה לצווי עיקול זמניים בתיק בש"א 10437/02, בגדרו ניתן צו עיקול זמני ברישום ביום 25/6/02 על ידי כב' הרשמת פומרנץ. לימים הוסדרה סוגיה זו והנתבע התגונן בפני התביעה.

3. הוריתי על הגשת תצהירי עדיות ראשיות והמצהירים נחקרו על תצהיריהם. מטעם התובעות העיד מנכ"ל התובעת 2, מר ישראל סביון (להלן - "סביון"). מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו.

4. להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים בגדר פסק דיני. טרם אעשה כן אסקור בקצרה את גרסאות בעלי הדין.

גרסאות בעלי הדין

5. כעולה מכתב התביעה במשך תקופות ארוכות לא שילם הנתבע לתובעות דמי שכירות, דמי חניה חודשיים ודמי ניהול. סך כל חובותיו הסתכם לסכום של 251,899 ₪. הפועל היוצא מעלה כי הנתבע לא שילם דמי שכירות ודמי ניהול וחניה במשך כשנה, ובמשך כחצי שנה אף לא פרע חשבונות חשמל.


6. סביון, בתצהירו, מוסיף כי הנתבע אף לא חתם על חוזה שכירות, כמתחייב מהתחייבותו בזכרון הדברים. סביון מציין כי עקב מצוקתו הכלכלית הנטענת של הנתבע ניתנה לו "הקלת אשראי", שמשמעותה גביית דמי שכירות לפי אחוזים מן הפידיון, ולא סכום קבוע בהתאם למוסכם. אכן, בעקבות הטלת עיקולים זמניים עם הגשת התביעה מסר הנתבע סדרה של שיקים דחויים, שחלקם נפרע. שיקים אלו ניתנו, כך הטענה, על חשבון חובו של הנתבע לתובעות.

7. הנתבע מלא בטענות וטרוניות כנגד התובעות. לטעמו לנוכח המצב העסקי העגום של עסקו, וכן של עסקים אחרים, סוכם כי דמי השכירות יעמדו על 5% ממחזור העסקאות החודשי, וכן ניתנה לנתבע תקופת חסד בה הוא היה פטור לחלוטין מתשלום דמי שכירות, דמי ניהול ודמי חניה. ביום 4/6/02 פנה הנתבע לנציגי התובעות וביקש לשלם את חוב העבר, אף הודיע על מימוש האופציה שהוסדרה בזכרון הדברים להשכיר את העסק לשלוש שנים נוספות. סביון סרב לכל פריסת תשלומים ותבע את סילוק החוב לאלתר.

ואולם, בתאריך 13/6/02, ובעקבות פגישה חוזרת בה חזר הנתבע והודיע על מימוש זכות האופציה, הוא הופנה לחשב התובעות, מר דוד שמיר (להלן - "שמיר"). שמיר הראה כי חובו של הנתבע לתובעות עומד על סכום של 135,840 ₪. לפרעונו של סכום זה הנפיק הנתבע סדרה של שיקים דחויים.

8. ממשיך הנתבע ומציין כי ביום 31/7/02, לאחר הפקדת סדרת השיקים האמורה, נתקבלה הודעה על פיה חוזה השכירות עמו לא יוארך באופן שעל הנתבע לפנות אותו לא יאוחר מיום 23/8/02. על כך מחה הנתבע נמרצות, אך ללא הועיל ומשום כך פינה את הנכס כנדרש תוך שמירת זכויות וטענות.

לשיטתו של הנתבע נהגו כלפיו התובעות בכחש ורמיה. הוא נאלץ היה לשבות מעסקיו למשך חודשיים. בסופה של דרך הוא העתיק את עסקו לקניון "קסטרא". נגרמו לו, לשיטתו עקב מעשי ומחדלי התובעות, הפסדים לרוב וירדו לטמיון השקעות
הפרסום שלו, וכן השקעות-תשתית בעסק, שנשארו בעסק בעקבות פינויו אותו.

הרחבת חזית נטענת

9. בגדר תצהירו טוען סביון, בין השאר, להפרת התחייבותו של הנתבע לחתום על חוזה שכירות. בהמשך מבקשות התובעות, לעניין ביסוס תובענתן כנגד הנתבע, להסתמך על סעיפים שכלולים בחוזה השכירות, שכאמור לא נחתם.

10. הנתבע טוען להרחבת חזית בסוגיה האמורה, ובדעתי להיענות לכך. אכן, בגדר כתב התביעה לא נטענה כל טענה אודות הפרת התחייבות לחתום על חוזה שכירות, וממילא לא נטענה כל טענה אודות חיובים הצומחים כתוצאה מחוזה שכירות זה שלא נחתם. נהפוך הוא: כתב התביעה מבוסס אך ורק על זכרון הדברים. דומה שהדברים אף עולים מזכרון הדברים עצמו. שהרי הותנה בו, בין השאר, כי "היה ומכל סיבה שהיא לא ייחתמו חוזים מפורטים כאמור לעיל, ייחשב זכרון דברים זה כחוזה מחייב לכל דבר ועניין" (סעיף 9). לנוכח קביעתי זו הנני פטור מלהידרש לטענתו החילופית של הנתבע המתרצת אי חתימתו על חוזה השכירות לנוכח טענתו כי הוא חורג מן המותנה בזכרון הדברים.


חוב דמי השכירות

11. הנתבע טוען כי חוב דמי השכירות שלו עולה לכדי סך של 135,840 ₪, באופן שהשיקים שמסר לתובעות, פשיטא ככל שהיו נפרעים, היו מכסים את מכלול חובו לתובעות. התובעות טוענות כי התשלומים האמורים נעשו על חשבון מכלול חובו של הנתבע. בחנתי מכלול הראיות והטענות ובדעתי לאמץ את גרסת הנתבע.

12. ברי כי הנתבע לא שילם סכום "עגול", אלא סכום הנחזה להיות מפורט ועל יסוד חישוב. סכום השיקים המדוד בסך 135,840 ₪, תואם במדוייק את מצב חובו של הנתבע, כפי שנמסר לו על ידי שמיר בהתאם לספרי התובעות, הכל כמפורט בנספחים ג' עד ד' לתצהירו של הנתבע. אף סביון נאלץ להודות בכך בעדותו בפניי כאשר הוא מציין שהנתבע "הסדיר את החוב כפי שהגיעו איתו להבנה ומה שקרה שהוא בעצם עשה לנו תרגיל עוקץ. כמה שיקים נפרעו לאחר שהוא הבין שהוא לא יכול להמשיך הוא ביטל את השיקים האחרים שהיו צמודים לחוב" (עמ' 5 לפרוטוקול).

13. ברי, לנוכח מכלולים הנתונים שבפניי, כי חובו של הנתבע עמד על סכום של 135,840 ₪, שעה שהוגשה התובענה לבית המשפט. חדילת הנתבע לפרוע את השיקים, וכפי שאקבע בהמשך תוך הפרת הסכם בוטה, נעשתה לאחר הגשת התביעה, אף לאחר פינוי הנכס, דהיינו ביום 10/11/02. מצב הדברים הנאות, איפוא, היה להגיש את התביעה בגין הסכום האמור הנ"ל, ולשקול לבקש את תיקונה והגדלתה, בעקבות ההפרה האמורה. ברי כי סכום התביעה כאמור אינו יכול לעמוד.

14. ועל שום מה קיים פער חישובי בין הצדדים? לשיטתן של התובעות "הקלת האשראי" הייתה בגין שנת 2000 בלבד, והיא הייתה פועל יוצא של בחינת התנהלותו של הנתבע מידי רבעון. דא עקא, שחומר הראיות שבפניי אינו מבסס זאת כל עיקר. הונח בפניי זכרון דברים (ללא תאריך), המעגן את הקלות האשראי בשנת השכירות 2000, והוא אינו מותנה בכל "בחינה רבעונית" כאמור. לגבי שנת 2001 לא קיים זכרון דברים כאמור ואולם הוצגו בפניי שתי חשבוניות (ת/3 ו-ת/4), שבהן נדרש התובע לשלם "לפי פידיון יולי" ו"לפי פידיון אוגוסט". משמע, גם בשנת 2001 אמור היה הנתבע לשלם בהתאם ל"הקלות אשראי". לא ייפלא, איפוא, כי כאשר שמיר מסר לנתבע את מצב חובו הוגדר זה כ"חוב לפי הקלות". שמיר לא התייצב לעדות. אין בדעתי להידרש לטענה אפשרית על פיה לנוכח הפרותיו של הנתבע לא לשלם דמי שכירות גם לפי "הקלות אשראי", שמא צמחה לתובעות הזכות להעמיד סכום החוב על בסיס אחר, מן הסיבה הפשוטה שטענה זו אף לא מועלית על ידי התובעות, ולו על דרך החילופין.

15. כללם של דברים: חובו של הנתבע לתובעות עמד על סכום של 135,840 ₪. אין חולקין כי על חשבון חוב זה שולמו שיקים באופן שיתרת החוב ליום 10/11/02 עמדה על סך של 87,752 ₪. סכום זה לא נפרע. בגדרו מעלה הנתבע טענות קיזוז. טענות קיזוז אלו, הן חסרות-שחר. מכלול התנהלותו של הנתבע מעלה הפרת התחייבויותיו החוזיות באורח בוטה ונמשך. לבחינת הסוגיה האמורה אדרש עתה.

טענות הקיזוז של הנתבע

16. הנתבע טוען, בין השאר, כי בגדר המגעים שלו עם התובעות, ואף בפגישה עם שמיר, הוא הודיע על מימוש האופציה. לטעמו, הוא לא היה מעלה על דעתו לפרוע חובו ולמסור סדרת שיקים דחויים, אלא על רקע ההבנה האמורה שהוא יישאר בעסקו, למשך תקופת האופציה, אף על מנת לאפשר לו ליהנות מהשקעותיו המרובות בעסק, הן בתשתיות והן בפרסום.

לטעמו, ומאחורי גבו, ניהלו התובעות משא ומתן עם שוכר חליפי, "נעלי ברמא", באופן שהנתבע קיבל הודעה על כך שחוזה השכירות עמו לא יחודש, בהתראה קצרה ולא הוגנת.

17. אינני מאמין, כל עיקר, לגרסתו זו של הנתבע, הנראית לי, לנוכח מכלול ההתנהלות, אף מקוממת וחצופה. על רקע משבר היחסים העמוק בין הצדדים, אינני מאמין כי הנתבע היה לא מעגן בכתובים את ההסכמה על אודות חידוש האופציה. דבר זה אף אינו מתיישב עם הודייתו של הנתבע כי סביון דרש לפרוע את חוב העבר בתשלום אחד. העובדה שהושג הסדר תשלומים בגין חוב העבר, מסדיר אך את חוב העבר. לא יעלה על הדעת, אף לא סביר, על שום מה תשקולנה התובעות להמשיך להשכיר את הנכס לנתבע, לאחר שצבר חובות, הן בסכום מפולפל והן לאורך תקופה ארוכה במהלך יחסי השכירות.

18. לשיטתי, עם הנתבע הושג הסדר לפרעון חובו בשיקים דחויים, אך ורק משום העיקול הזמני שהוטל עליו. ברי בעליל לנוכח
מוצג ת/5 כי ביום 27/6/02, מסר בנק הפועלים הודעה לבית המשפט אודות קבלת צו העיקול. דבר זה היה נהיר לנתבע, ורק על סמכו הזדרז להסדיר את חוב העבר שלו. נתון זה מייתר את הבחינה האם באותה עת כבר קיבל הנתבע, או לא קיבל, את כתבי בי-דין בגין התביעה והעיקול הזמני.

19. ועל כל אלו נסמכת קביעתי על מכתבי פרקליטו של הנתבע, בעקבות הודעת התובעות על אי-הארכת השכירות. במכתבו מיום 4/8/02 מציין ב"כ הנתבע כי "הודעת הפינוי הנ"ל אינה דרה, למיטב הבנתי, בכפיפה אחת עם ההסכם אשר נחתם בין מרשתי ובין מרשתך בתאריך 27/8/98" (סעיף 3 לנספח ו' לתצהיר הנתבע נ/1). ובמכתבו מיום 9/8/02 חוזר ב"כ הנתבע על נתון זה, אף מציין כי תנאי ההארכה כפופים "לשינויים אשר בוצעו בהם בהסכמת הצדדים" (סעיף 3 לנספח ח' לתצהיר נ/1 הנ"ל). הא ותו לא.

משמע: בהזדמנות הפורמלית הנאותה לא טוען הנתבע כי הודעת הפינוי מנוגדת ("אינה דרה"), כביכול, לסיכום פגישות לאחרונה של הנתבע עם מנהלי התובעות, בגדרן אף הודע והוסכם על מימוש האופציה האמורה. כך, מן הטעם הפשוט כי לא היו דברים מעולם.

20. זאת אף זאת: אכן, בגדר זכרון הדברים, להבדילו מחוזה השכירות שלא נחתם, לא הוסדרו תנאי מימוש האופציה. ואולם, גם משאלו הם פני הדברים, שומה על בית המשפט ליתן משמעות לביטוי "אופציה". אכן, אילו ביקשו הצדדים לכונן יחסי שכירות הכוללים אף את תקופת האופציה, פשיטא יכולים היו לעשות כן מלכתחילה. משמע, לטעמי, עומדת למשכיר מכל מקום זכותו לסרב להאריך את תקופת השכירות, שמא אף אם הנתבע לא חטא בכל הפרה, ובוודאי ובוודאי ככל שחטא-גם-חטא, ולאורך זמן.

21. הדבר האלמנטרי המתחייב בשכירות נכס, היא תשלום דמי שכירות בגינו. משום כך מקוממת בחוצפתה טענת הנתבע, בסיכום הטענות המתלהם של בא-כוחו, בגדרה מוכתרת התובענה באמירה כי "מעשי התובענה מזכיר את הפתגם המפורסם 'הרצחת וגם ירשת' באשר היום לאחר שהתובעת נפנתה ממשימת חיסול עסקו של הנתבע והורדת השקעותיו העצומות לטמיון, בוחרת התובעת לנסות ולגבות מן הנתבע כספים אשר אינם מגיעים לה אף לשיטתה" (עמ' 1).

22. אכן, אימצתי את טענת הנתבע ככל שעסקינן בגובה החוב המגיע לתובעות. ואולם עזת-מצח היא התנהלותו של הנתבע, כעולה ממכלול טענותיו. הנתבע סבור, באורח חסר-סבירות קיצוני, כי בעל הנכס, ולא השוכר חלילה, נושא באחריות לכשלונותיו העסקיים. אם בחר הנתבע להתקשר בהסכם שכירות, ואף בחר להשקיע השקעות שהשקיע בתשתיות ובפרסום, עשה כן למיטב שיקוליו העסקיים. אכן, בחינת תביעת הקיזוז האבסורדית של הנתבע מעלה כי חודשים רבים, בהם טען כי הוא אינו מסוגל לפרוע דמי שכירות ואף זכה בהקלות עקב כך, הוא הוציא סכומים לא מבוטלים עבור השקעות פרסום. לא זו בלבד, איפוא, שהנתבע זוכה בכך שהתובעות אינן טוענות לכך שיש לבטל את הקלות האשראי לנוכח הנסיבות האמורות, ומבלי שאני קובע מסמרות היאך הייתי נוהג לו הייתה נטענת טענה כאמור, הוא אף סבור שעל התובעות לממן את הוצאות הפרסום האמורות, בהן נכללו אף הוצאות הפרסום של הנתבע בחניון "קסטרא".

הנתבע סבור, איפוא, כי לא זו בלבד שהוא רשאי לשהות בנכס חודשים רבים וארוכים, מבלי שהוא משלם דמי שכירות ויתר התשלומים המתחייבים, אף הוא זכאי לתבוע את עלבונו על כך שהתובעות, כבעלות נכס סבירות, לא מוכנות להמשיך להשכיר לו את הנכס, והוא מהין אף לדרוש את השבת השקעותיו. לא אמשיך ואשחית רוב דברים על טענות אלו, מופרכותן וחוצפתן.

סוף דבר

23. התובעות זוכות, איפוא, בסכום הנמוך בהרבה מסכום התביעה. מנגד, התנהלותו של הנתבע, כמבואר וכמפורט, מקוממת בעזות-מצחה. שיקלול נתונים אלו ישליך לעניין פסיקת ההוצאות.

24. לפיכך, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, סך של 87,752 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 10/11/02 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

25.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכרון דברים קבלן

  2. זכרון דברים כללי

  3. זכרון דברים דירה

  4. אכיפת זכרון דברים

  5. זכרון דברים קטנוע

  6. ביטול זכרון דברים

  7. זכרון דברים ירושה

  8. זכרון דברים מותנה

  9. זכרון דברים אופנוע

  10. זכרון דברים הלוואה

  11. זכרון דברים משכורת

  12. זכרון דברים סטנדרטי

  13. זכרון דברים טרקטורון

  14. זכרון דברים פסקי דין

  15. ביטול זכרון דברים רכב

  16. חוזה זכרון דברים רכב

  17. הפרת זכרון דברים רכב

  18. זכרון דברים בדיקת רכב

  19. זכרון דברים טופס דירה

  20. זכרון דברים שיפוץ דירה

  21. זכרון דברים למכירת רכב

  22. זכרון דברים דיני חוזים

  23. זכרון דברים מכירת מגרש

  24. ביטול זכרון דברים דירה

  25. זכרון דברים תוקף משפטי

  26. זכרון דברים עמלת תיווך

  27. זכרון דברים רכב משועבד

  28. חוזה זכרון דברים דירה

  29. זכרון דברים חוזה מחייב

  30. זכרון דברים חוזה עבודה

  31. זכרון דברים למכירת חנות

  32. הערת אזהרה זכרון דברים

  33. זכרון דברים רכישת מניות

  34. זכרון דברים תאונת דרכים

  35. ביטול זכרון דברים הטעיה

  36. הפרת הסכם זיכרון דברים

  37. זכרון דברים חוזה שכירות

  38. זכרון דברים דירה למכירה

  39. זכרון דברים דירה שכירות

  40. זכרון דברים למכירת מגרש

  41. זכרון דברים רכב יד שניה

  42. זכרון דברים החלפת רכבים

  43. זכרון דברים להשכרת דירה

  44. זכרון דברים למכירת דירה

  45. זכרון דברים קניית מכונית

  46. הפרת זכרון דברים שכירות

  47. זכרון דברים שותפות עסקית

  48. זכרון דברים פירוק שותפות

  49. איחור בעריכת זיכרון דברים

  50. זכרון דברים קביל בבית משפט

  51. זכרון דברים פיצויי פיטורים

  52. זכרון דברים עסקת קומבינציה

  53. זכרון דברים וחוזה שלא נחתם

  54. זכרון דברים למכירת רכב משומש

  55. הפרת זכרון דברים מכירת מגרש

  56. ביטול זכרון דברים שכירות עסק

  57. ביטול זכרון דברים למכירת דירה

  58. ביטול זכרון דברים למכירת מגרש

  59. הפרת זכרון דברים למכירת דירה

  60. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה

  61. הפרת זכרון דברים עסקת קומבינציה

  62. זכרון דברים בדבר מכירת רכב עם ליקויים

  63. תביעה לפיצוי מוסכם 10% משווי הדירה לפי זיכרון דברים

  64. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון