זכרון דברים למכירת מגרש

מבוא
1. זוהי תובענה שהגיש התובע - אבשלום אבינדב (להלן: "התובע") נגד הנתבע - שמשון משה (להלן: "הנתבע") למתן צו הצהרתי כי זכרון דברים מיום 8.7.01 (להלן: "זכרון הדברים") למכירת מגרש בשטח של 3 דונם (להלן: "המגרש"), המהווה חלק מחלקה 54 בגוש 3871 בגדרה (להלן: "המקרקעין"), על ידי התובע לנתבע, בטל, ולהורות על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה ביום 10.7.08 לטובת הנתבע על המקרקעין. לטענת התובע הוא מעולם לא מכר את המגרש לנתבע.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

2. ביום 10.7.08 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ברחובות הערת אזהרה במקרקעין לטובת הנתבע (להלן: "הערת אזהרה"). באותו יום קיבל התובע הודעה בכתב מרשם המקרקעין ברחובות על רישום הערת האזהרה (תצהיר התובע - ת/6, נספח ו).

3. התובע פנה ללשכת רישום המקרקעין ברחובות וקיבל לידיו העתק מצולם של זכרון הדברים על פיו נרשמה הערת האזהרה, אישור נוטריוני המאמת את החתימה על זכרון הדברים ערוך על ידי הנוטריון יוסף גרמנוב (להלן: "עו"ד גרמנוב ז"ל") ובקשה בכתב לרישום הערת אזהרה מיום 9.7.08, חתומה על ידי הנתבע.

4. להלן נוסח זכרון הדברים נושא התביעה (נספח ח בתצהיר ת/6):

זכרון דברים 8.7.01

עבור מכירת מגרש בגוש 3871 חלקה 54
אני מאשר שמכרתי לשמשון משה 3 דונם אדמה בגוש 3871 חלקה 54
מתוך שמונה דונם שש מאות ושבעים
שברשותי הסכום נקבע 10.000$ לדונם
עשר אלף $ לדונם סך הכל 30,000$
ההעברה תעשה בטאבו ע"י עו"ד
במכירת המגרש שברשותי המגרש
נמצא בכביש רח' הרצל בגדרה
מול הרמזורים בכניסה

על החתום

המכור (כך במקור) הקונה

אני מאשר שמשון משה גרמנוב יוסף
שחתימתו של רח' ראובן 13 מ.ר. 8565
שמשון משה גדרה עורך דין ונוטריון
אבשלום אבינדב 70700
היבול 6 גדרה

מלמד יחיאל
54715545

לזכרון הדברים צורף אישור נוטריוני מיום 27.7.01 עליו חתום עו"ד גרמנוב ז"ל (להלן: "האישור הנוטריוני"). האישור הנוטריוני מאשר את חתימתו של התובע על זכרון הדברים.

5. ביום 16.7.08, שבוע לאחר שנודע לתובע על רישום הערת האזהרה, הגיש התובע תלונה בגין זיוף בתחנת משטרת ישראל ברחובות (נספח ז בתצהיר ת/6).

6. ביום 6.8.08 פנה ב"כ התובע לב"כ הנתבע בדרישה למחוק את הערת האזהרה. ביום 13.8.08 השיב ב"כ הנתבע כי מתוקף זכרון הדברים צמחה לו הזכות לרשום הערת אזהרה על המקרקעין. מכאן התביעה.

תמצית טענות הצדדים

טענות התובע

7. התובע מתגורר בגפו. התובע הכיר את הנתבע לפני כ- 16 שנים כאשר הנתבע ביקש ממנו לשכור דונם אחד מהמקרקעין שבבעלותו לצורך הקמת דוכן למכירת אבטיחים ופרחים. מאחר והנתבע לא קיבל רישיון להפעלת הדוכן הוא לא עשה שימוש בשטח ששכר. בסיום אותו השנה השכיר התובע את כל שטח המקרקעין לצד שלישי לעיבוד חקלאי.

8. במהלך השנים עזר הנתבע, שהיה בעל חנות ירקות בה נהג התובע לקנות, לתובע, בקניות שקנה בחנותו, בביצוע תיקונים בביתו, נילווה אל התובע לבית מרקחת בו קנה התובע תרופות, נהג להתייעץ עם התובע בקשר לרכישת אדמות, ושימש לתובע פעמים רבות אוזן קשבת.
בחודש מאי בשנת 2003 נגדעו לתובע 3 אצבעות בתאונה והנתבע הסיע אותו למקומות שונים ועזר לו לקנות תרופות. בשנים 2003 ו-2004 עבר התובע שני צנתורים בלבו, והנתבע עזר לו להגיע לבית החולים לבדיקות ובקניית תרופות והביא לו מצרכים מחנות הירקות.

9. הנתבע סיפר לתובע כי הוא מלווה כספים בריבית ועוסק בתיווך נדל"ן. הנתבע ביקש מהתובע להוסיף את חתימתו על מסמכי הלוואה שונים על מנת לאשר את חתימתו של הנתבע על המסמכים. הנתבע הסביר לתובע שחתימת עד לצורך אישור חתימת הנתבע על המסמכים היא דרישה של צדדים שלישיים עמם חתם הנתבע על מסמכים אלו ומכיוון שהתובע ידוע ומכובד בגדרה, חתימתו תספק את אותם צדדים שלישיים.

10. התובע לא קיבל העתק מהמסמכים עליהם חתם לבקשת הנתבע ובהם אישר את חתימתו של הנתבע, אולם מעיון בהם נראה כי מדובר במסמכים שונים שעליהם אישר את חתימת הנתבע.

11. הנתבע ביקש בעבר, וקיבל, מהנתבע, את תעודת הזהות שלו, באמרו לו שהתערב עם אנשים על גילו של התובע והוא רוצה להראות לאותם אנשים שהוא צודק. לדעת התובע הנתבע צילם את תעודת הזהות שלו בעת שזו הייתה בידיו.

12. זכרון הדברים נושא התביעה זויף. התובע אינו מכיר את זכרון הדברים, לא חתם עליו כמוכר ולא ביצע את העסקה נושא זכרון הדברים. יתכן מאוד כי כאשר ביקש הנתבע מהתובע לאשר את חתימתו על מסמכים הקשורים בהלוואות בריבית והראה לו היכן לחתום, חתם התובע ללא ידיעתו על מסמכים ריקים או מסמכים אחרים.

13. הן מזכרון הדברים הן מגרסת הנתבע לא ניתן ללמוד על קיומה של עסקת מכר מהסיבות המפורטות להלן:

(א) זכרון הדברים נכתב על ידי הנתבע. תחת המילה "המוכר" (אף שבמקור נכתב "המכור", תהייה ההתייחסות בהמשך כאילו נכתב "המוכר"), אין חתימה של התובע, אלא אישור של התובע לעצם קיומה של חתימת הנתבע על המסמך.

(ב) כדי לתת תוקף לזכרון דברים אין צורך באישור עו"ד. סיבת קיומה של חותמת נוטריון לאישור חתימת התובע אינה ברורה. לא ברורה גם סיבת קיומה של חתימת יחיאל מלמד על זכרון הדברים.

(ג) במועד בו צויין באישור הנוטריוני כי אומתה חתימת התובע על זכרון הדברים, לא היה יכול עו"ד גרמנוב ז"ל, בשל מצבו הבריאותי הקשה, לבצע את הפעולות הנדרשות לעריכת האישור הנוטריוני ללא עזרה.

(ד) האישור הנוטריוני המצורף לזכרון הדברים אינו ערוך על פי דין ולא נרשם בספר הנוטריון של עו"ד גרמנוב ז"ל.

(ה) זכרון הדברים נחתם בבית התובע שלא בנוכחותו של עו"ד גרמנוב ז"ל. אימות החתימה נעשה על ידי עו"ד גרמנוב ז"ל במועד מאוחר יותר. לכן אין כל תוקף לאישור הנוטריוני.


(ו) עורכת הדין החתומה על הבקשה לרישום הערת האזהרה מסרה לתובע כי היא לא טיפלה ברישום הערת האזהרה בלשכת רישום המקרקעין ואינה מייצגת את הנתבע.

(ז) אין כל ראיה לכך שהתובע קיבל כספים מהנתבע בתמורה למכירת המקרקעין.

(ח) הנתבע לא דיווח לשלטונות המס על מכירת המקרקעין ולא שילם מסים עבור המקרקעין.

(ט) הנתבע רשם את הערת האזהרה לטובתו כ- 7 שנים לאחר חתימת זכרון הדברים.

(י) התובע מחזיק במקרקעין באופן רציף ואף השכיר את הקרקע לצד שלישי, והוא שילם את כל המסים בגינה.

14. הנתבע ניצל את גילו המתקדם של התובע, את מצבו הרפואי ואת בדידותו. הנתבע רכש את אמונו של התובע, ואז החתים אותו במרמה על זכרון הדברים.

15. הנתבע היה מעורב כבר בעבר בפרשיות "עוקץ" שבהן ניצל חולשה של קשישים וחלשים, והוגשו נגדו תביעות בעקבות כך.
נגד הנתבע הוגשה תביעה על ידי יורשים של אדם שנפטר, שאף הוא חי בגפו בסמוך לחנות הירקות של הנתבע, והנתבע טען שהוא הוריש לו בצוואה את כל רכושו. בית המשפט ביטל את הצוואה.

טענות הנתבע

16. התובע הוא אדם בריא וחזק, עסק בעבודות פיזיות ועזר לנתבע בביצוע תיקונים שונים בביתו. התובע קיבל מהנתבע בגין עבודות אלה סכומים גדולים מבלי שנתן לו קבלות עבור הכספים שקיבל ממנו.

17. אביו המנוח של הנתבע היה מלווה בריבית והנתבע נתן הלוואות לאנשים שונים מכספים של אביו. לאחר פטירת אביו של הנתבע, בשנת 2003, לא עסק יותר הנתבע במתן הלוואות, למעט הלוואות בסכומים קטנים ללא ריבית שנתן למכרים וביניהם לתובע.

18. בין הצדדים נחתם ביום 20.6.08 הסכם לרכישת טרקטור (להלן: "הסכם הטרקטור"). את הסכם הטרקטור כתב התובע בכתב ידו. למרות ששווי העסקה נקבע בין הצדדים לסכום של 12,000 ₪, התובע כתב בהסכם כי הוא מוכר לנתבע את הטרקטור תמורת חוב של 2000 ₪ שחב לנתבע. הנתבע שילם לתובע את מלוא התמורה אך התובע ביטל את ההסכם ו"קנס" את הנתבע בסכום של 2,000 ₪, כדמי ביטול ההסכם. בעקבות עסקה זו הבין הנתבע שהתובע מסוגל לרמות אותו ולכן מיהר לרשום את הערת האזהרה על זכויותיו במגרש.

19. התובע לא היה מעוניין לבצע פעולות בחשבון הבנק שלו משיקולי מס ו/או שיקולים משפחתיים ולכן הוא ביקש מהנתבע להלוות לו כספים.

20. חתימתו של התובע מצוייה על מספר מסמכים, כמו על זכרון הדברים, באותו הנוסח לפיו התובע מאשר את חתימתו של הנתבע. לא הוכח כי זכרון הדברים זויף.

21. זכרון הדברים תקף והוא מקיים, על פי הפסיקה, את דרישת הכתב לעסקה במקרקעין. הדרישות המהותיות לביצוע עסקת מקרקעין מפורטות בזכרון הדברים: זהות הצדדים, מהות הנכס, התמורה ותנאי העסקה.

22. חוות דעת של מומחה מטעם הנתבע קבעה בסבירות גבוהה ביותר כי עו"ד גרמנוב ז"ל חתם על האישור הנוטריוני. עו"ד גרמנוב ז"ל היה צלול בשכלו וכשיר לחתום כנוטריון במועד בו חתם על האישור הנוטריוני.

23. הצדדים סיכמו ביניהם את מחיר העסקה בהתאם לרצונם החופשי. חוות דעת השמאי מטעם התובע (ת/4), שקבעה כי שווי המגרש במועד חתימת זכרון הדברים היה גבוה יותר מהסכום שקבעו הצדדים אינה מדויקת, מאחר ולא ניתן לעשות הקבלה בין מחיר המקרקעין למחיר חלקות אחרות באזור בשל מיקומן השונה.

24. התובע יצר לנתבע תדמית של נוכל על בסיס ראיות בלתי קבילות, ואין לתת משקל ראייתי לעדים שהובאו על ידי התובע בעניין זה.

25. התובע העדיף באופן שיטתי שפעילותו העסקית לא תהיה גלויה. הוא איננו אמין. התנהגותו של התובע בעניין הסכם הטרקטור אינה מתיישבת עם אדם שמעיד על עצמו שהוא ישר והגון.

דיון והכרעה

החתימה על זכרון הדברים

26. התובע אינו כופר בכך שהמילים המופיעות בתחתית זכרון הדברים נכתבו על ידו וכי החתימה היא חתימתו: "חלק תחתון זה מוכר לי, הכתוב בו נראה כתב ידי, והחתימה נראית חתימתי" (תצהיר התובע - ת/6, סעיף 29). עם זאת, טוען התובע, שהוא איננו מכיר את החלק העליון של זכרון הדברים. כתב היד שבחלק זה של זכרון הדברים איננו כתב ידו והוא לא ראה אותו מעולם. זכרון הדברים גם לא נחתם על ידו כמוכר והוא לא ביצע כל עסקת מכר עם הנתבע (שם, סעיפים 28, 30). התובע מוסיף בתצהירו: "אינני יודע במדויק איך בוצעה המרמה נגדי, וכיצד הוסף החלק העליון של זכרון הדברים לחלק התחתון של המסמך בו אישרתי חתימתו של שמשון" (שם, סעיף 31).

27. התובע טוען כי הוא היה חותם לנתבע, לבקשתו של זה, על מסמכים שונים הקשורים בהלוואות בריבית שנתן הנתבע לאחרים. הנתבע היה מבקש ממנו לאשר את חתימתו על מסמכים אלה בתור עד שמאשר כלפי הצדדים השלישיים את חתימתו. התובע מפנה לנוסח המיוחד הכתוב מעל חתימתו בתחתית זכרון הדברים, שאינו נוסח של מוכר, אלא: "אני מאשר את חתימתו של שמשון משה. אבשלום אבינדב פייבל 6 גדרה" (שם, סעיפים 15, 16, 19, 34-32). התובע מעלה כאפשרות שבזמן שהנתבע ביקש ממנו לאשר את חתימתו של הנתבע על המסמכים הקשורים בהלוואות והראה לו היכן לחתום עליהם, החתים אותו הנתבע ללא ידיעתו גם על מסמכים ריקים (שם, סעיף 32).

28. מגרסת התובע עולה כי זכרון הדברים נחתם באחת משתי אפשרויות: או שהתובע הוחתם על נייר חלק וריק ומאוחר יותר הוסף לנייר על ידי הנתבע נוסח זכרון הדברים מבלי שהתובע ראה וידע על תוספת זו, או שהתובע הוחתם על דף נייר שכלל את נוסח זכרון הדברים אולם נוסח זה הוסתר ממנו בין עותקי מסמכים אחרים שהתבקש לחתום עליהם והוא לא ראה את הכתוב בו בעת שחתם את חתימתו עליו. בשתי האפשרויות התובע התבקש על ידי הנתבע, אליבא דגרסתו, רק לאשר את חתימתו של הנתבע בתור עד לחתימת הנתבע וכך עשה.

29. גרסתו של הנתבע בעניין זכרון הדברים הפוכה בתכלית. לטענתו, נעשתה עסקה בינו ובין התובע למכירת המגרש, ולפי דרישת התובע הוסכם כי הסכם המכר ייחתם בעתיד כאשר התובע ימכור את כל זכויותיו במקרקעין. לפיכך הכין הנתבע את זכרון הדברים והתובע והנתבע חתמו עליו (תצהיר הנתבע – נ/9, סעיף 17). הנתבע גם טוען כי במועד החתימה על זכרון הדברים הוא אף שילם לתובע את מלוא סכום התמורה בגין המקרקעין, וזכרון הדברים משמש גם כקבלה לעניין הכספים שהתובע קיבל (פרוט', עמ' 111, שו' 21-18).

30. הנתבע תומך את גרסתו באישור נוטריוני של עו"ד גרמנוב ז"ל ובחתימת על זכרון הדברים כנוטריון המאשר את חתימת התובע. לדבריו, התובע והנתבע הופיעו אצל עו"ד גרמנוב מספר ימים לאחר חתימת זכרון הדברים, לבקשתו של הנתבע, בשל חששו ש"יקרה משהו לתובע" עד למועד החתימה על הסכם המכר. לכן גם ביקש הנתבע ממכר שלו בשם יחיאל מלמד שיבוא גם הוא לפגישה ויחתום כעד (תצהיר הנתבע נ/9, סעיפים 18-17).

31. אין מחלוקת בין הצדדים שזכרון הדברים נכתב בכתב ידו של הנתבע והנתבע חתום בתחתית זכרון הדברים משמאל בתור "הקונה". אין גם חולק כי החתימה שבתחתית זכרון הדברים מימין תחת המילה "המוכר" הינה חתימתו של התובע. המחלוקת היא האם התובע לא ראה את תוכנו של זכרון הדברים ולא ידע על מה הוא חותם, כטענתו, בין מחמת שזכרון הדברים טרם נכתב בעת שחתם עליו, בין מחמת שהוסתר ממנו, או שהתובע ראה וידע על מה הוא חותם.
בעניין זה נפנה תחילה לאישור הנוטריוני של עו"ד גרמנוב וכן לעדותו של העד יחיאל מלמד. גם לנוסח החתימה של התובע יש משמעות בענייננו.

האישור הנוטריוני של עו"ד גרמנוב ז"ל

32. חוק הנוטריונים, תשל"ז-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), קובע בסעיף 19:
"אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור."


האמור בסעיף 19 לחוק הנוטריונים אינו מונע הבאת ראיות נגד תוקפו של האישור. "ראיה מספקת" נאמר, ולא "ראיה מכרעת". עניינו של סעיף זה, הוא כשאין מביאים ראיות נוספות כלל, שאז האישור הנוטריוני מהווה ראיה מספקת ללא צורך בראיות שיתמכו בתוקפו. עם זאת ניתן להביא ראיות לסתירת החזקה הנ"ל.

33. התובע טען שעו"ד גרמנוב לא אימת את חתימתו על זכרון הדברים (תצהיר התובע ת/6, סעיף 39). התובע גם העלה טענות שונות בעניין האישור הנוטריוני. לטענתו, עו"ד גרמנוב היה במצב בריאותי קשה מאד במועד התאריך הכתוב על גבי האישור הנוטריוני, אובחן כחולה סיעודי, סבל ממחלת ניוון שרירים קשה, היה מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לעזרה מלאה בכל צרכיו היומיומיים והבסיסיים ביותר, לא יכול היה לבצע אימות נוטריוני בכוחות עצמו, מצבו הקוגנטיבי הנפשי היה מדורדר, והוא נפטר כ-5 חודשים לאחר מועד זכרון הדברים, בתאריך 22.1.02. האישור הנוטריוני גם אינו כדין.

34. הנתבע אינו חולק על כך שזכרון הדברים לא נחתם במשרדו של עו"ד גרמנוב ז"ל ולא בפניו. הנתבע אישר שעו"ד גרמנוב ז"ל לא ראה את התובע והנתבע חותמים על זכרון הדברים. וגם לא העד מטעמו יחיאל מלמד. הנתבע אמר: "באנו עם מסמך מוכן לנוטריון גרמנוב, שאני חתמתי ואבשלום חתם אצל אבשלום בבית. לאחר מכן הלכנו לנוטריון... " (פרוט', עמ' 114, שו' 31-30).

35. סעיף 11 בחוק הנוטריונים קובע:
"לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך".
במקרה שלנו אין חולק, כאמור, שחתימות הצדדים לא נעשו בפני עו"ד גרמנוב כנדרש בסעיף 11 הנ"ל, אלא כשלושה שבועות קודם לכן, בתאריך 8.7.01. האישור הנוטריוני שנעשה על ידי עו"ד גרמנוב, ככל שנעשה על ידו, אינו תופס, אפוא, שכן הוא מנוגד לדרישות סעיף 11 האמור, ולא ניתן להסתמך עליו כראיה.

עו"ד אריה לית, ששימש מפקח ארצי על הנוטריונים בין השנים 1989 עד 1998 על פי מינוי שר המשפטים והובא כמומחה מטעם התובע, כותב בחוות דעתו כי לפי סעיף 11 לחוק הנוטריונים "חובה על נוטריון לאשר שלושה דברים: שהמתייצב עמד בפני הנוטריון, שהנוטריון זיהה אותו, ושהמתייצב חתם בפני הנוטריון על המסמך". ובהמשך: "אם קיים חשש במידת סבירות גבוהה שלא מולאו הוראות סעיף 11 לחוק הנוטריונים... יש, לעניות דעתי, לפסול את האישורים" (חוות הדעת - ת/1/6, סעיף 10). יש לציין בהקשר זה, כי עו"ד לית התייחס לעניין התנאי של הזיהוי וכשירותו, אולם נראה כי לא הוסבה תשומת ליבו שהחתימה עצמה על זכרון הדברים לא נעשתה בפני הנוטריון, ובכך לא קויים תנאי זה בסעיף 11 הנ"ל.

36. בנוסף לאמור בדבר תוקפו של האישור הנוטריוני על פי חוק הנוטריונים, קיימות גם תמיהות שונות בכל הנוגע לחתימה הנטענת של עו"ד גרמנוב ז"ל על האישור הנוטריוני, לרבות מעדותה של אלמנתו הגב' ציונה גרמנוב.

עדות הגב' ציונה גרמנוב

37. אלמנתו של עו"ד גרמנוב ז"ל, הגב' ציונה גרמנוב, כתבה בתצהירה כי מתוך היכרותה היא מצהירה שאימות החתימה על גבי זכרון הדברים הינו בכתב ידו של בעלה המנוח ונחתם על ידו. כמו כן הצהירה שהמוגבלות של בעלה הייתה פיזית ולא שכלית (תצהיר נ/7, סעיפים 3, 6).

38. בעדותה בבית המשפט העידה הגב' גרמנוב כי בתקופה המדוברת בעלה היה בכיסא גלגלים בשל שבירת גפיים, סבל ממחלת ניוון שרירים, דלקת ריאות וסכרת, והיה לו עובד זר פיליפיני צמוד שעזר לו בתנועות. הגב' גרמנוב אישרה את האמור בסיכום מחלה החתום על ידי ד"ר כץ (פורת) בת שבע מיום 16.12.97, שבדקה את עו"ד גרמנוב, וכתבה כבר אז: "מדובר בחולה בן 50, הסובל ממחלת ניוון שרירים מזה כ- 30 שנה. בשל מחלה זו מופיעות אספירציות חוזרות המצריכות הנשמה מלאכותית. כמו כן קושי ניכר בניידות ולמעשה מרותק למיטה, זקוק לעזרה מלאה בלבוש, רחצה, מתן אוכל ובניידות, אוכל לבד..... זקוק לעזרה אף במעברים, מתקשה אפילו בישיבה בשל חולשת שרירים... מרותק למיטה וכיסא גלגלים" (נספח ג' בחו"ד פסיכיאטרית של ד"ר חיים דוד – ת/2) (פרוט', עמ' 79, שו' 17-14).

הגב' גרמנוב אמרה בעדותה כי בעלה לא היה יכול להדפיס במחשב. לדבריה, היא הייתה לוחצת על המכשיר הנוטריוני (החותם – א.מ.) שצריך ללחוץ עליו כדי להטביע את החותמת האדומה. כשנשאלה אם בעלה היה יכול ללחוץ על המכשיר בעצמו ולהשתמש בסרט, ענתה: "כשאני לא הייתי מי עשה את זה?". כשנשאלה אם בעלה יכול היה לבצע אימות נוטריוני ללא עזרה, לבד לגמרי, ענתה: "הוא צריך את ההדפסה, איך יעשה את זה?" (פרוט', עמ' 80, שו' 15-10).

39. הגב' גרמנוב אישרה בעדותה שהיא חתמה לבקשתו של ב"כ התובע על תצהיר אחר מיום 7.2.10, תצהיר שלא הוגש בסופו של דבר על ידי ב"כ התובע לבית המשפט, אלא הוגש התצהיר נ/7 שנעשה לבקשת הצד השני - הנתבע, שהזמין אותה כעדה מטעמו. בתצהיר האחר (סומן ת/12) הצהירה הגב' גרמנוב: "בעלי לא יכול היה לבצע אימות נוטריוני לבד וללא עזרה במועד הנקוב בזכרון הדברים מסומן א' לעיל (יולי 2001) עקב מצבו הרפואי, וידיו החלשות ומוגבלותו הפיזית" (סעיף 10 ב- ת/12). כשנשאלה, לאור האמור בתצהירה האחר, אם בעלה יכול היה לבצע לבד את אימות החתימה, התחמקה הגב' גרמנוב וענתה: "או שכן או שלא". בהמשך אמרה: "איך אני יכולה לדעת אם אני לא שם" (פרוט', עמ' 81, שו' 24-11).

הגב' גרמנוב אמרה בעדותה:

"ש. האם האימות בזכרון הדברים נראה כמו האימות בדוגמא שאת נתת לנו.
ת. לא. אני לא מכירה את זה.
ש. האם יכול להיות שאת, אם הידע שלך, והניסיון שלך בעריכת מסמכי נוטריון תקינים תעשי אימות נוטריוני כזה.
ת. אני לא אעשה, אני צריכה לקבל הוראות לעשות.
ש. קיבלת הוראות לעשות דבר כזה.
ת. לא קיבלתי הוראות כאלה."
(פרוט', עמ' 82, שו' 19-13).

בהמשך עדותה אמרה הגב' גרמנוב באופן חד משמעי שהיא לא עשתה את אימות החתימה על זכרון הדברים:

"ש. נספח ג'4. האם את עשית את אימות חתימה זה.
ת. לא.
. . .
ש. נספח ד, זכרון דברים.
ת. לא."
(פרוט', עמ' 85, שו' 14-7).

בסוף חקירתה נשאלה הגב' גרמנוב אם היא חוזרת בה מהדברים שהצהירה בתצהירה (נ/9 – א.מ.). תשובתה הייתה מתפתלת: "אני לא יודעת" (פרוט', עמ' 86, שו' 8-7).

40. לא ברור כיצד הגב' גרמנוב אמרה בשני תצהירים שונים דברים והיפוכם. ואולם ניתן לקבוע כי מדבריה של הגב' גרמנוב ומתצהירה האחר (ת/12) עולה בבירור כי עו"ד גרמנוב עצמו לא היה מסוגל לבצע את אימות החתימה, ובעיקר את הטבעת החותם על הסרט האדום באישור הנוטריוני. כן ניתן לקבוע, על פי עדותה היא, שגם היא לא עשתה את אימות החתימה על זכרון הדברים. אין לדעת, אם כן, מי ערך את האישור הנוטריוני לזכרון הדברים, אולם ברור שהוטל בכשרותו רבב של ממש, בלשון נקייה, ואין לקבלו. ויצויין כי חוות הדעת של הגרפולוגית הגב' רומה אבישי, לפיה עו”ד גרמנוב חתם בסבירות גבוהה ביותר על זכרון הדברים (חוות הדעת – נ/6, עמ' 3), אין בה כדי למעט מהאמור.

41. לא ניתן, אפוא, להכיר בתוקפו של האישור הנוטריוני על זכרון הדברים, הן מחמת שאינו עומד בהוראות סעיף 11 לחוק הנוטריונים, הן מחמת שמעדות הגב' גרמנוב עולה שלא עו"ד גרמנוב ולא הגב' גרמנוב עשו את האישור הנוטריוני.

42. אף שדי באמור לעיל בכל הנוגע לתוקפו של האישור הנוטריוני, נוסיף עוד שלא מובן מדוע עו"ד גרמנוב ז"ל התבקש ע"י הנתבע לאשר אך ורק את חתימתו של התובע על זכרון הדברים. הנהוג והמקובל הוא שנוטריון מאמת את חתימותיהם של שני הצדדים להסכם. אישור חתימתו של התובע בלבד, כאשר הנתבע נוכח אף הוא במשרדו של עו"ד גרמנוב והוא אף היה זה שביקש לבוא לעו"ד גרמנוב ז"ל כדי לאמת לדבריו את החתימה, הינו תמוה כשלעצמו, אינו מקובל, ואין לו הסבר.

43. זאת ועוד; על זכרון הדברים מופיעה חותמת בודדה של עו"ד גרמנוב, שאיננה ממוספרת. האישור הנוטריוני גופו מופיע בדף נפרד, ללא זיהוי זכרון הדברים במספר סידורי, בניגוד לתקנה 21 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, או לפחות באותיות מזהות, ומבלי שתהיה חותמת נוספת שתוטבע על גבי שני הניירות כדי לעשות את החיבור ביניהם. לא ניתן בדרך זו, לדעת אם האישור הנוטריוני, שאין יודעים כאמור, מי כתב אותו, שייך בכלל לזכרון הדברים נושא התביעה.

44. הוסף עוד לכך, שהאישור הנוטריוני אינו רשום ואינו מוזכר כלל בספר הנוטריון של עו"ד גרמנוב (ספר הנוטריון המקורי הוגש כמוצג ת/11). בעניין זה יצויינו גם דבריה של הגב' גרמנוב שעו"ד גרמנוב היה רושם הכל בספר הנוטריונים, וכן שהיא כתבה את פרטי 6 האישורים הנוטריוניים האחרונים בספר הנוטריון, מתאריך 25.1.00 עד 12.12.01, למעט אישור מס' 231 מיום 24.5.01 שנעשה בכתב ידו של עו"ד גרמנוב, וכן שהיא בדקה בספר הנוטריון ושמם של התובע או הנתבע אכן לא נמצא בו (פרוט', עמ' 85, שו' 23-15; עמ' 87, שו' 3-2, 27-23). גם עניין זה, מעבר למה שכבר נאמר, מחזק את הספק הגדול בנוגע לעריכת האישור הנוטריוני ע"י עו"ד גרמנוב ז"ל.

45. המסקנה מצרוף כל האמור לעיל היא, שאין לקבל את האישור הנוטריוני כאישור שנעשה ונחתם על ידי עו"ד גרמנוב ז"ל. האישור גם אינו ממלא אחר הוראות חוק הנוטריונים ותקנותיו, ועולה כי לא עו"ד גרמנוב עשה אותו. לאור קביעה זו, אין צורך להשוות את האישור הנוטריוני לאישורים נוטריוניים אחרים של עו"ד גרמנוב.

עדותו של יחיאל מלמד

46. הנתבע הביא מטעמו את העד יחיאל מלמד, חבר ילדות שלו שגר בסמוך לו, שהעיד כי הוא היה במשרדו של עו"ד גרמנוב ז"ל וחתם בפני עו"ד גרמנוב על זכרון הדברים ביום 8.7.01, וכן על מסמכים אחרים בתאריכים 7.9.01 ו-9.9.01. לדברי העד, הנתבע התקשר אליו במועדים הנ"ל וביקש ממנו להגיע למשרד עו"ד גרמנוב ז"ל כדי לאמת את חתימת התובע על המסמכים. בכל פעם נכחו במשרד עו"ד גרמנוב התובע והנתבע. הוא היה חותם בנוכחות כולם והולך, אף שלדבריו לא ברור לו מדוע חתימתו הייתה נחוצה והוא גם לא טרח לשאול. כמו כן לא התעניין בתוכן המסמכים (תצהיר נ/8).

47. בחקירתו אמר העד מלמד שהוא היה רק אצל עו"ד גרמנוב (פרוט', עמ' 97, שו' 21-17). העד סרב לומר באיזה תאריך הוא היה אצל עו"ד גרמנוב, וטען "מה שכתוב". כשהראו לו את זכרון הדברים ואת התאריך הכתוב בו, אמר: "מה שכתוב פה", כשנשאל אם התאריך היה 8.7.01 ענה שוב: "מה שכתוב". כשנשאל את החתימה של מי הוא אישר, ענה: "את החתימה שלי". כשהעד נשאל את החתימות של מי אישר עו"ד גרמנוב, השיב שעו"ד גרמנוב זיהה אותו על פי תעודת זהות והוא חתם והלך (עמ' 97, שו' 30-17; עמ' 98, שו' 2-1).

48. העד יחיאל מלמד לא נכח בזמן החתימה על זכרון הדברים ולא ראה את הצדדים חותמים על זכרון הדברים. העד טען שהוא חתם אצל עו"ד גרמנוב, אך אמר שהיה אצלו במועד "שכתוב" על זכרון הדברים, היינו ב-8.7.01, בעוד שהפגישה אצל עו"ד גרמנוב הייתה, כפי הכתוב באישור הנוטריוני, בתאריך 27.7.01. הדברים גם עומדים בסתירה לתצהירו של מלמד שבו כתב שהוא בא לעו"ד גרמנוב כדי לאמת את חתימתו של התובע, כשמסתבר שהוא בכלל לא נכח בעת חתימתו של התובע. מלמד גם סותר את עצמו בחקירתו, כשהעיד שהוא בא כדי לאמת את חתימתו שלו. גם לא ברור מדוע נזקק הנתבע למלמד בתור עד שיבוא למשרדו של עו"ד גרמנוב ז"ל, שהרי עו"ד גרמנוב ז"ל הינו נוטריון והצדדים באו אליו, לגרסת הנתבע, לאשר את חתימת התובע בפניו. אין הגיון בכל העדות הזאת. מר מלמד לא יצר כל אמינות בעדותו. התברר גם שאין זו הפעם הראשונה שהוא מסייע לחברו הנתבע ומעיד עבורו בבתי משפט (עמ' 92, שו' 14-5). גם הוא, כמו הנתבע (לפחות בעבר), מלווה בריבית (עמ' 89, שו' 27-25), ואף נשפט לשנת מאסר, לדבריו בגין נכיון שיקים והלוואות, בעבירה של שימוש במרמה ובתחבולה (עמ' 89, שו' 31-24; עמ' 90, שו' 7-1). העד גם אמר שבשביל חבר הוא מוכן לעשות כל מה שתלוי בו (עמ' 91, שו' 16). העד התחמק מתשובות בעניין התאריך שבו היה אצל עו"ד גרמנוב וגם סתר, כאמור, את עצמו ואינני נותן אמון בעדותו.

49. בנסיבות האמורות ונוכח הקביעות דלעיל, אינני נדרש להיכנס לחוות הדעת הגרפולוגיות שהגישו הצדדים. אין מחלוקת כי הנתבע הוא זה שכתב את החלק העליון של זכרון הדברים וכי התובע הוא זה שחתם בחלק התחתון מימין של זכרון הדברים. המחלוקת האם ידע התובע את תוכנו של זכרון הדברים בעת שחתם עליו אינה עניין למומחים הגרפולוגים.

נוסח חתימת התובע על זכרון הדברים

50. התובע חתם על זכרון הדברים, מתחת למילה "המוכר", בנוסח הבא: "אני מאשר את חתימתו של שמשון משה". התובע טען שבכל הפעמים שחתם לנתבע על מסמכים, וכך גם בזכרון הדברים, היה זה לבקשתו של הנתבע שביקש ממנו לחתום בתור עד לחתימת הנתבע כלפי מקבלי הלוואות, וכך עשה, מבלי שקרא את הכתוב במסמכים השונים.

51. הנתבע טען: "מספר ימים לאחר החתימה ביקשתי מהתובע שנלך לנוטריון יוסף גרמנוב, כדי שיאשר את חתימתו, כפי שעשינו על מסמכי ההלוואות..." (נ/9, סעיף 18). ואולם על פי התאריכים המופיעים על מסמכי ההלוואות השונים ובאישורים של עו"ד גרמנוב ז"ל (תצהיר נ/9, נספחים ג3 – ג6), כולם נעשו ואומתו אחרי התאריך 27.7.01, שהוא המועד בו אימת עו"ד גרמנוב ז"ל, לטענת הנתבע, את חתימת התובע על זכרון הדברים. כך שגם טענה זו של הנתבע אינה נכונה. לא הוצגו כל מסמכים שאומתו, כביכול, באותה צורה, גם לפני חתימת זכרון הדברים.

52. הנתבע הציג מספר מסמכי הלוואה שבכולם חתום הנתבע באותה צורה, כשמתחת לחתימת הנתבע מופיעה חתימת התובע בנוסח: "מאשר חתימתו של שמשון משה" או "מאשר את חתימתו של שמשון משה נותן ההלוואות" (נספחים ג3 – ג6 בתצהיר נ/9). הנתבע מבקש להסיק מכך שזו הייתה דרך חתימה מקובלת של התובע, בנוסח כפי שמופיע בזכרון הדברים, וכי זוהי חתימתו הרגילה של התובע.

53. נוסח החתימה של התובע אינו מתיישב עם טענתו של הנתבע שהתובע חתם על זכרון הדברים בתור המוכר. לו כך היה, די היה בחתימה פשוטה ורגילה של התובע מתחת למילה "המוכר". הנוסח החריג לפיו התובע חותם כמי שמאשר את חתימתו של הנתבע על המסמך, נוסח שאינו רגיל כל עיקר במסמכים מעין אלו, מוציא הדברים מכדי פשוטם. נוסח זה תומך בגרסת התובע כי הנתבע היה מחתים אותו על מסמכי הלוואה שונים כמי שמאשר את חתימת הנתבע כלפי צדדים שלישיים (תצהיר ת/6, סעיף 15), וכך עשה גם הפעם, מבלי שראה שמדובר בזכרון דברים שהוא עצמו צד לו.

גרסה זו מסבירה מדוע כל שנכתב על ידי התובע הוא רק שהוא מאשר את חתימת הנתבע, בעוד גרסת הנתבע אינה יכולה להסביר נוסח מוזר זה. טיב ומתכונת היחסים עליהם הצביע התובע ורכישת אמונו ע"י הנתבע בטובות שונות, עזרה וסיוע במשך שנים, והיותו אדם החי בבדידות, יש בהם גם להסביר מדוע התובע לא בדק תוכן הכתוב במסמכים עליהם חתם לבקשת הנתבע.

54. חתימתו של הנתבע על מסמכי ההלוואה שהציג נראית גם מיותרת, שכן כל המסמכים הם למעשה אישור חד-צדדי של מקבל ההלוואה ודי, לכן, בחתימה אחת שלו בלבד. בחלקם מופיעה גם חתימתו של יחיאל מלמד על המסמכים, ולא מובן לשם מה. הכותרת על המסמכים היא לפעמים "אישור", לפעמים "בקשר להלוואה", לפעמים "הסכם הלוואה" ולפעמים "זכרון דברים". כל המסמכים בכתב ידו של הנתבע. כל המסמכים, לרבות זכרון הדברים, תמוהים ומוקשים בשל נוסח החתימות עליהם מבלי שיהיה לכך הסבר משכנע.

55. כמו כן, אף שהמסמכים חתומים בחלקם על-ידי עו"ד גרמנוב ז"ל כנוטריון, אף אחד מהם אינו רשום בספר הנוטריון ולאף אחד אין מספר סידורי. גם לא הומצאו עותקי האישורים שהיו צריכים להישמר אצל עו"ד גרמנוב על פי תקנות הנוטריונים. הקבלה הבודדת שהציג הנתבע על תשלום שכ"ט גם לא ניתנה ע"י עו"ד גרמנוב ז"ל אלא ע"י אשתו. העד טרקין אשטה שהעיד מטעם הנתבע שהוא חתם על אחד המסמכים, לא קשור לזכרון הדברים נשוא התביעה, וגם לגבי המסמך שחתם בפני עו"ד גרמנוב ז"ל, העיד שלא ראה אותו חותם עליו או מאמת אותו (פרוט', עמ' 75, עמ' 22-19).

שווי המגרש

56. התובע הגיש חוות דעת שמאית מטעם השמאי רונן כהן (ת/4). על פי חוות הדעת של השמאי, שווי השוק של דונם קרקע חקלאית במקרקעין, נכון ליום 8.7.01, היה 23,800 $.

על פי זכרון הדברים, התמורה שנקבעה בגין רכישת המגרש הייתה 10,000 $ לדונם, ובסך הכל 30,000 $ עבור 3 הדונמים. סכום זה מהווה פחות ממחצית השווי הריאלי של המגרש כפי שנקבע על ידי השמאי.

השמאי כהן העיד כי הוא העריך את שווי המגרש על סמך השוואה לעסקאות שנעשו בחלקות סמוכות. הנתבע מצידו לא הביא כל חוות דעת של שמאי מטעמו. הנתבע גם לא הפריך את חוות הדעת של השמאי כהן, ואין לקבל את טענותיו בעניין ההשוואה לעסקות אחרות, משהעיד השמאי שעסקאות ההשוואה נעשו בחלקות שבחלקן היו צמודות למגרש ובחלקן היו במרחק של כקילומטר.

התמורה

57. טענתו של הנתבע שהוא שילם לתובע את התמורה בגין המגרש, טענה שהוכחשה על-ידי התובע, לא הוכחה כלל. הנתבע לא הביא כל ראיה שהיא שתתמוך בטענתו זו. בדיון טען הנתבע בתחילה שיש לו קבלה, אולם בהמשך הודה שאין לו כזו וטען שזכרון הדברים הוא הקבלה. ואולם בזכרון הדברים לא נאמר דבר על כך שהחתימה עליו מהווה גם אישור לקבלת הכספים. כל זאת, אליבא דגרסת הנתבע לגבי זכרון הדברים. קשה גם להניח שאדם שידע להביא, לדבריו, את התובע לנוטריון כדי שיאשר את חתימתו, ודאג גם להביא אדם נוסף כעד, הכל מפני שחשש, לטענתו, "שמא יקרה משהו", אינו טורח לקבל אישור בכתב על תשלום כספי התמורה ששילם, אף שמדובר בסכום לא מבוטל. טענת התובע, גם בעניין זה, אין בה ממש, אינה מהימנה ואיני מקבלה.

אמינות

58. עדותו של התובע הייתה אמינה עליי. הקושי היחיד בגרסתו הייתה טענתו שהוא לא ראה את הכתוב בזכרון הדברים ובמסמכי ההלוואה שעליהם הוא חתם,כשהכלל הוא שאדם מוחזק כיודע על מה הוא חותם. עם זאת ניתן לסתור חזקה זו. במקרה שבפנינו, הנסיבות שבהן מדובר, אדם מבוגר, לא בריא, גר בגפו, והנתבע עזר לו במשך שנים רבות בדברים שונים ורכש את אמונו, יש בהן כדי לתמוך בגרסת התובע שהוא חתם לנתבע בתור עד לחתימתו של הנתבע, בלי שבדק את המסמכים שהגיש לו הנתבע לחתימה, ואולי גם כשהנתבע מסתיר ממנו את הכתוב. חיזוק משמעותי לגרסת התובע הוא הנוסח שבו חתם התובע על המסמכים השונים, כמאשר את חתימתו של הנתבע, ולא כמוכר או כצד לעסקאות. גם כל שאר הנסיבות שפורטו מחזקות את גרסת התובע.

59. מנגד, הנתבע נתפס בסתירות רבות ושונות בגרסתו ועדותו לא הייתה אמינה עליי.

כך למשל, הנתבע טען בעימות שערכה המשטרה בינו ובין הנתבע ביום 2.9.08 שהתובע "חתם על המסמך מול העד שלי ומול נוטריון" (ת/17, עמ' 2, שו' 14). בדיון שבפנינו התברר כי התובע לא חתם על המסמך מול העד ומול הנוטריון. הנתבע עצמו אמר שזכרון הדברים נחתם בביתו של התובע ולא במשרדו של עו"ד גרמנוב ז"ל (פרוט', עמ' 114, שו' 30). גם העד יחיאל מלמד אמר בעדותו שהוא לא היה נוכח בעת חתימת התובע על זכרון הדברים. דבריו של הנתבע בעימות המשטרתי לא היו, אפוא, אמת.

כך למשל, טען הנתבע שיש לו קבלה על התמורה ששולמה לתובע בגין המגרש במועד חתימת זכרון הדברים. משעומת עם עדותו במשטרה שבה אמר שאין לו קבלה (ת/16, עמ' 3, שו' 12), הודה שאכן אין לו קבלה על הכספים ששילם לטענתו, אולם העלה טענה אחרת, שבהסכם כתוב שהתובע קיבל את הכסף. משהתבקש להפנות למקום שבו כתוב בזכרון הדברים שהתובע מאשר את קבלת הכסף, טען טענה חדשה שחתימת התובע על זכרון הדברים היא הקבלה (פרוט', עמ' 111, שו' 33-16; עמ' 112, שו' 1). בפועל, לא הייתה לנתבע כל ראיה שהיא לתשלום כלשהו לתובע בגין המגרש. כך או כך, ברור שהנתבע לא אמר אמת כשטען שיש לו קבלה על תשלום הכספים.

כך למשל, טען הנתבע שהוא אינו עוסק בקניית ומכירת קרקעות ואינני סוחר בהן (פרוט', עמ' 104, שו' 22, 24), בעוד בהודעתו במשטרה אמר שהוא קונה ומוכר קרקעות בגדרה (ת/16, עמ' 2, שו' 1).

כך למשל, טען הנתבע שהוא עסק בהלוואות בריבית דרך אביו (פרוט', עמ' 105, שו' 32; עמ' 107, שו' 5-1), אולם בהמשך אמר ההיפך, שאביו נתן הלוואות דרכו (שם, שו' 7).

כך למשל, אמר הנתבע בתצהירו שהוא נתן לתובע הלוואות קטנות ללא ריבית (נ/9, סעיף 10), אולם בחקירתו הודה שנתן לו את ההלוואות עם ריבית אך טען שמדובר בריבית בנקאית (פרוט', עמ' 108, שו' 13-10).

כך למשל, אמר הנתבע בהודעתו במשטרה שהתובע חייב לו כספים בגין הלוואות שנתן לו (ת/16, עמ' 3, שו' 25), ואילו בעדותו בבית המשפט אמר שהתובע החזיר לו את כל ההלוואות במלואן (פרוט', עמ' 108, שו' 20-19).

כך למשל, טען התובע בחקירתו כי "אף פעם לא נשפטתי אצל שופט" (פרוט', עמ' 102, שו' 9). גם בתצהיר תשובות לשאלון הצהיר שאין לו הרשעות פליליות (ת/15, תשובה י"ז). הנתבע גם הכחיש שהורשע בעבירת איומים (עמ' 102, שו' 21, 27). בחקירתו בבית המשפט התברר שדבריו לא היו אמת והוא הודה שהורשע בעבר בשתי הרשעות פליליות, השגת גבול ואיומים (פרוט', עמ' 102, שו' 24-16).

כך למשל, בתצהיר תשובה לשאלון הצהיר הנתבע שהוגשה נגדו תלונה אחת בלבד למשטרה (ת/15, תשובה י"ח), אולם בחקירתו בבית המשפט התברר שתשובתו לא הייתה נכונה והוא הודה שהוגשו נגדו מספר תלונות למשטרה (פרוט', עמ' 102, שו' 31; עמ' 103, שו' 2).

כך למשל, הצהיר הנתבע בתצהיר תשובות לשאלון שעו"ד גרמנוב ז"ל לא ייצג אותו בתיקים אחרים (ת/16, תשובה ל"א). ואולם בחקירתו בבית המשפט התברר שהדבר אינו אמת והנתבע הודה כי עו"ד גרמנוב ז"ל ייצג אותו במספר תיקים (פרוט', עמ' 115, שו' 18-15).

כך למשל, טען הנתבע שעו"ד גרמנוב ז"ל, ביושבו על כסא הגלגלים, לחץ על החותמת (פרוט', עמ' 116, שו' 4). ואולם אשתו של עו"ד גרמנוב ז"ל העידה שעו"ד גרמנוב ז"ל לא היה מסוגל ללחוץ על החותמת (ת/12, סעיף 10).

כך למשל, טען הנתבע שהוא רשם את הערת האזהרה 7 שנים אחרי שנחתם זכרון הדברים, בגלל ארוע של הסכם לרכישת טרקטור שעשה עם התובע והתובע ביטל אותו שאז הבין שהתובע מסוגל לרמות אותו בשל תאוות בצע ולכן מיהר ורשם את הערת האזהרה (תצהיר נ/9, סעיף 15). ואולם בהודעה שמסר הנתבע במשטרה אמר הנתבע דבר אחר לגמרי, ושם טען שהוא רשם את הערת האזהרה משום שאמרו לו שיהיה שינוי ייעוד בזמן הקרוב ואפשר יהיה לבנות על הקרקע (ת/16, עמ' 1, שו' 4).

כך למשל, טען התובע שהוא סובל מהפרעות קשב וריכוז. כשנתפס בסתירות, אמר: "לא שיקרתי. לפעמים אני שוכח קצת" (פרוט', עמ' 103, שו' 15). ואולם בהמשך חקירתו השתפר זכרונו פלאים וכנראה שכח טענתו זו ואמר – לגבי הודעתו במשטרה אותה נתן ב-9.2.08, כשלוש שנים קודם (ת/16) – "אני אגיד מה אמרתי במשטרה. אני זוכר מילה במילה" (פרוט', עמ' 111, שו' 26).

60. התובע ביקש להסתמך גם על פסק דין שניתן נגד הנתבע ביום 10.11.96, בת.ע. 7784/92 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בבקשה שהגיש הנתבע לקיים צוואה של אדם בשל אברהם הירשפלד ז"ל שהוריש לו את כל רכושו (נספח ל"א בתצהיר התובע ת/6). האלמנה הגישה התנגדות לצוואה בטענה שהצוואה נעשתה תוך שימוש בהשפעה בלתי הוגנת או בתחבולה או תרמית על ידי הנהנה ממנה - המבקש. המדובר היה באדם זקן וחשוך ילדים, שהתגורר עם אשתו בגדרה. גם שם הנתבע היה הירקן שסיפק ירקות לבני הזוג, גם שם נילווה הנתבע אל המנוח בסידורים אישיים ועזר לו בפעולות שונות.

כב' השופט אילן כתב בפסק דינו כדלהלן:

"העדות העיקרית הייתה עדותו של המבקש... לא התרשמתי לטובה מן העדות הזאת... ההתרשמות שלי היא, שהייתה כאן מניפולציה על ידי המבקש ושהייתה לו השפעה על המנוח.
ההתרשמות שלי נובעת, בין היתר, מכך שהמבקש עשה צעדים שמצביעים על תכנית עם ציפייה שמא מישהו יטיל ספק בכנות הצוואה."

כב' השופט אילן התייחס בדבריו הנ"ל לפתק שהמנוח הודה למבקש על העזרה שנתן לו ולצילומים שונים ובעיקר צילום שבו נראה המבקש מאכיל את המנוח, השופט כותב לגביהם: "לי נראה שגם בתצלום הזה היה משום מעשה מתוכנן כראייה לטיפול שהתובע טיפל במנוח". עם זאת, בית המשפט כתב בפסק הדין שלמרות הדברים הנ"ל אין מספיק ראיות לקבוע כממצא עובדתי שהמבקש השתמש בהשפעה בלתי הוגנת על המנוח, אולם ביטל את הצוואה בשל מצבו הנפשי של המנוח בעת עריכת הצוואה.

בהערת אגב יצויין, כי גם באותו מקרה היה יחיאל מלמד, חברו של הנתבע, אחד העדים לצוואה ואף נתן שם עדות מטעם הנתבע.

61. התביעה הנ"ל לא הייתה תביעה יחידה מסוג זה שהנתבע היה מעורב בה. בבית המשפט העידה הגב' שלי דיצה קייזר, בתם של הזוג פרדי וזינא קלאוזנר, שהגישו תביעה נגד הנתבע בתאריך 28.5.03, בת.א. 1622/03 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, למתן פסק דין הצהרתי לפיו כל ההסכמים שנחתמו בינם ובין הנתבע בטלים, היות שנחתמו תוך מרמה, ניצול ועושק על ידי הנתבע ונסיון מצידו לנשל אותם מביתם.
בכתב התביעה נכתב כי התובעים היו זוג קשישים, האב בן 80 והאם בת 74 חולת סרטן, לא דיברו עברית היטב ועקב גילם ומצבם לא היו צלולים בדעתם וניתנים להשפעה. גם שם נטען כי הנתבע היה עובד במזנון במבנה המסחרי בגדרה שבו הייתה מתפרה שהתובעים היו בעליה. גם שם נטען בתביעה שהנתבע קנה את אמונם של התובעים במתנות פעוטות, פרחים ואוכל שנתן להם מהמזנון שלו, והיטה אוזן קשבת לבעיותיהם. גם שם נטען, בין השאר, שהנתבע החתים את התובעים על הסכם לפיו מכרו לו את חלקה שעליה היה ביתם. עוד נטען כי כעבור 5 ימים החתים הנתבע את התובעים על הסכם נוסף לפיו קיבלו ממנו התובעים במועד חתימת ההסכם הראשון את כל התמורה במזומן, בסכום כולל של 233,200 ₪, למרות שלא קיבלו ממנו כל תמורה. בתביעה נאמר עוד, שהנתבע החתים כנראה את התובעים גם על הסכם הלוואה לפיו הלווה להם סכום של 500,000 ₪, כשנאמר באותו הסכם שאם התובעים לא יפרעו את ההלוואה יוכל הנתבע לממש גם את החלק הדרומי של החלקה שעליה היה ביתם של התובעים (תצהיר – ת/3, כתב התביעה – נספח א' לתצהיר ת/3).

הגב' קייזר הצהירה בתצהיר עדותה הראשית כי בזמן ניהול התובענה נגד הנתבע היו הוריה מבוגרים מאוד, חולים, ולא בקו הצלילות והתקשו להעיד בבית המשפט. בשל כך חתמו על הסכם גישור עם הנתבע לסיום המחלוקות ולפיו קיבל הנתבע סכום של 70,000 ₪ לביטול כל המסמכים שנחתמו לטענתו בינו ובין הוריה. הגב' קייזר מציינת כי כנגד הסכום של 70,000 ₪, אותו היא שילמה מכיסה, הסכים הנתבע "לוותר" על רכוש רב שרכש לטענתו מהוריה, מגרש ובית במושב עשרת וסכומי הלוואה בסך של למעלה מ- 500,000 ₪ (סעיף 16 בתצהיר ת/3, הסכם הגישור נספח לתצהיר).

מאחר והתובענה הנ"ל הסתיימה בהסכם גישור ולא ניתן בה פסק דין, אין קביעות של ממצאים בנוגע לנטען בה.

לנתבע הסברים משלו לגבי פסק הדין והתביעה שהתובע היפנה אליהם. לגבי פסק הדין הוא טוען שלא נקבעו בו ממצאים עובדתיים כפי שטען התובע, ולגבי התביעה הוא טוען שהסכים להתפשר משום שהבין שזו הדרך היחידה להציל משהו מהכסף לאחר שנאמר לו שהמשק משועבד ולא ניתן לפצלו וכי התובעים פרעו לו את ההלוואה שם.
כך או כך, אף שישנם קוי דמיון מסויימים, לא ניתן להסתמך על המקרים הנ"ל שכן בפסק הדין לא נקבעו ממצאים עובדתיים בשל העדר ראיות מספיקות, כפי שנכתב בו, והצוואה בוטלה שם בשל מצבו הנפשי של המצווה, בעוד שהתביעה השנייה הסתיימה בפשרה. לא ניתן, על כן, לראות במקרים הנ"ל כראיות מסייעות לתובע ולא השלכה על תוצאת פסק דין זה.

62. הסכם הטרקטור – הצדדים התייחסו להסכם מיום 20.6.08 שבו חתמו על זכרון דברים למכירת טרקטור שהיה בבעלות של התובע (ת/6 נספח ה) (להלן: "הסכם הטרקטור"), לנתבע. הנתבע ביקש ללמוד מכל עניין הטרקטור על אי אמינותו של התובע, בהעלותו טענות לגבי הסכום הלא נכון שנכתב בו, ביטולו, הפרות מצד התובע, חילוט חלק מהכסף ע"י התובע כפיצוי ועוד. התובע הכחיש הדברים ומסר גרסה אחרת לגביהם. איני רואה רלוונטיות מהסכם הטרקטור לענייננו, ואין בו כדי להשליך על פסק הדין.

מסקנות

63. התוצאה ממכלול כל האמור היא, שאני מקבל את טענת התובע שלא נעשתה עסקה בינו ובין הנתבע למכירת המגרש לנתבע, וכי הוא חתם על זכרון הדברים מבלי שראה ובלי שידע את תוכן הכתוב בו, אם בכלל היה כתוב בעת שחתם עליו, והוא חתם על המסמך לבקשת הנתבע בתור מי שמאשר את חתימת הנתבע, ולא בתור מוכר של המגרש.

64. האישור הנוטריוני של עו"ד גרמנוב ז"ל לא התקבל כאישור הן מבחינת חוק הנוטריונים הן מבחינת אי יכולתו של עו"ד גרמנוב ז"ל לחתום ולהטביע את החותם עליו וכל הפגמים הנוספים שנמצאו בו. גם כל הנסיבות שאופפות את העסקה הנטענת מלמדות שלא נעשתה עסקה כזו. נוסח החתימה של התובע על זכרון הדברים כמי שמאשר את חתימת הנתבע ולא כמוכר; רישום הערת אזהרה 7 שנים(!) לאחר שנחתם זכרון הדברים, כשההסברים שנתן לכך הנתבע היו שונים ולא משכנעים; העובדה שהתובע המשיך לשלם את כל המסים על המגרש ונהג בו מנהג בעלים בהשכירו אותו במשך התקופה שהיה, כביכול, של הנתבע, ללא כל התנגדות מצד הנתבע; אי דיווח מצד הנתבע על העסקה לרשויות המס כנדרש על פי החוק; התמורה הלא-ריאלית של המגרש שנכתבה בזכרון הדברים, וכו', הכל כפי שפורט בפסק הדין.

סיכום

65. התביעה מתקבלת.

מוצהר בזה כי זכרון הדברים מיום 7.8.01 בטל ומבוטל ואין לו כל תוקף. הערת האזהרה שנרשמה בלשכת רשם המקרקעין ברחובות ביום 10.7.08 לטובת הנתבע שמשון משה, בחלקה 54 בגוש 3871, על פי זכרון הדברים שבוטל כאמור, תימחק.

66. הנתבע ישלם לתובע החזר הוצאות משפט, ובכלל זה אגרת משפט, הוצאות מומחים, וכדו', בצרוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 ₪ (כולל מע"מ), בצרוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכרון דברים קבלן

  2. זכרון דברים כללי

  3. זכרון דברים דירה

  4. אכיפת זכרון דברים

  5. זכרון דברים קטנוע

  6. ביטול זכרון דברים

  7. זכרון דברים ירושה

  8. זכרון דברים מותנה

  9. זכרון דברים אופנוע

  10. זכרון דברים הלוואה

  11. זכרון דברים משכורת

  12. זכרון דברים סטנדרטי

  13. זכרון דברים טרקטורון

  14. זכרון דברים פסקי דין

  15. ביטול זכרון דברים רכב

  16. חוזה זכרון דברים רכב

  17. הפרת זכרון דברים רכב

  18. זכרון דברים בדיקת רכב

  19. זכרון דברים טופס דירה

  20. זכרון דברים שיפוץ דירה

  21. זכרון דברים למכירת רכב

  22. זכרון דברים דיני חוזים

  23. זכרון דברים מכירת מגרש

  24. ביטול זכרון דברים דירה

  25. זכרון דברים תוקף משפטי

  26. זכרון דברים עמלת תיווך

  27. זכרון דברים רכב משועבד

  28. חוזה זכרון דברים דירה

  29. זכרון דברים חוזה מחייב

  30. זכרון דברים חוזה עבודה

  31. זכרון דברים למכירת חנות

  32. הערת אזהרה זכרון דברים

  33. זכרון דברים רכישת מניות

  34. זכרון דברים תאונת דרכים

  35. ביטול זכרון דברים הטעיה

  36. הפרת הסכם זיכרון דברים

  37. זכרון דברים חוזה שכירות

  38. זכרון דברים דירה למכירה

  39. זכרון דברים דירה שכירות

  40. זכרון דברים למכירת מגרש

  41. זכרון דברים רכב יד שניה

  42. זכרון דברים החלפת רכבים

  43. זכרון דברים להשכרת דירה

  44. זכרון דברים למכירת דירה

  45. זכרון דברים קניית מכונית

  46. הפרת זכרון דברים שכירות

  47. זכרון דברים שותפות עסקית

  48. זכרון דברים פירוק שותפות

  49. איחור בעריכת זיכרון דברים

  50. זכרון דברים קביל בבית משפט

  51. זכרון דברים פיצויי פיטורים

  52. זכרון דברים עסקת קומבינציה

  53. זכרון דברים וחוזה שלא נחתם

  54. זכרון דברים למכירת רכב משומש

  55. הפרת זכרון דברים מכירת מגרש

  56. ביטול זכרון דברים שכירות עסק

  57. ביטול זכרון דברים למכירת דירה

  58. ביטול זכרון דברים למכירת מגרש

  59. הפרת זכרון דברים למכירת דירה

  60. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה

  61. הפרת זכרון דברים עסקת קומבינציה

  62. זכרון דברים בדבר מכירת רכב עם ליקויים

  63. תביעה לפיצוי מוסכם 10% משווי הדירה לפי זיכרון דברים

  64. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון