טענת העדר סמכות שיפוט בינלאומית

רקע

1. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות שיפוט בינלאומית לבית משפט זה לדון בתובענה ו/או בשל היותו פורום בלתי נאות, וכן מחמת העדר יריבות.

2. המבקשים הינם הנתבעים 1-8 בתביעה לתשלום נזקים תוצאת הפרה נטענת של הסכמים מהתאריכים 28.3.07 ו- 28.8.07, במסגרתם זכאי המשיב כנטען על ידו לתשלום הסך של 480,525 $, תמורת ויתור על זכויותיו בדירות שרכש מהמבקשת 1 במסגרת עסקה קודמת משנת 2004, וכן לתשלום תשואות עבור הדירות עד למועד התשלום.

במסגרת עסקת הרכישה משנת 2004 נכרתו בין המשיב למבקשת 1 הסכמי מכר בנוגע לדירות נשוא העסקה (להלן: "ההסכם המקורי"). בשנת 2007 כאמור לעיל, הושגה ההסכמה בדבר הוויתור על הדירות תמורת התשלום שננקב (להלן: "ההסכם הסופי").

תמצית טענות הצדדים

3. תמצית טענות המבקשים היא כדלקמן:


א. הסכמה מפורשת כמצוין בסעיף 28 להסכם המקורי, שאינה משתמעת לשני פנים, בדבר תנית שיפוט ייחודית ובלעדית לפיה סמכות השיפוט המקומית מסורה לבית המשפט בלאס-וגאס שבמדינת נבאדה בארה"ב, אשר יחיל את חוקי מדינת נבאדה. פרשנות התניה כייחודית מתיישבת עם נסיבות העסקה ועם אומד דעתם של הצדדים לה.
ב. לחילופין, לא מהווה הפורום המקומי את הפורום הטבעי לדון בתביעה, אלא הפורום הנאות לדיון בתובענה הינו בית המשפט המוסמך במדינת נבאדה. המבקשים עומדים בנטל להוכחת הטענה לפורום לא נאות, וזאת עפ"י כלל נתוני העסקה, לרבות מקום הנכס נשוא הסכסוך, היות המבקשת 1 רשומה במדינת נבאדה, והעובדה כי כל מהלכי העסקה הקשורים בנכס בוצעו עפ"י דיני מדינת נבאדה. מלבד הזיקה כאמור, נסמכת טענת הפורום הלא נאות גם על הציפייה הסבירה של הצדדים ועל פן היעילות.
ג. העדר יריבות בין המבקשים 2-8 לבין המשיב, לאור העובדה שהם אינם צד להסכם המקורי. המבקשת 2 לא היתה אלא משווקת הפרויקט, בעוד שההסכם נכרת אך ורק עם המבקשת 1, עובדה הבאה לידי ביטוי מובהק בסעיף 27 להסכם המקורי. זאת ועוד, כתב התביעה לוקה בחסר, משום שעסקת הרכישה, למצער בחלקה, נעשתה אל מול המשיב ורעייתו, הגב' עידית הראל, הנעדרת מכתב התביעה.
ד. אין ללמוד מן ההליכים אליהם מפנה המשיב כי אין לסלק את התביעה, זאת לאור ההבדלים בעובדות המקרים ובטיעונים שהובאו שם לעומת אלה נשוא ענייננו, למשל העדר טענה בענייננו להיות תנית השיפוט "תנאי מקפח", ובוודאי שאין הם יכולים להוות מעשה בית דין מסוג כלשהו.

4. המשיב טוען בתמצית כדלקמן:

א. אין לשעות לכל טענה הנסמכת על ההסכם המקורי, שכן זה אינו עומד כלל לדיון ממשי בתובענה, אלא אכיפת ההסכם הסופי, שהינו הסכם "ישראלי" לחלוטין, שנחתם בישראל ושאינו קשור בהסכם המקורי, במסגרתו מוכר המשיב את זכויותיו עפ"י ההסכם המקורי תמורת 480,000 $. בהסכם זה לא כלולה כל תנית שיפוט, מכל סוג שהוא.
ב. בהליכים אליהם מפנה המשיב [בש"א (שלום ת"א) 177019/08 פאונדרס נ' לניאל, ת.א. (ת"א) 2056/09 חסיד נ' West Nevada] ניתנו החלטות שיפוטיות בעניינים הדומים דמיון רב ביותר לענייננו (ההליך בעניין חסיד אף מתייחס לרוכשים בפרויקט "צ'אפל היל", כבענייננו), הדוחות טענות לסילוק הנובעות משאלת הפורום, והמדברות בעד עצמן.
עניין חסיד צורף עוד לכתב התביעה תוך הצטרפות המשיב לכלל הטענות המובאות שם.
ג. מאחר ובוצעה בארץ ההמצאה כדין לפי כללי ההמצאה, קנה בית המשפט סמכות פרסונאלית על המבקשים. יתר על כן, ספק אם לא זנחו המבקשים את טענותיהם המקדמיות משהתדיינו בארץ במספר הליכים לא מבוטל במסגרת תובענה זו, לרבות הליך ערעורי בבית המשפט העליון.
ד. כלל המבקשים, מלבד המבקשת 1, הינם ישראליים, ובנסיבות אלה, אף בהתקיים תנית שיפוט ייחודית, אין הצדקה של ממש לפצל את הדיון.
ה. בחינת מירב הזיקות מצביעה על התנהלות "ישראלית" לחלוטין, למול המבקשים הישראלים, ע"י חתימת כל ההסכמים בישראל ותשלום הכספים בישראל.
ו. טענת העדר היריבות היא טענה עובדתית שאינה ראויה לבירור במסגרת הליך סף, במיוחד מקום שכתב התביעה מפרט את העילות כנגד המבקשים אישית.

דיון

5. ראשית אציין, שאין לייחס להחלטתי מיום 22.12.2010, שעניינה בסוגיית המצאת כתב התביעה למבקשים 1 ו-6, כשלעצמה, קניית סמכות דיון בתובענה, ובעניין זה דעתי כדעת המבקשים.

כפי שצוין בהחלטתי הנ"ל, עניינה מוגבל לסוגיית ההמצאה, עוד טרם ועל מנת לאפשר דיון בשאלות המקדמיות בהן עסקינן כעת, ובוודאי שאין ומעולם לא היה בה כדי להכריע מראש, מבלי לשמוע את טיעוני הצדדים, בשאלת הסילוק מכח תנית השיפוט או הפורום הלא נאות.

לפיכך, לאחר קביעתי כי המצאה לכלל המבקשים בוצעה כדין, ולאחר שהודיעו האחרונים כי עומדים הם על טענותיהם המקדמיות בשאלת סילוק התובענה, נפניתי למתן החלטה בסוגיה זו ולשם כך אפשרתי לב"כ הצדדים, טרם מתן החלטה, ליתן התייחסותם לכלל היבטי הסוגיה, כפי שאכן עשו.

תנית השיפוט

6. כידוע, תנית שיפוט אף אם ייחודית היא, אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט, אלא כוחה בחיוב הצדדים בינם לבין עצמם, חיוב השואב כוחו מהסכמתם. במצב דברים זה, שמור לבית המשפט שלפתחו הוגשה התובענה שיקול הדעת שלא לאכוף את הוראותיה של התניה, דבר המותנה בבחינת נסיבות העניין.

בין מכלול השיקולים המנחים הכרעה מסוג זה באה בראש ובראשונה השאלה האם ממשיכה התניה ומחייבת את בעל הדין, או שמא רשאי הוא להשתחרר ממנה. שאלה זו נבחנת על רקע כלל נסיבות המקרה, לרבות לשון התניה וכללי הפרשנות הנוהגים, מיהות המתקשרים (צדדים שווים או לא) וכל כיוצא באלה נתונים הצריכים להכרעה מסוג זה.
(ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' עשירית, תשס"ט-2009, בעמ' 45-47).


7. מלאכת הפרשנות המכוונת להחלטה בשאלת תחולתה של תנית שיפוט זר שונה במהותה מזו המוחלת ברגיל בחוזים.

אף כי אמנם ישנו מקום לבחינת אומד דעת הצדדים (כמו גם יתר כללי הפרשנות) גם בעת הכרעה בשאלת תחולתה של תנית שיפוט זר, הרי שעדיין הדרישה הבסיסית והראשונית הינה להסכמה ברורה ומפורשת לשלילת זכות ההתדיינות בבית המשפט המוסמך, והעברת הדיון תחת זאת לפורום אחר, מוסכם.

הדברים מובהרים היטב בע"א 724/85 מנו קווי נוסעים בע"מ נ' לאה דמרי ואח', פ"ד מב(3) 324:
"תניית שיפוט זר חייבת להיות מפורשת. אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא. מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה... בית המשפט אינו קורא לתוך החוזה את אשר אין בו, ומקום בו לא טרח מנסח החוזה ולא הבהיר דבריו, לא תיאם בין תניותיו השונות של החוזה ולא וידא - על-ידי עריכה נאותה של החוזה - שביטוי בחוזה אשר לו הוקנתה משמעות מורחבת מיוחדת גם ישולב בדרך הנאותה לתוך ההוראה בה מובאת תניית השיפוט, לא יעשה בית המשפט מלאכה זו במקומו."

כך נאמר גם בע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה., פ"ד מד(3) 600:
"הטעם לכך שכאשר אנו באים לפרש תניית שיפוט אנו סוטים במקצת מן העקרונות הרגילים של פרשנות חוזים ועומדים יותר על דרישות לשוניות-פורמאליסטיות, הוא, כי "מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה".

בית המשפט העליון עמד על דברים אלה לאחרונה, בהכרעתו מיום 18.1.2011 ברע"א 6489/09 אמנון מדובר נ' קרן קיימת לישראל ומנהל מקרקעי ישראל (טרם פורסם), שם נקבע על דרך היקש מכללי הפרשנות המיושמים בעניין תחולתה של תנית שיפוט זר, כי מקום שבחוזה מאוחר בין צדדים אין תנית בוררות מפורשת, כי אז ככלל, כפוף הנושא לבחינת נסיבות העניין, אין לתניה תחולה בנוגע למחלוקות הנובעות מהחוזה המאוחר והנוגעות לו.

באותו עניין הוכרע כי אין תחולה לתנית הבוררות הקבועה בחוזה המקורי על המחלוקות הנובעות מהחוזה המאוחר, שכן חוזה זה קובע הסדר ספציפי וחדש בין הצדדים ולכן אין הוא מהווה המשך לקודמו, כי אם הוא מחליף אותו ולא מתקן אותו, ובהעדר החלה מפורשת של תנית בוררות גם על ההסכם המאוחר, אין לה תחולה.

היקש כאמור מכללי הפרשנות בדבר תחולת תנית שיפוט זר נעשה בפס"ד זה מחמת הקרבה הרעיונית בין מטרתה לבין מטרתה של תנית בוררות – דהיינו, הסדרת זהות הגורם המברר את המחלוקת בין הצדדים באמצעות מנגנון הסכמי. בסיס רעיוני משותף זה הוא המביא לכלל מסקנה כי יש לבחון בזהירות התניה על הזכות להתדיין בפני הפורום המוסמך, תוך בחינה שקולה של נוסח ההסכם העומד לנגד עיננו, ושימוש מושכל בכללי פרשנות חוזים.

הדברים אמורים בבהירות בפסק הדין, ואביאם כלשונם:
"אכן, יש לציין כי דברים אלה נאמרו על ידי הנשיא שמגר (בעניין "מנו" הנ"ל – י.ש.) לא בנסיבות בהן חוזה מאוחר הפנה לחוזה מוקדם שהכיל תניית שיפוט זר. ואולם, סבור אני כי אין בכך כדי למנוע החלתם גם בנסיבות כגון דא, שכן אם חלה חובה לתאם בין תניותיו השונות של חוזה אחד בכדי להסיק דבר תחולתה של תניית שיפוט זר, כי אז מקל וחומר שקיימת חובה שכזו כאשר עסקינן במערך הסכמי המורכב משני חוזים או יותר אשר על אף שנעשו בין אותם הצדדים הרי שהחוזה המאוחר מסדיר נושא ספציפי שלא הוסדר בין הצדדים במסגרת החוזה המוקדם, שאז ברי כי יש חובה להבהיר את מצב הדברים ואף ביתר שאת נוכח פוטנציאל הבלבול הטמון בתחולתן הבו זמנית של תניות המעוגנות בהסכמים המסדירים נושאים שונים. יובהר ויודגש כי דבריי אלה מכוונים אך ורק לנסיבות בהן עסקינן בשני חוזים או יותר שנערכו בין אותם הצדדים אך החוזה המאוחר מסדיר נושא ספציפי שלא הוסדר בין הצדדים במסגרת החוזה המוקדם. כך, למשל כאשר החוזה המאוחר אך מאריך את תוקפו של החוזה הקודם, כי אז אין לומר שיש צורך בפירוש או הבהרה בדבר תחולת התניה, שכן הלכה למעשה עסקינן בהמשך טבעי של החוזה הקודם, ובנסיבות כגון דא חל רציונאל "המשכיות" החוזה הקודם שעליו הצבעתי לעיל ואשר הודגש על ידי ד"ר זוסמן ושמעוני (ראו: סעיפים 21-20 לעיל).
מכאן יש ללמוד, על דרך ההיקש כאמור, כי מקום שבחוזה המאוחר, העוסק בנושא ספציפי שלא הוסדר בחוזה המוקדם, אין תנית בוררות מפורשת אלא ישנו אזכור כללי בלבד של חוזה מוקדם המכיל תניית בוררות, להבדיל מאזכור ישיר ומפורש של תניית הבוררות גופה, כי אז בדרך כלל יש לקבוע שהצדדים לא הבהירו את שאלת תחולתה של תניית הבוררות ולא תיאמו בינה לבין האמור בחוזה המאוחר, ומשום כך לכאורה אין לתניה זו תחולה בנוגע למחלוקות הנובעות מהחוזה המאוחר והנוגעות לו. ואולם, ברי כי קביעה זו מותנית בבחינת נסיבות העניין תוך הותרת שיקול הדעת לשופט היושב לדין לפניו נפרסת מלוא המסכת העובדתית והמסמכים הצריכים לעניין.
בהמשך לכך, סבורני כי יש לקבוע שחוזה מאוחר המסדיר סוגיות ספציפיות אשר לגביהן נקבע הסדר קונקרטי שאינו מופיע בחוזה המוקדם, הוא חוזה המחליף את החוזה המוקדם לגבי אותן סוגיות ולא מתקן אותו, ולכן לגבי מחלוקות הנובעות ממנו והנוגעות לו לא תחול לכאורה תניית הבוררות הכלולה בחוזה הראשון, בנסיבות בהן בעלי הדין לא הבהירו ופירשו די הצורך כאמור דבר תחולתה של תניית הבוררות על מחלוקות הנובעות מהחוזה המאוחר והנוגעות לו. בנסיבות אלה לא חל "רציונאל המשכיות" החוזה הראשון...".
(סעיפים 35-37 לפסק הדין. ההדגשות - במקור - י.ש).

8. בענייננו, לא יכול לקום ספק כי ההסכם הסופי לא רק ביטל את ההסכם המקורי, אלא יותר מכך - הוא החליפו בהסכם חדש היוצר התחייבויות חדשות השונות בתכלית מקודמותיהן נשוא ההסכם המקורי.

ההסכם המקורי על תניותיו השונות אינו רלבנטי עוד, חיוביו אינם מתקיימים, הזכויות על פיו אינן מזכות עוד, והצדדים השתחררו מן העסקה נשוא הסכם זה, שהתבטלה.

טול לדוגמא מצב הפוך, בו היה המשיב דווקא מעוניין לשוב ולהיבנות מההסכם המקורי ולדרוש זכויות על פיו (למשל המשך תשלום תשואות בהתאם למנגנון הקבוע בו), האם לא היתה המבקשת 1 זכאית לטעון כי משעה שנכרת ההסכם הסופי, אין זכאי עוד המשיב לדבר מה מכח ההסכם המקורי?

ההסכם המקורי וההסכם הסופי לאו חד הם. אין המדובר בהשלמה או תיקון, כי אם בהסכם אחר, שונה, מחליף, וזאת עפ"י מהותו. וודאי אין המדובר ב"המשך טבעי" להסכם המקורי.

במצב דברים זה שומה היה על הצדדים לכלול גם בהסכם הסופי נוסח תנית שיפוט על מנת שתניה כאמור תחייב, אך לא ניתן להחיל כעת בדיעבד את תנית השיפוט מן ההסכם המקורי על ההסכם הסופי החף מכל איזכור כאמור.

תמיכה להעדר תחולת התניה אלא על סכסוך הקשור בהסכם המקורי יש ללמוד דווקא מלשונו, המנסח את התניה באופן המגביל את ההסכמה לשיפוט זר להסכם המכר בלבד: "... סכסוך כלשהו בין הצדדים הקשור ו/או נובע מהסכם מכר זה..." (ההדגשה אינה במקור – י.ש.), בעוד התביעה אינה מתבססת על הסכם זה, כי אם על הפרתו של ההסכם הסופי, כמו גם על טענות רבות כנגד המבקשים שעניינן במו"מ מתמשך, במצגים, במעשים ובמחדלים העולים כדי עוולות והקשורים בהסכם הסופי.

9. בעניין זה ראויה לעיון החלטתו של כב' הש' א' רובינשטיין ברע"א 4501/05 Deluxe Labratories Inc. נ' דה לקס הוליווד/ישראל-פילם אנד וידאו פרוססינג בע"מ (ניתנה ביום 25.10.05, לא פורסמה) במסגרתה נדחתה טענה כי תנית שיפוט זר במדינת קליפורניה הקיימת בהסכם קודם בין הצדדים, יש לראותה כמשתרעת גם על זיכרון הדברים המאוחר לו, נשוא ההתדיינות הנוכחית:

"מעיון בראיות נראה כי תניית השיפוט הזר הוחלה אך על ההסכם הקודם בין הצדדים ("הסכם פיתוח ורישוי" הנזכר); וכי הצדדים לא כללו במו"מ נשוא ההתדיינות הנוכחית כמתבטא בזכרון הדברים תנייה של שיפוט זר בלעדי, השוללת סמכות מן הפורום הישראלי. הדעת נותנת כי לוא (צ"ל: לו – י.ש) רצו הצדדים לקבוע תנייה כזו היו מעגנים אותה בתנאי זכרון הדברים. מכל מקום, הנטען בתצהירו של מר דרבינסקי, נשיא המבקשת, כי הסכם, אילו נחתם לאחר זכרון הדברים, היה כולל תניית שיפוט בקליפורניה, גם אם הוא אמת - אינו יכול להחיל על זכרון הדברים תנייה זאת, שאינה כלולה בו."

10. לאור כל המפורט לעיל, אין תחולה לתנית השיפוט הזר נשוא ההסכם המקורי על הסכסוך נשוא התובענה.

פורום לא נאות

11. אופן בדיקת טענת פורום לא נאות, על שלביה השונים והטלת הנטל להוכחתה על הטוען לה, הובהרו זה מכבר בפסיקה. כך למשל נקבע בסוגיה זו בע"א 3299/06 רוני יובינר נ' נטע-לי סקאלר (ניתן ביום 26.4.09, לא פורסם):

"ההנחה היא שלבית המשפט הישראלי קיימת סמכות לדון בסכסוך. נתבע הטוען כי הפורום בישראל איננו פורום נאות נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב"תחרות" שבין בית המשפט בישראל לבית המשפט הזר ידו של בית המשפט הזר על העליונה והוא הפורום הנאות, בעוד בית המשפט בישראל הוא פורום לא נאות. קביעה כי בית המשפט בישראל הנו פורום בלתי נאות אינה נעשית אך במאזן נוחות רגיל. על הטוען טענת פורום בלתי נאות לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר. פסילת הפורום הלא נאות אינה מופעלת כדבר שבשגרה, היא מופעלת רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי. המבחן לקיומו של פורום טבעי אחר הוא מבחן מירב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום המקומי אלא אם מירב הזיקות הרלבנטיות מכריעות על פורום אחר ואשר לו הקשר האמיתי והמהותי למקרה."

12. בענייננו, עומד כאמור לדיון ההסכם הסופי, עליו חתומה מלבד המבקשת 1, גם המבקשת 2, שהינה חברה ישראלית.

למעשה, מלבד המבקשת 1 שהינה חברה זרה המאוגדת במדינת נבאדה שבארה"ב, יתר המבקשים הינם ישראלים.

בכתב התביעה מפורטת השתלשלות ארוכה של מו"מ ממושך שהתנהל בישראל באמצעות מי מהמבקשים (או מי מטעמם ו/או בשמם) לקראת החתימה על ההסכם הסופי, במהלכו מיוחס למבקשים ביצוע עוולות כלפי המשיב בישראל, ולבסוף, חתימה על ההסכם הסופי, בישראל.

מהלכי עסקת ההסכם הסופי, נשוא התובענה, בוצעו אם כן בישראל ואף כי הנכס מצוי במדינת נבאדה אין בכך כדי להוות מכשול בעידן "הכפר הגלובלי" בו אנו מצויים, ובמיוחד בהתחשב באפשרויות התקשורת הטובות הקיימות בין ישראל למדינות ארה"ב.

בנסיבות אלה, אין כל עליונות לפורום הזר על פני הפורום המוסמך, והמבקשים לא עמדו בנטל להוכיח כי הקשר האמיתי והמהותי לעניין הנדון הינו דווקא לפורום הזר.

עמדה על כך כב' הש' מ' נאור בהחלטה מיום 8.6.2010 ברע"א 2129/10 Atlas Esttates Investment B.V נ' Stronginfo Consaltanas Ltd (לא פורסמה):
"קביעות בית המשפט המחוזי בעניין מירב הזיקות מצביעות על הפורום הישראלי כפורום הנאות לקיום הבוררות, גם בהתעלם מהסתמכותו של בית המשפט על החוזה בשפה הפולנית; בית המשפט המחוזי קבע, כי רבים מבעלי העניין בעסקה ובחברות הזרות, הם ישראלים. כן נקבע, כי משא ומתן לקראת כריתת החוזה התנהל בישראל, ככל הנראה על רקע הזיקה של גורמים ישראלים לעסקת הנדל"ן הפולנית, וכי שכלול ההסכם בפולין נעשה מטעמים של תכנון מס. כספי התמורה החוזית הועברו לחשבון בנק בישראל...
יש לזכור, כי נקודת המוצא היא, כי הפורום הישראלי מוסמך לדון, ורק במקרים בהם הוכח כי לפורום הזר יתרון משמעותי על פני הפורום המקומי, תתקבל הטענה בדבר אי נאותות הפורום המקומי...
במקרה דנן, לא עלה בידי המבקשות להוכיח כאמור. טענת המבקשות, לפיה בין העדים העתידים להעיד בבוררות יכללו מספר לא מבוטל של עדים פולנים, וכי הסעד המבוקש על ידי המשיבות – מסירת מסמכים וכספים הנמצאים בפולין - אינו אכיף בישראל, אין בהן כדי להראות יתרון משמעותי לפורום הפולני; בעידן הטכנולוגי של ימינו, ובהתחשב בגלובליזציה המשפיעה על העולם העסקי, אין ליתן משקל משמעותי בשאלת נאותות הפורום להימצאותם של עדים פוטנציאליים מחוץ למדינה, או להימצאות מסמכים או כספים מחוץ למדינה."

העדר יריבות

13. כלל הוא כי סילוק תובענה על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל.
(ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' עשירית, תשס"ט-2009, בעמ' 171).

מלבד עילות התביעה כנגד המבקשות 1 ו-2 החתומות על ההסכם הסופי, מפרט כתב התביעה עילות תביעה אישיות, לרבות עוולות נזיקיות, נגד המבקשים שאינם תאגידים.

כן, מפורטות בכתב התביעה טענות לזהות בחבות לפעולות משפטיות בין המבקשות 1 ו-2 וטענה לשרשרת חברות בבעלות, בשליטת ו/או בניהול המבקשים 6-8, המעורבות באופנים שונים בעסקה נשוא התובענה.

טענות אלה טעונות בירור, על הפן העובדתי שבהן, ובוודאי אינן כה קלושות עד כי תהיינה ראויות לסילוק על הסף.

14. עוד נטען בכתב התביעה להעתקת הפעילות הכלכלית של המבקשת 2 למבקשות 3-5, תוך ערבוב וזיהוי תחת אותו סימול מסחרי, מיקום פיזי ומהות הפעילות הכלכלית, לרבות ייחוס להן של פרויקט "צ'אפל היל" נשוא התובענה. בכתב התביעה טענות כי המבקשות 3-5 משמשות בפועל ככסות לפעילות הקודמת של המבקשת 2, במיוחד לאחר שהוגשו נגדה תביעות משפטיות, וכאמצעי להברחת נכסים והתחייבויות.

למעשה, מתוארות בכתב התביעה מעורבות וערבוביה בולטת בין הגורמים הנתבעים לבין עצמם ובפעולתם למול המשיב, לרבות ערבוב בין כספים אישיים של המשיב 6 לבין כספי החברות שבשליטתו.

בנסיבות אלה, סילוק התובענה בשלב כה מקדמי כנגד מי מהמבקשים אינו אפשרי, והכרעה בשלל הטענות ע"י חיוב או זיכוי מי מהמבקשים באיזה מן הסעדים הנתבעים מחייבת בירור לגופו, לרבות עובדתי.

סיכום

15. סוף דבר, מהנימוקים המפורטים לעיל, נדחית הבקשה על כל חלקיה.

המבקשים 1-8 ישאו בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון