טענת חוסר סמכות עניינית

1. הבקשה אשר לפני הינה בקשה לסילוק התביעה על הסף או לחלופין העברת לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב מחמת העדר סמכות עניינית.

2. הבקשה הוגשה בידי הנתבע (להלן: "המבקש") , אשר טוען כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתובענה וכי הסמכות לדיון בתובענה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. לטענתו, התביעה עוסקת בסכסוך בין ידועים בציבור ועילתה נובעת מהסכסוך בתוך המשפחה וכן מציין כי בפני בית המשפט לענייני משפחה תלויה ועומדת תביעתו כנגד המשיבה ויש לדון בשתי התובענות, אשר קשורות זו לזו, באותו בית משפט.
עוד מבוקש, כי המשיבה תחויב בהוצאות שכן העברת הדיון מכוח חוסר סמכות עניינית נתבקשה כבר בדיון והמשיבה הביעה התנגדותה לכך.

3. מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה, שכן בתיק התקיימו מספר דיונים ורק כעת מעלה המבקש לראשונה, הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית. עוד נטען כי המבקש העלים מעיני בית המשפט את העובדה כי הוא עצמו סבור שהאינסטנציה המתאימה לדיון בעניינם הינה בית משפט אזרחי, שכן הגיש זה מכבר תביעה בעניינים דומים ומקצתם אף חופפים, לבית משפט השלום בתל אביב.

4. כבר כעת יש להבהיר כי אין בטענה זו כדי למנוע העברת התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית. זאת, הן מאחר ובתביעה אותה הגיש המבקש הופיעו בעלי דין נוספים אשר אינם חלק מיחסי המשפחה בין הצדדים והן נוכח העובדה כי אין בקיום דיון נוסף בפני בית משפט אזרחי כדי להקנות סמכות עניינית מקום שזו איננה מצויה.
5. הנתבעת מוסיפה, כי בפסק הדין אשר ניתן בבית משפט השלום בה"פ 35889-11-11 (להלן: פסק הדין של כב' השופט שקד), נקבעו קביעות עובדתיות ביחסים שבין המבקש למשיבה בנוגע לרכב או לתשלומים בגינו ויש בקביעות אלה כדי להוות השתק פלוגתא ו/או מעשה בית דין. בהתאם לכך מבקשת המשיבה כי בית המשפט ייתן כבר כעת פסק דין חלקי בעניין הרכב.

6. בתשובתו, חוזר המבקש ומדגיש כי טענת סמכות עניינית ניתן להעלות בכל שלב של ההליך. לטענתו, קיומו של הליך אזרחי אחר בעניינים דומים, אינו מהווה הוכחה לכך שהסמכות במקרה זה אינה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. עוד טוען המבקש, כי המשיבה לא כפרה בטענת סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בהליך אשר מתנהל כנגדה שם.

7. לעניין פסק הדין של כב' השופט שקד, טוען המבקש כי אין מדובר בפסק דין חלוט וכי בכוונתו לערער עליו ולפיכך זה אינו יכול להוות השתק פלוגתא או מעשה בית דין. בנוסף, מבהיר המבקש לבית המשפט מהם הטעמים אשר בגינם סבור הוא כי שגה בית המשפט קמא בהכרעתו ומבהיר כי פסק הדין נוגע אך לעניין הרכב ואינו דן בכל האמור ליתר עילות התביעה שבדנן.

8. לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, בתגובת המשיבה ובתשובה לתגובה סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל, כך שהתביעה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון להכריע לגופו של עניין בבקשת המשיבה למתן פסק דין חלקי וככל שתבקש לעשות כן, תוכל להעלות טענה זו במסגרת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

9. ככלל, טענת חוסר סמכות עניינית הינה טענה אשר על בית המשפט להיזקק לה בכל שלב של ההליך- ראה בעניין זה בג"צ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול פ"ד מח(4) 591, 616. לפיכך, אין בטענת המשיבה לפיה המבקש מעלה טענה זו לראשונה- כדי להביא לדחיית הבקשה.

10. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק") , אשר קובע כי "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה".
סע' 1 לחוק מגדיר מהם ענייני משפחה- "בחוק זה, ענייני משפחה- אחת מאלה: ... (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא... לעניין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו... ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג..."

11. במקרה דנן, אין חולק על כך שבני הזוג היו ידועים בציבור בתקופה שקדמה להגשת התביעה, התגוררו יחד, ניהלו משק בית משותף ואף ערכו הסכם ממון בגין מערכת יחסים זו במסגרתו הצהירו על רצונם לחיות כזוג ולנהל משק בית משותף, ראו הסכם הממון שצורף כנספח 2 לבקשה. יש לציין כי עצם העובדה שנערך הסכם ממון במקרה הנדון, מעיד כאלף עדים על הערכאה המוסמכת – כפי ששני הצדדים כיוונו אליה, בזמנו.

12. עיון בכתב התביעה מעלה כי עילות התביעה נוגעות במישרין למערכת היחסים בין המבקש למשיבה – המשיבה תובעת פיצוי בגין הרס המיטה הזוגית אשר הרס המבקש לאחר שעבר להתגורר עימה; נתבע פיצוי בגין הרס השירותים בעת עזיבת הבית המשותף וכן פיצוי בגין אי פינוי ציוד המשיב מן הבית המשותף; נתבעת השבת מצלמת הוידאו או שוויה, אשר ניתנה ע"י המשיבה למבקש במהלך החיים המשותפים.
מכאן ללמדך כי עילות התביעה נוגעות באופן מובהק לקשר בין הצדדים עת היו בני זוג.

13. משעה שהתביעה, רובה ככולה, עוסקת בעניינים הנובעים ממערכת היחסים של הצדדים, אשר הינם בני משפחה כהגדרתם בחוק, הרי שהסמכות לדון בה מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית משפט זה. העובדה שהמבקש הגיש תביעה להצהרת בעלות על הרכב לבית משפט שלום (בה היה מעורב צד נוסף), אין בה כדי לפגוע במסקנתי, מה עוד שהמבקש הגיש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה, וזו האחרונה ממשיכה להתברר שם. טוב יעשו הצדדים אם איחדו בין כל התביעות התלויות ועומדות בינהם, והנודעות למערכת היחסים שניהלו בעבר.
לפיכך, הריני מורה על העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב.

14. באשר להוצאות, משעה שבדיון אשר נערך בפני המשיבה התנגדה להעברת הדיון בטענת חוסר סמכות עניינית ובקשה זו נתקבלה, מצאתי לנכון להורות כי המשיבה תשלם למבקש 1,000 ₪ הוצאות בגין בקשה זו וזאת בתוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוסר סמכות עניינית

  2. טענת סמכות עניינית

  3. טענת חוסר סמכות עניינית

  4. טענת העדר סמכות עניינית

  5. אכיפת חוזה סמכות עניינית

  6. העברת דיון סמכות עניינית

  7. הערת אזהרה סמכות עניינית

  8. מחיקת תביעה סמכות עניינית

  9. בית הדין לעבודה סמכות עניינית

  10. ביטול כתב אישום סמכות עניינית

  11. חוזה דיני עבודה סמכות עניינית

  12. העלאת טענת חוסר סמכות עניינית

  13. העברת דיון מחוסר סמכות עניינית

  14. הפקעת קרקעות סמכות עניינית ייחודית

  15. מועד העלאת טענת חוסר סמכות עניינית

  16. חוסר סמכות עניינית לבית הדין לעבודה

  17. בקשה למחיקה על הסף העדר סמכות עניינית

  18. בית משפט לעניינים מנהליים סמכות עניינית

  19. בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות עניינית

  20. ביטול החלטת בית הדין השרעי מחוסר סמכות עניינית

  21. העברת תביעה לבית משפט אזרחי בשל העדר סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מנהליים

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון