טענת פגם בכתב האישום

כתב האישום שבפני הוגש לבית משפט זה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב ב- 3.01.06. כתב האישום מייחס לרמי חמאל (להלן: "הנאשם") גניבה בידי מורשה, אותה ביצע ב-13.08.04, תוך כדי שירותו כשוטר במטה מרחב דן.

בפתח הדיון שבפני העלה הנאשם, באמצעות באת כוחו עו"ד סנדי אלמוג מהסנגוריה הציבורית, טענה מקדמית "כבר זוכיתי". הטענה נגזרת מהעובדה, שכתב האישום בתיק זה הוא, למעשה, כתב האישום השלישי שהוגש נגד הנאשם בגין אותו מעשה גניבה.


לשם הבהירות להלן פרוט ה"גלגולים" שעברו כתבי האישום, שהוגשו נגד הנאשם:

א. ב- 01.09.05 הוגש נגד הנאשם כתב אישום לבית המשפט המחוזי בת"פ 40270/05 (להלן: "כתב האישום הראשון"). בכתב האישום הראשון יוחסה לנאשם עבירת גניבה בידי עובד ציבור. ב- 28.11.05 השיב הנאשם לכתב האישום הראשון בכפירה מפורטת (ראו פרוטוקול במ/3). לאחר תשובת הנאשם, החליט בית המשפט המחוזי כדלקמן:

"נקבעה תזכורת נוספת ליום 6.12.05 שעה 11:30, עד אז תודיע המדינה אם בכוונתה להמשיך לנהל את התיק הזה בערכאה זו או שמא בדעתה להעבירו לבית משפט שלום. כנ"ל תודיע ב"כ הנאשם אם יש בפיה טענות מקדמיות, או אחרות..."

ב. התיעוד שבפני מפרט את ההליכים הקודמים באופן חלקי בלבד. מהחומר הקיים עולה, שכתב האישום הראשון תוקן לקולא בבית המשפט המחוזי, והועבר לבית משפט השלום לת"פ 6722/05 (להלן: "כתב האישום השני"). כתב האישום השני נקבע לדיון בפני כב' השופט בארי. בפתח הדיון בת.פ. 6722/05 טען הנאשם באמצעות באת כוחו עו"ד ס. רייכמן, טענה מקדמית, "פגם בכתב האישום". הפגם אליו הפנתה הסנגורית נובע ממחדלה של התביעה ליידע את הנאשם, קודם להגשת כתב האישום, שהיחידה החוקרת העבירה אליה חומר חקירה בעבירת פשע. התביעה מחויבת במשלוח הודעה כזו על פי הוראת סעיף 60א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב –1982 (להלן: "החסד"פ"), וממנה נגזרת זכותו של הנאשם לפנות לתביעה בבקשה שלא להגיש נגדו כתב אישום (סעיף 50א(ד) לחסד"פ).
בתשובתה לטענה המקדמית בפני כב' השופט בארי, נדרשה התביעה להליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי ולכפירת הנאשם. לדעתה, משכפר הנאשם במיוחס לו, הגיע הדיון לשלב שבו העלאת טענה מקדמית מחייבת את הנאשם, לבקש מבית המשפט להתיר לו להעלות טענת פגם בכתב האישום, והוא לא עשה כן. התביעה לא התעלמה מהוראת סעיף 60א(ד) לחסד"פ, שקובע את זכותו של נאשם כאמור לעיל, אך הדגישה שהזכות שבסעיף 60א(ד) לחסד"פ, נכנסה לתוקף לאחר המועדים שהיו רלוונטיים לכתב האישום השני (ראו הטיעונים בפרוטוקול במ/1 א ובמ/2).
למרות זאת, הסכימה התביעה לביטול כתב האישום השני, ובית המשפט נענה לבקשה, כפי שיפורט להלן.


ג. לאחר ביטול כתב האישום השני, הודיעה הפרקליטות לנאשם על זכותו לפנות אליה בכתב, ולהעלות טיעוניו. הסנגורית דחתה ההצעה, כעולה מ-במ/5. לטענתה, תשובת הפרקליטות בכתב שהוגשה בפני כב' השופט בארי (במ/2) מעלה, ששימוע, אם יהיה כזה, לא יהיה נקי מדעה קדומה נגד הנאשם. הסנגורית הסתפקה בטיעון, שבהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, אין להגיש נגדו כתב אישום.

ד. התביעה נאמנה לכוונה להביא הנאשם לדין בגין העבירה שהיא מייחסת לו, הגישה ב-23.04.06 את כתב האישום דנן, שהוא כאמור כתב האישום השלישי. בישיבה הראשונה שבפניי ביום 10.07.06 טענה הסנגורית, עו"ד סנדי אלמוגי, בשם הנאשם, טענת "כבר זוכיתי". הנמקותיה מפורטות בפרוטוקול ובהשלמותיה בכתב, ואין צורך לחזור. בקליפת אגוז יאמר, שלטענת הסנגורית, הכפירה שכפר הנאשם בבית המשפט המחוזי היא בגדר תשובה לכתב האישום השני, וביטול כתב אישום לאחר כפירה מפורטת, משמעו זיכוי.
התביעה השיבה בעל פה, ולאחר שנתקבלו בבית המשפט השלמות בכתב ששלחה הסנגורית (אשר הוגשו יחד עם בקשה ללא קבלת רשות), ניתנה לפרקליטות אפשרות להשלים. התביעה חולקת על דעתה של הסנגורית באשר
למשקלה המשפטי של הכפירה בכתב האישום הראשון בהקשר לכתב האישום השני. מעבר לכך היא טוענת, שביטול כתב אישום אין משמעו זיכוי.

ה. המחלוקת בין ב"כ הצדדים מתמקדת, איפא, בשאלה אם ניתן לראות בכפירה המפורטת, שכפר הנאשם בתשובתו לכתב האישום הראשון, כפירה גם בעובדות כתב האישום השני, והאם הביטול שבוטל כתב האישום השני על סמך הכרזת התביעה, משמעו זיכוי. מקובל עלי, שהתביעה שינתה את התייחסותה לכפירת הנאשם, ובעוד שבפני כב' השופט בארי טענה שהיא בת תוקף, בפני טענה היפוכו של דבר. לטעמי- יש טעם לפגם בשינוי עמדה כנ"ל. יחד עם זאת, פטורה אני מהצורך להכריע בשאלה זו, לאור עמדתי באשר למשמעות סיום ההליך שהתנהל בת.פ 6722/05.

ו. מהשתלשלות ההליכים בתיק זה, כפי שפורטו לעיל, עולה באופן חד משמעי, שהתביעה בשום שלב שהוא, לא חזרה בה מכתב האישום שהוגש נגד הנאשם. בפני כב' השופט בארי הצהיר נציג פמת"א:

"...כשבית המשפט העליון יושב על המדוכה החלטנו לא להתנגד לביטול כתב האישום..." (הדגשה שלי – ד.ר-ש.).

ובית המשפט החליט:
"לאור דברי התובע כי הוא מסכים לביטולו של כתב האישום, אני מבטל את כתב האישום. רשמתי בפני כי החומר וכוונת התביעה להגיש כתב אישום הועברו לידיעת הנאשם...". (הדגשה שלי – ד.ר-ש.).

כאן המקום להידרש להבדל המשפטי שבין חזרת התביעה מכתב אישום שהגישה נגד נאשם, הנכנסת לגדר סעיפים 94(א) ו-94(ג) לחסד"פ, לביטול כתב האישום בעקבות טענה מקדמית, הנכנסת לגדרו של סעיף 150 לחסד"פ.

ח. הודעת התביעה על חזרה מאישום לאחר כפירת נאשם, מונעת ממנה (מהתביעה) מלחזור ולהאשימו באותו מעשה ללא קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 94(ג) לחסד"פ). חזרת תביעה מאישום לאחר שמיעת תשובת הנאשם מגלמת, ולו לכאורה, הצהרה, שהתביעה שוכנעה מכפירת הנאשם, ואיננה עומדת על ברור אשמתו. לנאשם זכות לכאורית להסתמך על הצהרה מעין זו, והיא עומדת לו כל עוד לא שקל היועץ המשפטי לממשלה את זכותו זו מול אינטרסים אחרים, והחליט להעדיפם. המצב שונה כשבית המשפט מבטל כתב אישום, לאחר שמצא לקבל טענה מקדמית. בין בזכות בין ברשות יכול נאשם להעלות טענה מקדמית בכל שלב של המשפט עד למתן הכרעת הדין, ללא קשר לתשובתו. בית המשפט, המקבל טענת "כבר הורשעתי" / "כבר זוכיתי", איננו קובע דבר באשר לחפותו או אשמתו של הנאשם, הוא רק בודק האמנם אותו מעשה עבירה היה נושא לדיון והכרעה שיפוטיים. בהתאם לכך מחליט בית המשפט אם לקבל את הטענה או לדחותה. החלטה בטענה מקדמית אינה הכרעה שיפוטית, שקובעת עובדות כמעשה בית דין. זהו הרציונאל העומד בבסיס דבריו של כב' השופט קדמי, כי ביטול כתב אישום לעולם אינו מביא לתוצאת זיכוי, בספרו "סדר הדין הפלילי" מהדורת תשס"ג-2003 עמ' 894- 898.

ט. במקרה שבפני, התביעה לא חזרה בה מכתב האישום. כפי שצוטט לעיל, כתב האישום בוטל על ידי כב' השופט בארי בהסכמת התביעה. האשמה המיוחסת לנאשם טרם נידונה בבית המשפט. ביטולו של כתב האישום השני לא יכול לבסס טענת "כבר זוכיתי".

סוף דבר- אני דוחה את הטענה המקדמית ומחייבת את הנאשם להשיב לכתב האישום. אני קובעת את הדיון ליום 07.09.06 שעה 08:30.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הגשת כתב אישום

  2. אי הקראת כתב אישום

  3. אין להשיב על האשמה

  4. התיישנות כתב אישום

  5. טענת פגם בכתב האישום

  6. אין מקום להשיב לאשמה

  7. היתר בניה כתב אישום

  8. מועד להגשת כתב אישום

  9. איחור בהגשת כתב אישום

  10. העברת התיק לפרקליטות

  11. ביטול כתב אישום פלילי

  12. ביטול כתב אישום בהסכמה

  13. ביטול כתב אישום תעבורה

  14. בקשה למחיקת כתב אישום

  15. זכות עיון בכתבי אישום

  16. ביטול כתב אישום התיישנות

  17. ביטול כתב אישום עקב סחבת

  18. התיישנות הגשת כתב אישום

  19. ביטול כתב אישום טרם הקראה

  20. ביטול כתב אישום מסירה כדין

  21. ביטול כתב אישום לאחר הקראה

  22. איחוד הדיון בשני כתבי אישום

  23. אי הארכת חוזה בגלל כתב אישום

  24. אין להשיב לאשמה בהליך אזרחי

  25. ביטול כתב אישום חריגות בניה

  26. ביטול כתב אישום אכיפה בררנית

  27. ביטול כתב אישום הגנה מן הצדק

  28. ביטול כתב אישום טענות סותרות

  29. הגנה מן הצדק ביטול כתב אישום

  30. ביטול כתב אישום מחמת התיישנות

  31. התיישנות לאחר הגשת כתב אישום

  32. אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום

  33. איחוד אישומים - הפרדת אישומים

  34. טענות מקדמיות הקראת כתב אישום

  35. ביטול כתב אישום בשל אכיפה בררנית

  36. אי הוכחת נסיבות העבירה בכתב האישום

  37. ביטול כתב אישום אי קיום חובת היידוע

  38. דחיית בקשה לביטול כתב אישום מן הצדק

  39. הכשרת בניה בדיעבד, בניה שלגביה הוחלט על הגשת כתב אישום

  40. היתרי בנייה התקבלו עוד בטרם הוגש כתב האישום ביחס לעבודות הבניה

  41. כתב האישום על הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה

  42. בקשה מקדמית למחוק את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית

  43. כתב אישום על שימוש בשלוש יחידות נפרדות למגורים במקום, שבו הותר שימוש ביחידה אחת

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון