מבחן אובייקטיבי לשון הרע

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

לטענת התובע, הכפישה אותו הנתבעת בפני אחרים והטרידה אותו. בין השאר, טענה הנתבעת, כי הרתה לתובע, וזאת בנסיון לסחוט ממנו כספים. במעשיה אלו גרמה לו הנתבעת נזק, כפי שטוען התובע. עתה עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים.


הנתבעת מצידה, מכחישה את טענות התובע. לטענתה, דווקא היא זו שהפכה לקרבן הטרדות ואיומים מצידו של התובע. התובעת טוענת, כי במשך כמה שנים חי התובע בביתה, והם חיו כבני זוג לכל דבר ועניין. עוד לפני שהפסיק התובע להתגורר בביתה של הנתבעת ביחד עמה, הסכים התובע, כי ישלם לנתבעת סך של 60,000 ₪ בגין השתתפותו בהוצאות אחזקת ביתה של הנתבעת בזמן מגוריו שם. סוכם, כי סכום זה ישולם בתשלומים חדשיים שווים ורצופים בסך 1,000 ₪ כל אחד.

דיון:

ב"כ התובע בכתב סיכום טענותיו תחם את המחלוקת שבין הצדדים, והעמידה על שאלה אחת ויחידה: האם הדברים שאמרה הנתבעת לעו"ד יונית גולן, שנישאה לאחר מכן לתובע, כי היא הרתה לתובע, מהווים פרסום לשון הרע.

התובע אינו חולק על כך, שבינו ובין הנתבעת התקיימה מערכת יחסים אינטימית. בעדותו בפני הודה התובע בקיום יחסי מין הנתבעת. גם עו"ד יונית גולן, שלימים נישאה לתובע, אישרה בעדותה במשטרה ביום 10.12.03, כי הבינה מדבריו של התובע עצמו, כי התובע והנתבעת קיימו יחסי מין זה עם זו במהלך תקופת ידידותם. העדות הוגשה וסומנה כמוצג נ/3.

מערכת היחסים הקרובה שבין התובע והנתבעת זוכה לתימוכין נוספים. לבית המשפט הוגשו פתקים שונים שכתב התבוע לבנותיה של הנתבעת. התובע אישר, כי הפתקים נכתבו בכתב ידו (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 17.9.06, שורות 17-18). הפתקים הוגשו וסומנו נ/2. האמור בפתקים נושא אופן אישי, ותומך בטענות הנתבעת בדבר קיומו של קשר אישי, קרוב ואינטימי בינה ובין התובע, שהביא גם למערכת יחסים אישית וקרובה בין התובע ובין בנותיה של הנתבעת.


נראה כי יש, איפוא, לקבל את טענות הנתבעת, ולקבוע, כי בין הנתבעת והתובע התקיימה לאורך זמן מערכת יחסים קרובה ואינטימית, שכללה גם קיום יחסי מין. דבר זה היה ידוע לעו"ד גולן מפיו של התובע עוד בטרם נישאה לתובע. השאלה הנשאלת עתה היא, האם בנסיבות אלו מהווים דבריה של הנתבעת בשיחתה עם עו"ד גולן בנוגע לחשש, כי הרתה מהתובע, פרסום של לשון הרע?

בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1945, נאמר:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".


הסעיף מגדיר, מהו לשון הרע. הסעיף קובע, ככל שהדברים נוגעים למקרה שבפנינו, כי "לשון הרע" הוא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם או לבזותו. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי המבחן הקובע בעניין זה הוא מבחן אובייקטיבי. כיצד עלולה החברה להגיב לפרסום אותם דברים, זו השאלה עליה יש להשיב בעת בחינת הדברים. תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע איננה מענייננו. כך נאמר בעניין זה בע"א 466/83, שאהה נ' דרדריאן, פד"י לט(4)734, 740:

"המבחן, שבאמצעותו ייקבע אם אכן דברים מסוימים שפירסם פלוני עלולים להוות לשון הרע כלפי אדם פלמוני, אינו מבחן סובייקטיבי. המבחן הוא אובייקטיבי במהותו, לאמור:נ לא קובע, מה חושב הנתבע המרגיש עצמו נפגע. אלא הקובע הוא, כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו פירסום".

כן ראה הדברים שנאמרו בע"א 723/74, הוצאת עתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, פד"י לא(2)281, 293:

"המבחן בדבר קיום לשון הרע לפי סעיף 1 איננו מתמצה בתחושת העלבון הסובייקטיבית של הפרט, עליו נסב הדיבור או הכתב המייחס לו דברים פוגעים, אלא יסודו אובייקטיבי, היינו מה השפעתם או זיקתם של דברי לשון הרע להערכה לה זוכה הפרט-התובע בעיני הבריות"

סבורני, כי על סמך מבחן אובייקטיבי זה, אין דבריה של הנתבעת לעו"ד גולן, כי היא חוששת שהרתה מהתובע, מהווים לשון הרע. כאמור לעיל, עו"ד גולן ידעה עוד קודם לכן על מערכת היחסים האינטימית, שהתקיימה בין התובע והנתבעת. היא הבינה, כפי שצויין לעיל, כי מערכת יחסים זו כללה קיום יחסי מין. הדברים נודעו לעו"ד גולן מפיו של התובע עצמו, שסיפר לה על יחסיו עם הנתבעת. בנסיבות אלו, העלאת חשש בדבר הריון שנגרם כתוצאה מיחסים אלו, לא היה בה כדי להשפיל את התובע או לבזותו בעיניה של עו"ד גולן. התובע עצמו לא נרתע מלספר לעו"ד גולן, שעימה עמד להינשא, על יחסיו עם הנתבעת. הריון הינו תוצאה צפויה ומסתברת של קיום יחסי מין. הכיצד סבור, איפוא, התובע, כי עצם הכניסה להריון, כאשר דבר קיום יחסי המין היה ידוע מפיו עוד קודם לכן, יש בו משום השפלה ביזוי או פגיעה?! על כן ברור שהדברים, שאמרה הנתבעת לעו"ד גולן, אינם מהווים לשון הרע, וממילא דין התביעה להידחות.

סיכומם של דברים, התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עורך דינה בסך 8,000 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אשם תורם לשון הרע

  2. התיישנות לשון הרע

  3. בחינת אמרות לשון הרע

  4. מחיקת תביעה לשון הרע

  5. בוררות בתביעת לשון הרע

  6. גילוי מסמכים לשון הרע

  7. מכתב תלונה למבקר המדינה

  8. אחריות שילוחית בלשון הרע

  9. מבחן אובייקטיבי לשון הרע

  10. הפרת חובה חקוקה לשון הרע

  11. אינטרס ציבורי בפרסום לשון הרע

  12. העברת תיק ועד בית - לשון הרע

  13. אחריות גלובס בגין פרסום לשון הרע

  14. טענת הוצאת דיבה עקב האשמות כוזבות

  15. אחריות על פרסום לשון הרע בפורום באינטרנט

  16. אחריות ספק אינטרנט לפרסומי לשון הרע של גולשים

  17. תביעה לקבלת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין לשון הרע

  18. חובת דיווח חסרי ישע - תביעה לפי חוק איסור לשון הרע

  19. תביעת לשון הרע נגד הוצאה לפועל (הרשות לאכיפה וגבייה)

  20. תביעה על סך 70,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965

  21. האם פרסום כותרת בעיתון בדבר פיטורים מהעירייה מהווה לשון הרע ?

  22. תביעה של כתב ספורט בגין פרסום לשון הרע באתר אינטרנט של אוהדים

  23. לשון הרע - סירוב שיק מחמת היעדר כיסוי מספיק עלול לבזות אדם ולהשפילו

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון