מבחן המראה והצליל


1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 23.11.2004 (כבוד השופט י' זפט), שבמסגרתה נענה בית-המשפט לבקשת המשיבה 1 (להלן – המשיבה) והורה על שחרור טובין מסוימים אשר נתפסו על-ידי שלטונות המכס.

2. המבקשת הינה יצרנית סוכריות “mentos”, ובבעלותה סימן מסחר רשום לגבי סוכריות אלה. סימן המסחר כולל את המילה “mentos”, כשהיא כתובה באותיות כחולות על רקע תכלת. על רקע זה מופיע איור של עיגולים המסמלים סוכריות בגוונים של לבן ותכלת. מימין למילה “mentos” מופיע איור בצורת ענן במסגרת אדומה. ביום 12.7.2004 פנתה המבקשת לשלטונות המכס, לאחר שנודע לה כי המשיבים 6-1 (להלן – המשיבים) עומדים לייבא לארץ סוכריות בשם “snax”, שאריזתן דומה לאריזת סוכריות המבקשת. ביום 28.7.2004, משהגיעו סוכריות ה-“snax” לישראל, הודיעו שלטונות המכס למבקשת על תפיסת הטובין האמורים, שכן לכאורה הם מפרים את סימן המסחר שלה. שחרורו של משלוח הסוכריות עוכב מכוח הסמכות הנתונה למנהל המכס על-פי סעיף 200א לפקודת המכס [נוסח חדש] לעכב טובין המפרים לכאורה זכות בסימן מסחר. המבקשת הפקידה ערבות בנקאית בסך 50,000 ש"ח כתנאי לעיכוב המשלוח, וביום 4.8.2004 הגישה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה נגד המשיבים. בגדרה מבוקשים על-ידי המבקשת, בין היתר, צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לייבא את סוכריות ה-“snax” לארץ ולהפיצן, וכן מינוי באי-כוחה של המבקשת לכונסי נכסים לשם השמדת אותן סוכריות. יצוין עוד כי המשיבים ביקשו לייבא סוכריות בשלושה טעמים שונים – מנטה, תות ופירות, אולם ביום 20.7.2004 הנפיק משרד הבריאות אישור לייבא רק את הסוכריות בטעם מנטה, שכן שני הטעמים האחרים מכילים צבע מאכל אסור. שחרור משלוח סוכריות ה-“snax” מעוכב אפוא ממועד תפיסתו על-ידי המכס. ביום 10.10.2004 הגישה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגדר התובענה, בקשה ל"צו עשה זמני", ובה ביקשה את שחרור סוכריות ה-“snax” שנתפסו על-ידי המכס בטענה שהן אינן מפרות את סימן המסחר הרשום של המבקשת. ביום 23.11.2004 החליט בית-המשפט המחוזי להיענות לבקשה האמורה והורה על שחרור הטובין שיובאו על-ידי המשיבים. בהחלטה נקבע כי טובין אלה אינם דומים עד כדי הטעיה למוצרי המבקשת. ביום 24.11.2004 הורה בית-המשפט המחוזי, לבקשת המבקשת, על עיכוב ביצוע החלטתו עד ליום 29.11.2004. ביום 28.11.2004 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה על החלטתו של בית-המשפט המחוזי. בגדרה של בקשה זו ביקשה המבקשת לעכב את ביצוע החלטתו של בית-המשפט המחוזי ולא לשחרר את הסוכריות מהמכס. בו ביום החלטתי להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע, וכעת הגיעה השעה להכריע בבקשת רשות הערעור.

3. המבקשת טוענת כי קיים דמיון מטעה בין אריזת סוכריות ה-“snax”, שיובאו על-ידי המשיבים, לאריזת סוכריות ה-“mentos”, המיוצרות על-ידיה. לטענת המבקשת, הדמיון המטעה בא לידי ביטוי, בין היתר, באופן עיצוב האריזה (גליל בצבע כסף ששוליו בולטים משני צדי האריזה) ובצורת הכיתוב על האריזה (בשני המוצרים מופיע שם המוצר באותיות בצבע כחול עם "צל" לבן). דמיון מטעה זה הוא הבסיס לטענות המבקשת נגד המשיבים בדבר הפרת סימן מסחר רשום, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה במוניטין. עוד טוענת המבקשת כי מדובר במוצרי צריכה זולים שהצרכן נוטל אותם מהמדף לפי ההתרשמות הראשונית שלו וללא תשומת לב מיוחדת מצדו, ועל-כן החשש להטעיה הינו רב יותר. טענה נוספת של המבקשת היא כי הלקוחות העיקריים של מוצרי הסוכריות הם ילדים, וחלקם אינם קוראים אנגלית כלל, ועל-כן יקשה עליהם להבחין בין שמות שני המוצרים. לעומת זאת המשיבים טוענים כי סימן המסחר הרשום של המבקשת מוגבל למילה “mentos”, וכי לא הפרו סימן מסחר זה. באשר ליתר העילות שעליהן מבוססת בקשת רשות הערעור טוענים המשיבים כי רשויות המכס אינן מוסמכות כלל לעכב טובין שנטען כי הם מפרים זכויות קניין רוחני בשל עילה כלשהי מלבד הפרת סימן מסחר רשום (או הפרת זכות יוצרים). המשיבה 7 לא נקטה כל עמדה לגבי הבקשה.

4. הבסיס לטענתה של המבקשת בדבר הפרת סימן המסחר הרשום שלה הינו הדמיון המטעה שקיים לטענתה בין החוזי (get-up) של אריזת מוצריה לחוזי של אריזת המוצרים המיובאים על-ידי המשיבים. המבקשת איננה טוענת כי קיים דמיון כלשהו בין המילה “snax” למילה “mentos”. ברי כי אם סימן המסחר הרשום של המבקשת היה מוגבל למילה “mentos” עצמה, כפי שטוענים המשיבים, לא היה מקום לקבוע כי המשיבים הפרו את סימן המסחר. דא עקא, בניגוד לטענת המשיבים, סימן המסחר הרשום של המבקשת כולל, כפי שפורט לעיל, לא רק את שם המוצר אלא גם אופן כיתוב מסוים של שם זה על רקע מסוים. סימן המסחר, באופן הכיתוב שפורט לעיל, מופיע על גבי אריזת הסוכריות בטעם מנטה שיוצרו על-ידי המבקשת. לפיכך על-מנת לקבוע אם במקרה דנא הופר סימן המסחר הרשום של המבקשת, יש לבחון אם קיים דמיון מטעה בין אופן הכיתוב על גבי אריזת סוכריות ה-“snax” לבין אופן הכיתוב על גבי אריזת סוכריות ה-“mentos”. בבחינה מעין זו אין בדרך-כלל יתרון לערכאה הדיונית על ערכאת הערעור (ראו: רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ (להלן – פרשת טעם טבע [1]), בעמ' 449; רע"א 2960/91 חברת תה ויסוצקי ושות' (ישראל) בע"מ נ' מתוק [2]). עם זאת יש לציין כי סימן המסחר הרשום של המבקשת איננו מגן על עיצוב צורת האריזה של הסוכריות, על-כן אין להביא עניין זה בחשבון במסגרת הבחינה לצורך העילה בדבר הפרת סימן מסחר רשום.

5. על-מנת לבחון את קיומו של דמיון מטעה נקבעו בפסיקה שלושה מבחנים עיקריים המכונים יחדיו "המבחן המשולש" (ראו: ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט בע"מ נ' ל' פרומין ובניו בע"מ [3], בעמ' 278; רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ [4], בעמ' 167; פרשת טעם טבע [1], בעמ' 453-451). שלושת המבחנים הם אלה: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ויתר נסיבות העניין. המבחן העיקרי מבין השלושה הוא מבחן המראה והצליל. במקרה דנא לא קיים כאמור דמיון כלשהו בין הצליל של המילה “mentos” לצליל של המילה “snax”. הדמיון הנטען הוא במראה. זאת ועוד, אופי המוצר שבו עסקינן הינו כזה שבמרבית המקרים נוטלים אותו צרכנים בעצמם ללא היעזרות במוכר. אף מבחינה זו ההשוואה החזותית היא ההשוואה הרלוונטית במקרה דנא (פרשת טעם טבע [1], בעמ' 452). בחינה חזותית של אופן הכיתוב על גבי אריזות המוצרים מובילה אותי לאותה מסקנה שאליה הגיע בית-משפט קמא, ולפיה לכאורה אין דמיון מטעה בין הסימן המסחרי הרשום המופיע על אריזות סוכריות ה-“snax” לבין הסימן המופיע על גבי אריזות סוכריות ה-“mentos”. ההבדל העיקרי במראה טמון לדעתי בעצם כיתוב שם המוצר (המילה “snax” לעומת המילה “mentos”), שבשני המקרים תופס חלק משמעותי משטח הפנים של האריזה. נקודות נוספות שהובילו אותי למסקנה זו הן אלה: (א) הרישום בעברית מתחת לשם המוצר שקיים באריזות ה-“snax” ואיננו מופיע באריזות ה-“mentos”; (ב) העובדה שבאריזות ה-“mentos” רשום שם הטעם באנגלית, ואילו באריזות ה-“snax” הוא רשום בעברית; (ג) המילה “snax” על גבי אריזת המוצר כתובה בהטיה ימינה, ואילו המילה “mentos” איננה כתובה בהטיה כזו.

6. מבחן נוסף שנעשה בו שימוש כאמור לבדיקת קיומו של דמיון מטעה הוא "מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות". במקרה דנא אמנם מדובר באותו סוג של מוצרים, שמחירם הוא נמוך, ועל-כן ניתן להניח שתהליך בחירת המוצר אינו קפדני ונעשה ללא תשומת לב רבה. כן מדובר בקהל לקוחות דומה לשני המוצרים, שמורכב כנראה אף מילדים שחלקם, כך ניתן להניח, אינם קוראים אנגלית. אף-על-פי-כן לאור ההבדלים שפורטו לעיל בחזותם החיצונית של הסימנים אינני סבור כי הדמיון בין שני הסימנים, ברמה הלכאורית, הוא דמיון מטעה. מכל מקום, חשוב לציין כי מבחן סוג הסחורות והלקוחות הוא משני למבחן המראה והצליל (פרשת טעם טבע [1], בעמ' 459).

עניינו של המבחן השלישי, המרכיב את "המבחן המשולש", הוא ביתר נסיבות העניין. במקרה דנא אין קיימות, על פני הדברים, נסיבות רלוונטיות לבחינת הדמיון המטעה בין הסימנים שלא נשקלו במסגרת שני המבחנים האחרים.

7. המבקשת מבססת כאמור את טענותיה אף על העוולה של גניבת עין, על-פי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999. במסגרת עוולה זו נעשית בחינה כוללת של החשש להטעיה באשר למקור המוצר, ואין נעשית השוואה של הסימנים בלבד (ראו: רע"א 1400/97 פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ [5], בעמ' 313; פרשת טעם טבע [1], בעמ' 450). במקרה שלפניי משמעותה של בחינה זו היא שיש להשוות בין המראה הכללי של אריזותיהם של שני סוגי הסוכריות. אכן, קיים דמיון בעיצוב שתי האריזות, שכן שתיהן מעוצבות בצורת גליל ועטופות נייר כסף ששוליו נראים משני צדי האריזה. הדמיון האמור, שלכאורה נראה כי אין בו צורך פונקציונלי, אכן מעלה חשש מסוים להטעיה. עם זאת קיים הבדל בגודלן של שתי האריזות (אריזת ה-“snax” קטנה בכרבע מאריזת ה-“mentos”, על-פי הצילומים שהובאו בפניי). הבדל זה בצירוף ההבדלים בכיתוב המופיע על גבי האריזות, כפי שהוסבר לעיל, די בהם לכאורה כדי להפיג את החשש מפני הטעיה גם לעניין העוולה של גניבת עין.

בהיעדר חשש לכאורי להטעיה אף איני סבור כי יש מקום לטענות המבקשת בדבר חשש לפגיעה במוניטין שלה, כמו כן לא מצאתי כל עיגון לטענה שלפיה למבקשת זכות יוצרים באריזה, או כי זכות כזו הופרה על-ידי המשיבים. אף איני סבור כי קיים ביסוס לכאורי לטענת המבקשת בדבר עשיית עושר ולא במשפט על-ידי המשיבים. בהקשר זה יש לציין כי חיקוי או העתקה, כשלעצמם, אין בהם די על-מנת לבסס עילה של עשיית עושר ולא במשפט (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ [6], בעמ' 478-477).

8. אם כן, אינני סבור כי קיים ביסוס לכאורי לטענות המבקשת כלפי המשיבים. המבקשת אף לא הצליחה להצביע על נזק, שאיננו ניתן לפיצוי כספי, אשר ייגרם לה אם ישוחרר המשלוח מהמכס, והיא תזכה בסופו של יום בתובענתה. לאור קביעתי האמורה אינני נדרש להכריע בטענות בדבר היקף סמכויות העיכוב של טובין המפרים זכויות קניין רוחני על-ידי רשויות המכס, לפיכך הבקשה לרשות ערעור נדחית. משמעות הדחייה היא כי אין לעכב עוד את שחרורם מהמכס של הטובין שיובאו על-ידי המשיבים בשל עילות הנוגעות לפגיעה בזכות נטענת כלשהי של המבקשת. עם זאת, כפי שציין גם בית-משפט קמא, אין בקביעה זו כדי לגרוע מסמכותו של מנהל המכס למנוע את שחרור הטובין האמורים בשל טעמים אחרים, לרבות תשלומי מסים ואגרות, ככל שהללו קיימים. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דין לזכות המשיבים בסך 30,000 ש"ח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה סימני מסחר

  2. הפרת סימן מסחרי

  3. מבחן המראה והצליל

  4. מבחן הדמיון המטעה

  5. בלעדיות בסימן מסחר

  6. אופי מבחין סימן מסחר

  7. הפרת סימן מסחר מזון

  8. הפרת סימן מסחר אגרה

  9. הפרת סימן מסחר רשום

  10. הפרת סימן מסחרי רשום

  11. הפרת סימן מסחר טפסים

  12. הפרת סימן מסחר תרופה

  13. הפרת סימן מסחר בגדים

  14. בקשה למחיקת סימן מסחר

  15. הפרת סימן מסחר נעליים

  16. הפרת סימן מסחר בשטחים

  17. בקשה למחיקת סימני מסחר

  18. הפרת סימן מסחר לא רשום

  19. הפרת סימן מסחר אינטרנט

  20. בעלות משותפת בסימן מסחר

  21. הפרת סימן מסחר קוסמטיקה

  22. הפרת סימן מסחר שלא נרשם

  23. הפרת סימן מסחר צו מניעה

  24. הפרת סימן מסחר מוכר היטב

  25. פיצוי בגין הפרת סימן מסחר

  26. דחיית בקשה לרישום סימן מסחר

  27. הפרת סימן מסחר תביעת פיצויים

  28. הפרת סימן מסחר שלא נרשם בארץ

  29. הפרת סימן מסחר סמכות עניינית

  30. דחיית בקשה צו מניעה הפרת סימן מסחר

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון