פטור מארנונה למוסד חינוך

1.בפני ערעור על החלטת ועדת הערר לארנונה של עירית באר שבע, מיום 27.11.08 שדחתה בקשת המערער לפטור מארנונה לדירת מגוריו המצויה במוסד החינוכי "ישיבת בני עקיבא אוהל שלמה", בבאר שבע (להלן:"הישיבה") בהתייחס לשנת הכספים 2007, משקבעה, שהפטור למוסד חינוך חל רק על השטח המיועד למטרת חינוך ולא למגורים.

טענות המערער:
2.המערער משמש במשך למעלה מ-15 שנה כרב-מחנך במוסד החינוכי.
סעיף 4 לפקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן-"פקודת הפיטורין"), קובע פטור ממס למוסדות צדקה ומוסדות חינוך. בדו"ח שנתי 22, התשנ"ה- 1995 של נציב תלונות הציבור, קבעה נציבת התלונות דאז, כב' השופטת בדימוס מרים בן פורת (להלן- "החלטת הנציבה"), כי יש לראות את המבנים המשמשים למגורי צוות כחלק ממבני ביה"ס ולהעניק גם להם הפטור המוענק למוסד החינוך. החלטת הנציבה התייחסה למקרה דומה של מוסד פנימייתי והחילה הפטור על כל המבנים בהם התגורר צוות המוסד.
המשיבה נמנעה מלהחיל הפטור על המערער, משלטענתה הפטור אינו חל על הצוות בכללותו, כי אם רק על מגורי צוות מצומצם, כאשר היקפו נבחן על ידה ונתון להחלטתה, והמערער אינו נמנה על צוות מצומצם זה.
פרשנות המשיבה נוגדת את החלטת הנציבה, לפיה הבדיקה צריכה להיות ביחס לצוות בכללותו כמקשה אחת, ולא בדיקה פרטנית של כל איש ואיש בצוות. המבחן עפ"י החלטת הנציבה, הינו האם מדובר ב"צוות מצומצם הגר במקום לצרכי ביה"ס", כאשר הדגש הוא על "צרכי ביה"ס".
אף המחוקק אינו תולה את הפטור בסיווג איש הצוות, כי אם בסיווג המבנה, ואם נועד הוא לצרכי ביה"ס אם לאו.

לו נעשתה בדיקה פרטנית היה מתברר כי המערער חיוני ומגוריו בביה"ס הכרחיים. המוסד עצמו הכליל אותו בין אנשי הצוות המחויבים לגור בתחומיו, הדבר הינו חלק מתנאי העסקתו ואינו נתון לבחירתו. בפועל, מתגוררים המערער ובני משפחתו- 8 נפשות, בדירה בת 3.5 חדרים, בצפיפות, בריחוק מהמרכז וללא חיי קהילה נאותים. תפקידו של המערער אינו מסתכם בהיותו "מחנך" . משרתו מתפרשת על פני כל שעות היממה, ימי חול, שבתות וחגים, בהיותו האחראי היחיד לרווחתם של התלמידים ואמון על פתרון הבעיות המתעוררות בעניינם בשעות היום והלילה משמש מעין "אם בית". בנוסף, משמש הוא גם כרכז שכבה ורכז חונכות- תפקיד המשתרע על פני כל שעות היממה, המצריך את נוכחותו מעבר ליתר חברי הצוות. המוסד מחייב המערער להתגורר בתחומיו ואין עוררין באשר לחיוניותו לתפקוד המוסד.

קביעת המשיבה כי המבנה בו מתגורר המערער משמש למגורים ולא לחינוך, כיוון שלמערער הסכם שכירות עם המוסד, מתעלמת מהעובדה כי הסכמי שכירות כמו של המערער, נחתמו גם עם יתר אנשי הצוות המתגוררים במוסד, ובהם גם כאלה הפטורים מתשלום הארנונה. מטרתם של הסכמי השכירות אינה לשם הפקת רווח.


טענות המשיבה:
3.החלטתה של כב' השופטת בדימוס בן פורת, כנציבת תלונות הציבור, אינה מחייבת המשיבה. הנסיבות העומדות בבסיס החלטתה שונות מהעובדות שכאן וגם כי מאז החלטתה חלו התפתחויות בדין.

בשנת 1995 לאחר חוו"ד הנציבה, הועבר נושא חיוב הארנונה של דירות מגורים בשטח בית הספר לחוות דעת משרד הפנים. ההנחיה של משרד הפנים היתה כי אין לפטור מארנונה כל מי שמתגורר בשטח ביה"ס, אלא את הצוות החינוכי המצומצם בלבד.
המערער אינו נמנה על הצוות המצומצם גם לדעת מנכ"ל ישיבת בני עקיבא בבאר שבע, אשר העביר למשיבה מסמך מיום 15.6.06 המפרט את כל המתגוררים במתחם הישיבה, ומציין מי מהם נחשב לצוות המצומצם הזכאי לפטור מארנונה לפי החלטת משרד הפנים (מש/3).
יצוין כי במעמדו של המערער מצויים עוד כארבעה רבנים- מחנכי כיתות, והחלטה לפטור את המערער מתשלום ארנונה תצטרך לחול גם עליהם מכוח השויון.

בנוסף, המבחן הינו "מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס". המחזיק בדירה הינו המערער עצמו ולא הישיבה. מדובר בנכס המשמש למגורי המערער ולא למטרת לימודים. המערער לא הצביע על מקור חוקי כלשהו לפיו הוא עצמו זכאי לפטור מארנונה, להבדיל מהישיבה.
עפ"י תיקון משנת 2002 לפקודת העיריה ומיסי הממשלה פיטורין 1938, הפטור לבתי ספר מוגבל במפורש אך ורק לגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד [סע' 5ג(ה)3 לפקודה]. לפיכך השטח המשמש למגורים אינו נכנס בגדר הפטור.

דיון:
4.השאלה לדיון האם המערער המתגורר בתחום מוסד חינוכי פטור מתשלום הארנונה.

אין עוררין כי המוסד בו מתגורר המערער הינו מוסד חינוכי מוכר, הזכאי לפטור בהתאם לסעיף 4 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה, 1938 (פיטורין) .
ברע"א 8879/99 עיריית תל נ' המכללה לביטוח ואח', תק-על 2003(1)959 נקבע: "תכליתו של הפטור הקבוע בסעיף 4(א)(IV) הוא לשחרר מנטל הארנונה מוסד חינוך ללא כוונת רווח המשתמש בנכס שבידיו לאחד מן הצרכים המנויים בסעיף. זהו פטור המוענק בשל אופי הפעילות בנכס ("נשוא המס")" (סעיף 8 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין).


5.בדו"ח נציב תלונות הציבור- דו"ח שנתי 22, התשנ"ה- 1995, התייחסה נציבת תלונות הציבור דאז, כב' השופטת בדימוס מרים בן פורת, לענין "פטור מארנונה למוסד חינוך פנימיתי", וקבעה כי " בבעלות המוסד ובהחזקתו מבנים המשמשים למגורי התלמידים הלומדים במוסד, כאשר מבני הפנימיה מהווים חלק מ"בית הספר". הצוות הגר בתחום המוסד הינו צוות מצומצם הגר במקום לצרכי בית הספר. לפיכך, יש לראות במבנים אלו, בנסיבות המקרה שלפנינו, חלק ממבני בית הספר (בבחינת הטפל ההולך אחר העיקר) ולהעניק את הפטור האמור הן בגין מבני המגורים של התלמידים והן בכין מגורי הצוות" (נספח א' לכתב הערעור). אף שהחלטת הנציבה התייחסה לנסיבות מקרה ספציפי על פי תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור, פנתה הישיבה בה מתגורר העותר למשיבה בבקשה לפטור את דירות צוות המוסד החינוכי מארנונה בהתאם להחלטת הנציבה.

ביום 17.9.95 פנתה המשיבה למשרד הפנים לקבלת הבהרה כיצד לנהוג במגורי הצוות בפנימיות (נספח מש/5 לכתב הערעור). תגובת משרד הפנים מיום 9.11.95 היתה כי "... היות ומדובר בצוות חינוכי, נראה לנו שיש מקום לפטור מתשלום ארנונה את אותן הדירות בהן יושב הצוות החינוכי המצומצם שכולל מנהל המוסד וכן אותן דירות בהן יושבים אותם אנשים שתפקידם מהווה חלק חיוני מתפקוד המקום כגון סגן מנהל, איש רפואה, איש תחזוקה וכו' " (נספח מש/6 לכתב הערעור). בתגובת משרד הפנים הובהר כי השוני בין שני המקרים- זה שבהחלטת הנציבה וזה שבפניו- הינו כי כאן מבוקש הפטור עבור מגורי המחנכים והצוות החינוכי כולו, בעוד שהחלטת הנציבה התייחסה למקרה בו דובר בצוות מצומצם הגר בבמקום לצרכי ביה"ס.

בהתאם להבהרת משרד הפנים נתנה המשיבה פטור מארנונה ל-4 מאנשי המוסד החינוכי במקרה דנן, אותם ראתה המשיבה כ"צוות המצומצם" הראוי לפטור: ראש הישיבה, אחות הפנימיה, רכז הפנימיה ומנהל הפנימיה (נספח מש/3 לכתב הערעור).

6.משהגיע הנושא לביהמ"ש, הרי שאין בהחלטת הנציבה או בחוו"ד הלשכה המשפטית של משרד הפנים כדי לחייבו והמבחן הינו פרשנות החוק, אשר גם תוקן לאחר חוו"ד של נציבת תלונות הציבור ולאחר חוות הדעת של משרד הפנים.

המקום מורכב ממבנים המשמשים לחינוך, בית מדרש וכיתות לימוד, מבנים המשמשים כפנימיה לתלמידים, מבנה חדר אוכל, מדשאות, מגרש ספורט ומספר מבנים המשמשים לדירות מגורים לסגל הישיבה ולפנסיונרים שלה.
ממסמך שהתקבל ממנהל הישיבה מיום 15.6.08, מתברר כי במוסד מתגוררים גם פנסיונרים שהם רבנים ומחנכים של חטיבת הביניים, תלמידים בכולל וכן בעלי תפקידים בפנימיה, מכאן למדים אנו שלימודים לחוד ומגורים לחוד.

מהסכם השכירות של המערער עולה לכאורה שהדירה הושכרה לו לבקשתו שכן נאמר שם "הואיל והעובד פנה למוסד וביקש לשכור הדירה למשך תקופת שירותו כעובד במוסד ובקשר למילוי תפקידו....". אם אכן מדובר במצב שחלק מתנאי העבודה הם החובה לגור במוסד, כפי שמציג זאת המערער, הרי הדבר צריך היה לבוא לידי ביטוי בהסכם העבודה עימו ולא כך הוא. שכרו של המערער, כפי שהתברר במהלך הדיון, משולם על ידי משרד החינוך, בעוד שהמגורים הועמדו לרשות המערער, בתמורה לתשלום על ידי הישיבה.
יתרה מזו, המערער משלם שכר דירה עבור הדירה לישיבה ואם אכן מדובר על מגורים כחלק מתנאי שירות, הכיצד אין זקיפת המגורים של המערער בשכרו או גילום מדור זה.

7.סעיף 5ג.(ה)(3) לפקודת הפיטורין קובע: "לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה ...
....
(3) מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט – 1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט – 1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית".


הפטור ניתן למוסד חינוך ולשטח המשמש לחינוך או ללימוד וגם זאת כאשר אין בו פעילות עסקית. הפטור אינו חל ולא ניתן ליתן פטור לנכסים המשמשים למגורים אף אם

מצויים הם בתחום המוסד משהפטור מתייחס אך ורק לגבי שטחים שמשמשים לחינוך או ללימוד. את דירת המגורים בהן מתגורר המערער עם בני משפחתו לא ניתן להגדיר כשטח המשמש לחינוך או ללימוד ולכן איני נזקקת לבחינת השאלה האם המערער חיוני לתפקוד המוסד.

זאת ועוד, המבחן לתשלום הארנונה היא השימוש שנעשה בנכס בפועל. בבג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ. עיריית קרית אתא פד"י מו(1) 793 נקבע כי "התכלית של המתקנים והשימוש שנעשה בהם על ידי העותרת מסווגים אותם ומשבצים אותם במסגרת המתאימה" (עמ' 816).

השימוש שנעשה אינו למטרות חינוך או לימוד אלא למטרת מגורים ומשכך אין המערער זכאי לפטור.

הארנונה מוטלת לפי סוג הנכס ולא לפי סוג המחזיק, כך שאין כל חשיבות לחיוניות או אי חיונותו של המערער לישיבה. לענין זה ראה עש"מ 9530/05 ריבוע הכחול ישראל נ. עירית עפולה ואח' שם קובע כב' השופט רובינשטיין "מכל מקום בדין המצוי עסקינן, וחוק ההסדרים מסמיך הרשות המקומית להטיל ארנונה שתחושב בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמיקומו (סעיף 1 לפסק הדין).

8.המבקש, כאמור, סומך בבקשתו לפטור על סעיף 4(א) (IV)(א) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 הקובע:
"(א) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפוסה אשר
(IV) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חינוך בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד חינוך,
(א) כגן ילדים, בית ספר, או בית ספר מקצועי".

כדי ליתן הפטור לפי סעיף זה צריך שיתקיימו ארבעה תנאים, כי המדובר במוסד חינוך, הבעלות והחזקה בנכס שלגביו מבוקש הפטור הוא בידי מוסד חינוך, הנכס משמש למטרות של בית ספר ואינו משמש למטרות רווח. המערער אינו עומד בתנאים אלה. הפטור המבוקש אינו למוסד חינוך כמוסד, אלא לדירת המגורים של המערער המתגורר בתחום המוסד החינוכי. הבעלות בנכס היא אמנם של המוסד החינוכי אך החזקה בדירה אינה של המוסד אלא של המערער והוא זה שמבקש הפטור ולא המוסד. הדירה נשוא הפטור אינה משמשת כמוסד חינוך אלא כדירת מגורים וזאת מבלי להתייחס לשאלה אם אכן בעצם השכרת הדירה על ידי המוסד, אין משום רווח.

כשמדובר בפעולה שנועדה לטובת הכלל מצא המחוקק לפטור מתשלום ארנונה ולכן מוסדות החינוך שמשרתים את כלל הציבור פטר המחוקק מתשלום ארנונה. המבחן הוא מבחן השימוש בפועל, לו אכן השימוש באותה דירת מגורים היה למטרת חינוך או לימוד, ניתן היה לאשר הפטור אך משהשימוש בדירה הוא למטרת מגורים סעיף הפטור אינו חל.

סוף דבר, הערעור נדחה ללא צו להוצאות כמוסכם בין הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ועדת ערר חינוך

  2. החזר אגרת חינוך

  3. ארנונה מוסד חינוך

  4. היטל השבחה חינוך

  5. התיישנות חוב חינוך

  6. התפטרות משרד החינוך

  7. אכיפת חוק חינוך חובה

  8. התפטרות ממשרד החינוך

  9. ועדת ערר משרד החינוך

  10. ועדת ערר חינוך מיוחד

  11. חובת דיווח אנשי חינוך

  12. חוזה אישי משרד החינוך

  13. אישור העסקה משרד החינוך

  14. הסכם קיבוצי חינוך משלים

  15. פטור מארנונה למוסד חינוך

  16. ועדת חריגים משרד החינוך

  17. הסכם קיבוצי משרד החינוך

  18. ועדת חריגים חינוך מיוחד

  19. ועדה רפואית משרד החינוך

  20. הקצאת מבנים למוסדות חינוך

  21. ועדה רפואית של משרד החינוך

  22. ועדה רפואית מטעם משרד החינוך

  23. אישור לעבודה נוספת משרד החינוך

  24. אישור שקילות לתואר במשרד החינוך

  25. הסכם קיבוצי מנהלי מחלקות חינוך

  26. ועדת חריגים עליונה משרד החינוך

  27. הסכם קיבוצי סייעות בחינוך המיוחד

  28. העדר תקני בטיחות למבני חינוך גבוהים

  29. פטור מארנונה למוסד חינוכי ללא כוונת רווח

  30. סעיף 19(ב)(4) קובע פטור מהיטל השבחה לגבי השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך או תרבות

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון