פטור מארנונה לצרכי ספורט

ערעור על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל-אביב יפו (להלן:"ועדת הערר") מיום 13.11.08 שקבעה כי המערערת אינה זכאית לפטור מארנונה בהתאם לסעיף 5(ח) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן:"פקודת הפיטורין").

רקע
1. המערערת הינה עמותה רשומה לאגרוף מקצועני בישראל (להלן:"העמותה"), מוסד ללא כוונת רווח בהתאם לאישורי מע"מ ומס הכנסה (נספחים ב' ו-ה' לערעור). מטרתה של העמותה היא לקדם ספורטאים בתחום האגרוף לרבות שיתופם בתחרויות בחו"ל ולקיים שעורים ללימוד אגרוף. לשם פעילות זו שכרה העמותה נכס ברחוב נח מוזס 20 ת"א (להלן:"הנכס"-נספח ג' לערעור). על חוזה השכירות חתמו מר רענן טל ממייסדי העמותה ומר אלון רצון, שניהם חברי ועד העמותה, והם נרשמו כמחזיקים בנכס החל מיום 1.10.2005. במהלך שנת 2006 שינתה העמותה את כתובתה לכתובת הנכס, חתמה על חוזה השכירות ונרשמה כמחזיקה בנכס.

2. עם קבלת דרישה לתשלום ארנונה (חשבון 32-016-0206-2237) פנתה העמותה למשיב 1 (להלן:"מנהל הארנונה") בבקשה לקבל הנחה בארנונה ולשנות את סיווגה. ביום 8.3.06 דחה המשיב את השגת העמותה בסוגיית החיוב וקבע כי: "אין במסמכים אותם הגשתם בפנייתכם הנדונה כדי ליתן פטור/הנחה כלשהי במיסוי ארנונה".

3. על החלטה זו הגישה המערערת ביום 30.3.06 ערר לועדת הערר (מס' 2006-03-156) בטענה כי יש לפטור אותה מתשלום ארנונה מכוח סעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין לאור היותה עמותה שמטרתה קידום ספורט האגרוף בישראל ולאור היותה מוכרת כמלכ"ר (נספח א' למסמכי תיק הערר).
ביום 29.6.06, לאור העובדה כי המשיב טרם השיב לערר בניגוד לקבוע בתקנה 6 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר) התשל"ז-1977 (להלן:"תקנות סדרי דין בועדת ערר"), פנתה המערערת לועדת הערר בבקשה לקבוע, בהתאם להחלטות בתי המשפט במקרים דומים, כי הערר התקבל (נספח ז' לערעור).
ביום 14.8.06 נתן המשיב את תשובתו לערר (נספח ג' למסמכי תיק הערר).
ביום 18.9.06 החליטה ועדת הערר כי על העוררים להשיב על שאלות ב"כ המשיב.
ביום 28.3.07 הגיש המשיב לוועדת הערר חוו"ד רו"ח (נספח ו' למסמכי תיק הערר).
ביום 17.6.07 הגיש המשיב בקשה לועדת הערר לאפשר לו להחליף את זהות המצהירה מטעמו מהגב' אילנית חדד שסיימה עבודתה בעירייה, לגב' מורן דרור. לטענת המשיב מדובר בתצהיר הנסמך על המסמכים המצויים בתיק הבית ולפיכך נוסח התצהיר לא ישונה ולמערערת לא ייגרם כל נזק.
ביום 23.10.07 הגישה המערערת חוו"ד נגדית מטעמה (נספח י' למסמכי תיק הערר).
ביום 9.12.07 הגיש המשיב חוו"ד משלימה מטעמו (נספח יג' למסמכי תיק הערר).
ביום 13.11.08 ניתנה החלטת ועדת הערר בערר לפיה נדחתה בקשת המערערת למתן פטור מארנונה (נספח א' לערעור).

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

החלטת ועדת הערר

1. ביום 13.11.08 נתנה ועדת הערר כאמור את החלטתה לפיה אין ליתן למערערת פטור מארנונה מכוח סעיף 5 (ח) לפקודת הפיטורין.

2. טיעוני הצדדים- לטענת המערערת היא זכאית לפטור מארנונה מכוח סעיף ח(5) לפקודת הפיטורין מאחר והיא משתמשת בנכס לצרכי ספורט שלא למטרת רווח ואף הוכרה על ידי רשויות המס כמלכ"ר וכמו כן היא נתמכת על-ידי תרומות. עוד טוענת המערערת כי אין בידי מנהל הארנונה קריטריונים למתן פטור מכוח סעיף זה, וסירובו ליתן לה פטור הוא סירוב בלתי מנומק.
לטענת המשיב, המערערת אינה זכאית לפטור האמור הן מאחר וקיים ספק לגבי פעילותה הבלעדית בנכס והן לאור
בדיקה מקצועית שנעשתה על ידי רו"ח והעלתה אי סדרים בדיווחי העמותה וקיום פעילות עסקית בנכס.


3. בפתח החלטתה התייחסה ועדה הערר לטענת המקדמיות שהעלו הן המערערת והן המשיב. לטענת המערערת המשיב לא הגיש תשובתו לערר במועד הקבוע בחוק ולפיכך על ועדת הערר לקבל את הערר. לטענת המשיב המערערת הגישה השגה בנוגע לסיווג הנכס ואילו הערר הוגש בעניין פטור מארנונה ועסקינן בהרחבת חזית אסורה. עוד טען המשיב כי קיבל ארכה להגשת התשובה לערר עד ליום 20.7.06 ואולם "בשל עומס חסר תקדים בעררים הוא הגיש תשובתו באיחור קל ביום 14.8.06" ואולם לטענתו, בניגוד לאיחור במועד מתן תשובה להשגה המחייב קבלתה על פי חוק, איחור בתשובה לערר אינו כרוך בסנקציה ואינו מחייב את קבלת הערר. בעניין טענות אלה קבעה ועדת הערר כי:"המשיב איחר בהגשת תשובה לערר, אולם אין במחדל זה, כדי להביא לתוצאה, כי הערר יתקבל. לכל היותר התשובה להשגה הופכת לתשובה לערר". כן קבעה ועדת הערר כי ההשגה שהגישו רענן טל ואלון רצון ביום 11.1.06 היתה בגין סיווג הנכס ובקשה להנחה בארנונה ואילו הערר שהוגש ביום 30.3.06 בשם העמותה עניינו פטור מארנונה. ועדת הערר החליטה שלא לקבל טענות מקדמיות אלה ודנה בערר לגופו לעניין שאלת זכותה של העמותה לפטור מארנונה מיום שנרשמה כמחזיקה בנכס, בהתאם לסעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין.
הועדה ציינה כי נאותה לקבל חוו"ד מומחה של רו"ח חיצוני שהגיש המשיב, למרות התנגדות המערערת, וזאת לאור טענת המשיב כי המערערת מסרה מידע חלקי בלבד. כן קבעה הועדה כי אין משמעות להחלפת זהות המצהירים בשם המשיב לאור העובדה שהמצהירה הגישה בתצהיר את המסמכים המצויים בתיק העירייה בלבד.

4. בהחלטתה ציינה ועדת הערר כי המערערת מפעילה בנכס מועדון חוגים לנוער של אומנויות לחימה לרבות אגרוף וכן חדר כושר וזירת אגרוף לספורטאים בוגרים. את החוגים מעבירים רענן טל ואלון רצון בהתנדבות וכן מדריכים נוספים בשכר. כמו כן ציינה ועדת הערר כי ביוני 2006 הקים רענן טל חברה בשם "סי.אם.איי" אומנויות לחימה משולבות בע"מ שבבעלותה 10 מועדונים ברחבי גוש דן, ששניים מהם בבעלותו וחלקם מנוהלים על-ידי אלון רצון. גם הנכס נשוא הערר מכונה "מועדון סי.אם.איי".

5. בעניין הפטור קיימה ועדת הערר דיוני הוכחות וחקרה את המצהירים ומגישי חוות הדעת משני הצדדים וקבעה כי:"התרשמנו, כי עדותם של העדים מטעם המערערת היא לא מהימנה וחמקמקה. עדותם מראה, כי רב הנסתר על הגלוי, כך למשל: האם העמותה גבתה דמי חבר ואם לא מדוע ציינה זאת בפניותיה למשיב? מדוע נקרא הנכס מועדון סי.אם.איי? האם מר רענן טל, ויתר המדריכים בהתנדבות אצל המערערת מקבלים שכר דרך חברת סי.אם.איי, המצויה בבעלות מר רענן טל?...לא מצאנו בעדותו של מר רענן טל שום הישג ספורטיבי , תרומה מיוחדת או פעילות נוספת של העמותה לקידום האיגרוף. הרושם שנוצר בפנינו, כי מדובר בנכס בו קיימת הפעלת חוגים בתחום אומנויות הלחימה, לרבות איגרוף, במחיר מסחרי רגיל בעירנו. באשר לעדי המשיב נפתח ונאמר, כי חוות דעתו של רו"ח מר צבי איציק מהימנה ומקובלת עלינו. רו"ח איציק ביצע חקירה מעמיקה ויסודית, תוך שהוא מעיין במסמכי העירייה (שהוגשו לנו בתצהירי הגב' מורן דרור), בתיק העמותה אצל רשם העמותות וכו'. הוא אף מצא לנכון לבקר בנכס ולבחון את הפעילות בו באמצעות מתמחה".

6. סעיפים 4 ו-5 לפקודת הפיטורין מעניקים פטור מתשלום ארנונה לנכסים הבאים בגדרם. סעיף 5(ח) מעניק פטור מארנונה ל"כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרות רווח;" סעיף 5ג. מסייג את הפטורים שבסעיפים 4 ו-5 וקובע שהפטור הינו פטור חלקי. מוסיפה ועדת הערר וקובעת כי לאור העובדה שהענקת פטור לגוף כלשהו משמעה הכבדת נטל המסים על כלל התושבים נקבע בהלכה הפסוקה (בג"צ 4725/07 מרכז משען בע"מ נ' שר הפנים [לא פורסם] (7.8.08); עת"מ(חיפה) 3168/06 עמותת טל נ' מדינת ישראל [לא פורסם] (1.7.07)) כי יש לפרש את הוראות הפטור בצמצום ולקבוע קריטריונים ברורים גלויים ושוויוניים למתן הפטור. מוסיפה ועדת הערר וקובעת: "אמנם המשיב לא הציג בפנינו קריטריונים שכאלה ומן הראוי שהיה עושה כן, אולם ניתן ללמוד עליהם מפניית המשיב לב"כ המערערת בבקשה למלא שאלון בתצהיר ולקבל לידו מסמכים". עוד טוענת המערערת יש לקרוא את סעיף הפטור כפשוטו וכך, לאור העובדה שהיא משתמשת בנכס רק לצורכי ספורט ולאור היותה מוכרת על ידי שלטונות המס כמלכ"ר, יש ליתן לה את הפטור. ועדת הערר מתנגדת לפרשנות זו וקובעת כי "זוהי פרשנות מרחיקת לכת של הפטור ותכליתו" שכן אם תתקבל הנחה זו הרי שכל חדר כושר או מועדון ספורט שיתאגד כעמותה (מלכ"ר) יש לזכותו בפטור. לטענת ועדת הערר אין באישורי רשויות המס ערובה לכך שבמקום לא מבצעת פעילות עסקית או שימוש מעורב. בענייננו,לאור העובדה כי המשיב בחן את פעולות העמותה ואת הדו"חות הכספיים לשנת 2005 באמצעות רו"ח ומצא בהם אי סדרים כספיים, קובעת ועדת הערר כי "אנו סבורים, כי די היה באי הסדרים בדו"חות הכספיים, כדי לשלול מתן הפטור...אולם במקרה שלנו קיים נימוק נוסף לדחיית הבקשה למתן הפטור. הנכס מכונה מועדון סי.אם.איי, מועדון זה (שבבעלות מר רענן חברה בשם דומה) הוא עפ"י הפרסומים מארגן קרבות אגרוף ולא העמותה. יש טשטוש גבולות בין פעילות רענן טל וחברי עמותה נוספים בעמותה לבין פעילותם במועדוני סי.אם.איי, ונוצר הרושם, כי הפעילות בנכס היא חלק ממועדוני הסי.אם איי הקיימים ברחבי גוש דן. כך גם קשה להפריד בין פעילות מועדוני הסי.אם.איי ברחבי גוש דן לפעילות של העמותה בנכס. מדובר בפעילות דומה אם לא זהה בעיקרה"

7. לאור האמור דחתה ועדת הערר את הערר.

טענות המערערת

בערעור חזרה המערערת על הטענות שהעלתה בפני ועדת הערר כאמור והוסיפה עוד מספר טענות:
11. תקנה 6 לתקנות סדרי דין בועדת הערר קובעת כי על המשיב להגיש תשובתו לוועדת הערר לא יאוחר משלושים יום מהיום שנמסר לו עותק כתב הערר.

בענייננו לא הגיש המשיב תשובתו לערר גם בחלוף 3 חודשים מהגשתו, אך למרות האמור סירבה ועדת הערר לבקשת המערערת מיום 29.6.08 (נספח ז' לערעור) לקבל את הערר ובחרה לדחותו תוך שהיא מוחלת למשיב על איחורו ומקבלת את טענתו בדבר אישור שניתן לו לכאורה להארכת מועד להגשת תשובתו עד ליום 20.7.06 חרף העובדה שאישור כזה מעולם לא הוצג ושהמשיב לא הציג נימוקים מיוחדים לאיחור. בית המשפט קבע לא אחת כי בהיעדר תשובה לערר, יש לראותו כאילו התקבל (ע"ש (ת"א) 1076/92 ד.ש. הדקל נ' מנהלת הארנונה עיריית חולון; ע"ש 1148/92 סלבו נ' מנהלת הארנונה עיריית חולון; ע"ש 953/93 גדי אהרונסון נ' מנהל הארנונה מועצה אזורית גזר-נספח ח' לערעור). זאת ועוד, תקנה 6 לעיל אינה מתירה הארכת מועד לתשובת המשיב ואינה מעניקה לועדת הערר את הסמכות לעשות כן. בית המשפט קבע כי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, אין לועדת הערר סמכות טבועה להארכת מועדים (ע"ש (חיפה) 557/95 הד הקריות נ' מנהל הארנונה עיריית חיפה-נספח ט' לערעור). לפיכך טעתה ועדת הערר שלא קיבלה את הערר לנוכח האיחור בתשובה.

12. על חשיבות תשובתו המנומקת של המשיב לערר ניתן ללמוד גם מתקנה 17 לתקנות סדרי הדין בועדת ערר קובעת כי:
" 17. בשמיעת הערר לא תיזקק הוועדה לכל נימוק שלא יצויין בכתב הערר או בתשובה, אלא אם היא משוכנעת שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל בעל הדין המבקש להיעזר בו, או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק".
מכאן שלא סביר להתיר למשיב שלא להשיב לערר, ולהסתמך על תשובתו להשגה, שבגינה הוגש הערר מלכתחילה. במיוחד נכונה טענה זו לאור העובדה שהמשיב טען להרחבת חזית אסורה של המערערת מהשגה בעניין שינוי סיווג לערר בעניין קבלת פטור מארנונה, וועדת הערר מקבלת טענתו זו. לפיכך מחוייבת תשובת המשיב ועמדתו לעניין הפטור.


13. טעתה ועדת הערר שאפשרה למשיב להגיש, ביחד עם התצהירים, גם חוות דעת רו"ח, וזאת ללא בקשת רשות מהועדה שממילא אין בסמכותה לתת. ועדות הערר הן ועדות מומחים ומכהנים בהם משפטנים, שמאים ורואי חשבון והדיון המתקיים בפניהם הוא דיון עובדתי. עוד טעתה ועדת הערר משלא אפשרה לב"כ המערערת לחקור את רו"הח מטעם המשיב על חוות דעתו המשתרעת על פני 13 עמודים ולטענת המערערת אינה מוכיחה כל שימוש בנכס למטרות רווח ואף מתבססת על עדות שמיעה של צד ג'-מתמחה מטעמו, ולא על דברים מידיעתו האישית. כן טעתה ועדת הערר משהגבילה את משך הזמן לשמיעת המומחים משני הצדדים לשעה אחת בלבד (פרוטוקול הדיונים ובקשת המערערת-נספחים יא', יב' ו-יג' לערעור).

14. שגתה ועדת הערר שלא ייחסה משמעות להחלפת המצהירות מטעם המשיב. בעוד שתפקידה של המצהירה המקורית אצל המשיב - עו"ד הגב' אילנית חדד, היה לשקול ולקבל החלטה האם הנישום זכאי לפטור נשוא הערעור, הרי שמי שחתמה לבסוף על התצהיר, הגב' מורן דרור, אינה עו"ד ואינה מחליפתה של הגב' חדד ואינה מי ששקלה או שהיתה מוסמכת לשקול שיקולים לעניין הענקת פטור מארנונה או אי הענקתו. כך נמנעה מהמערערת האפשרות לחקור את הגב' חדד בעניין השיקולים שהביאו להחלטה שלא ליתן למערערת פטור.

15. לטענת המערערת, שם הנכס הוא אכן "מועדון CMA" שמשמעות ראשי התבות היא Combined Martial Art קרי שיטת לחימה המשלבת אומנויות לחימה שונות ואין כל קשר בין שם הנכס ופעילות העמותה לבין חברה כזו או אחרת הנושאת שם זה. עסקינן בעמותה לעידוד פעילות ספורטיבית ובהקשר זה נאמר בעניין אגד כי ביהמ"ש מכיר חשיבות מתן פטור מכוח סעיף זה בפקודת הפיטורין במטרה לעודד פעילות ספורטיבית ולפיכך קבע שם כי יש ליתן פטור מארנונה לאותו חלק בנכס המסחרי שהוקצה לפעילות ספורטיבית (ע"ש 318/94 אגד בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית חדרה- נספח טו' לערעור). זאת ועוד, גם ועדת ערר בעניין עמותת "סאן שין קאן" העוסקת בספורט בדומה מאוד לענייננו, קיבלה החלטה הפוכה תוך הכרה בחשיבות הפעילות הספורטיבית של העמותה (נספח א' לסיכומי המערערת).

16. לטענת המערערת שגתה ועדת הערר כאשר סירבה לאפשר לה להגיש את הדו"חות הכספיים של העמותה לשנת 2006 שהוגשו כדין במועדם לרשויות המס ויש בהם כדי להוכיח כי אין כל אי סדרים בהתנהלותה.

17. לטענת המערערת ההחלטה שלא ליתן לה פטור היא החלטה הרת גורל לעמותה המעמידה
בספק את המשך פעילותה וקיומה.

טענות המשיב

18. לעניין האיחור בתשובתו לערר טוען המשיב כי לא בכדי הבחין המחוקק בין אי מתן תשובה להשגה במועד הקבוע בחוק שהסנקציה בגינה היא קבלת ההשגה, לבין אי מתן תשובה לערר במועד הקבוע בחוק שבגינה לא נקבעה כל סנקציה ולפיכך לא יכולה המערערת לקבוע כי דין השגה כדין ערר ולטעון כי על ועדת הערר לקבל את הערר רק בשל השתהות המשיב בתשובתו (ע"ש 109/00 חברת יאיר ש. שיווק בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית חדרה).

19. זאת ועוד, הערר שהגישה העמותה הינו ערר על התשובה להשגה בעניין סיווג הנכס ואולם עניינו של הערר הוא בפטור מארנונה ומכאן שמדובר בהרחבת חזית אסורה ובהעלאת טענות שלא נטענו בהשגה. בנוסף, מעבר להשגה בעניין סיווג הנכס שהוגשה ביום 11.1.06, הגישה העמותה ביום 15.3.06 השגה נוספת בעניין הפטור, השגה שנענתה בשלילה על ידי המשיב ביום 22.5.06 ועליה בחרה המערערת שלא להגיש ערר. לפיכך היתה המערערת מושתקת מלטעון טענות לעניין הפטור בעת הגשת הערר, כאשר במועד הגשתו כבר היתה בידיה עמדת המשיב בנושא זה כפי שזו ניתנה בתשובתו להשגה.

המערערת טוענת כי היא זכאית לפטור היות שהיא פועלת שלא למטרת רווח ואף הוכרה על ידי רשויות המס כמלכ"ר. ואולם, לטענת המשיב, בכך אין די. אין הלימה בין ההגדרות החלות בענייני מסים לבין אלה החלות בענייני ארנונה ומתן פטור בהתאם לפקודת הפיטורין מחייב בדיקה מעמיקה עצמאית ונפרדת של הנישום הן על ידי מנהל הארנונה והן על ידי ועדת הערר (עת"מ 3168/06 עמותת טל-שירותי שיקום ורווחה בקהילה נ' מדינת ישראל ואח' [לא פורסם] (1.2.07)). בחוות דעתו המשלימה של רו"ח צבי איציק צויין:"רישום העמותה כמוסד ללא כוונת רווח אצל רשויות המס, בהם מע"מ ומס הכנסה, אינו מהוה אישור לאופי פעילותה של הישות, אלא נועד רק לצורך סיווג הפעילות של הישות המדווחת, אצל רשויות אלו בלבד" (נספח יג' לתשובה לערעור). לאור העובדה כי מדובר בהענקת פטור מתשלום ארנונה היה על המערערת להוכיח כי הפעילות בנכס נעשית כולה שלא למטרות רווח ובנטל זה, המוטל בלעדית על כתפי נישום המבקש פטור, לא עמדה המערערת (בג"צ 4725/07 מרכז משען בע"מ נ' שר הפנים ואח' [לא פורסם] (7.8.08)). מבדיקת רואה החשבון וממסמכי העמותה שהוצגו כתשובה לשאלות המשיב, עלה כי העמותה פועלת גם למטרות רווח (נספח יד' לתשובה לערעור). מכאן שנכס העמותה לא עומד בתנאי הפטור.
כל פטור מארנונה שמעניקה הרשות מכביד את נטל המסים על כלל התושבים ולפיכך יש לפרש את הוראות הפטור בצמצום (בג"צ יקותיאלי ואח' נ' משרד הפנים, פ"ד נה (3) 673; עת"מ 1055/06 ידידי טורו בישראל נ' משרד הפנים [לא פורסם] (18.4.07)) ועל הפטורים להינתן במשורה.

20. לעניין חוות הדעת שהגיש המשיב לועדת הערר טוען המשיב כי ועדת ערר לענייני ארנונה אינה ועדת מומחים, המורכבת ממשפטנים שמאים ורואי חשבון כפי שטוענת המערערת. סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו-1976 קובע כי ועדת ערר תורכב משלושה חברים מבין בעלי הזכות להיבחר כחברי המועצה ומיושב ראש. מעבר לכך אין כל דרישת מומחיות של חברי הועדה. לאור העובדה כי בפני הועדה מועלות טענות מטענות שונות בענייני סיווג, שימוש, שטחים, שמאויות וכדומה, הרי שלא ניתן לצפות מחברי ועדת ערר שיהיו מומחים בכל אלה. בפני ועדות הערר מופיעים מומחים כעניין שבשגרה, כפי שנעשה גם בענייננו, וחוות דעתם הינה בגדר עדות לכל דבר ועניין.

21. החלטת ועדת הערר שלא לשנות את החלטת מנהל הארנונה ולא ליתן לעותרת פטור, מבוססת במידה רבה על התרשמותה ממהימנות העדים ומחומר הראיות. ערעורה של המערערת הינו ערעור עובדתו בעיקרו והיא מבקשת מבית המשפט להחליף את שיקול דעת ועדת הערר. על פי ההלכה לא תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים אשר נקבעו בערכאה הדיונית כאשר מדובר בהחלטה מקצועית מנומקת וסבירה המתבססת על חוות דעת מקצועיות (ע"א (ת"א) 3154/05 מרדכי חן נ' רפיאזדה קשאני מהרדר (27/4/08); ע"א 558/96, ע"א 1240/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל חנן פ"ד נב (4) 563 (1998); ע"א 9070/04 עומר חסן נ' חוסיין שאכר חסן [לא פורסם] (11.3.07).
הדבר נכון ביתר שאת לעניין התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטות ועדת ערר בענייני ארנונה (עמנ 183/04 מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב יפו נ' דרורי שלומי ארואטי פרסומאים בע"מ [לא פורסם] (9.8.05)).

22. ועדת ערר הינה גוף מנהלי מעין שיפוטי אשר לו שיקול דעת עצמאי לעניין אופן ומועד התקיימות הדיון בפניו, סדר הופעת העדים ומשך חקירתם, דרישת תצהירים, וכדומה. עסקינן בסמכות טבועה של הועדה אשר נהגה באופן סביר ואין מקום לטענות המערערת בעניין זה.

דיון

23. העתירה שלפני מופנית כנגד סירוב ועדת הערר ליתן למערערת פטור מתשלום ארנונה בהתאם לסעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין הקובע:
"5.הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית, דהיינו: -
...
(ח) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;"
הסעיף נעדר קריטריונים ברורים למתן הפטור. הדרישה על פי הסעיף היא שהנכס ישמש אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף ושהמשתמש בנכס יפעילו שלא למטרות רווח.
ככלל, פעילותה של עירייה נועדה לספק שירותים שונים לרווחת תושביה וזאת בעיקר באמצעות מסי הארנונה אותם היא גובה מהם על בסיס שוויוני ובהתאם לשיקול דעתה בקביעת סוגי הנכסים על פי השימוש בהם. "הלכה היא כי לעירייה שיקול-דעת רחב בבואה לקבוע את אמות המידה להטלת חיובי ארנונה; ממילא מצומצמת התערבותו של בית-המשפט בשיקול-דעתה בנימוק של אי-סבירות" (ע"א 565/00 עיריית קריית אתא נ' אדוארד חרס פ"ד נו (3) 784, 787 (2002)).
הענקת פטור מתשלום ארנונה לגוף כלשהו מכבידה את נטל המסים על יתר התושבים, מערערת על עיקרון השוויון ומצמצמת את מקורות התקציב של הרשות. ואולם, למרות האמור, מצא המחוקק בפקודת הפיטורין לפטור נכסים שבידי גופים מוגדרים מתשלום ארנונה על מנת לתמרץ פעילויות בנכסים המשרתות את ציבור התושבים. חלק משירותים אלה הם שירותים ייחודיים שאין בידי העירייה להעניקם וחלקם שירותים הניתנים על ידי אותם גופים במקום העירייה. ככלל, על מנת להיכנס בגדר הפטור, על השירותים להינתן על ידי גופים הפועלים ללא מטרת רווח.
לפיכך, בהיות הפטור החריג היוצא מן הכלל, על העירייה מוטלת החובה לבחון בקפדנות כל בקשת פטור המובאת בפניה בהתאם לדרישות סעיפי הפטור שבפקודת הפיטורין, כאשר נקבע לא אחת בפסיקה כי יש לפרש סעיפי פטור אלה בצמצום ולא ליתן להם פרשנות מרחיבה (בג"צ 26/99 עיריית רחובות נ' שר הפנים פ"ד נז(3) 97, 121 (2003)).


24. סעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין מכיר בשירותי ספורט ותרבות הגוף שירותים ציבוריים חשובים שיש לתמרצם וליתן פטור מארנונה לנכסים בהם ניתנים שירותים אלה שלא למטרות רווח.
המערערת, העמותה לאגרוף מקצועני בישראל הינה עמותה רשומה המוכרת לצורכי מס כמוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר) העוסקת בקידום ספורט האיגרוף ובלימוד אומנויות לחימה משולבות. לפיכך, על מנת שתעמוד בדרישות הפטור מארנונה היה עליה להוכיח כי הפעילות בתחום האגרוף ואומנויות הלחימה היא הפעילות היחידה המתבצעת בנכס וכי העמותה אינה פועלת כעסק רווחי.

25. בהחלטתה מיום 13.11.08 נשוא העתירה מפרטת ועדת הערר את ההליך שהתקיים בפניה. ההליך כלל מספר דיונים בהם הוגשו תצהירים וחוות דעת מטעם שני הצדדים ונותניהם נחקרו. בסופו של יום קבעה ועדה הערר לעניין המצהיר מטעם המשיב כי "חוות דעתו של רו"ח מר צבי איציק מהימנה ומקובלת עלינו. רו"ח איציק ביצע חקירה מעמיקה ויסודית". ואילו לעניין עדי המערערת קבעה ועדת הערר כי: "עדותם של השניים לא היתה מהימנה עלינו, עדותם מלאה סתירות, ומעלה סימני שאלה רבים...התרשמנו, כי עדותם של העדים מטעם המערערת היא לא מהימנה וחמקמקה. עדותם מראה, כי רב הנסתר על הגלוי...לא מצאנו בעדותו של מר רענן טל שום הישג ספורטיבי, תרומה מיוחדת או פעילות נוספת של העמותה לקידום האיגרוף. הרושם שנוצר בפנינו, כי מדובר בנכס בו קיימת הפעלת חוגים התחומי אומנויות הלחימה, לרבות איגרוף, במחיר מסחרי רגיל בעירנו". בנוסף קבעה ועדת הערר כי הדו"חות הכספיים של העמותה לשנת 2005 לוקים באי סדרים ואינם תומכים בעדויות העדים וכי למצער דו"חות 2006 לא הוצגו בפניה.
מהאמור עולה כי לדעת ועדת הערר המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי בנכס מתקיימת אך ורק פעילות ספורט ואיגרוף וכי העמותה פועלת בנכס ללא כוונות רווח ולפיכך דחתה ועדת הערר את הערר וקבעה כי אין ליתן לנכס המערערת פטור מארנונה.

26. הביקורת השיפוטית על החלטת רשות מנהלית מתמצה בבדיקת חוקיות ותקינות המעשה המנהלי קרי האם החלטת הרשות נתקבלה ללא משוא פנים, בלא הפלייה, בלא ניגוד עניינים, בתום לב, כשהיא מושתתת על טעמים ענייניים וללא שיקולים זרים ובעיקר אם מצויה היא בתחום הסבירות. אין נפקא מינה אם בית המשפט היה מגיע להחלטה שונה (בג"צ 4769/95 רון נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235, 268-269 (2002); בג"צ 2324/91 התנועה לאיכות השלטון נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פ"ד מה(3) 678 ,688 (1991); בג"צ 1/81 שירן נ' רשות השידור, פ"ד לה(3) 365, 378 (1981); בג"צ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור,פ"ד לה(1)422,421 (1980); בג"צ 127/80 משה אודם נ' ראש עיריית תל-אביב יפו ואח', פ"ד לה(2)118, 118 (1980);בג"צ 376/81 לוגסי נ' שר התקשורת, פ"ד לו(2) 449, 453-454 (1980); יצחק זמיר הסמכות המינהלית 763-771 (כרך ב', תשנ"ו)).
זאת ועוד, הליך ההשגה על שומת ארנונה מתחיל בהשגה בפני מנהל הארנונה. לאחר דחיית ההשגה ניתן לערור בפני ועדת הערר ועל החלטתה בערר ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים כפי שנעשה בענייננו. בעוד שמנהל הארנונה משמש בתפקיד מינהלי ותפקידו לבחון האם נעשו טעויות במשרדו בקשר לשומה ומכאן שסמכותו מצוצמצמת ומוגבלת לבירור נושאים עובדתיים וטכניים בלבד וההליך המתנהל בפניו הוא אדמיניסטרטיבי גרידא, הרי שועדת ערר הינה גוף מקצועי בפניה מתנהל הליך מעין שיפוטי שבמהלכו מתברר ערעור על השומה שנקבעה על ידי מנהל הארנונה (בג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא פ"ד מו(1) 793 (1992)). לפיכך, לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטת ועדת ערר.
בענייננו לא מצאתי כי נפל בהחלטת ועדת הערר פגם מינהלי המצדיק התערבות בית המשפט. מדובר בהחלטה שהינה במסגרת ההחלטות הסבירות שיכלה הרשות לקבל בנסיבות העניין. משלא שוכנעה ועדת הערר כי המערערת עומדת בדרישות הפטור, קרי שהתנהלות העמותה בנכס היא לצורכי ספורט שלא למטרת רווח, סירבה ליתן לה את הפטור המבוקש. אציין כי בעובדה שהעותרת הוכרה כמוסד ללא כוונת רווח לצורכי מס, יש אך כדי לאפשר לה ליהנות מהטבות מס שונות אך לא בהכרח כדי להוכיח כי פעילות העמותה בנכס מצדיקה מתן פטור מארנונה.

27. חלק מטענות המערערת מופנות כלפי אופן התנהלות הדיונים בפני ועדת הערר. מעיון בתיק מסמכי הערר עולה כי ועדת הערר פעלה באופן ראוי סביר מידתי ושקול- נוהלו דיונים ארוכים ומעמיקים, לצדדים ניתנה הזדמנות להציג את עמדתם, להביא מצהירים וחוות דעת מטעמם ואף לחקור את הצד השני. למערערת גם ניתנה ההזדמנות להגיש סיכומי תגובה לסיכומי המשיב. כללי הצדק הטבעי נשמרו ולמערערת ניתנה זכות הטיעון. ועדת הערר פסקה על סמך הטיעונים והראיות שהוצגו בפניה ובהסתמך על האמור גיבשה את החלטתה. לא מצאתי לקבל את טענות המערערת בדבר פגמים שנפלו בהליך ולפיכך לא מצאתי להתערב בהחלטת ועדת הערר.

28. לעניין טענת המערערת בעניין תשובת המשיב לערר באיחור מצאתי כי החלטת ועדת הערר לדון בערר לגופו מבלי להיכנס לשאלת האיחור במענה לערר מצד המשיב מחד והרחבת החזית מצד המערערת מאידך, היא החלטה סבירה ושקולה. אציין כי אי מתן מענה לערר במועד הקבוע בחוק אין דינו כדין אי מתן תשובה להשגה במועד. המחוקק הבחין בין שני ההליכים. בעוד שבמקרה הראשון קבע בסעיף 4 (ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו-1976 כי ..." לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום - ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה" הרי שתקנה 6 לתקנות סדרי דין בועדת הערר קובעת כי .."המשיב יגיש לוועדה לא יאוחר משלושים יום מהיום שנמסר לו עותק כתב הערר, תשובה מנומקת בארבעה עותקים..." ואולם אי הגשת תשובת המשיב במועד אינה נחשבת כאילו החליטה ועדת הערר לקבל את הערר וכבר ציינתי לעיל את דבר השוני המהותי שבין תפקידו של מנהל הארנונה והליך ההשגה המתנהל בפניו לבין ההליך המעין שיפוטי המתנהל בפני ועדת הערר.

29. לעניין טענות המערערת בעניין היעדר קריטריונים ברורים לפטור מארנונה מכוח סעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין, נקבע
לא אחת כי פטור ממס, בדומה לסיוע ותמיכות תמיכות ציבוריות למוסדות, צריך להינתן על-פי קריטריונים ברורים ענייניים גלויים ושווים (בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר פ"ד מו (1) 191, 199 (1991)). בהקשר זה ציינה ועדת הערר כי: "אמנם המשיב לא הציג בפנינו קריטריונים שכאלה ומן הראוי שהיה עושה כן אולם ניתן היה ללמוד עליהם מפניית המשיב לב"כ המערערת בבקשה למלא שאלון בתצהיר ולקבל לידו מסמכים". המשיב ביקש לבדוק האם בנכס מתבצעת פעילות עסקית והאם הוא פועל, בין היתר למטרת רווח. מתוך תשובות המערערת, מהעדויות, מהמסמכים ומהדו"חות הכספיים למדה ועדת הערר כי מעבר לאי הסדרים בדו"חות הכספיים, שדי בהם לכשעצמם כדי לשלול את מתן הפטור, "...נוצר הרושם כי הפעילות בנכס היא חלק ממועדוני הסי.אם.איי הקיימים ברחבי גוש דן.." ולפיכך מדובר בפעילות עסקית בנכס שאינה עומדת בדרישות הפטור. למרות היעדר הקריטריונים אצל המשיב מצאתי את החלטת ועדת הערר סבירה והמערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי אכן כל הפעילות המתבצעת בנכס נעשית שלא למטרת רווח.

30. לאור האמור הערעור נדחה.

עם זאת, לאור העובדה כי המשיב השתהה בתשובתו הרבה מעבר למועד הקבוע בחוק ולאור העובדה כי בירור הערר ארך זמן רב וההחלטה בו ניתנה בחלוף למעלה משנתיים וחצי מיום הגשתו, לא מצאתי לחייב את המערערת בהוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון