אחריות שילוחית הוצאה לפועל


1. התובעת, חברת א. איי אם אינטרנשיונל אלקטרוניקס בע"מ (להלן: ה"תובעת") הגישה תביעתה זו כנגד מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט, בעילת רשלנות כנגד ראש ההוצאה לפועל וכן לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה.

2. עפ"י עובדות כתב התביעה התובעת הינה זוכה בתיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה שמספרו 5-01-05347-16 כנגד החייבת חב' תכלית מחשבים. גובה החוב היה סך של 2,429,599 ₪.
ביום 29.3.01 הטילה התובעת במסגרת תיק ההוצאה לפועל עיקול על כספים השייכים לחייבת שהיו מוחזקים באותו מועד על ידי צד ג' (אוניברסיטת בר אילן).

ביום 2.4.01 אישר צד ג' את העיקול ובהודעה שהגיש להוצאה לפועל ציין שמחזיק בידיו סך של 195,000 ₪ השייכים לחייבת. נכון למועד הטלת העיקול היו רשומים בידי צד ג' עיקולים נוספים על הסכום המעוקל וביניהם עיקול זמני מיום 26.12.00 על סך 195,000 ₪ שהוטל על ידי חברה בשם אורדור וכן עיקול מיום 1.3.01 שהוטל על ידי חברה בשם ג.נ.ג במסגרת תיק הוצאה לפועל 3-10-03739-20 בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה.

ביום 18.4.01 המציאה התובעת לידי צד ג' צו שנתן ראש ההוצאה לפועל בנתניה המצווה על מימוש העיקול שהטילה התובעת בידי צד ג'. על פי צו המימוש היה על צד ג' להעביר לתובעת את חלקה היחסי בעיקולים (אשר עמד לאור סכומי החוב בסך של 165,600 ₪).


צד ג' לא העביר לגזברות ההוצאה לפועל בנתניה את החלק היחסי בהתאם להחלטה, אלא העביר ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה לזכות תיק ההוצל"פ שבו חברת ג.נ.ג היא הזוכה סכום של 106,880 ₪, ונותר בידו סך מעוקל של 88,120 ₪.

ביום 24.5.01 כאשר הכספים שהעביר צד ג' מופקדים בגזברות לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, הוברר לצד ג' טעותו, שכן לאור החובות והחלקים היחסים שבין הנושים היה עליו להעביר ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה סך של 16,044 ₪ בלבד. על כן פנה צד ג' ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה והודיע על דבר טעותו ופירט שקיימים שני מעקלים נוספים (התובעת וחברת אורדור) ואף פירט את סכום העיקולים של כל אחד מעיקולים אלה.

למרות עובדה זו, העבירה לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה את מלוא הסכום שהעביר אליה צד ג' בטעות לרבות הכספים המגיעים לתובעת, לידי חברת ג.נ.ג במקום להעביר לידיה את החלק היחסי בסכום המעוקל.

כאשר נודעה עובדה זו לצד ג' הוא הגיש ביום 21.11.00 ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למתן הוראות וביום 17.12.01 הורה ראש ההוצאה לפועל שחברת ג.נ.ג תשיב הכספים שהועברו אליה מעבר לחלקה היחסי לאלתר על מנת שניתן יהיה לחלקם בין הזוכים האחרים שלזכותם עיקול.

ביום 24.12.01 הגיש צד ג' ללשכת ההוצאה בפתח תקווה גם בקשה לפי סעיף 20 (ב) לחוק ההוצאה לפועל להחזרת כספים שהועברו ביתר לחברת ג.נ.ג.

ראש ההוצאה לפועל נתן החלטה והפנה להחלטתו מיום 17.12.01 לפיה חויבה חברת ג.נ.ג להשיב הכספים. לאחר מכן ביום 31.12.01 ניתנה החלטה נוספת על ידי ראש ההוצאה לפועל לפיה דחה את הבקשה להחזרת הכספים.

חברת ג.נ.ג לא השיבה הכספים. בשלב מסוים הפכה חברת ג.נ.ג לחדלת פרעון ולא ניתן להיפרע ממנה, ועל כן הגישה התובעת התביעה נשוא תיק זה בסך של 111,146 ₪ בגין הסכומים שהועברו ביתר לחברת ג.נ.ג וכן ההוצאות שנגרמו לתובעת כתוצאה מהליכים אלה.



3. הנתבעת, מדינת ישראל הגישה כתב הגנה וכן הגישה בקשה זו לדחיית התביעה על הסף שכן לטענתה אין לה אחריות שילוחית להחלטות שיפוטיות של נושאי משרה ובכללם ראש ההוצאה לפועל וכי עומדת לה טענת החסינות.

4. עלי לציין שבכתב ההגנה המקורי לא טענה הנתבעת טענה זו, ועל כן הגישה בקשה לתיקון כתב ההגנה והוספת הטענה שכן בשל טעות שנפלה בכתב ההגנה לא נטענה הטענה. לאחר שקיבלתי תגובות הצדדים החלטתי ליתן אפשרות לנתבעת לתקן כתב הגנתה וזאת כנגד תשלום הוצאות לתובעת.

5. לטענתה של הנתבעת המפורטת בבקשתה עמדה זו שהמדינה אינה אחראית באופן שילוחי למעשה או מחדל של ראש ההוצאה לפועל התקבלה בבית המשפט המחוזי בבש"א (ת"א) מדינת ישראל נגד ר.י. תק – מח 2006 (3) 6824 שניתנה רק לאחרונה, מפי כב' הרשם גולדשטיין כאשר נקבע שם שאין מקום להטיל על המדינה אחריות בין מכח אחריות ישירה והן מכח אחריות שילוחית במקרים של רשלנות שופט ואין משנה סוגה, כאשר לכל היותר יש לאמץ גישתו של פרופ' גלעד באשר לפעולות שנעשו בזדון ממניע פסול.

6. טוענת התובעת שאין מקום לדחיית התביעה על הסף שכן למדינה קיימת אחריות שילוחית למעשה או מחדל של ראש ההוצאה לפועל.

7. אכן פסק דינו של השופט גולדשטיין הינו ברור וחד משמעי לפיו אין כל מקום להטיל אחריות שילוחית או ישירה על המדינה על פעולות שופט ואין משנה סוגה של הרשלנות

8. מנגד קיימת ההחלטה בבר"ע ירושלים 2315/00 מ"י נ' פרידמן תק – מח 2001 (1) 65542, לפיה ייתכן חיוב שופט במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה מאוד וכי החסינות שהוענקה לשופטים בסעיף 8 לפקודת הנזיקין או לראש ההוצאה לפועל בסעיף 73 א' לחוק ההוצאה לפועל, אינה חלה על מדינה כמעסיקתם.

אף השופטת ד"ר דפנה אבינאלי בפסק דינה בענין יאיר ש. שיווק בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ תק – של 2005 (3) 12227 מצדדת בהכרה בקיומה של אחריות ישירה של המדינה על עוולות שביצע שופט (להבדיל מאחריות שילוחית).

9. מצדדת אני בגישת כב' השופט גולדשטיין, שכן הרעיון המרכזי הוא חסינות השיפוטית הנועדה להגן על מערכת המשפט, להבטיח את אי תלותה ותפקודה היעיל.

החסינות השיפוטית נועדה למנוע פגיעה בתפקודו של השופט כתוצאה מהתדיינות בדבר טיב שפיטתו, מניעת פגיעה בעצמאות שיקול הדעת השיפוטי, מניעת פגיעה באמון הציבור בבית המשפט כתוצאה מתביעות סרק, ואף שימור ההירארכיה בין ערכאות השפיטה ואת היחסים בין השופטים באותה ערכאה פן ידון שופט שלום בטענת רשלנות שהועלתה כנגד שופט מחוזי, ופן ידון שופט חברו.

10. הביקורת שעל השופט להתחשב בה היא ביקורת במסגרת ערעורים המוגשים על החלטותיו השונות ולא ביקורת בהתאם לתביעות שיוגשו כנגדו.

11. אף סעיף 8 לפקודת הנזיקין קובע שלא תוגש תובענה על עוולה שעשה אדם המבצע פעולה שיפוטית במסגרת תפקידו השיפוטי. סעיף 73 א' לחוק ההוצאה לפועל מחזק הוראה זו וקובע שלא תוגש נגד ראש ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.

12. משכך , אין הבדל בין תביעה כנגד שופט או ראש הוצאה לפועל לבין תביעה כנגד המדינה כמעסיקתו שכן תכלית חקיקת החסינות היא מניעת בירור שאלה זו במסגרת תביעת נזיקין.

המדינה אינה מעבידת השופט במובן הרלוונטי להחלת האחריות השילוחית שכן השופט אינו "עובד" לענין זה, הוא אינו נתון למרותה והיא אינה רשאית להנחותו כיצד לפעול.

אחריות שילוחית בנזיקין הינה חריג לכלל שאיש ישא בעוולתו ואין היא ישימה כאשר מדובר ב"עובד" שאין ל"מעבידו" כל מרות עליו שכן הכלל הוא שאדם אחראי למעשיו הוא. למדינה אין כל שליטה על בחירת השופטים ועל דרך עבודתם.

13. לאור כל האמור לעיל מן הראוי אכן לדחות התביעה שעניינה רשלנות ראש ההוצאה לפועל בהחלטותיו, אשר ניתנו במסגרת ההליך השיפוטי, אשר עליהן לא הוגש כל ערעור.

14. אין ספק שההחלטות השיפוטיות שנעשו במסגרת תפקיד ראש ההוצאה לפועל גרמו נזק רב לתובעת, אולם לאור החסינות, עקרון אי התלות השיפוטית והעובדה שאין ספק שהחלטת ראש ההוצאה לפועל נעשתה ללא כוונת זדון או משוא פנים , אין מנוס מאשר להורות על סילוק התובענה על הסף.


בנסיבות הענין לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה דחויה הוצאה לפועל

  2. אי פתיחת תיק הוצל''פ

  3. הפרת חוזה הוצאה לפועל

  4. אי עמידה בצו התשלומים

  5. התיישנות הוצאה לפועל

  6. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  7. העברת תיק הוצאה לפועל

  8. אי התייצבות לחקירת יכולת

  9. חובת הנמקה הוצאה לפועל

  10. אימות חתימה הוצאה לפועל

  11. ביטול החלטה הוצאה לפועל

  12. התנאים למתן צו תשלומים

  13. הגדרת זוכה בהוצאה לפועל

  14. ביטול ערבות הוצאה לפועל

  15. אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  16. ביטול מכירה בהוצאה לפועל

  17. התיישנות תיק הוצאה לפועל

  18. חוסר תום לב בהוצאה לפועל

  19. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  20. אחריות שילוחית הוצאה לפועל

  21. הפרת צו רשם ההוצאה לפועל

  22. אי חידוש דרכון הוצאה לפועל

  23. התיישנות תיקי הוצאה לפועל

  24. ביטול סגירת תיק הוצאה לפועל

  25. העברת תיק לשכת הוצאה לפועל

  26. אגרת הוצאה לפועל הפרשי הצמדה

  27. ביטול מכירת נכס הוצאה לפועל

  28. התיישנות תיקים בהוצאה לפועל

  29. אישור מכירת דירה הוצאה לפועל

  30. ביטול פקודת מאסר הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל

  32. ביצוע פקודת מאסר הוצאה לפועל

  33. בקשה לעיון בתיק הוצאה לפועל

  34. בקשה להארכת מועד הוצאה לפועל

  35. ביטול עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  36. בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  37. חוסר תום לב בהליכי הוצאה לפועל

  38. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  39. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  40. ביצוע פסק דין לפינוי בהוצאה לפועל

  41. דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  42. חוסר תום לב פתיחת תיק הוצאה לפועל

  43. התיישנות ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  44. בקשה דחופה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  45. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  46. התנגדות לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  47. אי סגירת תיק הוצל''פ למרות הפקדת ערבות

  48. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  49. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  50. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  51. ביטול מכר מקרקעין אישור של ראש ההוצאה לפועל

  52. משלא בוצע פסק הדין ננקטו הליכי הוצאה לפועל

  53. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להוצאה לפועל

  54. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  55. התובע טוען כי הנתבע הטעה את רשם ההוצאה לפועל

  56. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  57. נטען כי רשמת ההוצאה לפועל טעתה בעת שקבעה כי החוב נבלע

  58. פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לתובע בשל הליכי הוצאה לפועל

  59. בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב

  60. תביעה כספית שהתבררה לאחר שתחילה נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל

  61. סעיף 6 לחוק ההוצל"פ מקנה רשות לזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין

  62. תביעה בגין נקיטת הליכי הוצאה לפועל לביצועו של פסק דין למרות ששולם

  63. מסמכויות רחבות לבית המשפט ביושבו כערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  64. אין בהגשת בקשה חוזרת כדי להאריך את המועדים בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  65. נטען כי נוכח מחדל באי קיום צווי המימוש והעברת הכספים, זומן לדין על ידי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון