פרשנות תקנון קרן פנסיה


1. עניינה של התביעה שלפנינו בפרשנות תקנון קרן הפנסיה בה היה התובע עמית במועדים הרלבנטיים לתביעה זו.

התובע נפגע בתאונה ביום 14/9/2001 ופנה לקבלת פנסיית נכות מהנתבעת. הנתבעת הכירה תחילה בזכותו לפנסיית נכות ואף שילמה לו תשלומים חודשיים במשך תקופה מסויימת. בשלב מאוחר יותר, הפסיקה הנתבעת את תשלומי פנסיית הנכות לתובע ולפיכך, הוגשה תביעתו לבית הדין.

יצויין, כי הנתבעת נימקה את הפסקת תשלום פנסיית הנכות בכך שעל פי תקנונה, הואיל ונכותו נובעת מתאונת עבודה והוא מקבל בנדון גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, (העולה על הסכום שהוא זכאי לו מכח קרן הפנסיה), הרי שהוא זכאי לפנסיה בשיעור 25% בלבד מפנסיית הנכות והואיל וסכום הזכאות כאמור נמוך מ"סכום הפנסיה המזערי" שנקבע בתקנון, (15% מהשכר הממוצע במשק), הרי שהתובע אינו זכאי כלל לפנסיית נכות.

במקרה כזה, לטענת הנתבעת, זכאי התובע להחזר הכספים ששולמו על ידו לקרן, בצירוף ריבית ואינו זכאי לתשלום הגמלה המזערית.

2. הסעיפים הרלוונטים לעניינו של התובע מופיעים בפרק ו' לתקנון 99, (להלן: "תקנון 99"), שם נקבע:

"17. זכות לקבלת תשלומים לפי דין

17.1 הפך עמית לנכה, כתוצאה מפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, או עקב מאורע שבגינו זכאי הנכה, לקיצבה מכח דין מכל מקור שהוא – פרט לגימלת נכות כללית, המשולמת מכח הוראות פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי – יהיה הנכה, זכאי לבחור בין אחד מאלה:

17.1.1 החזרת כספים כאמור בפרק ז' להלן.

17.1.2 קבלתה מהקרן של פנסית הנכות, בניכוי הסכומים המשולמים לנכה, מהמקור האחר.

17.3 למען הסר ספק יובהר בזה, כי הקרן תשלם לנכה את מלוא הפנסיה עד לקבלת החלטה סופית המאשרת את חבות המוסד לביטוח לאומי (או כל גורם אחר כאמור לעיל) לשלם תשלומים מכח הוראות הדין. נתקבלה החלטה כאמור, יקוזזו ו/או יוחזרו לקרן הכספים העודפים שהתקבלו על ידי הנכה...

17.4 למרות האמור בסעיף זה לעיל, תשלם הקרן לנכה שבחר בחלופה המפורטת בסעיף 17.1.2 לעיל, לפחות 25% מפנסית הנכות שהיתה משולמת לו אלמלא ניכוי הסכומים מהמקור האחר.

18. סכומי פנסיה מזעריים

18.1 היה סכום הפנסיה המגיע לחבר, בעת זכאותו לראשונה לקבלת פנסיה, נמוך מהסכום שיקבע מעת לעת, על ידי הקרן (להלן – "סכום פנסיה מזערי"), יהיה הפנסיונר זכאי להחזרת כספים כאמור בפרק ז' להלן, חלף קבלת הפנסיה.

18.2 סכום הפנסיה המזערי יעמוד על 15% מהשכר הממוצע במשק, כשיעורו של השכר הממוצע במשק במועד בו היה זכאי הפנסיונר, לראשונה, לקבלת פנסיה מהקרן, אלא אם
כן תפחית הקרן בעתיד, באישור הממונה, את שיעורו של סכום הפנסיה המזערי".

בחודש מרץ 2005 נכנס לתוקפו תקנון פנסיה מקיפה של הנתבעת, (להלן: "תקנון 05"), אשר הסעיף הרלוונטי לעניינו של התובע מופיע בפרק ט' במסגרת תנאים כללים לתשלום פנסיה, כדלקמן:

"33. סכומי פנסיה מזעריים

33.1 בסעיף זה, "סכום הפנסיה המזערי" – 5% מהשכר הממוצע במשק כפי שיהיה במועד בו היו זכאים לראשונה, המבוטח או שאירי המבוטח, לקבל פנסיה מהקרן".

3. ואלו הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתיק זה:

על העובדות כאמור הסכימו הצדדים בקדם המשפט ביום 21.5.06:

א. הנתבעת מנהלת קרן פנסיה מקיפה, (להלן: "הקרן").

ב. ביום 30/7/2001, הצטרף התובע לנתבעת והוסדרו זכויותיו כעמית בנתבעת בתכנית פנסיה מקיפה.

ג. התובע קיבל עם הצטרפותו לקרן העתק תקנון הקרן בצרוף אישור ההצטרפות.

ד. התובע נפגע בתאונה ביום 14/9/2001, (להלן: "התאונה").


ה. סכום פנסית הנכות המלאה נכון ליום התאונה עמד על סך של 1,648 ₪.

ו. גמלת הביטוח הלאומי שמקבל התובע מיום התאונה גבוהה יותר מסכום פנסית הנכות המלאה.

ז. השכר הממוצע במשק ביום אירוע התאונה עמד על 6964 ₪.

ח. התקנון שהיה בתוקף במועד הצטרפותו של התובע לקרן הוא תקנון 99 ובחודש מרץ 05 שונה נוסחו, לתקנון 05.

4. עיקרי טענות התובע

א. הואיל והוא נפגע בתאונת עבודה הרי שהוא זכאי, בהתאם לסעיף 17.4 לתקנון 99 לפנסיית נכות בשיעור 25% מפנסיית הנכות המגיעה לו.

ב. הנתבעת שילמה לו במשך חודשים מספר את פנסיית הנכות עד אשר החליטה להפסיק את התשלומים.

ג. אין לקבל את טענת הנתבעת כי סכום הפנסיה לו זכאי התובע נמוך מ"סכום הפנסיה המזערי" לפי תקנון 99 ולכן פטורה היא מתשלום פנסיית הנכות לתובע.

ד. לדידו, הפרשנות הנכונה לסעיף 18.2 לתקנון 99 היא, כי שיעורו של סכום הפנסיה המזערי מותנה בהחלטה על הפחתתו בעתיד.

במקרה דנן, בתקנון 05 הפחיתה הנתבעת את סכום הפנסיה המזערי ולכן יש להחיל על התובע את סכום הפנסיה המזערי המופחת למפרע, מיום התאונה. לטענת התובע, משהפחיתה הנתבעת בתקנון 05 את שיעור סכום הפנסיה המזערי והעמידה אותו על 5% מהשכר הממוצע במשק, נכון למועד הזכאות לראשונה, שהרי שלנוכח האמור בסיפא של סעיף 18.2 לתקנון 99, מהווה שיעור זה של 5% את השיעור התקף לגבי התובע במועד התאונה, ועל הנתבעת מוטל לשלם לו את פנסיית הנכות ממועד התאונה ואילך.

ה. במקרה שלפנינו, יש להחיל את הכלל הפרשני החל בפרשנות החוזה נגד המנסח, הפועל לרעת האינטרס של המנסח.

ו. המבחן לעניין "סכום הפנסיה המזערי" צריך להיעשות בהשוואה לסכום הפנסיה המלאה של התובע ולא בהשוואה ל – 25% מפנסית הנכות המגיעה לו.

ז. הנתבעת לא עמדה בחובת הגילוי הנאות המוגברת החלה עליה, כאשר לא הבהירה מפורשות את תנאי זכאותו של התובע לקבלת פנסית נכות.

בענין זה טען התובע, כי בחודש יולי 2001 בעת הצטרפותו לקרן, היתה הנתבעת מחוייבת להודיע לו במפורש, בשים לב לגובה משכורתו, כי אם תיגרם לו נכות כתוצאה מתאונת עבודה, אזי הוא לא יהיה זכאי לפנסיית נכות. לדידו, הודעה כאמור לא ניתנה לו ולפיכך, לא היתה בידיו כל דרך לדעת שהוא נותר חשוף בפני הסכנה לאבדן הזכות לפנסיית נכות כל אימת שתיגרם לו פגיעה במהלך עבודתו.


5. עיקרי טענות הנתבעת


א. פרשנות חוזה צריכה להיעשות גם על רקע תכליתו, על פי מהות העיסקה ומטרותיה העסקיות והכלכליות.

ב. בדיקת זכאותו של התובע לקבלת הפנסיה נעשתה "בעת זכאותו הראשונה לקבלת הפנסיה", דהיינו, בעת קרות התאונה ולכן חלים על התובע התנאים הקבועים בתקנון 99.

ג. תיקון התקנון החדש בשנת 2005 אשר במסגרתו שונה סכום רף המינימום "סכום הפנסיה המזערי" הינו פרוספקטיבי וחל ממועד תיקון התקנון ולעתיד.

ד. אל מול "סכום הפנסיה המזערי" יש לבחון את הסכום בפועל לו זכאי התובע שהינו בשיעור 25% מפנסית הנכות המגיעה לו ולא סכום תיאורטי אחר.

ה. הנתבעת מלאה את חובת הגילוי הנאות בכל הנוגע להעמדת התובע על זכויותיו בפרסום התקנון ודיווח שוטף ועדכני בדבר זכויותיו וחובותיו בקרן.

6. הסוגיות השנויות במחלוקת:

א האם לאור ההוראה הקובעת סכום פנסיה מזערית, (סעיפים 17 ו 18 לתקנון 99 או סעיף 33 לתקנון 05), זכאי התובע לפנסית נכות?

ב. האם יש לתת תוקף להוראות התקנון בעניין סכום פנסיה מזערית, לאור טענות התובע לעניין הפרת חובת הגילוי בנדון, (כמפורט בס' 4 ז' לפסק הדין לעיל).

7. ההליך

ביום 21/5/06, במהלך הדיון המוקדם אשר התקיים בפני כב' הרשמת וייסמן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוגשו סיכומים באשר לשתי השאלות המשפטיות השנויות במחלוקת בתיק זה והתיק יועבר למותב למתן פסק דין.

8. ההלכה המשפטית בעניין פרשנות תקנון הקרן

השאלה העומדת לדיון בפנינו היא, האם על הנתבעת להחיל על התובע את תקנון 2005 או שמא את תקנון 99 שכאמור, היה בתוקף עת קרות התאונה – היא האירוע המזכה של התובע.

עלינו לבחון שאלה זו משני אספקטים מרכזיים, האחד, הוא פרשנותו של סעיף 18.2 לתקנון 99. השני, דן באפשרות להחלת הוראות תקנון 05 באופן רטרואקטיבי על התובע.

הנתבעת טענה כנגד החלת שיטת החישוב החדשה שנקבעה בתקנון 05 באופן רטרואקטיבי על התובע ואילו התובע טען, כי יש להפעיל את השינוי בתקנון בענין זה באופן רטרואקטיבי לגביו. בתמיכה לעמדתו הדגיש התובע את נוסח הסיפא לסעיף 18.2 לתקנון 99 לפיו, לדידו, נקבע באופן ברור, כי שיעורו של "סכום הפנסיה המזערי" מותנה בהחלטה על הפחתתו בעתיד.

הלכה פסוקה היא, כי תקנון קרן פנסיה הינו חוזה אשר נכרת בין כל אחד ואחד מהמבוטחים לבין הקרן, וכי זכויות העמית נקבעות ע"פ התקנון הקיים במועד קרות האירוע המזכה. לגבי פנסיית נכות, האירוע המזכה הוא עת "הפך עמית לנכה" כאמור בסעיף 17.1 לתקנון ולגבי פנסיה בכלל, האירוע המזכה הוא מועד פרישתו של העמית.

עמד על כך כב' הנשיא אדלר בע"ע 600013/96 אברהם ליבוביץ נ' קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג (31), 32, (להלן: "פס"ד ליבוביץ"), תוך ציטוט מדב"ע שן/60-3, עמיקם ברקן ואח' – קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, פד"ע כב 258 ומבג"צ 7691/95, שגיא ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד נב(5) 577:

"הלכה מקובלת היא בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כי זכויות העמית בקרנות הפנסיה מתגבשות על פי תקנון הקרן שהיה בתוקף בעת הפרישה", (כשבמועד הפרישה מתקיימים התנאים המזכים אותו בפנסיה).

פס"ד ברקן, חזר על ההלכה בעניין זה:

'על פי ההלכה נקבעת זכותו של עובד לגמלה לפי הוראות החוק או תקנון הפנסיה כפי שהם ביום שבו מתגבשת הזכות, ולא ביום שבו התחיל לעבוד או הצטרף לקרן הפנסיה...


אין אנו מוצאים במקרה דנן כי יש מקום לתקן הלכה זו או לשנותה, משום שהיא נשענת על מהותה של הזכות לפנסיה של העובד, המשתכללת ומשתנה במשך תקופת עבודתו, ומתגבשת לפי המצב המשפטי ביום אירוע העילה לתשלום הפנסיה'.

פס"ד ברקן ניתן בשנת 1990 ומאז לא השתנה דבר המצדיק שינוי ההלכה שתוארה בו ואשר אומצה על ידי בית המשפט העליון, אשר אמר בפס"ד שגיא:

'כאשר אדם מצטרף לקרן כעמית הוא רוכש לעצמו זכויות מכוח החוזה עם הקרן, אך הזכות של עמית לקבל מן הקרן קיצבה נתונה לשינויים במהלך החברות בקרן... מטעם זה או מטעם אחר עשוי להתעורר הצורך בשינוי התקנון של הקרן, בעניין הזכויות המגיעות לעמיתים או בעניין אחר... בהתאם לכך נפסק כי זכות העמית לקיצבה מתגבשת כלפי הקרן, לא ביום שבו הוא מצטרף כעמית לקרן, אלא ביום בו הוא נעשה זכאי לקיצבה, שהוא בדרך כלל יום הפרישה מן העבודה, בהתאם לתקנון הקרן כפי שהוא באותו יום'".

דרך הפרשנות של הפסיקה לתקנון קרן תואם גם את ההלכה המשפטית לפרוש חוזים בכלל. על דרך פרשנותו של חוזה עמד כב' הנשיא ברק בע"א 4623/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פד"י מט (2) 265:

"חוזה מתפרש על-פי תכליתו ... תכלית זו היא מושג נורמטיבי. זו קונסטרוקציה משפטית. היא כוללת בחובה תכלית סובייקטיבית ותכלית אובייקטיבית. התכלית הסובייקטיבית היא אומד דעתם של הצדדים. אלה הן המטרות, האינטרסים והתכליות אשר הצדדים גמרו בלבם ונתנו לכך ביטוי חיצוני בהתנהגותם ... עם זאת, אין להגביל את פירושו של החוזה, אך לאמת המידה של אומד דעת הצדדים... לעתים אין בידנו לגבש את אומד דעתם של הצדדים... החוזה יפורש במקרה זה, כמו גם במקרים אחרים בהם אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף אינו רלבנטי לפתרון הבעיה הפרשנית הניצבת בפני השופט, על-פי תכליתו האובייקטיבית. התכלית האובייקטיבית של החוזה הן המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מסוג או מטיפוס החוזה שנכרת נועד להגשים. התכלית האובייקטיבית מוסקת מתוך "אופיה ומהותה של העסקה שנקשרה בין הצדדים" ... זהו מבחן אובייקטיבי.... הוא נגזר משיקולים של הגיון ... כאשר החוזה הוא בעל מטרה כלכלית, או מסחרית, נקבעת התכלית האובייקטיבית על-פי "ההגיון הכלכלי" או "ההגיון המסחרי" ... התכלית האובייקטיבית נקבעת על-פי שיקולים של סבירות...".

9. על פי ההלכה כאמור, הזכאות לפנסיה בכלל ופנסיית נכות בפרט, לא מתגבשת ביום ההצטרפות לקרן, אלא ביום קרות האירוע המזכה. לכן בענייננו, שינוי בתנאי תקנון הקרן לאחר יום התגבשות הזכאות, אין בו כדי לשנות את תנאי הזכאות.

במועד קרות האירוע המזכה של התובע, דהיינו במועד התאונה – 14.9.01, היה בתוקפו תקנון 99 ולכן יש להחיל את הוראות תקנון זה על התובע. תקנון 05 נכנס לתוקף לאחר מועד התגבשות זכאותו של התובע ולכן, על פי ההלכה הקובעת כמצוטט לעיל, אין מקום להחלת הוראותיו, באופן רטרואקטיבי, על התובע.

10. טענה נוספת שהעלה בפנינו התובע היא, כי יש לפרש את הוראות תקנון 99, ובפרט את סיפא סעיף 18.2, ככזה, המקנה לו את הזכות לקבלת פנסיית נכות, במקרה של שינוי שיטת חישוב הסכום המזערי וזאת, בהתאם לשינויים בתקנון שיחולו בנדון בעתיד.

בהקשר זה, מסתמך התובע על הסיפא לסעיף 18.2 לתקנון 99 הקובע כדלקמן:

"18.2 סכום הפנסיה המזערי יעמוד על 15% מהשכר הממוצע במשק כשיעורו של השכר הממוצע במשק, במועד בו היה זכאי הפנסיונר, לראשונה, לקבלת הפנסיה מהקרן, אלא אם כן תפחית הקרן בעתיד, באישור הממונה, את שיעורו של סכום הפנסיה המזערי". (ההדגשה שלי – א.ל.).

לא מצאנו לקבל את טענת התובע בנדון. יש לפרש את סעיף 18 כולו וניתן לפרשו "מתוכו". בסעיף 18.1 לתקנון 99 נקבע מפורשות, כי המבחן לענין סכום הפנסיה המזערי נקבע "בעת זכאותו לראשונה לקבלת פנסיה", קרי, במועד התגבשות הזכאות, כאשר לענין פנסיית נכות, מועד זה הוא כמפורט בס' 17.1 לתקנון 99, בעת התאונה – "עת הפך עמית לנכה".

כך נקבע גם על פי לשון סעיף 18.2 לתקנון 99, כאשר סעיף זה חוזר ומדגיש, כי שיעור הפנסיה המזערי נקבע על פי השכר הממוצע במשק, "במועד בו היה זכאי הפנסיונר לראשונה לקבלת פנסיה מהקרן". מועד זה נקבע כבר בסעיף 18.1 לעיל וכאמור הוא עת קרות האירוע המזכה.

לפיכך, כל אירוע שאירע לאחר מועד התגבשות הזכאות כאמור, אינו רלבנטי, לרבות שינוי התקנון לענין סכום
הפנסיה המזערי.

11. בענייננו – במועד התגבשות זכאותו של התובע לפנסיית נכות, במועד התאונה, "סכום הפנסיה המזערי" היה 15% מהשכר הממוצע במשק. לפיכך, בהתאם לתקנון 99, התובע לא עמד בתנאי הזכאות לקבלת פנסיית נכות.

סייפת סעיף 18.2 לתקנון 99 הקנתה לנתבעת את האפשרות להפחתת סכום רף המינימום בעתיד. אילו האירוע המזכה היה קורה לאחר שינוי רף המינימום, אזי היתה נבחנת זכאותו של התובע לפי רף המינימום החדש. זכותו של התובע להחלת סכום רף המינימום החדש, תקפה, כל עוד לא אירעה התאונה, כל עוד לא אירע האירוע המזכה. במקרה שלפנינו, סכום רף המינימום שונה לאחר שכבר אירע לתובע האירוע המזכה ולכן, אין מקום להחיל עליו את התנאים החדשים שנקבעו לחישוב הפנסיה. כל פרשנות אחרת אינה מתיישבת גם עם ההיגיון המסחרי והכלכלי שבבסיס התקנון, שהרי אחרת, על פי תיקון תקנון 05, זכאים להחזרים כספיים, כל מי שאי פעם נפגעו בתאונות וזכאותם נשללה בשל רף המינימום הקודם.

12. בעניין הפרת חובת הגילוי.

אין ספק כי הנתבעת חבה בחובת הגילוי הנאות כלפי חבריה ובכללם התובע. בעניין זה טען התובע, כי היה על הנתבעת להפנותו באופן מיוחד לתנאי הזכאות לפנסיית נכות במקרה של תאונה בעבודה. לדידו, אילו היה מעודכן בפרטי התקנון היה מכלכל צעדיו אחרת.

לא מצאנו כל בסיס לטענת התובע בדבר הפרת חובת הגילוי. בעת הצטרפותו לקרן, התובע, אישר בחתימתו את קבלת התקנון שבו פורטו זכויותיו וחובותיו באופן ברור. התובע לא הצביע על כל הוראה מיוחדת בתקנון, אשר ראוי היה שהנתבעת תדגיש את תכנה ותסביר לתובע את משמעותה. התנאים הקבועים בתקנון לגבי הזכאות לפנסיה ובכללם במקרה של תאונה בעבודה, ברורים כאמור ומנוסחים בשפה בהירה. הנתבעת אינה אמורה ליידע את התובע ולהבהיר לו כל סעיף וסעיף בתקנונה.

בנסיבות העניין, בהעדר נסיבות מיוחדות או סיטואציה חריגה, אין מקום לדרוש מהנתבעת להבהיר ולפרש במיוחד את זכותו של התובע לגבי כל סעיף וכל הוראה לענין פנסיית נכות המצויים בתקנון.

13. לעניין טענת התובע, כי יש לבחון את זכאותו לפנסית נכות בהתאם ל"סכום הפנסיה המלא".

זכאותו של התובע לפנסיית נכות נבחנה בהתאם לתנאי הזכאות לנפגעי תאונות עבודה מהמוסד לביטוח לאומי ולאחר קיזוז הגמלה המשולמת לו מהמוסד לביטוח לאומי. הוראות סעיף 17.4 לתקנון בעניין זה קובעות, כי התובע זכאי לפנסיית נכות בשיעור של 25% מפנסית הנכות המלאה. הוראות התקנון בנדון ברורות.

אין מחלוקת בין הצדדים במקרה דנן, כי גמלת הבטוח הלאומי שמקבל התובע מיום התאונה, גבוהה יותר מסכום פנסיית הנכות המלאה ולפיכך, פנסיית הנכות המלאה אינה מגיעה לתובע בכל מקרה.

זכאותו של התובע לקבלת פנסית נכות נבחנת לפי היחס שבין "סכום הפנסיה המגיע לחבר" ל"סכום הפנסיה המזערי". היות וסכום הפנסיה המגיע לתובע היה נמוך מסכום הפנסיה המזערי, נמצא שהתובע אינו זכאי לקבלת פנסיית נכות.

זהו הפירוש המילולי והנכון שיש ליתן להוראות התקנון בענין זה ואין מקום לכל פרשנות אחרת. פרשנותו של התובע בנדון משמעותה בחינת סכום המינימום מול סכום מקסימלי תיאורטי שאין מחלוקת שהוא אינו זכאי לו.

14. סוף דבר

התביעה נדחית. בנסיבות המיוחדות של תיק זה, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות קרן פנסיה

  2. התיישנות קרן פנסיה

  3. פרשנות תקנון קרן פנסיה

  4. הסכם קיבוצי קרן פנסיה

  5. ועדה רפואית קרן פנסיה

  6. אלמנת פנסיונר קרן פנסיה

  7. חובת המעסיק לקרן פנסיה

  8. אי העברת כספים לקרן פנסיה

  9. ועדת ערעורים קרנות הפנסיה

  10. התיישנות הפרשות לקרן פנסיה

  11. אי הפרשה לקרן פנסיה של עובד זר

  12. חובת המעביד להפריש לקרן פנסיה

  13. אי הפרשות לקרן פנסיה לעובדי שמירה

  14. אי הפרשת כספים לקרן מבטחים הותיקה

  15. בעיות רפואיות הצטרפות לקרן פנסיה

  16. הגדרת ידועה בציבור - תקנון קרן פנסיה

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון