אשם תורם נפילה ברחוב

1 .התובע, יליד 1954, טוען כי נפל ביום 24/2/08 ברח' הנביאים בחיפה, כאשר רגלו נתקלה בבור בין שני מכסי ביוב, הוא נפל לאחור ובעת שבלם נפילתו באמצעות ידו הימנית, נחתך בקצה אצבע 4 - הוצגו תמונות להמחשת המפגע הנטען.

2 .אין חולק כי במועד הרלבנטי בוצעו עבודות פיתוח במקום על ידי קבלן שעבד מטעם העיריה - היא הנתבעת.

3 .התאונה ארעה בסמוך לשעה 17:00 כאשר התובע סיים את יום עבודתו והיה בדרכו הביתה (לטענתו התכוון להכנס לחנות לרכוש דבר מה ולאחר מכן להמשיך לביתו).

4 .התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

5 .בסמוך לארוע פנה התובע למר"מ שם נתפר הפצע ונחבש. לאחר מכן הופנה לקבלת טיפולי ריפוי ועיסוק, ובסופו של דבר נותר באצבע חסר עור בגליל הדיסטלי, הגבלת תנועה בסוף הכיפוף, והעדר תחושה.

6 .המל"ל אישר תקופת אי כושר בת כחודשים וחצי (מיום 24/2/08 ועד 11/5/08) , ובסיומה נקבעו נכויות זמניות כמפורט להלן:

20% מיום 12/5/08 ועד 31/8/08 (3.5 חודשים).

10% מיום 1/9/08 ועד 31/3/09 (7 חודשים).

החל מיום 1/4/09 נקבע כי לא נותרה נכות צמיתה.


7 .לא הוגשה חוות דעת רפואית ואין טענה לנכות צמיתה.

8 .התובע עצמאי ועובד כזפת גגות וכאיש תחזוקה. מהחשבוניות שהוצגו עולה כי במהלך תקופת אי הכושר חזר לבצע עבודות מסויימות, וכך גם בתקופת הנכויות הזמניות.

7 .ב"כ התובע טוענת כי יש להטיל החבות על הנתבעת אשר לא גדרה את האזור בו בוצעו העבודות ואפשרה להולכי הרגל לעבור במקום שבו מפגעים רבים. כן נטען כי אין מקום להטיל אשם תורם על התובע.

בענין הנזק נדרש פיצוי כולל בסך של 60,000 ₪ על פי הפירוט כדלקמן:

כאב וסבל - 30,000 ₪, עזרת צד ג' 10,000 ₪, הוצאות רפואיות - 3,000 ₪, הפסדי שכר בעבר - 17,000 ₪ (נטען כי בשלושת החודשים המקבילים לתקופת אי הכושר, בשנה שקדמה לתאונה הרויח התובע פי 3, ובתקופה המקבילה בשנה לאחר מכן הרוויח פי 4),

8 .הנתבעת מכחישה את עצם קרות הארוע וטוענת כי דין התביעה להידחות, נוכח העובדה שיש לראות את עדות התובע כעדות יחידה של בעל דין. כן נטען כי נפלו סתירות רבות בין עדותו בבית המשפט לאמור בכתב התביעה, ובין עדותו בבית המשפט בהשוואה לכתוב במסמך הרפואי הראשון.

עוד נטען כי סוג הפציעה אינו מתיישב עם נפילה ברחוב כאשר לא היה במקום חפץ ממנו יכול היה התובע להחתך וכי סוג פציעתו מתיישב טוב יותר עם פציעה שארעה לו בעבודה.


לחילופין מבוקש להטיל על התובע אשם תורם מכריע.

באשר לנזק נטען כי אין מקום לפסוק פיצוי העולה על 7,000 ₪ בגין כאב וסבל, וסכום של 6,000 ש"ח בגין הפסדי שכר בתקופת אי הכושר. נטען כי בחינת מחזור עבודתו של התובע בשנה שקדמה לתאונה מלמדת כי לא נגרם לו הפסד כלשהו.


מהסכום שייפסק נטען כי יש לנכות אשם תורם מכריע, וכן את תגמולי המל"ל.

9 .לאחר ששמעתי, בקצרה, את העדים עיינתי במסמכים שהוגשו ושקלתי את טענות ב"כ הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 11,000 ₪ נטו.

10 .בקביעת סכום זה נתתי דעתי, בין היתר, לדברים הבאים:

א.לגרסת התובע לפיה נפל ברחוב ניתן למצוא תמיכה במסמך הרפואי הראשון - "היום לפני כשעה וחצי נפל על הישבן ויד. נפל ברחוב הנביאים נדקר בחצץ". כן יש לתת משקל לעדות העד מטעם התובע (בעל מספרה שנמצאת בסמוך למקום הנפילה) אשר העיד כי התובע נכנס למספרה שלו כשהוא שותת דם.

יחד עם זאת לא ניתן הסבר ברור לסיבה בגינה נגרם חתך: האם מסגרת בור הביוב ? (לו אין זכר במסמך הרפואי הראשון) האם חצץ ? (כאשר בעדותו אמר התובע כי במועד הרלבנטי לא היתה במקום ערמת חצץ)? האם פינת דיקט שנמצא במקום מסביב לשוחת הביוב ?

ב.בתמונות שצילם התובע 4 ימים לאחר הפגיעה רואים כי המדרכה במקום חפורה, אין גדרות והולכי הרגל נאלצים לעבור בשטח בו הוסרה המדרכה. כן ניתן לראות בבירור שני מכסי ביוב, ובינהם בור - לא יכול להיות חולק כי לא מדובר במעבר בטוח להליכה.

אין ספק כי על הנתבעת חלה חובה מתוקף היותה מזמינה ואחראית על ביצוע עבודות בתחום שיפוטה, בהיותה מפקחת על הקבלן שביצע מטעמה עבודות, לדאוג למעבר בטוח להולכי רגל. מהתמונות שצילם התובע עולה כי הולכי הרגל נאלצו במקום ביצוע העבודות, וכי אין במקום מעבר בטוח.

ג.יחד עם זאת יש לייחס לתובע אשם תורם גבוה. התובע העיד כי הוא עובד בסמוך למקום, מכיר היטב את הרחוב, ידע וראה כי מתבצעות במקום עבודות. האירוע ארע כאשר במקום היה עדיין אור יום, וכלל לא ברור לי מדוע בחר התובע לעבור דווקא בין שני מכסי הביוב כאשר רואים בבירור כי בין המכסים קיים שיפוע מסויים והמקום לא נוח להליכה – ראה, בהקשר זה את עדות התובע עצמו: "היו שני מכסי ביוב בולטים ובין שניהם היה בור". מכאן ברור כי ניתן היה בנקל להבחין בכך ולעבור מהצד.

ד.בשאלת הנזק, נתתי דעתי לאופי הפגיעה - מכאיבה, הצריכה תפירה ותחבושות, הותירה הגבלה בישור האצבע. כן נתתי דעתי לתקופת אי הכושר והנכויות הזמניות שנתנו לתקופה ממושכת. יחד עם זאת, מדובר בפגיעה שלא הצריכה התערבות ניתוחית ו/או אישפוז. כן נתתי דעתי לעובדה כי לא נותרה נכות צמיתה וכי התובע שב לעבודה סדירה.

ה.בהתחשב באופי הפציעה אין מקום לפסיקת עזרת צד ג'.

ו.בענין ההוצאות, נתתי דעתי מחד לעובדה כי מדובר בתאונת עבודה אשר ההוצאות בגינה מכוסות על ידי המוסד לביטוח הלאומי. יחד עם זאת קיימות הוצאות שלא ניתן לקבלן בחזרה וראוי לפסוק סכום מסויים בגינן .

ז.באשר להפסדי שכר - מחשבוניות המס שצירף התובע עולה כי בחודשים המקבילים בשנת 2007 (הכוונה ל-3 חודשי אי הכושר) קיבל בגין עבודות שבצע סכום כולל של 21,000 ₪, בשנת התאונה (2008) - 6,487 ₪, ושנה לאחר מכן-24,670 ₪.

מנגד אין מדובר בהכנסה אלא בתשלומים ששולמו לו מבלי שהוצג מרכיב ההוצאות.

מנגד - שומת מס הכנסה לשנת 2007 מעלה כי הכנסתו של התובע עמדה על 30,181 ₪ בלבד - דהיינו 2,515 ₪ לחודש, כאשר הכנסתו הממוצעת לחודש בשנת 2008 (שנת התאונה) היתה דומה מאוד: שומת מס הכנסה ל-2008 מלמדת כי השכר הכולל מהעסק עמד על 30,211 ₪ ולחודש - 2,517 ₪. השכר עובר לתאונה כפי שדווח למס הכנסה, בשיערוך להיום הינו בסך של כ-2,650 ₪.

יש לציין כי ע"פ המחזור העסקי שהוצג - אזי - המחזור בשנת 2007 היה 55,500 ₪ ואילו המחזור בשנת התאונה היה דומה מאוד - 53,725 ₪.

עוד עולה מהחשבוניות שהגישה הנתבעת כי כבר בתקופת אי הכושר, וכן בתקופה בה נקבעו לתובע נכויות זמניות הוא חזר לעבודה בהיקף מסויים.


מכאן שיש לבסס את החישוב בגין הפסד ההכנסה על בסיס ההכנסות המדווחות למס הכנסה, בתקופת אי הכושר וכן לקחת בחשבון הפסד שכר חלקי נוסף בתקופת הנכויות הזמניות.

ה.יש לנכות את הסכומים שקיבל התובע מהמל"ל (ע"פ עדותו וחישוב ב"כ הנתבעת כ-6,300 ₪-לא הוצג פירוט מדוייק לגבי הסכומים ששולמו בגין הנכויות הזמניות).

11 .סוף דבר: בשיקלול כל האמור לעיל, ותוך מתן תשומת לב לשאלת החבות, האשם התורם ובחינת הנזק, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 11,000 ₪. כן תישא הנתבעת בשכר טרחת עו"ד בסכום של 1,700 ₪ +מע"מ, והחזר אגרה.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהתחשב בהסכמה שניתנה לטיעון על דרך הפשרה תשא הנתבע בשליש האגרה בלבד.

12. ההודעה לצד שלישי תדחה.

לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים בענין הדרישה לפסיקת הוצאות אני סבורה כי אין מקום להטיל הוצאות משפט, משהוסכם על דחיית ההודעה טרם שמיעת ראיות, כאשר בתיק לא הוגשו תצהירי עדות ראשית ו/או תחשיבים.

ניתן פטור מלא מתשלום יתרת האגרה בהודעה לצד שלישי.

לאחר ששקלתי את טענות1



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אשם תורם חוזי

  2. אשם תורם קטין

  3. אשם תורם ערעור

  4. אשם תורם עבודה

  5. טענת אשם תורם

  6. אשם תורם בצומת

  7. אשם תורם בפלילי

  8. אשם תורם של הבנק

  9. אשם תורם של עובד

  10. דוקטרינת אשם תורם

  11. אשם תורם מכירת נכס

  12. אשם תורם הפרת חוזה

  13. אשם תורם נזקי רכוש

  14. אשם תורם חוזה ביטוח

  15. אשם תורם והקטנת נזק

  16. אשם תורם פניית פרסה

  17. אשם תורם נפילה ברחוב

  18. אשם תורם בדיני עבודה

  19. אשם תורם תאונת עבודה

  20. אשם תורם עוולת התרמית

  21. אשם תורם תאונות דרכים

  22. אשם תורם עבודה מסוכנת

  23. אשם תורם אחריות מוחלטת

  24. אשם תורם 20% תאונת עבודה

  25. אשם תורם כהגנה למפר חוזה

  26. אשם תורם המפקח על הביטוח

  27. אשם תורם חוזי בדיני ביטוח

  28. אשם תורם בתביעה אזרחית נגררת לפלילים

  29. אשם תורם בשיעור של 10% בתאונת דרכים

  30. קבלת תביעה בניכוי אשם תורם בשיעור 20 אחוזים

  31. פגיעה ברכב חונה המקום שאסור לחנות, אשם תורם של בעל הרכב החונה

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון