אשראי ליווי בנקאי


הקדמה:

בראשית דברי אתייחס לעיכוב שחל במתן פסק דין זה.

בתאריך 13.1.03 ניתנה החלטה על ידי להגשת סיכומים בכתב תוך 60 יום לתובעים, 60 יום נוספים לסיכומי הנתבע ו-14 ימים נוספים זכות תגובה לתובעים.

משלא הוגשו סיכומים בתיק, ניתנה בתאריך 3.6.04 החלטה נוספת על ידי להגשת סיכומים. בהחלטה זו קבעתי כי סיכומי התובעים יוגשו עד לתאריך 5.7.04, סיכומי הנתבעים יוגשו עד ל-5.8.04 וזכות תגובה לתובעים ניתנה עד ליום 15.8.04.

בתאריך 15.6.04 הוגשו סיכומי התובעים, כאשר התברר כי הם נושאים חותמת "נתקבל" עם תאריך 10.7.03. כלומר, הסיכומים הוגשו לראשונה בתאריך זה, אך משום מה נפקדו סיכומים אלה מהתיק.

בתאריך 5.8.04 הוגשו סיכומי הנתבע 1 ו-5 ימים לאחר מכן הוגשו במקומם סיכומים מתוקנים (ב- 10.8.04), זכות התגובה לא נוצלה על ידי התובעים.

כנראה בהעדר התגובה התיק לא הועבר אליי ורק לאחר פניית עו"ד חכם למזכירות ביהמ"ש כדי לדעת מה עלה בגורל התיק ומה פשר ההודעה שניתנה לו כי התיק נסגר ביום 15.9.05, התיק הועבר אליי מהמזכירות עם סיכומי הצדדים רק בתאריך 21.9.05.

הרקע:

בפנינו תביעה של עזבון (תובע 1) ויורשים (תובעים 2-5) שהם בעלים של מקרקעין.

המדובר בחלקה 18 בגוש 10037, אשר נמצאים ברחוב הרברט סמואל בחדרה (להלן: "המקרקעין").

על המקרקעין הוקם מבנה בעיסקת קומבינציה שנרקמה עם קבלן לבניית בניין דירות וחנויות - גיל ואיזידור בן שושן (להלן: "הקבלן") נתבעים 2 ו-3.

בשל קושי פיננסי בו היה נתון הקבלן במימון הקמת המבנה, נפתחה מסגרת אשראי בבנק הפועלים בע"מ, סניף פרדס חנה (להלן: "הבנק") - נתבע 1, לטובת הקבלן לצורך מימון הקמת המבנה (להלן: "הפרוייקט") ונפתח חשבון מיוחד לפרוייקט זה (להלן: "החשבון").


כנגד אשראי זה נרשמה בהסכמת בעלי הקרקע משכנתא להבטחת כספו של הבנק.

הוסכם בין בעלי הקרקע (תובעים 1-5), הקבלן והבנק (נתבעים 1-3), שהוצאת כספים מחשבון זה תעשה רק כאשר תהיינה 2 חתימות, כלומר בנוסף לחתימת הקבלן - בעל החשבון, תידרש גם חתימתה של נציגת העזבון - התובעת 5, אשר תאשר את הוצאת הכספים מטעם התובעים.

הוסכם בין כל הצדדים שהתקבולים בגין מכירת דירות על ידי הקבלן יופקדו לחשבון לכיסוי ההלוואה.

בניגוד להסכמות אשר הגיעו אליהם הצדדים, הכסף שהגיע ממכירת דירות הקבלן הופקד לחשבונות אחרים של הקבלן, חשבונות אשר לא יוחדו לפרוייקט.

סניף בנק הפועלים בכרכור, הסניף בו נלקחה ההלוואה, מוזג בשלב מסויים עם סניף פרדס חנה וגם חשבון הפרוייקט הוא חשבון ההלוואה, הועבר לסניף פרדס חנה, כאשר הוא נמצא ביתרת חובה.

התובעים סברו כי הבנק קיבל את כל הכסף אשר התחייבו לגביו עם רישום המשכנתא על ידי מכירת הדירות.

ביום 9.6.97 הגיש הבנק בקשה למימוש משכנתא בהוצל"פ בחיפה (תיק הוצל"פ 0-97-08399-12) וניסה לגבות באמצעות בקשה זו כספים, לא רק כספים המתייחסים לפרוייקט אלא גם חובות נוספים של הקבלן הקשורים לחשבון שותפות של האחים הקבלנים וחשבון פרטי נוסף של גיל בן שושן.

התובעים אשר חששו שהבנק מנסה לפגוע בזכויותיהם שלא כדין, פנו לבית המשפט בתביעה זו כנגד הבנק והקבלן וביקשו לקבוע כי ההלוואה נפרעה במלואה על ידי תשלומי מכירת דירות הקבלן וכי לבנק אין יותר זכות מימוש במשכנתא וטענו שדין המשכנתא להימחק מספרי המקרקעין, שכן כל כספי ההלוואה הוחזרו כבר לבנק וכי הבנק פעל שלא כדין, בכך שרשם את אותם כספים שנתקבלו בגין מכירת הדירות לכיסוי חובות של הקבלן בחשבונות אחרים.

הצדדים:

כאמור, התובע 1 הוא עזבון המנוח קנטרז'י (קן תור) משה ז"ל, הבעלים הרשום של המקרקעין.

התובעים 5-2 הם יורשיו של המנוח קנטרז'י (קן תור) משה ז"ל (להלן: "התובעים").

התובעת 2 היא אלמנתו של המנוח - הגברת רבקה קן תור.

התובעים 3-5 הינם ילדיו של המנוח.

הנתבע 1 הינו בנק הפועלים - סניף פרדס חנה.

נתבעים 2-3 הינם קבלני הבניין אשר בנו את הבניין בעסקת הקומבינציה: מר גיל בן שושן ואחיו איזידור בן שושן.

פס"ד כנגד הקבלן (נתבעים 2 ו-3) ניתן על ידי בתאריך 7.10.99, וזאת ובהתאם לתקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לאחר שנתבעים אלה לא הגישו כתב הגנה.

בפסק דין זה קבעתי כי קביעת בית המשפט בתביעה שבין התובעים לבין נתבע 1 מחייבת גם את נתבעים 2 ו-3, הקבלן.

העובדות:

התובעים שביקשו לבנות מבנה על המקרקעין שבבעלותם, יצרו קשר עם הקבלן בכדי שזה יבנה בעבורם מבנה בעיסקת קומבינציה.

סוכם בין הקבלן לבין בעלי המקרקעין שבתמורה לבניית המבנה, הקבלן יקבל 70% מהיחידות אשר יבנו, כאשר הקבלן מצידו התחייב כי ישא בכל עלויות הקמת המבנה, על כל הכרוך בכך ובעלי המקרקעין יקבלו לידיהם 30% מהיחידות שיבנו בבניין.

ביום 18.8.92 נחתם הסכם הקומבינציה בין התובעים לבין הקבלן.

מאחר ולא היה ביכולתו הפיננסית של הקבלן להקים את המבנה מהונו האישי, נדרש הקבלן "לגייס" כסף מהבנק. הבנק שנבחר היה סניף הבנק אשר עימו עבד הקבלן, בנק הפועלים סניף כרכור, סניף קטן אשר בו היה הקבלן לקוח מוכר ומכובד מאוד בו, וזכה בו ליחס אישי.


סוכם בין התובעים, הקבלן והבנק כי יפתח חשבון חדש לקבלן, חשבון מיוחד אשר ייוחד לפרוייקט, ובו תיפתח מסגרת אשראי בבנק לטובת הקבלן לצורך מימון התחלת בניית הפרוייקט. על המקרקעין תירשם משכנתא בהסכמת התובעים להבטחת החזר כספי ההלוואה לבנק.

לאחר ייעוץ שנערך בין הקבלן ובעלי המקרקעין עם מנהל הבנק, פתח הקבלן חשבון חדש שמספרו 127784 בסניף 623 (להלן: "חשבון הפרוייקט"), קרן ההלוואה היתה בסכום של 530,000 ש"ח.

נרשמה משכנתא על המקרקעין להבטחת כספי הבנק בגין אותה הלוואה, אולם רישום המשכנתא נעשה שלא על פי ההסכמות בין הצדדים.

המשכנתא נרשמה באופן גורף וכוללני, לחובם של גיל בן שושן ואיזידור בן שושן, ללא הגבלת סכום, ומבלי שתיוחד לחשבון הפרוייקט.

כאמור, פעולה זו נעשתה בניגוד להסכמות בין הצדדים, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.

סוכם על דעת כל הצדדים כי הוצאת כספים מחשבון הפרוייקט תעשה רק באישור 2 חתימות כאשר אחת מהן תהיה של הגב' נורית קן תור (תובעת 5), חתימתה תהיה בשם העיזבון והיא אשר תפקח על ההוצאות ותאשר את הוצאת הכספים מחשבון הפרוייקט.

סוכם גם כי כל תקבולי הכספים אשר יתקבלו ממכירת הדירות שבבעלות הקבלן יופקדו לחשבון הפרוייקט לצורך החזרת כספי ההלוואה שנלקחה לצורך בניית הפרוייקט.

שלא עפ"י המוסכם, רק חלק מההפקדות שיועדו לחשבון הפרוייקט הופקדו בחשבון הפרוייקט וחלקן הופקד בחשבונות אחרים של הקבלן.

משנוכח הקבלן שנקלע לקשיים כספיים ונותרו חובות גם בחשבונותיו האחרים בבנק, נעשה ניסיון מצידו (של הקבלן) בתאריך 20.7.95 להגיע להסדר תשלומים לפריסת חובו בבנק (נ/4), ניסיון אשר כשל.

הסניף שבו נפתח חשבון הפרוייקט ונוהל פרק זמן היה סניף כרכור שמספרו 623, של בנק הפועלים סניף זה, נסגר ומוזג לסניף פרדס חנה בתאריך 1.12.96.

חשבון הפרוייקט הועבר לסניף המאוחד, לסניף פרדס חנה וקיבל מספר חדש: 487078 (להלן: "חשבון הפרוייקט החדש").

כאמור לעיל, ביום 9.6.97 הגיש סניף הבנק בפרדס חנה, בקשה למימוש משכנתא ללשכת הוצאה לפועל בחדרה. נפתח תיק הוצל"פ מס': 0-97-08339-12. בקשת מימוש המשכנתא להוצל"פ היתה ביום ההגשה בגין חוב בסך 1,054,615 ש"ח, כאשר סכום זה כלל חובות נוספים של הקבלן.

יתרת החוב בחשבון הפרוייקט היתה בסך 747,541 ש"ח בלבד.

למעשה, רואים כי הבנק דרש בבקשה למימוש המשכנתא שהוטלה על הפרוייקט גם יתרות חוב של הקבלנים מחשבונותיהם הנוספים:

חשבון החברה שמספרו היה 129256 ואשר קיבל מספר חשבון חדש - מס' 488503 עם מיזוג סניפי הבנק ואשר היה ביתרת חובה בסך 246,175.46 ש"ח, בזמן הגשת בקשת מימוש המשכנתא.

וחשבון העו"ש של גיל בן שושן שמספרו היה 97990 אשר עם מיזוג הסניף קיבל מספר חשבון חדש - 464000 ואשר היה ביתרת חובה בסך 60,952.00 ש"ח, בזמן הגשת בקשת מימוש המשכנתא.

כלומר, הבנק ניסה לגבות באמצעות מימוש המשכנתא גם את יתרות החובה של הקבלן שנוצרו בחשבונות נוספים של הקבלן, בנוסף לחוב שהיה בחשבון הפרוייקט וזאת בניגוד להסכמות שאליהם הגיעו הצדדים המעורבים ואשר היו כי המשכנתא תערוב לחשבון הפרוייקט בלבד.

התובעים פנו בתובענה זו בבקשה לביהמ"ש ליתן סעד הצהרתי הקובע כי ההלוואה בחשבון הפרוייקט הוחזרה כבר במלואה לבנק באמצעות הכספים שנתקבלו ממכירת הדירות וכי למעשה חשבון הפרוייקט נסגר ועמו פקע תוקפה של המשכנתא ועליה להימחק מהרישום בספרי המקרקעין.

טענות הצדדים:


1. התובעים טענו כי המשכנתא נתבקשה וניתנה בתיאום ובייעוץ עם מנהל הבנק ובהסכמתו המלאה והברורה, אך ורק להבטחת אשראי בחשבון מיוחד שנפתח לצורך פרוייקט הקמת המבנה - חשבון 127784 בסניף 623, ולא להבטחת חשבון אחר כלשהו של הקבלן.

הם טענו גם כי כל כספי החוב בגין החשבון שניפתח לצורך הפרוייקט הוחזרו לבנק וזאת באמצעות המחאות של קוני הדירות, אשר הקבלן העביר למנהל הבנק לצורך הפקדתם בחשבון הפרוייקט, אך מנהל הבנק בחר להפקיד סכומים אלה בחשבונות אחרים של הקבלן.

עוד טענו התובעים כי הבנק לקח על עצמו, במסגרת ההסכמות המשותפות של התובעים הקבלן והבנק, את האחריות להפקיד את כל התקבולים בגין מכירת הדירות לחשבון הפרוייקט בלבד - הוא חשבון המשכנתא. מכיוון שהופקדו בבנק כספים ממכירת דירות הקבלן, אשר עולים על סך ההלוואה בחשבון הפרוייקט, הרי שדין המשכנתא להימחק כי כל סכום ההלוואה הוחזר בפועל ואסור היה לבנק לרשום כסף שנתקבל בגין מכירת הדירות שבפרוייקט בחשבונות אחרים של הקבלן.

עוד טענו התובעים כי הבנק ידע היטב על ההסכמות בין התובעים לקבלן, באשר להפקדת התשלומים בגין דירות הקבלן שבפרוייקט, אך בחר לפעול בניגוד להסכמות ולהפקיד הפקדות ממכירת הדירות לחשבונות אחרים של הקבלן אשר לא ניתנו להם בטוחות כמו המשכנתא של הפרוייקט.

התובעים טענו גם כי הבנק לא טרח לעדכן אותם, להודיע להם ולהזהירם שכספים מרכישת הדירות מופקדים לחשבונות אחרים של הקבלן וכי בשל העדר עידכון ודיווח של הבנק את הערבים, הם התובעים, על מצב האשראי אשר אינו מוחזר עפ"י התוכנית המקורית ואשר היה אמור להיפרע כבר לפני זמן רב, הרי שבזה נמנעה מהתובעים האפשרות לנקוט בצעדי מניעה והגנה בטרם המצב התדרדר והגיע לשלב פתיחת תיק ההוצל"פ.

טענה נוספת לתובעים, כי למעשה חשבון הפרוייקט נסגר בעת סגירת סניף הבנק בכרכור ולכן לא היה קיים כלל במועד בקשת מימוש המשכנתא, ולכן בהתאם לסעיף 15 לחוק המשכון, תשל"ז-1967, פקע תוקפו של המשכון.

לחילופין, ולמען הזהירות, התובעים טענו כי בקשת מימוש המשכנתא הוגשה באופן מטעה כאשר נטען בה כי המשכנתא מבטיחה חשבונות נוספים של הקבלן ולא רק את חשבון הפרוייקט ולכן דין תיק ההוצל"פ להצטמצם כדי גובה חשבון הפרוייקט בלבד.

עוד טענו התובעים כי הבנק נהג בחוסר תום לב כלפיהם בהיותם גם ערבים לחשבון הפרוייקט, כאשר נמנע מגביית החוב מהחייב, מהקבלן לראשונה ונמנע מנקיטת הליכים משפטיים כנגד הקבלן במשך שנים ארוכות וזאת מתוך מגמה פסולה כי בתמורה לא יעיד הקבלן כנגד הבנק. עוד טענו שידי הבנק אינן נקיות בכל הקשור בהליך רישום המשכנתא ומימושה.

התובעים ביקשו לקבוע כי אינם חייבים כסף לבנק, כי לבנק אין זכות מימוש במשכנתא ושדין המשכנתא להימחק מספרי רישום המקרקעין בשל פקיעתה.

2. בתחילה טען הבנק שהמשכנתא נועדה להבטיח לא רק את כספי חשבון הפרוייקט, אלא היא נועדה לפי לשונה לערוב לחובם של גיל בן שושן ואיזידור בן שושן, ללא הגבלת סכום וללא הגבלה לחשבון מסויים שלהם.

בסיכומיו הנתבע 1 אינו חוזר על טיעוניו אלה ומתייחס לחשבון הפרוייקט בלבד כחשבון היחידי שהמשכנתא ניתנה כבטוחה לו.

הבנק טען כי ניתן אשראי כנגד משכנתא לפרוייקט ולא ליווי בנקאי או ליווי "חצי בנקאי" וכי התובעים היו מלווים בייעוץ משפטי צמוד של משרד עורכי הדין ימין - קן תור, ולכן אינם יכולים לטעון ש"שמו נפשם בכפו של הבנק".

הבנק טען כי איחוד הסניפים היתה פעולה טכנית ואין לקבל את טענת התובעים כי חשבון הפרוייקט המקורי נסגר עם איחוד הסניפים, מאחר וכל השינוי שנבע מאיחוד הסניפים של כרכור ופרדס חנה היה שינוי טכני בלבד של מספר החשבון ומספר הסניף, ובעת העתקת החשבון לסניף המאוחד היה כבר חשבון הפרוייקט ביתרת חוב גדולה.

הבנק טען כי טענות התובעים הינן סתמיות וללא כל בסיס. התובעים לא טרחו לברר את מצב חשבון הפרוייקט, ונורית קן תור (נתבעת 5) לא טרחה לבדוק את מצב החשבון גם כאשר ידעה כי מצבו הפיננסי של הקבלן אינו טוב.

הנתבע טען כי נורית "המפקחת" מטעם העזבון לא דאגה לדעת מה מצב חשבון הפרוייקט ולא טרחה לבקש מהבנק עדכונים לגבי מצב החשבון, ולכן לא היתה מעודכנת בו.

הבנק טען כי בשל יחסי זוגיות שנרקמו במהלך הקמת הפרוייקט בין הגב' נורית, מי שהיתה אחראית מטעם התובעים על אישור ההוצאות מחשבון הפרוייקט, לבין הקבלן מר גיל בן שושן, היה הפיקוח של התובעים רופף לחלוטין כאשר
מדובר בפיקוח של אישה לאהובה ובהמשך לאבי בנה.

הבנק טען כי התובעים ידעו על התפתחות הקשר בין הקבלן לנורית, המפקחת מטעמם על כל התוצאות ובכל זאת בחרו שלא להחליף אותה בתפקידה או לעזור לה בעבודת הפיקוח שלה, ולכן אין להם לבוא בטענה אלא לעצמם על כך שבחרו לעצום את עיניהם.

עוד טען הבנק כי כל הפיקוח על ההכנסות שנבעו מהפרוייקט היה בידי התובעים בלבד. לדבריו, לא הוטלה על הבנק כל אחריות לעניין ניהול ההכנסות שצפויות לנבוע מהפרוייקט. על הבנק היה רק להבטיח כי כל הוצאה מחשבון הפרוייקט תהיה באישורה של נציגת העזבון לעניין זה, נתבעת 5 - נורית, ולדעתו זו התרשלה בעבודת הפיקוח שלה באשר היה בכך ניגוד אינטרסים.

הבנק טען כי את תפקידו לפקח על כך שההוצאות מחשבון הפרוייקט יעשו רק באישור נורית, ביצע באדיקות ולא הוצא שום סכום מחשבון הפרוייקט ללא אישורה של נורית.


הבנק טען גם כי התובעים ועורכי הדין מטעמם התרשלו בתפקידם כאשר לא קבעו מנגנון להפקדת סכומי התקבולים ממכירת הדירות אשר מייעד את התקבולים לחשבון הפרוייקט בלבד וזאת למרות שהיו אמורים עפ"י סעיפים 3-4 לנספח ו' לתצהירה של נורית (ת/2), להכניס סעיף בחוזה מכר הדירות שיבטיח את הפקדת תקבולי מכירת הדירה לחשבון ההלוואה שניתנה על ידי הבנק בגין הפרוייקט.

לדעת הבנק, די היה בסעיף כזה כדי להבטיח את פירעון ההלוואה, בכך שכל סכומי תקבולי מכירת דירות הקבלן היו מופקדים אך ורק לחשבון הפרוייקט, ומשלא עשו התובעים את המוטל עליהם בכדי להבטיח את הפקדת סכומי תקבולי מכירת דירות הקבלן בחשבון אשר לו יועדו, אין להם להלין אלא על עצמם.

הדיון המשפטי:

ההכרעה אשר נדרשתי אליה בתיק זה היא ביסודה הכרעה עובדתית.

על מידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, ציטט הנשיא אהרון ברק, בע"פ 4675/97, ישראל רוזוב נ' מ"י, פ"ד נג(4) 337, את פרופ' א. הרנון, לגבי נטל ההוכחה המוטל על התובע ואמר כי די לו במידת הוכחה המקובלת במשפטים אזרחיים, כלומר עודף הראיה או מאזן ההסתברות:

"עליו לשכנע את בית המשפט, כי העובדות שהוכחו מצביעות יותר לטובת גרסתו מאשר נגדם" (א. הרנון, דיני ראיות, ‎208, חלק ראשון, תש"ל).

אין חולק על כך שהקבלן הוא החייב בהחזר כספי ההלוואה שנתקבלו מאת הבנק.

בסעיף 13 לנספח ג' (ת/2) - בהסכם הקומבינציה שבין הקבלן לתובעים, מצוין ברורות שכל הוצאות הקמת המבנה יחולו על הקבלן.

בנספח ד' (ת/2) - נספח המימון להסכם הקומבינציה סיפא:

"להסרת ספק מצוין כי החבות בפרעון האשראי וכן הריבית והעמלות ויתר ההוצאות אשר יהיו כרוכות בנהול החשבון וקבלת האשראי יחולו על הקבלן".

בסעיף 5א' לתצהירו (ת/1) של מר גיל בן שושן מאשר הוא בדבריו את חבותו בגין ההלוואה לפרוייקט:

"הואיל ולי עצמי לא היה הון עצמי למימון בניית הפרוייקט, ביקשתי מיורשי העיזבון לשעבד את המקרקעין כבטוחה לאשראי שיינתן לי ע"י הבנק לצורך בניית הפרוייקט".

ובהמשך מר גיל בן שושן מאשר בתצהירו (ת/1) בסעיף 6ב' 4:

"החבות בפירעון האשראי וכן הריבית והעמלות ויתר ההוצאות אשר יהיו כרוכות בניהול החשבון וקבלת האשראי יחולו על האחים בן שושן".

למעשה, הקבלן גם ראה את יתרות החובה בחשבון הפרוייקט כחוב שלו בכל שלב.

גם לאחר שהחשבון אשר נפתח בגין ההלוואה שניתנה על ידי הבנק - הוא חשבון הפרוייקט, נותר ביתרת חוב מאחר וכל כספי מכירת דירות הקבלן בפרוייקט הופקדו לחשבונות אחרים שלו ולא היו צפויים להתקבל כספים נוספים. נעשו ניסיונות מטעם הקבלן להגיע עם הבנק להסדר תשלומים אשר יסדיר את החזרת יתרות החובה על ידי הקבלן. בתאריך 20.7.95 הוגשה בקשה מטעם הקבלן לבנק (נ/4) לפריסת החוב אך הניסיון להגיע להסדר פריסת תשלומים כשל.


התובעים היו ערבים לפרעון ההלוואה שניתנה לבניית הפרוייקט לקבלן.

אין חולק על כך שהתובעים בתיק זה התחייבו במודעות מלאה לערוב להחזרת סכומי ההלוואה אשר היוותה את התמיכה הפיננסית להקמת הפרוייקט, ולצורך כך הם משכנו את המקרקעין עליו נבנה הפרוייקט.

כך אמרה נורית קן תור בתצהירה (ת/2) בסעיף 8ב':

"אנוכי ויתר התובעים, היינו ערים לסיכון הממשי הכרוך בשעבוד המקרקעין להבטחת קיום חיובו של הקבלן להחזיר את המימון לבנק, על כן נוסחו על ידינו ונחתמו ע"י הקבלן מספר מסמכים, שיפורטו להלן, שמטרתם להסדיר ולהבהיר את תנאי ואופן המימון".

וכך העיד גדי קן תור בביהמ"ש:

"אנחנו נתנו משכנתא לצורך ליווי בנקאי לפרוייקט שהוא בניית בניין המגורים ברחוב הרברט סמואל בחדרה. לזה ולזה בלבד" (פרוט' עמ' 38 ש' 16-15).

לא היה זה ליווי בנקאי שנותן בנק אלא הלוואה כספית תמורת משכון המקרקעין.

כך שטענת התובעים כי היה מדובר בליווי בנקאי - נדחית על ידי.

מסגרת האשראי שנפתחה לטובת הקבלן אמנם לא היוותה ליווי בנקאי, אך גם לא היתה זו ערבות בגין אשראי רגיל אלא ערבות מסוייגת שניתנה בעת שהבנק היה מעורב בהגעה להסכמות לגביה והיה חלק מההסכמות.

כך אמר גיל בן שושן בעדותו:

"הכסף שהועמד לרשותי לא היה אשראי ליווי אלא אשראי בנקאי. אני לא מבין בזה הרבה אלא כך הוא הסביר לי שליווי בנקאי לא כדאי לפרוייקט כל כך קטן אלא זה יהיה מן העמדה בצורה של משיכת יתר" (פרוט' עמ' 7 ש' 27-25).

נורית קן תור אמרה בעדותה:

"אני אומרת שנכון שלא נעשה פה ליווי בנקאי, כיוון שלא יכולנו לבצע את זה מהסניף שלו, אלא ממחלקת ליווי בנקאי וזה הוסבר לי על ידי מנהל הסניף, באומל. הוא הציע כדבריו "סמי ליווי בנקאי" זו היתה הגדרתו. לצורך זה, הוא הציע שנפתח חשבון בנק נפרד שנקרא חשבון הפרוייקט..." (פרוט' עמ' 19 ש' 16-14).

מנהל הבנק - ראובן באומל, נתן הסבר מדוע לא נבחר מסלול של ליווי בנקאי:

"עוד פעם, לא נאמר שזה יהיה פרוייקט ליווי בנקאי, לא נאמר שזה סמי, ההפך כמו שאתה אומר היו ישיבות ארוכות העניין הזה הובהר, מבחינתי לחלוטין, זה הובהר חד משמעית שזה לא פרוייקט, כי גם פרוייקט ליווי כרוך בעלויות גבוהות נוספות. אולי זה היה השיקול שלהם בסוף לא לקחת את זה, כי פרוייקט ליווי כזה את מממן מהנדס שמבקר את הפרוייקט כל יום, זה על עלות הלקוח, יש עלויות נוספות שמשלמים לבנק, אולי זה שכנע אותם, אני לא יודע".
(פרוט' עמ' 59 ש' 22-17)

כלומר, רישום המשכנתא על המקרקעין נעשה בהסכמת התובעים לצורך הבטחת חשבון הפרוייקט בלבד והדבר נעשה בידיעה מלאה וברורה של הבנק והקבלן והיה ברור לכל הצדדים שהמשכנתא לא נועדה להבטחת חשבונות אחרים של הקבלן, או להבטחת כל חשבון אחר.

כך אמר גיל בן שושן בתצהירו (ת/1) בסעיף 7:

"הכוונה וההסכמה המשותפת של כל הצדדים היו כי שיעבוד החלקה ישמש אך ורק למימון הפרוייקט הנדון וכבטוחה לאשראי ו/או להלוואות שינתנו בחשבון הפרוייקט, ולא לאף חשבון אחר זולתו ולא לצורך כלשהו אחר של שלי עצמי ו/או כל מי מטעמי, ויוסר בהדרגה עד להסרתו המלאה באמצעות התשלומים שיתקבלו ממכירת היחידות".

ובהמשך בסעיף 12 לאותו תצהיר:


"הריני חוזר ומדגיש - המשכנתא לטובת הבנק היתה אך ורק להבטחת האשראי ויתרת החובה בחשבון הפרוייקט, ובשום פנים ואופן לא ניתנה להבטחת פירעון האשראי ו/או יתרת החובה בחשבון האחים בן שושן או בכל חשבון אחר".

ובעדותו בביהמ"ש אמר גיל בן שושן:

"נפתח חשבון מיוחד עבור הפרוייקט זה אשר הכסף היה צריך להכנס לשם ויוצא משם בחתימת נורית. כולם הסכימו שהדבר הזה יעבוד לאורך כל הדרך.
כשאני אומר כולם הכוונה היא אני, נורית ומנהל הבנק. מה גם שהוא הציע את זה" (פרוט' עמ' 8 ש' 5-3).

גם מנהל הבנק לשעבר ראובן באומל מאשר בתצהירו (נ/5) בסעיף 8, כי המשכנתא נועדה להבטחת חשבון הפרוייקט בלבד:

8. ביום 18.8.1992 נרשמה על המקרקעין משכנתא מדרגה ראשונה ללא הגבלה בסכום (להלן "המשכנתא") המשכנתא נרשמה בפנקסי הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בחיפה והיא נועדה, לפי לשונה, להבטיח כל סכום שיגיע מאת בן שושן איזידור ובן שושן גיל לבנק.

אני מאשר כי אכן סוכם עימי שהמשכנתא תבטיח את האשראי בחשבון השותפות בלבד".


בעדותו בביהמ"ש מאשר מר באומל שהמשכנתא נועדה לערוב רק לחשבון הפרוייקט:

"...אנחנו מבחינת בנק, ומבחינת מה שהבהרתי להם, שהחשבון הזה יפתח לצורך, להפריד אשראי מחשבון השוטף שלהם, זה הכל. זה לצורך הפרדת אשראי, וזה למה? כי השעבוד של הנכס הזה, בפגישה עם אורית הוברר, שיהיה לצורך הבניה שתהייה ולא במסגרת כל העסקים האחרים שלו. אז עשינו חשבון נפרד, כדי להפריד לצורך העניין..." (פרוט' עמ' 49 ש' 9-5).

עוד מדברי מנהל הבנק בעדותו:

"ש: ואתה מודה בתצהיר שלך, בסעיף 8 בשורה האחרונה, כי המשכנתא תבטיח את האשראי בחשבון השותפות בלבד, וזה תואם את מה שאמרת לפני זה, וזה אתה מאשר?
ת: נכון, מאה אחוז" (פרוט' עמ' 49 ש' 9-6).

פקיד הבנק - יעקב פפר, מאשר בדבריו כי החשבון נפתח לצורך הפרוייקט בלבד:

"ואני מבהיר החשבון 127784 זה חשבון שנפתח לצורך הפרוייקט...".
(עמ' 2 לפרוט' בכתב היד, ש' 17-8).

"ש: אמרת שחשבון 127784 נפתח לצורך הפרוייקט (חשבון הפרוייקט)?
ת: אני טיפלתי מבחינה טכנית. בחשבון הזה ניתן אשראי שהיה צריך להיות מכוסה ע"י בטחון הנכס. לא זכור לי שיש הגדרה מסויימת".

גם ההוצאות הכספיות מחשבון הפרוייקט התנהלו על פי ההסכמות בין כל הצדדים.

אין חולק כי ההוצאות מחשבון הפרוייקט יושמו בהתאם להסכמת הצדדים.

כל ההוצאות מחשבון הפרוייקט אושרו על ידי נורית.

עפ"י ההסכמות נורית קן תור היתה האחראית על הפיקוח ועל אישור כל הוצאה מחשבון הפרוייקט מטעם התובעים, הוסכם כי כל הוצאה מחשבון הפרוייקט תאושר רק עם קיום 2 חתימות אשר אחת מהן תהיה של נורית קן תור (ראה נספחים ז' ו-ח' לת/2).

אין חולק שכל ההוצאות מחשבון הפרוייקט נעשו על דעתה ובאישורה של המפקחת על ההוצאות מטעם התובעים - הגב' נורית.

כך שלמעשה הפיקוח על ההוצאות מחשבון הפרוייקט בוצע כראוי.


הקבלן לא דרש והבנק לא איפשר הוצאת כספים מחשבון הפרוייקט ללא אישורה של נורית, בעניין זה נהגו כל הצדדים בהתאם למוסכם ביניהם.

זה באשר להוצאות כספיות בגין הפרוייקט, אולם ההפקדות ממכירת דירות הקבלן הופקדו שלא על פי ההסכמות בין הצדדים.

ההפקדות שיועדו על פי ההסכמות להיכנס לחשבון הפרוייקט בלבד יוחסו לחשבונות אחרים של הקבלן באותו סניף בנק.

לכן, הגרעון שנוצר בחשבון הפרוייקט נבע למעשה מהעדר הפיקוח על ההכנסות שנתקבלו בגין מכירת דירות הקבלן בפרוייקט וזה היה בניגוד להסכמות שבין הצדדים, לפיהן כל תקבולי מכירת דירותיו של הקבלן אמורים היו להיות מופקדים לחשבון הפרוייקט בלבד ובכך להבטיח את החזרת כספי ההלוואה לבנק.

הבנק הפקיד חלק גדול מהתקבולים שנתקבלו בגין מכירת דירות הקבלן לחשבונות אחרים של הקבלן, חשבונות אשר לא היו "מאובטחים" על ידי המשכנתא שניתנה לגבי חשבון הפרוייקט בלבד.

הקבלן לא מילא אחר ההסכמות שהיו בינו לבין התובעים כפי שבאו לידי ביטוי בנספח ו' לתצהירה של נורית קן תור (ת/2). אולם, גם התובעים לא עשו דבר בפועל כדי לוודא שההסכמות אשר נערכו ביניהם מיושמים בפועל.

להלן האמור בסעיפים 3 ו-4 בנספח ו':

"3. כי כל התקבולים אשר יתקבלו בגין מכירת יחידות הקבלן, בבניין אשר יוקם על החלקה, יופקדו בחשבון זה בלבד. לצורך כך יהווה מכתב זה הוראה בלתי חוזרת לעוה"ד ימין קן תור ושות' להכניס הוראות מתאימות להסכמי מכר הדירות בבניין, אשר יחתמו בין גיל בן שושן לבין הקונים.
4. כי כל הסכמי מכר הדירות יחתמו באמצעות עוה"ד ימין קן תור ושות' ".

בחוזי המכר של הדירות לא נמצאה הוראה המבטיחה את הפקדת כל תקבולי מכירת דירות הקבלן לחשבון הפרוייקט, הוא חשבון ההלוואה.

במחדלם זה של התובעים ועורכי דינם אשר לא דאגו ליישם את ההסכמות שנעשו ביניהם עם הקבלן ולא דאגו להוסיף סעיף לחוזה מכירת הדירות המחייב הפקדת כספי רכישת הדירות על ידי הקונים בחשבון הפרוייקט, למעשה "הפקירו" התובעים בכך את ההחלטה לאן להעביר את כספי מכירת דירות הקבלן בידיו של הקבלן ו/או הבנק.

למעשה, הקבלן יכול היה בהעדר הוראה מפורשת בהסכמי המכר של הדירות להפקיד סכומים אלה בכל מקום שחפץ היה: בבנקים אחרים או בסניפים אחרים, כראות עיניו בכל מקום אשר יבחר, מבלי מגבלה.

וכך גם הבנק, משלא צויינה הוראה מפורשת בחוזי הרכישה לאיזה חשבון יופקדו הכספים, יכול היה להפקידם כרצונו והוא עשה זאת בהקטינו חשבונות עם יתרות חובה אחרים של אותו קבלן אשר לא היו להם בטוחות מתאימות.

ניכר כי הפיקוח של התובעים על חשבון הבנק של הפרוייקט היה כושל. לא נתקבלו עדכוני מצב החשבון מאת הבנק וגם לא היו ניסיונות לקבל עדכונים מהבנק על מצב החשבון, נראה שהתובעים סמכו ידם שהקבלן ידאג ליישם ההסכמות שביניהם וידאג שכל תקבולי מכירת דירותיו יופקדו לחשבון הפרוייקט וכך יעשה גם הבנק שהיה שותף וצד להסכמות אלה.

נורית קן תור בעדותה בביהמ"ש, אומרת כי לא התעדכנה כלל על מצב חשבון הפרוייקט:

"ש: את ביקשת לקבל ניירות?
ת: לא. אני מבקשת להדגיש אני לא פניתי בכתב לבנק אבל ביקשתי מגיל בשעתו לקבל ניירות של החשבון גם לצורך התיוק כמו שאספתי את החשבוניות והבנק סירב לתת לו כפי שהוא מסר לי. אני מאמינה לגיל במאה אחוז. גיל פנה מספר פעמים גם בשנת 94 וגם בשנת 95 מפני שהוא צריך את הניירת לצורך הנה"ח שלו. עד היום זה חסר לו בהנה"ח" (פרוט' עמ' 33 ש' 30-26).

ולעניין שיתוף פעולה מצד הבנק, אמרה נורית:

"ש: מה עם בדיקת ההכנסות לפרוייקט. האם בדקת את ההכנסות?
ת: אני התקשתי מאחר ולא קיבלתי ניירות בנקים וזה עד היום הזה.
ש: האם את שהיה לך הכח מטעם משפחת קן תור לאשר הוצאות. האם את בדקת לצורך זה או באופן אחר את ההכנסות בפרוייקט?

ת: אני שאלתי את גיל אם הוא נתן את השיק למנהל הבנק והוא הבטיח לי נאמנה שכך עשה. מספר פעמים גם צלצלתי לוודא שהשיקים לא חזרו. התקשרתי למנהל או לפעמים ענה לי מישהו אחר כדי לוודא שהשיק נפרע. אחר כך הכרתי את הרוכשים וראיתי שהשיקים שלהם אמינים ולא היה צורך בהתקשרויות לבנק לגבי השיקים שלהם" (פרוט' עמ' 21 ש' 8-1).

נורית - המפקחת מטעם העזבון, למעשה סמכה ידה על המידע שניתן לה מגיל בן שושן - הקבלן ולא טרחה להתעדכן בעצמה ולבדוק באופן עצמאי את המידע, היא גם לא ביקשה "להצליב" מידע מהבנק.

למעשה, גם גורמים אחרים מטעם העזבון (תובעים ועורכי דין) לא טרחו לבדוק מה מצבו של חשבון האשראי - חשבון הפרוייקט.

כך אמר התובע 4 - גדי קן תור, בעדותו בביהמ"ש:

"ש: אתה לא בדקת יום אחד אם החשבון הזה יתאפס, האם לא הגיעה העת לבטל את רישום המשכנתא?
ת: לא.
ש: למה לא חשבת?
ת: יתכן ופישלתי ואין לי הסבר לכך" (פרוט' עמ' 38 ש' 28-24).

הקבלן טען כי לא ידע שהכספים ממכירת הדירות לא הופקדו בחשבון הפרוייקט, לדבריו הוא הפקיד את כל ההמחאות ממכירת דירותיו בפרוייקט בסניף הבנק בו היה חשבון לפרוייקט.

אין חולק כי המשכנתא שניתנה על ידי התובעים, ניתנה בגין ההלוואה הכספית שנתן הבנק לביצוע הפרוייקט וכי ההסכמות בין הצדדים היו כי הכספים שיגיעו ממכירת דירות הקבלן יופקדו בחשבון הפרוייקט בלבד ולא בחשבונות אחרים של הקבלן אשר מתנהלים באותו סניף.

מתוך מסמכי הבנק שהוצגו בפני ואשר נבדקו על ידי, בחנתי את ההפקדות הכספיות שניתנו בגין מכירת הדירות והגעתי לקביעה כי כספים שנתקבלו מהדירות המפורטות להלן ואשר נבנו בפרוייקט הופקדו בחשבונות אחרים של הקבלן במקום שיופקדו בחשבון הפרוייקט:

ביום 10.6.93 הופקד סך 68,500 ש"ח, ממשפחת פינקו כנגד חשבונית 0009.
ביום 22.6.93 הופקד סך 30,360 ש"ח, ממשפחת אלוש כנגד חשבונית 0010.
ביום 1.8.93 הופקד סך 60,291 ש"ח, ממשפחת אלנקווה כנגד חשבונית 0012.
ביום 13.8.93 הופקד סך 28,600 ש"ח, ממשפחת פינקו כנגד חשבונית 0015.
ביום 22.9.93 הופקד סך 14,225 ש"ח, ממשפחת עזרא אליהו כנגד חשבונית 0019.
ביום 24.10.93 הופקד סך 24,000 ש"ח, ממשפחת אלוש כנגד חשבונית 0022.
ביום 4.11.93 הופקד סך 117,400 ש"ח, ממשפחת אלנקווה כנגד חשבונית 0023.
ביום 24.1.94 הופקד סך 14,900 ש"ח, ממשפחת אלוש כנגד חשבונית 0030.
ביום 8.2.94 הופקד סך 163,845 ש"ח, ממשפחת אלנקווה כנגד חשבונית 0031.
ביום 16.3.94 הופקד סך 4,889 ש"ח, ממשפחת אלוש כנגד חשבונית 0032.
ביום 15.3.94 הופקד סך 13,898 ש"ח, ממשפחת אלנקווה כנגד חשבונית 0033.
ביום 6.5.94 הופקד סך 262,044 ש"ח, ממשפחת לוגאסי כנגד חשבונית 0037.

כלומר, סה"כ כספים שהופקדו בחשבונות אחרים של הקבלן מתוך מכירת דירות הקבלן ולא בחשבון הפרוייקט כנדרש הוא: 802,952 ש"ח.

עליי לחזור ולציין כי בהסכמות מפורשות שנעשו בין כל הצדדים: הבנק, הקבלן ובעלי הקרקעין, נקבע מפורשות שהתקבולים בגין מכירת הדירות של הקבלן מהפרוייקט, ישוייכו לחשבון הפרוייקט וישמשו לכיסוי חשבון ההלוואה שניתנה לצורך הקמת הפרוייקט.

הקבלן הצהיר והעיד שמסר למנהל הבנק את הכספים שקיבל בגין מכירת הדירות שבפרוייקט והבנק אשר היה שותף להסכמות, היה צריך למעשה להפקידם רק בחשבון המוסכם הוא חשבון הפרוייקט.

לגבי הסכמות ניתן ללמוד גם מתצהירו של גיל בן שושן (ת/1), סעיף 8ב' 3:

"כי כל התקבולים אשר יתקבלו בגין מכירת יחידות הקבלן בבניין אשר יוקם על החלקה יופקדו לחשבון זה בלבד".

ובהמשך סעיף 8ג':


"ידוע לי כי הבנק אישר והתחייב כי אף הוא עצמו יכבד את כללי המימון הנ"ל, וינהג על-פיהם ללא סטיה מהם".

בסעיף 15:

"אנוכי מצהיר, כי במועד כלשהו לאחר מכן, החל הבנק מסיבות שלו מפקיד את תשלומי הרוכשים, שנמסרו לו על ידי בהמחאות (שיקים), לפי ראות עיניו תוך התעלמות מהמוסכם, ...".

בסעיף 16:

"הריני מבהיר, כי לבנק היה ידוע בברור כי התקבולים הנ"ל מהרוכשים היו צריכים להיות מופקדים רק בחשבון הפרוייקט, ובשום פנים ואופן לא בחשבון האחים בן שושן...".

ובסעיף 18:

"הריני להוסיף ולהדגיש, כי אין לי כל ספק שהבנק ידע כי ההמחאות הנדונות הן של רוכשי דירות בפרוייקט. זאת מכיוון שאני עצמי הבאתי כל שיק כנ"ל ישירות לידי מנהל הסניף עצמו, והבהרתי לו מפורשות במעמד מסירת כל שיק כנ"ל כי מדובר בשיק מרוכשי דירות בפרוייקט. טרחתי להביא כל שיק כנ"ל לידיו ובאופן אישי בגלל הזהירות שמלכתחילה ננקטה כאמור לעיל בכל הקשור לחשבונות הפרוייקט".

גם בעדותו בביהמ"ש העיד הקבלן כך:

"כל הכספים שהופקדו לחשבון הפרוייקט הם הובאו למשרד של מנהל הבנק, שמתי לו את זה על השולחן, חתמתי על נייר לבן לא ממולא בפרטים ולפעמים גם לא חתמתי והוא היה אמור להפקיד את זה לחשבון המתאים".
(פרוט' עמ' 7 ש' 18-16).

הקבלן מאשר גם בעדותו שמנהל הבנק היה זה שהציע שיפתח חשבון מיוחד עבור הפרוייקט שלשם היו צריכים להיכנס כספים שהגיעו מהפרוייקט ולצאת לצורך הפרוייקט רק בחתימה של נורית:

"ש: הוא (מנהל הבנק) טוען בסעיף 12 באותו תצהיר שהוא לא התחייב לבדוק שאכן הכספים של הרוכשים מופקדים בחשבון הפרוייקט. מה התייחסותך לטענה זו?
ת: תשובתי היא שלילית. נפתח חשבון מיוחד עבור הפרוייקט זה אשר הכסף היה צריך להכנס לשם ויוצא משם בחתימת נורית. כולם הסכימו שהדבר יעבוד לאורך כל הדרך.
כשאני אומר כולם הכוונה היא אני, נורית ומנהל הבנק. מה גם שהוא הציע את זה" (פרוט' עמ' 8 ש' 5-1).

גם נורית קן תור מי שהיתה מעורבת בהגעה להסכמות מטעם העזבון, אמרה בעדותה בהתייחס להכחשות מנהל הבנק כי הבנק היה מעורב בכל המוסכם באשר לכספים היוצאים והנכנסים לחשבון הפרוייקט:

"ש: בסע' 12 לתצהירו אומר באומל, שמעולם לא הוסכם שהבנק יקיים מנגנון פיקוח על ההכנסות המגיעות מהפרוייקט. ז"א שהם יכנסו לחשבון הפרוייקט. מה תגובתך?
ת: שלילי. הוא הציע שתהיה חלוקת עבודה, מנהל הבנק היה ממונה על ההפקדות, עפ"י הצעתו, ואני הייתי ממונה על כך שכל ההוצאות וכל האשראים שאני אאשר..." (פרוט' עמ' 19 ש' 21-18).

למעשה, מנהל הבנק מאשר בעדותו כי הקבלן השאיר בידו את הכספים שקיבל מקוני הדירות בפרוייקט והוא מנהל הבנק היה אמור להפקידם בעבורו:

"ש: גיל בן שושן העיד פה ארוכות, וגיל בן שושן, העיד שהוא היה נכנס אלייך חופשי. זאת אומרת, שהוא היה לקוח עם פעילות רבה, והוא היה נכנס אליך ללשכתך או לחדרך, ישר?
ת: כן, אצלי, לכל הלקוחות הדלת פתוחה, מי שרוצה יכול להיכנס, אין שום בעיה.
ש: גיל בן שושן גם העיד כאן, שלמעשה את הצ'קים שהוא היה מקבל מלקוחות הוא היה משאיר אצלך. הוא היה משאיר אצלך לצורך הפקדתם?
ת: או קי.
ש: או קי, זה כן?
ת: כן" (פרוט' עמ' 66 ש' 18-10).


למעשה, רואים כי למרות ההסכמות שנעשו בין הצדדים, היה על התובעים לבדוק ולבקר את יישום ההחלטות שהם היו שותפים להן ובהעדר פיקוח כזה, לא הובטח כי סכומי תקבולי רכישת דירות הקבלן יופקדו לחשבון הפרוייקט בלבד. הקבלן הפקיד תקבולים אלה בידי מנהל סניף הבנק שבו נוהל חשבון הפרוייקט, הסניף אשר איתו סוכם והיה מודע לכך שיעודם של הכספים אשר מתקבלים בגין מכירת דירות הקבלן להיכנס לחשבון הפרוייקט הוא חשבון ההלוואה, וזאת לצורך החזר כספי ההלוואה, אולם מנהל הבנק הפקיד את הכספים בחשבונות אשר הפקדתם בהם היתה לטובת הבנק.

הכספים אשר נתן הבנק לצורך הקמת הפרוייקט היו כספי הלוואה שבגינה ניתנה משכנתא, הם לא היו ליווי בנקאי, אולם עפ"י הדברים שהיו בפני, הבנק היה מאוד מעורב בהגעה להסכמות, היה מודע להן היטב ואף היה פעיל בהן.

הקבלן היה לקוח מוכר ומכובד בבנק והיה נוהג למסור את ההמחאות למנהל הסניף כדי שזה יבצע את פעולת ההפקדה בעבורו.

סניף הבנק שבו נפתח חשבון הפרוייקט היה הסניף שבו ניהל הקבלן את כל חשבונותיו גם בעבר והוא היה זוכה שם ליחס אישי ומיוחד. את נציגי העזבון עובדי הבנק לא הכירו.

וכך העיד פקיד בסניף הבנק בכרכור, מר פפר יעקב:

"בתחילת שנות ה-90 גיל נחשב כלקוח רצוי, כל משפחת בן שושן נחשבה באותה תקופה כמשפחה מכובדת ...זו היתה בהיקף עסקים מכובד. איני יודע היקף עסקים הסניף היה סניף קטן ושם הם נחשבו לקוחות מהשורה הראשונה...".

"למשפחת קן תור לא היו עסקים בסניף באותה תקופה...".
(עמ' 1 לפרוט' בכתב יד, ש' 24-16).

חילופי המנהלים בבנק חייב בעדכון המנהלים החדשים בהסכמות שנעשו בין הצדדים לצורך ניהול חשבון הפרוייקט.

לשיטתי, הבנק היה אחראי בניתוב ההפקדות של הקבלן מתוקף שליטתו בניתוב הפקדת הכספים שהקבלן היה מאפשר לו לבצע.

הבנק רשם והחזיק שלא כדין בשטר משכנתא כוללני וגורף. רישום המשכנתא נוסח ונרשם בניגוד להסכמות שנעשו בין הצדדים, ההסכמה היתה כי המשכנתא תירשם רק בגין הלוואה שניתנה על ידי הבנק לבניית הפרוייקט. לכן, הבנק לא יכול היה לרשום את המשכנתא כפי שרשמה ושיהיה בה כדי לכסות חובות כספיים אשר קיימים בחשבונות אחרים של הקבלן.

זאת ועוד, העברת כספים שנתקבלו בגין מכירת הדירות שבפרוייקט שלא לחשבון המיוחד שנפתח בעבורו (חשבון הפרוייקט), חשבון אשר נפתח בגין ההלוואה שנתן הבנק. המשכנתא היתה אמורה להירשם לטובת הבנק, לגבי חשבון זה בלבד.

אי העברת הכספים המיועדים לחשבון הפרוייקט גרמה לכך שחשבון זה נשאר ביתרת חובה והבנק הגיש את הבקשה למימוש המשכנתא.

כנראה, עובדי הבנק אשר לא עודכנו בפרטים שסוכמו בין הצדדים, פעלו על פי הרישום השגוי הן בשטר המשכנתא והן בהפקדות שנעשו במקום לחשבון הפרוייקט לחשבונות אחרים של הקבלן והגישו את הבקשה למימוש המשכנתא.
כל זאת בניגוד להסכמות המפורשות בין הבנק הקבלן והתובעים.

הבנק היה ער לכך שכספים המגיעים ממכירת דירות הקבלן אמורים לכסות את החזר כספי ההלוואה, ובכל זאת הפקידם בחשבונות אחרים, כל זאת שלא על דעת הקבלן והתובעים ובניגוד להסכמות בין כל הצדדים.

אמנם, לא היה זה ליווי בנקאי של הבנק, אך היתה פה מעורבות מוגברת של הבנק הן בייעוץ ובבחירת תוכנית האשראי. הבנק ראשית היה שותף להסכמות ולבחירת דרכי יישומם ואחר כך שותף לדרך הפקדת הכספים.
הבנק הבין היטב את כל המשמעויות שנבעו מהעסקה כפי שבאו לידי ביטוי בהסכמת כל הצדדים.

לשיטתי, מנהל הבנק והקבלן, בעת שיוך ההפקדות לחשבונות אחרים של הקבלן בבנק היו מודעים באופן מלא להסכמות, כי ההמחאות המתקבלות מאת קוני דירות הקבלן יופקדו בחשבון הפרוייקט בלבד באשר הם יהיו הכספים לכיסוי ההלוואה - הלוואה שניתנה על ידי הבנק לטובת הקמת הפרוייקט עת לקבלן לא היו משאבים להקמתו, ובגין אותה הלוואה בלבד נרשמה המשכנתא על המקרקעין לטובת הבנק.

בכך שהבנק לא פעל בהתאם להסכמות הצדדים ולא שמר על יעדי הפקדת הכספים שנתקבלו ממכירת הדירות וכיסה
חובות באמצעותם בחשבונות אחרים, גרם לחוסר ולחובה שנוצרו בחשבון ההלוואה - הוא חשבון הפרוייקט.

כפי שפירטתי לעיל, הסכום של 802,952 ש"ח (שנתקבל ממכירת דירות הקבלן) אמור היה להיות מופקד בחשבון הפרוייקט, ובכך למעשה חשבון ההלוואה היה קטן בסכום זה. לכן, יתרת החובה כפי שהוצגה על ידי הבנק אינה משקפת את שהופקד בפועל לכיסוי ההלוואה.

לשיטתי, גם שטר המשכנתא לא נרשם על פי ההסכמות. המשכנתא ניתנה בגין הלוואה שנתן הבנק לבניית הפרוייקט ולכן היה צריך לרשמה כחלה רק על חשבון הפרוייקט ולא לרשמה באופן גורף וכללי בצורה אשר איפשרה לבנק להשתמש בה שלא כדין ולייחס אותה גם לחשבונות אחרים של הקבלן.

הערבים אשר סמכו ידם על יושרו והגינות התנהלותו של הבנק, שהיה עד להסכמות בין הצדדים חתמו בתום לב על שטר משכנתא אשר ערב לכל כספי הקבלן, לחובות של איזידור בן שושן וגיל בן שושן, מבלי הגבלת סכום, או מבלי הגבלת לחשבון מסויים אלא באופן כוללני וגלובלי.

נציג העזבון לא וידא לפני החתימה והרישום של המשכנתא שהמשכנתא צריכה להיות מסויימת, מסוייגת ומתייחסת רק לחשבון הפרוייקט, כאשר ברור לכל כי המשכנתא היתה מיועדת להיות בטוחה לחשבון הפרוייקט בלבד.

בין אם נעשה רישום זה בשוגג או בכוונת תחילה ובחוסר תום לב, הרי שפעולה זו הינה פסולה. רישום כוללני וגורף שאינו מסויים ומסווג בשטר המשכנתא אינו תואם גם את העולה מתצהירו ומעדותו של מנהל הבנק כפי שיפורט להלן.

הבנק פנה להוצאה לפועל בבקשה למימוש המשכנתא וביקש לגבות באמצעות מימוש המשכנתא לא רק את הכספים אשר נותרו ביתרת חובה בחשבון הפרוייקט (חובה הגבוהה לעין שיעור מהחובה האמיתית אילו הופקדו הכספים כיאות כפי שנאמר לעיל), מהחשבון אשר "מאובטח" על ידי המשכנתא, אלא הבנק ניסה, שלא כדין, לגבות סכומים נוספים מחשבונות אשר המשכנתא לא ניתנה להם כבטוחה ולא היתה אמורה להיות בטוחה להם.

מנהל הבנק לשעבר, מר ראובן באומל, מאשר בתצהירו (נ/5) כי המשכנתא שניתנה לטובת הבנק נועדה לערוב לחשבון הפרוייקט בלבד:

"ביום 18.8.92 נרשמה משכנתא על המקרקעין משכנתא מדרגה ראשונה ללא הגבלה בסכום... והיא נועדה לפי לשונה להבטיח כל סכום שיגיע מאת בן שושן איזידור ובן שושן גיל לבנק. אני מאשר כי אכן סוכם עימי שהמשכנתא תבטיח את האשראי בחשבון השותפות בלבד" (נ/5 עמ' 2 סע' 8).

גם בעדותו של מר באומל בבית המשפט הוא מאשר שהמשכנתא נועדה לערוב רק לחשבון הפרוייקט:

"...אנחנו מבחינת בנק, ומבחינת מה שהבהרתי להם, שהחשבון הזה יפתח לצורך, להפריד אשראי מחשבון השוטף שלהם, זה הכל. זה לצורך הפרדת אשראי, וזה למה? כי השעבוד של הנכס הזה, בפגישה עם אורית הוברר, שיהיה לצורך הבניה שתהייה ולא במסגרת כל העסקים האחרים שלו. אז עשינו חשבון נפרד, כדי להפריד לצורך העניין..." (פרוט' עמ' 49 ש' 9-5).

הבנק לא נתן הסבר מדוע ניסה לגבות באמצעות מימוש המשכנתא גם סכומים אשר איזידור וגיל בן שושן נשארו חייבים לו בחשבונות, אחרים אשר לא היו אמורים להיות "מאובטחים" על ידי המשכנתא.

התובעים היו בטוחים כי חשבון ההלוואה נסגר לאחר פרעונו המלא ואת לאחר שכל התקבולים בגין מכירת דירות הקבלן נכנסו אליו.

לאחר שהיתה פניה אליהם בעקבות פתיחת התיק בהוצל"פ למימוש המשכנתא, חששו מפגיעה שלא כדין בזכויותיהם מיהרו ופנו בתביעה זו בכדי למנוע שימוש שלא כדין במשכנתא על ידי הבנק, בכך שידרשו לשלם כספים אשר הם לא התחייבו לערוב להם, כלומר בגין יתרות חובה בחשבונות אחרים של הקבלן אשר המשכנתא לא היתה אמורה להינתן להם כבטוחה כלל.

נכון הוא כי הבקשה למימוש המשכנתא במשרדי ההוצל"פ היתה מלווה בתצהיר של מורשה החתימה בסניף כרכור, הגברת לאה כהן, והמוצהר בסעיף 17 לתצהירה (נ/6):

17. החייב מס' 1 מישכן את הנכסים הנ"ל, וזאת להבטחת הסכומים שמגיעים ו/או יגיעו לבנק מאת המשיב כאמור בשטר המשכנתא שעותק ממנו לבקשה...".

ואמנם, כפי שהתברר שטר המשכנתא היה ללא הגבלת סכום, לא היה מסוייג לחשבון ההלוואה שניתנה עבור הפרוייקט אלא נרשם בו כי ניתן להבטחת החזרת כספים של הלווים גיל בן שושן ואיזידור בן שושן, וזאת בניגוד
להסכמות שבין הצדדים ושבגינן נרשמה המשכנתא.

לסיכום:

לאחר שראיתי, שמעתי ובחנתי את טענות הצדדים, את העדויות ואת כל המסמכים שהיו בפני, הגעתי לכלל דעה כי התקבולים שנתקבלו ממכירת דירות הקבלן הופקדו על ידי הקבלן בבנק, ובבנק הם נרשמו בטעות ובאופן פסול בחשבונות אחרים של הקבלן, בו בזמן שתקבולים אלה היו אמורים להתקבל ולהירשם בחשבון הפרוייקט בלבד, דבר שהוסכם עליו על ידי כל הצדדים.

לאור זאת, אני קובעת כי את התקבולים אשר הסתכמו בסך 802,952 ש"ח, ממכירת דירות הקבלן בפרוייקט יש לשייך לחשבון הפרוייקט (חשבון שהוסכם על ידי כל הצדדים שהכספים הללו יופקדו בו), במועדים ובזמנים שהופקדו, ועובר להיום יש לחשבם עם ריבית והצמדה כחוק וכפי שנהוג בבנקים.

כלומר, יש לרשום את כל התקבולים שנתקבלו בגין מכירת דירות הקבלן בחשבון אשר בו הם היו אמורים להיות רשומים מלכתחילה ובכך להקטין את יתרת החובה בחשבון זה - הוא חשבון הפרוייקט.

אמנם, לא היה פיקוח על ההכנסות שנתקבלו בחשבון הפרוייקט מטעם התובעים, ויתכן כי דבר זה נבע בהתחשב בנסיבות ההסכמה הברורה בין הצדדים, בכל מקרה אין בכך בכדי להסיר את האחריות מהבנק (והקבלן).

התנהגות הבנק היא אשר יצרה את הטעות בהפקדת התקבולים בחשבון שאינו החשבון הנכון, וגם אם לא אראה כי פעולה זו כי נעשה במזיד, הרי בשוגג בוודאי שנעשתה ובכל אופן את הטעות שנוצרה יש לתקן.

ומאחר ולשיטתי, כל כספי ההפקדות (בגין מכירת דירות הקבלן) כפי שפורטו לעיל על ידי ושסכומם המצטבר הוא 802,952 ש"ח, היו אמורים להיות מופקדים בחשבון הפרוייקט ולא בחשבונות אחרים של הקבלן כפי שנרשמו. חשבון הפרוייקט עמד ביתרת זכות ביום 9.6.97 (יום הבקשה למימוש המשכנתא), מאחר והחובה בו היתה על סך 747,541 ש"ח.

כך שיש לראות כי כל כספי ההלוואה הוחזרו לחשבון הפרוייקט ובכך פג תוקפה של המשכנתא בתאריך זה.

יתרת חובו של הקבלן לבנק מחשבונו הפרטי ומחשבון החברה, יגבו על ידי הבנק מהקבלן ישירות.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי המשכנתא שנרשמה אצל נתבע 1 - בנק הפועלים בע"מ, סניף כרכור (623), התייחסה לחשבון 127784 שהיה על שם נתבעים 2 ו-3 - גיל ואיזידור בן שושן.

חשבון אשר הועבר לסניף פרדס חנה ומספרו החדש היה 487078 בלבד - לא נותר כל חוב בחשבון זה.

לאור זאת, אני מורה על מחיקת המשכנתא.

ומורה לממונה על המרשם ולרשם המקרקעין בחיפה, למחוק את רישום המשכנתא הנ"ל מחלקה 18 בגוש 10037, משכנתא שנועדה לערוב לבנק הפועלים בגין חשבונותיהם של גיל בן שושן ואיזידור בן שושן בגין הקמת הפרוייקט בלבד (נספח 6 ל-נ/5).

כמו כן, אני מורה ללשכת הוצל"פ בחדרה, שם הוגשה הבקשה למימוש המשכנתא, לסגור את תיק ההוצל"פ שמספרו: 0-97-08339-12.

בנסיבות העניין ומאחר והיתה רשלנות מצד התובעים בהעדר פיקוח ראוי מטעמם על פעולות הבנק באשר לכניסת התקבולים לחשבון הפרוייקט, איני פוסקת הוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול עסקה CAL

  2. אי חידוש קו אשראי

  3. אשראי ליווי בנקאי

  4. ביטול עסקה ישראכרט

  5. ביטול מסגרת האשראי

  6. אי חידוש מסגרת אשראי

  7. ביטול עסקה ויזה כאל

  8. מכתב אשראי דוקומנטרי

  9. ביטול עסקה מאסטרכארד

  10. ביטול עסקה לאומי קארד

  11. התיישנות כרטיס אשראי

  12. ביטול עסקת אשראי ויזה

  13. הפרת הסכם למתן אשראי

  14. ביטול עסקה חברת האשראי

  15. הסדר נושים קווי אשראי

  16. ביטול עסקת אשראי טלפונית

  17. ביטול עסקה אמריקן אקספרס

  18. אשראי רכישת קרנות נאמנות

  19. בדיקת פוליגרף כרטיס אשראי

  20. ביטול עסקה באשראי תשלומים

  21. ביטול עסקה מול חברת האשראי

  22. ביטול צו עיקול בחברות אשראי

  23. ביטול חיוב עמלת פריסת אשראי

  24. ביטול עסקת אשראי תוך 24 שעות

  25. ביטול הרשאה לחיוב כרטיס אשראי

  26. אחריות ספק בעסקת אשראי טלפונית

  27. חייב מוגבל באמצעים כרטיס אשראי

  28. ביטול מסגרת אשראי בבנק הודעה מראש

  29. כרטיסי אשראי מתגלגל: תביעה ייצוגית

  30. אשראי דוקומנטרי סמכות שיפוט בינלאומית

  31. שימוש בכרטיס אשראי למרות הבטחה לא להשתמש בו

  32. שימוש בפרטי כרטיס אשראי ללא הרשאה לצרכים אישיים

  33. טענה כי יש לקבל תביעה מאחר שהנתבע מודה בהלוואות ובאשראי שקיבל

  34. שימוש אסור שנעשה בכרטיס האשראי של התובעת באמצעות חשבון הפייסבוק שלה

  35. הגבלת החשבון המקורית יצרה מחנק חמור באשראי והביאה לקושי בניהול העסק

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון